צפון ספרד, לאורך חופי האטלנטי, אחד האזורים היפים באירופה

הטיול נערך בתחילת יולי 2013. חודשים מועדפים לטיול באזור יולי-אוגוסט.
היום הראשון 

הגענו בטיסת ארקיע ישירה לאוביידו Oviedo (טיסה המתקיימת פעמיים בשנה בלבד ביולי ובאוקטובר) מה שחסך לנו טיסת המשך מברצלונה או מדריד. זול ומהיר יותר. שדה התעופה נמצא כ-35 ק"מ צפונית לעיר ליד אבילס. יצאנו בכוון כללי מערבה. מזג האויר היה קריר וגשם של זרזיפים החל לרדת. עצרנו בכפר הדייגים פוז Foz להתרגעות. כפר חמוד עם טיילת קטנה בין שני מעגני סירות. המשכנו לעבר העיר ויווירו Viveiro . ק"מ ספורים לפני העיר מצד שמאל ראינו שלט המפנה למלון אגו Ego החלטנו לברר. הסתבר שזהו מלון בוטיק קטן ומטופח. מחלון החדר נשקף נוף מדהים ש"קנה" אותנו (ראה טיפים)

השארנו את החפצים במלון ויצאנו לתור את העיר ויווירו - עיר נחמדה, לא יותר מכך. חזרנו למלון ובילינו שעות בספא.

היום השני

לאחר ארוחת בקר מדהימה עלינו למצפה נוף מעל המלון במרומי הר פארו - היתה זו תצפית פנורמית נפלאה של שפך ויווירו, מרחבי ים, חופים חוליים נקיים ויערות ירוקים. ירדנו מהתצפית וטבלנו מעט בים. השמש אומנם זרחה אבל היה קריר...
 המשכנו לעבר הנקודה הצפונית ביותר של ספרדאסטאקה דה בארס Estaca de Bares . כדי להגיע אליה יש לסוע לכפר פורטו דו בארקיירו Porto do Barqueiro . ממרכזו ממשיך כביש AC100 כ-7 ק"מ למגדלור ולתצפית -מדהים ומפתיע. עשרות שחפים מקננים בין הצוקים, גלי הים נשברים ומשאירים אחריהם קצף לבן. כשהגענו, יחסית מוקדם, היינו לבד בהמשך הציפו את המקום המוני טיילים ספרדים.

 המשכנו לכוון הכפר סדרייה Cedeira ומכיוון שהיה יום א' כל העיירה הקטנה הפכה לשוק צבעוני ועליז. מכאן לעיר הגדולה א-קורוניה La Coruna . עלינו (245 מדרגות) לתצפית ממגדל הרקולס בו נמצא המגדלור העתיק בעולם הפועל עד היום. העיר מאופיינת במרפסות זכוכית הבוהקות בשמש ולכן זכתה לכנוי "עיר הזכוכית". הסתובבנו בכיכר מריה פיתה ובסמטאות העיר העתיקה. לאורך הנמל עשרות מסעדות עממיות - לא מצדיקות את מחיר הארוחה (לפחות בזו שאכלנו). מה שכן יש להם גלידה מצוינת. הקדשנו לעיר כשלוש שעות והמשכנו ליעדנו הבא ובעצם מטרת נסיעתנו מערבה העיר סנטיאגו דה קומפוסטלה Santiago de Compostela התארגנו במלון סמוך לקטדרלה (ראה טיפים) ויצאנו לכוון הקטדרלה שהיא האטרקציה המרכזית בעיר. זוהי העיר השלישית בקדושתה לנוצרים אחרי רומא וירושלים בעקבות אגדה על השליח יעקב הקדוש. הצליינים נוהרים לעיר בהמוניהם מי ברגל ומי באופניים מכל רחבי אירופה. בהגיעם הם משתטחים ברחבה שלפני הקטדרלה. מחזה מרהיב. חלקם לבושים גלימות ונושאים את סמל הצדף. להקות נודדות של טרובדורים מגיעות עם כלי נגינתם וההמולה נפלאה. חוויה יחודית בלתי רגילה. בתוך הקטדרלה זכינו לחוות בטקס "בוטאפומיירו" בו נזירים מניפים את נברשות הקטורת הענקיות התלויות על חוטים ולאחריהן מחלקים הכמרים "לחם קודש" למאמינים שעומדים בטור ארוך אינסופי. החושך יורד רק אחרי השעה 11 בלילה. עד אז הספקנו לתור את הסביבה: כיכר דל אובראדוירו, הכיכרות המפוארות פראטריאס, קינטאנה, אינמאקולאדה, מגדל השעון ועוד. בציפיה להארת הקטדרלה ישבנו בבית הקפה של הפארדור המדהים הנמצא בסמוך. (280 יורו ללילה).

