בפוסט הקודם התייחסתי לשיקולים שינחו אותנו בתכנון הטיול (משך, תקציב, גיל הילדים). הפעם אתייחס לשלבים השונים בתכנן הטיול.

ושוב אזהרה והבהרה – הכתוב פה מבוסס על נסיון אישי ולאו דוקא מתאים לכם. אין להסתמך עליו!

תכנון טוב הוא תהליך רב שלבי ורב פעמי. יש מספר שלבים שצריך לעבור, וכשסימנו, עוברים עליהם עוד פעם ועוד פעם – עד הנסיעה (או עד שנמאס).

כמה זמן לפני להתחיל לתכנן?

כמה שקודם. גם שנה זה טוב. יש כמה סיבות לתכנון המוקדם:

  1. מחיר הטיסה - הטיסות הזולות מוזמנות מספר חודשים מראש (לעונה). טיסות לקיץ מזמינים בתחילת החורף (דצמבר?) כדי לתפוס מחיר טוב. טיסות בקיץ הן מטבען יותר יקרות. אומנם יש מבצעי הרגע האחרון (בחורף, לא בקיץ), אבל קשה להסתמך עליהם לטיול משפחתי ראשון שבו הספונטניות נמוכה יחסית – ראה פוסט אחר על הטיול הספונטני.
  1. מחירים של קרוזים – אם אתם חושקים בשייט באוניית נוסעים (קרוז), הרי שגם מחירי אלה עולים, ומומלץ להזמין בין חצי שנה שנה מראש.
  1. מקומות לינה מיוחדים / חגים – בפארקי הטבע הגדולים (יוסמיטי וכדומה) היצע הלינות מוגבל, ויש לשריין הרבה מאד זמן מראש. בחגים (בכל מקום) יש ביקוש גדול, ושוב מומלץ להקדים ולשריין מקום.
  1. ויזות –להוציא ויזה לארה"ב לוקח בממוצע חודש.
  1. זמן התארגנות – ככל שיהיה יותר זמן תוכלו ללמוד את האפשרויות, לתכנן, לשנות, לתכנן שוב, להתייעץ, ולהתחרט.

שלב ראשון – ויזות

ויזות לארה"ב הן הפעולה הראשונה שיש לבצע. לוקח כחודש (תלוי בעונה) עולה כסף (אם אני לא טועה כ-140 דולר לאדם כולל תינוקות). אבל – אם חלילה לא תקבלו ויזה חבל שתתקדמו עם הטיול. שימו לב שרוב המשפחות (הורים וילדים) מקבלות ויזה בלי הרבה בעיות, אבל לצעירים (18-25), ולעובדי תעשיות בטחוניות עשויות להיות בעיות.חבל להשקיע בתכנון הטיול, וודאי שחבל להתחיל לשלם אם לא תקבלו ויזה.

שלב שני– קוראים, ומתכננים כיוון

קוראים מדריך זה, מעיינים בפוסטים מהשבועים האחרונים בפורום צפון אמריקה וכו‘. זה יכניס אתכם לאווירה, ויתחיל לכוון אתכם.

קוראים את הפוסט“ הקודם – "איך להתחיל לתכנן טיול משפחתי לארה”ב – שיקולים בסיסיים" מנתחים את השיקולים ומתחילים להבין מה מתאים לנו.

מצטיידים בספרי טיולים / המלצות מחברים.

עושים רשימה של הפנטזיות (דיסני, מפלי הניאגרה, הבית הלבן)

עושים רשימה של עוגנים (אם יש) - ליל הסדר אצל המשפחה בפילדלפיה, סוף מאי פסטיבל באלבקוקרי, בחילת יוני כנס מקצועי באטלנטה (זה מה שממן את הטיול).

עכשיו אנחנו צריכים להחליט על מסגרת – חוף מערבי? אורלנדו? חודש?

איזורי טיול מעניינים

ככלל משפחות ישראליות נוטות להתמקד ב-4 איזורים בארה"ב:

העיר ניו-יורק – ניתן להגדיר אותה כאיזור עצמאי. כשער הכניסה המרכזי לארה"ב, ניתן שלב אותה עם כמעט כל טיול אחר. אין כמעט ישראלי שיוותר על ניו-יורק בטיול הראשון שלו לארה"ב. מתאים מיומיים ועד שבוע. ניו יורק היא כמעט המקום היחיד בניו יורק שבו מומלץ לוותר על רכב (אלא אם ישנים מחוץ לעיר)

איזור הצפון מזרח – בקצה הדרומי שלו הערים הגדולות פילדלפיה, וושינגטון DC, איזור האימיש, הרשי וכו‘. בהמשך הצפוני מפלי הניאגרה, בוסטון, ניו אנגלנד, המון עיירות והרבה טבע. כל עיר גדולה דורשת בין 2 ימים לשבוע, טיול שלם באיזור בין שבוע לשלושה. אפשר גם לפצל לשני טיולים – צפון צפון מזרח (ניו אנגלנד) ודרום ומערב יותר – מפלי הניאגרה, וושינגטון והדרך.

קליפורניה ודרום חוף המערבי – כולל את 4 הערים הגדולות: סן פרנסיסקו, לוס אנג‘לס (וסביבתה), לאס וגאס וסן דייגו. חוץ מהערים (והאטרצקיות הרבות שסביבן) ישנם גם שמורות הטבע הגדולות (יוסמיטי, גרנד קניון, ברייס, ציון וכו‘). נהוג להוסיף גם את כביש מספר 1 מסן פרנסיסקו ללוס אנג‘לס, על הנוף והעיירות שבדרך. טיול סטנדרטי בחוף הנערבי הוא בין שבועיים לשלושה. אם רוצים את כל המקומות ושמורות הטבע אז גם שלושה שבועות לא יספיקו.

פלורידה – כשאומרים פלורידה מתכוונים בדרך כלל לשני איזורים – אורלנדו על פארקי השעשועים שלה, ואיזור מיאמי רבתי (כולל גם את האברגליידס, קי ווסט והאיזור). אורלנדו דורשת חמישה ימים עד שבוע, ואיזור מיאמי משלושה ימים עד שבוע. רוב הישראלים נוטים לוותר על שאר פלורידה. הרבה משפחות גם מוותרות עד איזור מיאמי. טסים רק לשבוע פארקים באורלנדו (ומשלבים עם צפון מזרח ארה"ב). מפלורידה יוצאים גם הרבה קרוזים (שייט באוניית נוסעים) לבהאמס ולקריביים (4 ימים עד שבוע).

שימו לב – למעט מקרים חריגים, אין שום אפשרות לנסוע בין האיזורים וחייבים לטוס (למעט האיזור הצפון מזרחי יחד עם ניו יורק).

בנסיון לשלב איזורים תביאו בחשבון זמן נסיעה או טיסה.

כמובן שניתן לטייל גם באיזורים אחרים (בייחוד עם יש משפחה / עבודה וכו‘), אבל אלו הם האיזורים הנפוצים.

כמה טיולים טיפוסיים:

יש כמה מסלולים שמאד נפוצים בקרב ישראלים. רבים עושים טיול של בערך 3 שבועות, לפי אחד מהמתווים הבאים:

שלושה שבועות החוף המזרחי (צפון + אורלנדו)

5 ימים ניו יורק (ללא רכב). שוכרים רכב ונוסעים ל-10 ימים: נוסעים דרך פילדלפיה (כמה שעות) לוושינגטון (יומיים), משם ממשיכים צפונה דרך איזור האיימיש בפנסילבניה, קורנינג והאיזור עד מפלי הניאגרה (יומיים נסיעה) עוד יום או יומיים במפלי הניאגרה (כולל גיחה לקנדה). משם (משדה התעופה של העיר באפולו) אפשר לטוס לאורלנדו לשבוע, או לחזור בנסיעה לניו יורק (דרך בוסטון) ומשם לטוס לאורלנדו. מאורלנדו חוזרים ישר הביתה.

3 שבועות דרום החוף המערבי:

טסים לסן פרנסיסקו, מטיילים שם שלושה ימים. בנסיעה על כביש מספר 1 (יומיים/שלושה) ללוס אנג‘לס (יומיים/ שלושה) ממשיכים לסן דייגו (עוד יומיים/שלושה). נוסעים ללאס וגאס (עוד 3 ימים). מפה מתחיל שלב הטבע ומשלבים 2-3 מהפארקים - יוסמיטי, ציון, ברייס וגראנד קניון. כל פארק כזה כולל לינה של לילה או שניים. כמובן שניתן לטוס לכל אחד מ-3 הערים - לאס וגאס לוס אנג‘לס וסן דייגו, ולחזור מאותה עיר או מאחת אחרת).

3 שבועות החוף המערבי + ניו יורק

מתחילים ב-4 ימים ניו יורק, טסים לחוף המערבי וממשיכים כמו בטיול הקודם רק יותר דחוס.

3 שבועות ניו יורק ופלורידה + קרוז

5 ימים ניו יורק, טיסה לאורלנדו ל-6 ימים, קרוז של כשבוע ועוד כמה ימים באיזור מיאמי עם גיחה לקי ווסט.

כמובן שיש מיליון אפשרויות, לפי מה שחשוב לכם. מותר וכדאי גם לצאת מהשבלונות שתארתי פה.

שלב שלישי - מעלים על מפה

לוקחים את רשימת המקומות שאנחנו רוצים (עוגנים + פנטזיות) ומעלים את הכל על מפה גדולה (גוגל מפס או כל כי אחר שאתם רוצים). מתרשמים מהמרחק. עכשיו נותנים לכלי לחשב עבורכם מרחקים וזמני נסיעה.

ארה"ב היא ענקית, והנסיעות (אפילו במכונית אמריקאית) משעממות וארוכות.

בשלב הזה מבינים (בדרך כלל) שאי אפשר לממש את כל הפנטזיות. מומלץ להתמקד באיזור או שניים (ראה שלב קודם(.

בונים מסלול כללי.

מספר כללי אצבע לנסיעות וטיסות:

ככלל טיסת פנים לוקחת יום שלם (להגיע לשדה, להחזיר אוטו, להגיע לפני, טיסה, מזוודות, לקחת אוטו, לצאת מהשדה). אם התחליף הוא נסיעה של עד 5 שעות, לא שווה לטוס.

גם בכבישים המשובחים של ארה"ב נסיעות בין ערים לוקחות זמן רב. למשל מניו יורק לוושינטון – 5 שעות, ניו יורק בוסטון – 7 שעות. תוסיפו הפסקות פיפי / אוכל / התרעננות ותגלו שנסיעות כאלה הן יום שלם מתיש וארוך.

מומלץ לשקול הוסיף עצירות מעניינות בדרך (לשעתיים, לא לרבע שעה), או לפצל נסיעה כזאת ארוכה ליומיים (עם מוטל בדרך).

שימו לב שחישוב הזמנים של גוגל (ושל שאר הכלים) הוא מאד אופטימי ומניח נסיעה רצופה, בלי הפסקה למילוי דלק (או שירותים), בלי טעויות בדרך, ובלי לחפש חניה. באופן כללי לנו התיירים מומלץ להוסיף 10-20% לזמנים, ולפחות רבע שעה. לא לשכוח שאפילו להכניס את כל הילדים לאוטו, או לארגן את התיק כשמגיעים ליעד בהתאם לצפי שבו (כולל ביגוד, מצלמה וכו‘) לוקח זמן (תלוי גם בגיל הילדים).

מסלולים רבים כוללים אטרקציות לאורכן. מניו-יורק לבוסטון אפשר לטייל בקונטיקט. מסן פרנסיסקו ללוס אנג‘לס עובר כביש יפיפה עם המון אטרקציות בדרך.

כמובן שאם יש לכם קטע נסיעה אחד כזה בטיול זה לא נורא, ואפילו מומלץ לשלב נסיעה אחת כזו לפחות (חלק מהחוויה של הטיול), אבל לא מומלץ לעשות 5 שעות נסיעה כל יומיים-שלושה.

והערה לגבי שמות של מקומות

אנחנו חושבים, מדברים וכותבים בעברית (כולל המבטא הישראלי שלנו). רוב האנשים שאני מכיר מתכננים לבקר בלוס אנג‘לס ולא ב .Los Angeles CA הבעיה היא שכשמעתיקים את השמות מאנגלית לעברית וחזרה עשויה להשתנות המשמעות שלהם. לדוגמא ישראלים רבים פוקדים את איתקה בניו יורק (מקום מושבה של אוניברסיטת קורנל) בדרך למפלי הניאגרה. רק שבניו יורק יש שתי ערים אם שם דומה (בתעתיק עברי) - Ithaca NY, Attica NY, שתיהן בדרך למפלים (אגב, Ithaca היא הרלוונטית מבינהן).