היום השלישי 

מגמת פנינו לשמורה הנפלאה פיקוס דה אירופה. השמורה נמצאת 25 ק"מ מהחוף האטלנטי מזרחה לסנטיגו. עצרנו להתרעננות בעיר לוגו Lugo העיר נחמדה אבל לא נמצאת על מפת התיירות כי אין בה משהו מיוחד (300 ק"מ). הסתובבנו כשעתיים בכיכר מיור, בעיר העתיקה ובקטדרלה. בשעות אחר הצהרים הגענו לפתחה של השמורה (מצד מערב) לעיירה קנגס דה אוניס Cangas de Onis . מצאנו מלון נחמד במרכז ויצאנו לסיבוב. גשם החל לרדת. אמנם לא חזק אבל מעצבן. מצאנו מסעדה מצוינת (ראה טיפים) ונהננו מאד. העיירה מפוצצת מתיירים, רובם ספרדים. העיירה היא בירתה הלא-רשמית של השמורה. טיילנו לאורך הרחוב הראשי עד נהר סייה שמעליו נמתח גשר רומי מרשים בעל 5 קשתות כשמהקשת המרכזית משתלשל צלב הנצחון. הגשר נבנה במאה ה-14 והוכרז כאתר שימור לאומי מטעם אונסקו. מהעיירה ניתן לצאת לפעילויות אתגריות שונות ומגוונות. התעניינו בטיול טרקטורונים אך היינו תלויים במזג האויר. החלטנו שנחכה לבוקר.

היום הרביעי 

הבקר המשיך הגשם לרדת. התיעצנו עם היודעים בדבר בלשכת התיירות ואלו המליצו לנו לצאת מהשמורה ולחזור כעבור כמה ימים כי על פי התחזית יש סכוי טוב לשיפור במזג האויר. במזג האויר הנוכחי, אמרו, הנסיעה בשמורה עלולה להיות מסוכנת, הערפל כבד, והנופים היפים שבגללם הגענו ישארו מוסתרים. למזלנו לא הזמנו מלונות מהארץ כך ששינינו כיוון צפונה לעבר העיירה הימי ביניימית סנטלינה דל מאר Santillana de Mar. כ- 2 ק"מ לפני העיירה, פנינו על פי השילוט, למערות אלטמירה Altamira . המערות סגורות מטעמי שימור אולם לידן הוקם מוזיאון שיש בו שיחזור של האולם במערה המקורית שבו נחשפו ציורי קיר גדולים ויפים מתקופת האדם הקדמון. הציורים תוארכו לתקופה שלפני 15,000-20,000 שנה. מדהים, מפתיע ומעניין. אך יש לקחת בחשבון תור ארוך בכניסה מאחר והם מכניסים כל פעם קבוצה קטנה. אנחנו חיכינו כשעתיים אבל היה שווה (ראה טיפים).
 המשכנו לעיירה סנטלינה דל מאר. זהו בעצם כפר קטן, מקסים וחמוד עם בתים מהמאה ה-15 שעל חלקם עדיין סימני אצולה. כמו בכל כפר גם כאן הכיכר המרכזית היא כיכר מיור - כיכר משולשת, גדולה, סביבה בתים עתיקים ומרפסות מכוסות בפרחי גרניום צבעוניים. גם לכפר זה יש פארדור (4 כוכבים) נחמד אבל מכיוון שרצינו להמשיך לא הזמנו לינה. כל היום ירד גשם זרזיף. הנעליים נרטבו ולמטריה היה שימוש.