בנוסף האמריקאים מומחים במחזור שמות. חלק מהשמות הם בכלל על שם מקומות באירופה (או אפילו בישראל) כמו למשל הדוגמא המפורסמת של פריז טקסס, וחלק אחר סתם שמות פופולאריים. כמו שבישראל בכל עיר יש רחוב הרצל, בן גוריון וכו‘, כמעט בכל מדינה בארה"ב נמצא עיר בשם וושינגטון (בקליפורניה יש אפילו שתיים), בעוד שהעיר אליה אנחנו מתכוונים לרוב היא Washington DC בירת ארה"ב, בחוף המזרחי שלא נמצאת באף מדינה, ולא לשכוח כמובן את המדינה Washington State בחוף המערבי. יש עיר בשם הוליווד בפרברי מיאמי שבפלורידה (ממש בצד השני של ארה"ב מבירת הסרטים שבקליפורניה). העיר סנט לואיס במיזורי (Saint Louis, MO) די מפורסמת, אבל ישראלים רבים מבקרים בסן לואיס אוביספו שבקליפורניה (San Luis Obispo, CA) באמצע הדרך מלוס אנג‘לס לסן פרנסיסקו. העיר פיטסבורג היא אחת הערים הגדולות בפנסילבניה, אבל יש גם פיטסבורג בקליפורניה, קנזס, קנטאקי וטקסס. ואפילו במדינת אוקלהומה יש מחוז בשם זה.

שלא לדבר על סיומת סיטי. ניו יורק היא מדינה, בעוד שניו יורק סיטי היא העיר שכולנו אוהבים. אוקלהומה סיטי היא בירת המדינה אוקלהומה, בעוד שווירגיניה סיטי זה שם של ערים בנוואדה מונטנה ואילינוי, ובכלל לא קשורות למדינה ווירג‘יניה. לונג איילנד הוא אי גדול במדינת ניו יורק המשתרע מהעיר ניו יורק ועד ההמפטונס, בעוד שלונג איילנד סיטי היא שכונה בניו יורק (ברובע קווינס שבלונג איילנד). קנזס סיטי היא העיר הכי גדולה בקנזס, אבל בצמוד אליה יש את קנזס סיטי מיזורי (שהיא העיר הכי גדולה במיזורי).

ויש עוד דוגמאות רבות. אז חשוב לוודא לאיזה עיר אתם מתכוונים, וכשמעלים על מפה לרשום את העיר הנכונה, מומלץ בצירוף שם המדינה.

שלב רביעי - מצמצמים 

אחרי שהעלנו הכל על המפה אנחנו רואים שלא הכל בר ביצוע. יותר מדי יעדים, יותר מדי נסיעות, פחות מדי זמן ופחות מדי כסף. ארה"ב היא באמת באמת גדולה (סדר גודל של אירופה כולה) ומלאה מקומות מעניינים שראינו בטלוויזיה ובסרטים.

זה הזמן (הכואב) לצמצם - להתמקד באיזור אחד, להוריד בו יעדים, אולי לצמצם ימים ביעדים שנותרו. בשלב הזה צריך לברר לעצמנו מה יותר חשוב - להעמיק במקום מסוים, ולראות יותר מאשר את האטרקציה הבולטת שבו, או לראות כמה שיותר מקומות.

השלב הזה הוא שלב מאד קשה. יש לנו הרבה מאד פנטזיות (וגם לבן הזוג ולילדים יש פנטזיות משלהם). תמיד רצינו לעלות לשלט בהוליווד, לעלות לאמפייר סטייטס בילדינג בניו יורק, לראות את הגייזרים של יוסמיטי, את הפרצופים החקקוקים בסלע בהר רשמור, את הבית הלבן, לראות הופעה טובה בניו יורק, משחק כדורסל של הNBA , קרוז לקריביים, שיט לוויתנים בבוסטון וכמובן דיסני והרבה.

לצערם של כולנו, אין שום אפשרות מעשית להספיק הכל. למרות שהנטייה שלנו לחשוב שהטיול נורא יקר, ומי יודע אם ומתי יצא לנו לחזור לארה"ב אז צריך להספיק כמה שיותר. המציאות יותר חזקה מאיתנו.

כל מעבר בין מקומות דורש זמן וכסף (אוטו / טיסה / מלונות), ומעייף (תזכרו איך לכל נסיעה לאילת אתם מתייחסים כמבצע צבאי, עכשיו תעשו את זה כל יומיים).

אז עם כל הכאב - צריך לעשות ויתורים כואבים.

שלב חמישי – טיסות

טיסות הוא המרכיב הבודד היקר ביותר בטיול. המחירים נכון לתחילת 2011 מתחילים ב-800 דולר בחורף (טיסה לא ישירה לניו יורק) ומגיעים ל-1500 דולר בקיץ (לוס אנג‘לס). אם תכפלו ב-4 נפשות (או משהו בסגנון) תגיעו לעשרת אלפים עד עשרים אלף ש"ח.

באופן כללי הטיסות מתחלקות לשניים – טיסות לארה"ב וטיסות פנים. לא תמיד צריך טיסות פנים, ולעיתים ניתן לחבר ביחד לכרטיס אחד.

כדי לחפש טיסות, נתחיל במנועי החיפוש הגדולים של הטיסות – kayak ו - matrix יש גם אחרים. מזינים את המסלול, מסמנים "חפש גם שדות תעופה נוספים באיזור" וגם "התאריכים שלי גמישים", ונותנים למנוע לעבוד. זה מספיק כדי לקבל תחושה ראשונית של מחיר, זמני טיסה ואפשרויות קונקשין.

את הזמנת הטיסות ניתן לעשות במיישרין בחברת התעופה (זה מה שאני עושה לרוב), דרך סוכנים אינטרנטים (כמו אקספדיה) או דרך סוכן ישראלי.

מה אפשרויות הטיסות שלנו?

נכון להיום (אוקטובר 2014) יש 4 יעדים לטיסה ישירה מישראל לצפון אמריקה:

ניו יורק – היעד המרכזי, עם כ-6 טיסות יומיות של אלעל, יונייטד ודלתא. שימו לב שבניו יורק יש שני שדות גדולים - JFK וניו-ארק .(EWR) יונייטד טסה לניו ארק, דלתא ל JFK ואלעל לשניהם. כדי לגיע למנהטן - שניהם טובים. כדי להמשיך לטיול באוטו - תלוי לאן נוסעים. שימו לב שהשכרת רכב בניו ארק זולה יותר מב JFK.

פילדלפיה – us airways

טורונטו (קנדה) – אייר קנדה ואלעל

לוס אנג‘לס – טיסה ישירה(!) של אלעל פעמיים-שלוש בשבוע.

אם אתם נוסעים לאחד מהיעדים האלו מומלץ בחום לשקול טיסה ישירה, וביחוד טיסת לילה. בטיסת לילה ישנים, לא מבזבזים יום, הג‘טלג קטן יותר וכו‘. אבל – המחיר גבוה יותר.

אם טסים דרך אירופה, יש הרבה יותר אפשרויות. החברות הגדולות (לופטהנזה, בריטיש, אייר פרנס, ...) מציעות לרוב שתי טיסות יומיות מישראל (בוקר ואחר הצהריים), וטיסות המשך לכל עיר גדולה בארה"ב. לרוב הצעות אלו יהיו נמוכות מעט (100-200 דולר לאדם) מהטיסות הישירות.

טיסות אלו מאפשרות בקלות יחסית לחזור מיעד שונה (למשל הלוך לוושינטון DC, וחזור מניו-יורק).

ניתן כמובן לטוס גם בחברות התעופה הזולות יותר (אלאיטליה, טורקיש, המזרח אירופאיות וכו‘). חברות אלו קטנות יותר, נחשבות פחות אמינות, ולעיתים הקונקשין יהיה פחות טוב (בייחוד במזרח אירופאיות שגם מוסיפות קילומטרז‘). אבל לרוב הן זולות יותר.

לטיסות דרך אירופה יש בעיני שני חסרונות עיקריים:

לרוב אלו טיסות יום. מה שגורם לי לבזבז יום, ולא לישון בטיסה

הטיסה מתחלקת לשני מקטעים ארוכים יחסית – כ-5 שעות לאירופה, וכ-6 שעות לארה"ב (תלוי כמובן לאן ודרך איפה). הטיסה לאירופה (ביום) משעממת דייה. אחרי חמש שעות כאלה, ועוד שעתיים בשדה התעופה בין לבין, הילדים (ואתם) כבר יתחרפנו, ואף אחד לא יתלהב לעלות לטיסה שניה וארוכה יותר.

אפשרות שלישית היא טיסה ישירה לארה"ב וטיסות פנים שם. במקרה זה ניתן לנצל את טיסת הלילה הישירה והארוכה לארה"ב כדי לישון, ולהמשיך בטיסה קצרה יחסית בתוך ארה"ב.

טיסות פנים עולות (בהזמנה מוקדמת של כמה חודשים) 100-300 דולר לאדם (תלוי במרחק, בשעה ובחברה וכו‘).

ניתן להזמין כרטיס טיסה אחד משולב (גם טיסה לארה"ב וגם טיסות פנים), וניתן גם להזמין את הטיסה בחלקים (כרטיס אחד לארה"ב וחזרה, וכרטיס שני לטיסות פנים).

לכרטיס משולב יש שני יתרונות בולטים:

  • לרוב הוא יותר זול משני כרטיסים שונים (אם כי לא תמיד)
  • אותה מדיניות מזוודות של הטיסה הבינלאומית (לרוב מזוודה אחת חינם) פועלת גם בטיסות פנים (אחרת תלוי בחברה יתכן שגם המזוודה הראשונה בתשלום)
  • פספוס טיסת המשך הוא באחריות ברורה של חברת התעופה (במקרה של כרטיס מפוצל אתם עשויים לפול בין הכסאות

לעומת זאת יש גם מספר חסרונות בולטים

  • מחייב אותנו לקנות את טיסות הפנים מאותה חברה מה שמגביל את מבחר הטיסות (שעות, שדות והמחירים)
  • חייבים להתחייב על טיסות פנים בשלב מוקדם יחסית
  • כל שינוי גורר קנסות גדולים
  • לא ניתן לבטל חלק מהטיסה. אי הופעה לאחת מהטיסות יגרור ביטול המשך הכרטיס כולו. כרטיס לטיסת פנים בודדת, גם אם הוא לא בר ביטול, הרי שאפשר (במקרה הכי גרוע) לזרוק לפח ולאבד 100-200 דולר לאדם. מעשה כזה בכרטיס ה‘גדול‘ פירושו אובדן של 500-1000 דולר על הטיסה חזרה.

בעוד שאת הטיסות לארה"ב מומלץ להזמין 3-6 חודשים מראש (ולפעמים גם יותר), הרי שאת טיסות הפנים (אם הן בכרטיס נפרד) ניתן להזמין גם 2-3 חודשים מראש ועדיין לקבל תעריף אטרקטיבי. פיצול ההזמנה לשני כרטיסים יאפשר לנו להזמין את הטיסה הבינלאומית כבר בתחילת התהליך כשסוגרים רק על סיפור המסגרת, ואז להמשיך ולתכנן ולסגור את טיסות הפנים בשלב מתקדם יותר.

בכל מקרה אני ממליץ להזמין על הכרטיס הבינלאומי את כל הקונקשיינים בהלוך ובחזור. מה שאפשר לשקול לדחות זה טיסות פנים שעומדות בפני עצמן. כלומר לדוגמא טיסות מישראל לאורלנדו, מאורלנדו ללוס אנג‘לס ומלוס אנג‘לס לישראל - את הטיסות מישראל עד אורלדנו ומלוס אנג‘לס עד ישראל אני אעדיף להזמין בכרטיס אחד. את הטיסה הבודדת מאורלנדו ללוס אנג‘לס - אני אשקול לפצל מהכרטיס הראשי (לפי כל השיקולים שפרטנו).

אל תרוצו עדיין להזמים את הטיסות – מומלץ לסיים את כל השלבים פה ולהתחיל תוכנית ראשונית לפני שסוגרים את הטיסות, שלא תתקעו עם רכב / לינה / משהו אחר שלא מסתדר עם תוכנית הטיסות, או שהטיסות לא מתאימות למסלול שנחליט בסוף.

שלב שישי – מלונות

ככלל יש ארבעה סוגי לינה עיקריים בארה"ב – מוטל, מלון מלון דירות (extended stay) ושכירת דירה או בית. ההבדלים בין המלונות לא מובהקים, אבל באופן כללי:

מוטל – זול מאד (החל מ-50 דולר ללילה) ובסיסי. לרוב אין תנאים ופינוקים (חדר כושר, בריכה וכו‘). ממוקם בשולי ערים ובדרכים. לרוב אין לו אפילו מסדרון פנימי, אלא קומה אחת או שתיים (ללא מעלית) ודלתות החדרים פונות לאוטו. מאד מאד נוח כשרוצים רק להניח ראש אחרי נסיעה ארוכה. פעמים רבות אין חדרים מקושרים! לרוב יהיה בחדר מקרר קטן, לעיתים גם מיקרוגל.

מלון – מפנק יותר, גדול יותר. יש כבר לובי, מעלית, לפעמים מקום לארוחות וכו‘. יש חדרים מקושרים, וסוויטות גדולות יותר. ממוקם לרוב בתוך הערים. לפעמים חניה בתוספת תשלום (בערים הגדולות). יקר הרבה יותר.