.
כעת שמנו פעמינו לעיר הגדולה סנטאנדר Santander עיר חוף יפה ואלגנטית. פסענו לאורך הטיילת המקסימה עד לנמל הקטן נמל צ'יקו. מסביב עשרות חנויות, בתי קפה וגנים פורחים. נשות העיר סופר אלגנטיות בלבוש ובתסרוקות. פשוט תענוג לצפות בהן. ישבנו ובהינו... באוגוסט מתקיים בעיר פסטיבל בינלאומי של מוסיקה ומחול וכבר ראינו את ההכנות. שעה ארוכה ישבנו בגני פרדה. אלו גנים מטופחים עם דגים וברבורים בבריכות, מרבדי פרחים צבעוניים, פסלים ומזרקות.
 שעת ערב הגיעה ורצינו להתקדם במסלולנו לכן יצאנו לכיוון העיר בילבאו. מאחר והשעה היתה קרובה לעשר בלילה החלטנו לחפש מלון בעיירה הקרובה ביותר לעיר. כך הגענו ל- Castro Verdiales . שני מלונות טובים בעיירה ושניהם היו כמעט מלאים לגמרי. באחד המלונות נשארו שני חדרי סויטות יקרים. לאחר דין ודברים קבלנו את הסויטות במחיר של חדר רגיל (118 יורו). מלון מהסרטים (ראה טיפים) שחבל היה לעוזבו בבוקר אבל... ממשיכים

היום החמישי 

הגענו מוקדם לבילבאו Bilbao. מגמת פנינו מוזיאון גוגנהיים הנפתח בשעה 10 בבוקר. בעיר בעיית חניה קשה ביחוד בתקופה זו של השנה בשל ריבוי התיירים. חנינו ושמנו תו חניה והקפדנו על השעה מאחר והתושבים אמרו לנו כי הפקחים מאד לא רחמניים. המוזיאון נבנה בעלות של 100 מליון יורו והוא אחד המוזיאונים של קרן גוגנהיים. תכנן אותו הארכיטקט הקליפורני פרנק גרי והוא נחשב לאחד הבניינים היפים והמרשימים ביותר בתבל. כל המבנה מצופה טיטניום מבריק בצורת ספינה כיאה למוזיאון הניצב על גדת הנהר Nervion. המבנה הוקם בשנת 1997 לאחר 6 שנות עבודה. למוזיאון 3 מפלסים סביב החלל המרכזי המקושרים במערכת מעברים, מעליות ומדרגות. יש בו 19 גלריות במגוון צורות וגדלים.
 מחוץ למוזיאון ניצב בחזית פסל הכלבלב מעשה ידיו של האומן ג'ף קונס. מתנשא לגובה 12.4 מ' עשוי פרחים חיים ודורש טיפול יומיומי של השקייה והחלפת פרחים. עמדנו מולו והתקשינו להתנתק מעושר הצבעים ומהגודל.

מאחורי הבנין בצד הפונה לנהר נמצאים עוד כמה פסלים מענינים. פרחי צבעונים הצבועים בצבעים עזים, גם הם מעשה ידיו של ג'ף קונס וכן פסל גדול של אמא עכביש ומגדל פעמונים מתכתי. המוזיאון והפסלים מדהימים.
 כעת פנינו לעבר העיירה גרניקה Gernika. העיירה הופגזה בשנת 1937 ע"י הגרמנים בסיועו של הגנרל פרנקו שכעס על הבאסקים ועל רצונם לעצמאות. פיקאסו צייר את זוועות המלחמה. הציור המקורי נמצא במדריד ובעיירה נמצא העתק קרמיקה של הציור. הוא נמצא על קיר ברחוב צדדי בלי שיהיה שום שילוט המכוון אליו. הסתובבנו שעה ארוכה כדי למוצאו. אבל שווה להגיע. תוך כדי שוטטות הגענו לבית החונטאס בו מתקיימות ישיבות הפרלמנט הבאסקי. כשנכנסנו לאולם הגדול ראינו שתקרתו עשויה זכוכית צבעונית ועליה מופיע ציור "העץ העתיק". מחוץ לבנין ראינו את העץ שנטעו בשנת 1860 מזרעי עץ האלון העתיק. בעיירה המון שטחי פרחים מרהיבים, מזרקות ופסלים. כדאי לבלות בה כמה שעות חביבות