מלון דירות – מלונות דירות מיועדים הן לנוסע העסקים הנוסע למספר ימים / שבועות, והן למשפחות נופשים. יהיו בהם דירות סטודיו (חדר אחד גדול) או דירות שני חדרים (לפעמים גם שלושה). תמיד יהיה מטבחון קטן עם מקרר ומיקרוגל. לפעמים גם יותר ציוד במטבחון (חשוב לבדוק).

שכירת בית - במקומות מבוקשים יש רבים שמשכירים דירות או בתים לתקופות קצרות. לרוב מדובר על כמה ימים (לפחות 4-5, לפעמים שבוע). במקרה הזה זו דירה לכל דבר, עם מרווח נשימה (תלוי כמובן בגודל הדירה), אבל ללא שום פינוק של מלון. אין קבלה, אין מודיעין, לא תמיד יש מגבות וכו‘. שימושי בעיקר בניו יורק (דירות קטנות) או אורלנדו (וילות לפעמים עם בריכה). למשפחות של 5 נפשות ויותר עשוי להיות פתרון טוב (קשה להשיג מלון ל-5). משפחות קטנות יותר יכולות לשקול גם.

יש גם קמפינג, קראוון, קרוז, אבל אלו כבר גוררים אופי אחר של טיול.

לפני שבוחרים מלון חשוב קודם להחליט – בתוך הערים או מחוץ להן? חדר אחר או יותר? רוצים אפשרות בסיסית לאכול בחדר? יותר מבסיסית?

כדי לחפש מקומות לינה נעזרים בגוגל מפס, אקספדיה, AAA, הוטלס, בוקינג וכו‘.

שימו לב - רוב המלונות בארה"ב לא מאפשרים באופן רשמי 5 בחדר. יש כאלה שמאפשרים בלי בעיה, יש כאלה שמותר, אבל קשה להזמין (דרך האינטרנט אי אפשר, רק דרך הטלפון), יש כאלה שאוסרים לגמרי, ויש כאלה שלמרות שאסור מעלימים עין ואפילו עוזרים ומספקים מיטה נוספת. בכל מקרה, אם אתם 5 יהיה לכם יותר מורכב למצוא מלונות. בייחוד לאור העובדה שבמוטלים הזולים קשה יותר למצוא דלת מקשרת. אם אתם 6 או יותר, הבעיה תחריף כמובן.

רוב המלונות בארה"ב מאפשרים ביטול עד הרגע האחרון ממש. לעיתים יהיו שני תעריפים - תשלום מראש ללא אפשרות ביטול, או עם אפשרות ביטול (אפילו עד יום הצ‘ק אין). ברור שתשלום מראש יכול להוזיל, אבל לרוב לא מומלץ לבחור בו. ההפרש לא דרמטי. שימו לב שמחירי המלונות יכולים להתשנות עד הנסיעה - לרדת או לעלות. אם הם ירדו (ויש לכם אפשרות ביטול) תוכלו לרוב ליצור קשר עם המלון ולהוזיל את התעריף, כך שכדאי יהיה לעקוב אחרי המחירים.

יש מקומות שהמחירים בהם די קבועים - למשל מוטלים מחוץ לעיר יהיה להם תעריף די אחיד וקבוע. לעומת זאת יש מקומות שבהם כל יום יש תעריף אחר. למשל בוושינגטון יש הבדל גדול בין מחירי סוף שבוע (זולים) לאמצע שבוע (יקרים), כמו גם בוגאס (רק שפה סוף שבוע הוא היקר). במנהטן כל יום יכול להיות מחיר אחר. למשל אם יש ועידה גדולה, כנס של האו"ם וכו‘ המחיר יכול לקפוץ פי שתיים!

מועדוני המלונות: טיול בארה"ב הוא לרוב מאד ארוך. שבועיים? חודש? כלומר הרבה לינות במלונות. שווה לשקול להצטרף למועדוני הלקוחות של המלונות. על כל לינה בתשלום תקבלו נקודות שתוכלו בהמשך לנצל ללילה חינם. המפתח הוא לרוב משהו מסדר גודל של לילה עשירי חינם. בנוסף יש לעיתים מבצעים מיוחדים של כפל נקודות וכו‘.

ברור שכדי לנצל את זה צריך שרוב הלינות יהיו באותה רשת מלונות. זה לא אומר ששווה לקחת מלון יותר יקר רק כדי לצבור נקודות, אבל כן כדאי להכניס את זה לשיקולים.

אפשר להעזר בבלוג של ליאור – Flying Out

מה עדיף? חדר אחד או שניים? שניים או סוויטה? ברור שעדיף סוויטה מפנקת מאשר חדר קטן וצפוף, אבל כמו תמיד זה עניין של כסף. אבל זה לא אומר שההחלטה שלנו צריכה להיות אחידה לאורך כל הטיול. אפשר ואפילו מומלץ לשלב סוגי לינה שונים לאורך הטיול. בחלק מהטיול ללכת על חדר אחד צפוף (וזול) וחלק אחר ללכת על שני חדרים מקושרים או סוויטה (יקרים יותר).

יש אנשים שיעדיפו ב‘מלונות ללילה‘ (כאלה שמגיעים בערב ועוזבים בבוקר) להצטופף יותר, ובמלונות שמתמקמים בהם לכמה ימים לרווח יותר. יש כאלה שהפוך (משיקולי עלות). אפשר להתחיל במלונות מרווחים (למשל שיעזרו לנו בג‘ט לג במידה שמישהו מתעורר מוקדם), ואפשר לסיים במלונות כאלה (בהנחה שאנחנו כבר שבועיים תקועים כולנו בחלל צפוך וקצת רוצים כבר מרחב אישי).

בכל מקרה חשוב להתאים את נושא הלינה למשפחה שלכם. אם אתם זוג + תינוק הרי שככל הנראה חדר אחד יהיה נהדר. אם יש לכם שלושה בני נוער, הרי שחדר אחד יהיה כנראה צפוף מדי לאורך זמן.

חושב גם לתת את הדעת לתחום חדרי הרחצה - אתם יכולים להסתדר עם חדר שירותים אחד? ילדים קטנים קל לארגן בבוקר ואנחנו פחות מקפידים על הפרטיות שלהם. אבל אם יש לכם כמה בני נוער (משני המינים), וכל אחד צריך את הרבע שעה שלו באמבטיה כל בוקר וערב, אז חדר שירותים אחד עשוי להיות צפוף. בהקשר הזה - יש מלונות שמציעים אומנם תא שירותים אחד, אבל כיור מחוץ לשירותים (הכיור היחיד או בנוסף). יש כאלה שיש גם מראות מחוץ לשירותים. אם אתם בהרכב הרלוונטי אפשר לשקול בחיוב מקומות כאלה.

להזמין מלונות מראש?

במקרים רבים אנשים שוקלים לא להזמין מלון מראש. הרי זה פוגע בספונטניות. חלק מהכיף זה לנסוע עד שמתעייפים, לסטות מהדרך ולאבד את תחושת הזמן, לשנות תוכניות כל יום וכו‘. והרי בארה"ב מוטלים כלכך זמינים, אז למה להגביל את עצמנו?

הבעיה היא שאומנם מוטלים הם די זמינים, אבל יש מקרים שבהם כולם מלאים (למשל חגים, או מקומות מבודדים כמו פארקים לאומיים). כל שיתכנו לילות שיקשה עליכם למצוא מקום. כל מטייל ותיק ידע לספר לכם על הלילה שהוא נתקע בלי מלון.

אבל הבעיה היותר חמורה היא שלא כל מוטל מתאים לכם. כמו שפרטנו קודם, עם ילדים יש לכם דרישות. חדרים גדולים, חדרים מקושרים, דרישות נקיון ורמה מסויימת. יהיו הרבה מוטלים שעדיפו לדלג עליהם.

יותר מזה - אם אין מוטל - אתם באמת רוצים לשוטט כל הלילה בחיפוש מלון? כשחלק מהילדים נרדם כבר באוטו, וחלק אחר עצבני ועייף? בטיול זוגי לילה שבו לא מצאנו מלון זה חוויה מעניינת. בטיול עם ילדים זה סיוט.

אז מומלץ בחום להזמין מראש. מה שכן, אפשר בהחלט להזמין מלונות עם אפשרות ביטול. פעמים רבות ניתן לבטל עד 4 אחר הצהריים ביום ההגעה. אז עדיין יש הרבה מקום לספונטניות, ואנחנו יודעים שיש לנו גיבוי.

אבל אם בכל זאת אתם ספונטניים - תעזרו בטלפון ובאינטרנט הנייד. תקראו ביקורות על המלון, תרימו טלפון לשמוע אם יש מקום וכו‘.

שלב שביעי - אוטו

אם הטיול שלכם פשוט - טסים וחוזרים מאותו מקום ומטיילים עד חודש, אז אוטו הוא החלק הכי קל (לרוב). בארה"ב הרכב זולים, גדולים ואוטומטיים. בעלות של 45-80 דולר ליום נצטייד ברכב גדול (מיניואן? ג‘יפ?) כולל כל הביטוחים ונהג נוסף.

אם הטיול שלכם יותר מורכב - טיול ארוך מאד (כמה חודשים) טסים וחוזרים ממקומות רחוקים וכו‘, אז הרכב דורש תכנון יסודי יותר, ובמקרה כזה מומלץ לא לסגור טיסות לפני שראיתם שיש לכם פתרון טוב לרכב.

ניתן לקבל תחושה ראשונית באתרים הישראליים של הרץ, אוויס, אלומה וכו‘.

לשים לב לשכור אוטו הרבה יותר גדול ממה שאת רגילים. אם בארץ אנחנו נוסעים בפורד פוקוס (לדוגמא) הרי שאפילו פורד מונדיאו לא כדי לשכור בארה"ב. תביאו בחשבון הרבה מזוודות, והרבה מאד שעות אוטו. בשילוב עם המחיר הזול (כולל מחיר הדלק) ניתן להתפרע.

כתבתי גם מדריך לשכירת רכב בארה”ב. אתם מוזמנים לעיין לפרטים נוספים.

שלב שמיני – תכנון מסלול

אחרי שהבנו בערך מה אנחנו רוצים, מה האפשרויות ומה העלויות זה הזמן להתחיל לתכנן את המסלול. איפה לטייל כמה זמן, מה האתרים.

בשביל זה חוזרים לפורום צפון אמריקה, פותחים ספרי טיולים וכו‘.

אני מציע לבנות את טיוטת המסלול בצורה מסודת בטבלה שכוללת שורה לכל יום. חשוב לסמן לנו מה עושים באותו יום, אם זה עוגן קשיח (טיסה ששילמנו מראש) או תוכנית שניתנת לשינויים, איפה מתכננים לישום (ושוב אם זה קשיח או גמיש) וכמה שעות רכב מתוכננות לאותו יום. לדוגמא:

תאריך

מה עושים

לינה

שעות רכב

1.1.03 שלישי

נוחתים בניו יורק ב-5 בבוקר (טיסת לילה). משאירים מזוודות במלון. סיור בשדרה החמישית ככל שישאר לנו כח.

ניו יורק

11 שעות טיסה

2.1.03 רביעי

ניו יורק – וול סטריט, פסל החירות והאיזור

ניו יורק

-

3.1.03 חמישי

ניו יורק - הפארק

ניו יורק

-

4.1.03 שישי

שוכרים רכב ונוסעים לפילדלפיה. אונית המערכה ניו ג‘רסי + פעמון החירות. ממשיכים בנסיעה עד וושינגטון. ננסה לעשות לצ‘ק אאוט ב-8 בבוקר ואז נוכל להיות בפילדלפיה לפני 12:00 ולהסתובב שם עד 19:00. למלון נגיע בסביבות 22:00

וושינגטון

5 שעות

5.1.03 שבת

וושינגטון – המול – הצד המזרחי

וושינגטון

-

6.1.03 ראשון

וושינגטון - הצד המערבי של המול + ארלינגטון

וושינגטון

-

7.1.03 שני

על הבוקר (09:00) טיסה לאורלנדו (לא ניתן לשנות טיסה). שוכרים רכב ונוסעים לחצי יום שופינג. בערב – צ‘ק אין לוילה + בריכה. צריך לישון מוקדם כי מחר קמים מוקדם

אורלנדו

3 שעות טיסה + שעה רכב

8.1.03 שלישי

אורלנדו – מג‘יק קינגדום

אורלנדו

9.1.03 רביעי

אורלנדו - יוניברסל

אורלנדו

את המסלול נתכנן בשלבים והטבלה תתמלא לאיטה ביותר ויותר פרטים.

בעת תכנון המסלול חשוב להביא בחשבון את כל השיקולים מהשלב השני. האם אנחנו מתכוננים לעבור מלון כל יום, או שמעדיפים להשאר כמה ימים באותו מקום. באיזה שעה בבוקר אנחנו רוצים לקום ובאיזה שעה לחזור למלון. האם אנחנו מתכוונים לאכול ארוחת ערב בחדר (צריך לחזור מוקדם), על הדרך, או במסעדות מפוארות (ככל שהמסעדה יותר מפוארת הארוחה גוזלת יותר זמן, ואולי רוצים לעבור קודם במלון להתרענן).