 אנו בדרכנו לעיר נופש סן סבסטיאן San Sebastian  העיר הבאסקית ביותר הידועה גם כבירת הגסטרונומיה של כל האיזור. כאן ציפתה לנו הפתעה. כל מלונות העיר היו מלאים. זוהי תקופת החופשה השנתית והספרדים אוהבים לטייל ולסוע. לזכותם יאמר שהם לרוב מאד אדיבים ומוכנים לעזור. בעזרת איש קבלה באחד המלונות מצאנו מקום ללילה אחד אולם במחיר יקר ביותר ( ראה טיפים). לא היתה ברירה כי רצינו לצאת לעיר. התמקמנו במלון ויצאנו לעבר העיר העתיקה. ליד המלון, השוכן באזור מגורים במעלה העיר, עבר אוטובוס שהביאנו למרכז העיר ולחוף. העיר הומה מאנשים, צעירים, מבוגרים הרבה צבע ורעש. הסתובבנו בטיילת הצמודה לנהר אורומאה עד שפך הנהר לים, טיילנו להנאתנו בסמטאות הרובע העתיק וסעדנו במסעדת טאפסים מעולה בכיכר קונסטיטוסיון - הכיכר המרכזית של הרובע העתיק. הסימטאות הקטנות מלאות חנויות, מזרקות, פסלים, בארים והמוני אנשים. העיר נמצאת במפרץ מדהים, מפרץ הצדף, ומשני צידיה שני הרים הר אורגול והר איגלדו. הגענו למרגלות הר אורגול וטיפסנו עד לפיסגה ברגל (20 דקות). הגענו לפסלו של ישו בגובה 30 מ' המשקיף על העיר. הנוף מהפסגה מהמם ושווה את המאמץ. לאחר מנוחה ירדנו חזרה לשוטט בעיר. זוהי עיר בלי הפסקה. הסתובבנו עד אחת אחר חצות כאילו אמצע היום. חזרנו למלון המצוין, נהננו מלילה נפלא ומארוחת בקר טובה ביותר. ( התפעלתי במיוחד ממכונות הקפה של נספרסו שהוצבו בחדר האוכל)

היום השישי 

מזג האויר השתפר מאד ואנו בדרכנו חזרה לשמורת פיקוס דה אירופה. השמורה היא פארק לאומי, הגדול ביותר באירופה, בן 647 קמ"ר. הנוף מרהיב, סלעי בראשית, המון גוונים של ירוק וכפרים קטנים שיד הזמן לא פגעה בהם.לפני שהגענו לשמורה עצרנו בכפר הדייגים סן וינסנטה דה לה בארקרה San Vicente de la Barquera בכניסה לכפר גשר מהמאה ה-15 בן 28 קשתות יפה במיוחד. טיילנו בכיכר המרכזית היא כיכר מיור, בין בתי קפה ומסעדות. עלינו לטירת המלך שנבנתה במאה ה-13 ומשמשת כיום כמוזיאון אומנות. הנוף מהפסגה יפה אולם לא שווה את המאמץ. חלק מהדרך יש לעשות רגלית.
המשכנו לכפר פוטס Potes  הנמצא בשולי השמורה ממזרח. הכפר נמצא בעמק וסביבו פסגות הרים. מצאנו מלון משפחתי קטן ומפתיע (ראה טיפים) ויצאנו לסייר בכפר. בתי הכפר עתיקים ויפים. הרחוב הראשי, בן אין כניסה למכוניות, מוצף חנויות גבינות, נקניקים ושאר דברים טובים. בשעת בין הערביים, יצאנו בכביש הרים לכוון פואנטה דה Fuente De. (ראה טיפים) המרחק 23 ק"מ. בקצה הכביש נצב פארדור ומאחוריו נקודת יציאה של רכבל ל-800 מ' עד לנקודת התצפית El Cabel אין מילים לתאר את הנוף שנגלה לעינינו. רכסי הרים עצומים ועדרי סוסים רועים. מאחר והגענו מאוחר יחסית לא היה תור ארוך לעלות ואחר כך לרדת. בשעות העומס אפשר לעמוד בתור שעות. רק קרונית אחת פועלת בכל כיוון ועליה 20 איש בלבד. חזרנו לכפר וטיילנו בשעת ערב מאוחרת בין בתי הכפר המוארים והנעימים. הרחובות היו מלאים תיירים, שוב רובם ספרדים. ישראלים כמעט שלא פגשנו כל הטיול