לאחר שיש לנו טיוטה ראשונית של המסלול מעלים אותה להתייחסות בפורום צפון אמריקה. לא לשכוח לפרט את מערכת השיקולים (גילאי הילדים, משך הטיול, מה אוהבים וכו’).

הערה לגבי הרצף

כשמתכננים את הטיול כדאי לחשוב גם על הרצף של הטיול. למשל שלא יהיה רצף של ימים ארוכים מלאי הליכה ברגל, ואז רצף של ימים עתירי שעות ברכב. לדוגמא בניו יורק הולכים הרבה ברגל. גם בוושינגטון הולכים הרבה ברגל, אז אם הטיול שלנו כולל את ניו יורק, וושינגטון, וטיול באוטו לכיוון מפלי הניאגרה וחזרה, שווה אולי לשקול לעשות את הטיול באוטו בין ניו יורק לוושינגטון. דוגמא אחרת היא בטיול במערב. הרבה פעמים הוא כולל חלק של טבע (3 פארקים לאומיים ב-5 ימים), וחלק של ערים (סן פרנסיסקו, סן דייגו, לוס אנג‘לס וכו‘). כדאי לנסות לערבב את שני החלקים הללו. אפשר לעשות יום עם נסיעה ארוכה (5, ואפילו 8 שעות), אבל לא כדאי לעשות שניים-שלושה כאלה ברצף.

אז לא תמיד זה אפשרי. לדוגמא אורלנדו כוללת הרבה ימים מתישים, אבל אי אפשר לעשות יומיים אורלנדו, יומיים ניו יורק ושוב יומיים אורלנדו. אבל אפשר למשל לעשות יום מנוחה באמצע אורלנדו כדי לבלות בבריכה או קניות. בטיול מעגלי מלוס אנג‘לס אפשר לבלות בדיסני בתחילת הטיול וביוניברסל בסוף הטיול.

עוד דבר שחשוב לשים לב הוא מידת העניין של כולם בטיול. כדאי שלא יווצר מצב שהחלק הראשון של הטיול מוכוון לילדים, והחלק השני למבוגרים (או להיפך). חשוב לשמור על תמהיל מאוזן לאורך כל הטיול. זה בסדר שיהיה יום שהילדים פחות נהנים ממנו, אבל לא כדאי שיהיה רצף ארוך כזה.

שלב תשיעי – חיפוש אירועים ותאריכים מיוחדים

כשיש לנו מושג איפה אנחנו רוצים לטייל ובערך מתי אפשר לחפש אירועים מיוחדים לאורך הדרך. חפשו בגוגל דברים כמו New York Calendar או New York Events או כל מקום אחר שתהיו בו, ותפנו ללשכת התיירות המקומית בשאלות. יש אירועים שכדאי להיות בהם (למשל פטיבל או הפנינג נחמדים). יש אירועים שכדאי להתרחק מהם (למשל ועידה של האו"ם שמקפיצה את המחיר בניו יורק, ביקור של אישיות בכירה שגורר פקקים וכו‘). בכל מקרה צריך להביא את זה בחשבון בתכנון. אולי לשנות סדר של טיול, אולי להוסיף ימים כדי שנוכל להשתתף בפסטיבל ש‘מבזבז‘ יום שלם, אולי להיפך, להוריד יום כדי לא להתקע בבלגן וכו’. כמובן שצריך לבדוק גם חגים שמשפיעים על עומסים, שעות פתיחה וסיילים.

עוד דבר שחשוב לבדוק זה את נושא ימי השבוע. יש מקומות שעדיף להיות בהם באמצע שבוע, ויש מקומות שעדיף להיות בהם בסוף שבוע. אם משיקולי עלות המלון (למשל בוושינגטון מלונות יותר זולים מהותית בסוך שבוע), משיקולי אירועים שיש בסוף שבוע (או דווקא באמצע) וכו‘. לדוגמא סנטרל פארק בניו יורק יותר מעניין בסוף שבוע, ולעומת זאת בדיסנילנד עדיף לבקר באמצע שבוע שאז פחות עמוס.

שלב עשירי - חישוב עלויות

כשהטיול כבר מתחיל לקבל צורה אפשר להתחיל לדבר על עלויות. אני ממליץ לעיין בפוסטים שלי - אז כמה עולה טיול לארצות הברית ו- הערכת עלות לטיול משפחתי.

ככלל עלות יומית (לא כולל טיסות) בארה"ב למשפחה היא 350-600 דולר (תלוי קודם כל במשפחה, אבל גם באיזור).

תעברו על כל הסעיפים שהזכרתי בפוסט המוזכר, ותנסו לקבל מושג על העלות הצפויה. לא לשכוח את סעיף השונות.

שלב אחד עשר - תכנון ברמה של שעות

יש לנו כבר מסגרת כללית. עכשיו הזמן להתחיל לרדת לפרטים ברמה של שעות. ברור שיש המון גמישות, וגם בטיול יהיה, אבל אנחנו צריכים להיות ריאליים בהערכות שלנו.

באיזו שעה נראה לנו ריאלי שנצא לדרך כל בוקר? ומתי היינו רוצים לחזור למלון? ביום רגיל וביום של מעבר.

האם המקום שבו חשבנו לטייל היום הוא ליד המלון שנצא ממנו, או ליד המלון שנגיע אליו (במקרה של מלונות שונים).

למשל - ישנו בסן פרנסיסקו ואנחנו רוצים לטייל ביוסמיטי. אז יש לנו קודם כל 4 שעות נסיעה בערך. אם נצא לדרך ב-8 בבוקר נגיע ב-12. אולי נרצה גם להתחיל בארוחת צהריים, וזה כבר מתחיל להיות מאוחר לטיול בטבע (כי לא מטיילים אחרי החשכה).

ואולי להיפך - אחרי יום ביוסמיטי נרצה להגיע לסן פרנסיסקו. נניח שרוצים להגיע למלון ב-8 בערב (לפני/אחרי ארוחת ערב?). 4 שעות נסיעה אומר לצאת לדרך ב-4 אחה"צ. אז צריך לתכנן את היום בהתאם.

ואם מדובר על יום בדיסנילנד - מן הסתם נרצה להתיייצב בפתיחה ולצאת בסגירה. איך זה מסתדר לנו עם עייפות מהיום הקודם, או עם מעבר מלון?

וכמובן שאם מדובר על שמירת שבת, ושעות כניסת ויציאת השבת, הופעה בערב, וודאי וודאי שטיסה. הכל דברים שצריך להביא בחשבון.

לא חייבים לתכנן ברמה של 9:48 מוזיאון הטבע, 10:53 מוזיאון המדע. אבל כן צריך לחשוב כמה זמן היינו רוצים להשקיע במוזיאון הטבע וכמה במוזיאון המדע, ולהעריך מראש אם יכנסו שניהם בשעות הבוקר.

ברור שבמהלך היום נאלתר והרבה. זה בסדר וזה חלק מהכיף. אבל חשוב לא לדחוס יותר מדי.

חשוב גם לשריין זמן לכל המנהלות. סופר מרקט, קניית ציוד, כביסה, קניית כרטיסים, תורים וכו‘. הדברים הללו לוקחים זמן. כביסה לדוגמא - משפחה ממוצעת תעשה בטיול כביסה כל כמה ימים (3? 4? 5?). כביסה בשירות עצמי לוקחת שעה-שעתיים (כולל ייבוש. לא לשכוח שלפעמים יש תור במכונות). בשביל זה צריך להיות באותו מקום כמה שעות. עם מגיעים למוטל ב-10 בלילה ויוצאים שוב ב-8 בבוקר זה בעייתי. מעבר בסופר לקנות מצרכים לארוחת ערב יכול לקחת גם שעה. בין היתר כי זה גם סוג של בילוי (דברים שלא רגילים מהארץ), וכי הדברים נראים וממוקמים אחרת מהסופרים שאנחנו רגילים בארץ. פעמים רבות בסיפורי טיול יש את היום שבו - תכננו לעשות X, אבל העייפות המצטברת מהימים האחרונים, והכביסה שהצטברה הכריעה אותנו, ולקחנו חצי יום למנוחה וכביסות.

תשומת לב מיוחדת צריך להקדיש לימים הראשונים וליום הראשון בפרט. לכאורה טיסות הלילה הישירות מביאות אותנו לארה"ב על הבוקר ויש לנו יום שלם לפנינו. בפועל אנחנו עייפים מהטיסה הארוכה, עייפים מהשכמה מוקדמת/חוסר שינה בלילה, ועם ג‘ט לג. הבעיה נכונה כמובן גם בטיסות יום / דרך אירופה. אז לא לתכנן יום עמוס ביום הראשון. ואם צריך נסיעה רצינית ביום הראשון, תחשבו איך אפשר למנוע אותה או לשפר אותה, ובכל מקרה לא להשאיר אותה לשעות אחר הצהריים.

גם ביום השני והשלישי הג‘ט לג עוד עשוי להפריע לנו. למשל אם הלכנו לישון ב-6 בערב ביום הראשון, יש סיכוי לא רע שנתעורר ב-4 בבוקר או קודם ביום השני. אגב זה יכול להיות זמן טוב להרביץ את הנסיעה הארוכה או יש.

ונוסף לסוגיית העייפות / ג‘ט לג, לוקח זמן להתארגן. בין עם מדובר על מנהלות (שכירת רכב, סופר, קניית טלפון סלולרי, הצטיידות אוכל כשר, קניית כרטיסים, קניית ציוד וכו‘), ובין עם מדובר על סוג של הלם. בכל זאת מדינה אחרת, מנהגים אחרים, חוקים קצת שונים, תחבורה ציבורית, חוקי תנועה וכו‘. לוקח איזשהו זמן להרגע ולהכנס לתלם.

כך שליום הראשון והשני לא כדאי לתכנן יותר מדי.

כמה דוגמאות בולטות לנושא הימים הראשונים: נסיעה לוושינגון. נניח שטסנו לניו יורק ורוצים להגיע לוושינגטון. מדובר על 4-5 שעות נסיעה. אם נחתנו ב-6 בבוקר אפשר לעשות אותן על הבוקר, וסביר להניח שנמרח אותן על חצי יום, ונגיע לוושינגטון בשעות אחר הצהריים, בעיקר כדי ללכת לנוח. לא כדאי לתכנן טיול רציני בדרך שישאיר לנו חלק גדול מהנסיעה לשעות אחר הצהריים שבהן העייפות תכה בנו במלוא העוז.

דוגמא אחרת היא ללכת לדיסנילנד ביום השני של הטיול. דיסנילנד (או כל פארק אחר) זה יום מלא. ביום השני אנחנו עוד עייפים, ויהיה לנו קשה לנצל את הפארק עד הסוף. בנוסף, יום בדיסנילנד לא יאפשר לנו שום זמן למנהלות, כך שנהיה חייבים לסיים את המנהלות ביום הראשון. אם אין לנו הרבה מנהלות זה קל. אבל אם יש לנו הרבה סידורים זה יותר מורכב.

חשוב גם לשים לב ליום האחרון וימי טיסה. נניח למשל שאנחנו בניו יורק ויש טיסת ערב לישראל. בבוקר נצטרך לעשות צ‘ק אאוט במלון ולהשאיר את המזוודות (אגב חשוב לשריין כמה דקות לפרוצדורה הזו). בערב צריך להגיע לשדה מספיק זמן לפני הטיסה, כמובן צריך זמן מונית, צריך להגיע למלון לפחות רבע שעה לפני זמן המונית כדי להוציא את המזוודות מהמחסן של המלון (אולי השוער בדיוק עסוק וזה יקח לו עוד כמה דקות). אולי כדאי לשריין רבע שעה נוספת כדי לסדר שוב את המזוודות (להכניס את הקניות שעשינו ולהוציא הציוד לטיסה), צריך להגיע למלון מהמקום שבו טיילנו באותו יום. כך שבפועל נתחיל את הפרוצדורה 5-6 שעות לפני הטיסה. אם הטיסה ב-8 בערב, הרי שכבר ב-3 בצהריים מתחילים להתקפל.

שלב שניים עשר – חוזרים לשלב שתיים

עכשיו שקיבלנו הערות למסלול הראשוני, מתחילים בכל מהתחלה, אבל הפעם ממוקדים יותר. לא צריך להוציא שוב ויזה.

שלב שלושה עשר - תכנון קניות

אחת ההנאות הגדולות בטיול בארה"ב הוא השופינג. רבים נוטים לזלזל בתכנון הקניות בשלב הראשוני. אבל בפועל רבים משקיעים יום ויותר בשופינג נטו. החל מיום קניות מרוכז, דרך כמה עצירות לשלוש שעות בקניות תוך כדי נסיעה וכו‘.

הכנה טובה תאפשר לנו גם לשקלל את זמן הקניות לטיול, וגם להשקיע את הזמן והכסף במקום שעונה לצרכים שלנו (מבחינת תמהיל חנויות, מיסים, ומקום במזוודות).

לשם כך אני ממליץ על הפוסט תכנון שפוינג בארה”ב