היום השביעי
הסיור המדהים בשמורה התחיל בתצפית ליסבה Llesba  ממנה ראינו כמה מהפסגות הגבוהות ביותר של הפיקוס. לתצפית הליכה רגלית של 10 דקות. הדרך ממשיכה בנופים קסומים שבכלל קשה לתאר. הכביש צר והתנועה מתנהלת בשני הכיוונים. במעבר ההרים פאנדטראבה (1,562 מ') זכינו לראות בצורה בהירה ויפה את רכסי ההרים המקיפים את השמורה. המשכנו לסוע כשברקע מתנגנים שיריו של אריק איינשטיין בדיסקים שהבאנו והרגשנו על גג העולם. הפסקת קפה עשינו בכפר (7 בתים) סנטה מריה דה ולדאונה Santa Marina de Valdeon . למרות מימדיו של הכפר הקפה היה טעים ובדיוק בזמן הנכון. המשכנו לתצפית אוסחה דה סאחאמברה ממנה ראינו את מעבר ההרים לוס ביוס. זהו קטע כביש בן 10 ק"מ, יש אומרים היפה ביותר בכל השמורה. הכביש צר, הפיתולים חדים ויש להזהר. קשה לתאר את היופי, עושר הצבעים, אוירה ממש מחשמלת. הכביש מסתיים בעיירה קנגס דה אוניס. עברנו אותה וכעבור 12 ק"מ הגענו, בשעת בין הערביים, לקובדונגה Covadonga . בעיירה נמצאת בזיליקה שנבנתה בסוף המאה ה-19 יפה רק מבחוץ. לא כדאי להקדיש זמן להכנס פנימה. לפניה נצב פסלו של דון פלאיו ומעליו צלב הניצחון. היה זה אציל ספרדי שהביס את המוסלמים בקרב קובדונגה בשנת 722. 12 ק"מ נוספים הובילו אותנו אל שני אגמים קרחוניים של השמורה. הצלחנו להגיע ברכב בגלל השעה המאוחרת. לפני כן, יוצאים שאטלים מהבזיליקה לכוון האגמים מאחר וקשה למצוא מקום חניה. האגם הראשון אגם אנול. לצידו רעו פרות וליחכו עשב. רגלית הלכנו לאגם השני ארסינה במזג אויר שאנחנו יכולים רק לחלום עליו ביולי. היה ממש כיף לטייל לעת ערב. עזבנו לקראת תשע בערב וחזרנו לקנגס דה אוניס לחפש מלון (ראה טיפים)

היום השמיני והאחרון

טיסתנו חזרה מאוביידו היתה לקראת חצות. בחרנו להקדיש את היום האחרון לעיר חיחון Gijon הגדולה במחוז אסטוריאס . עיר יפה, מלאה תיירים ומקומיים הנמצאת לחוף הים. הטיילת הארוכה מקבילה לחוף הרחצה. מד המעלות הראה 20 מעלות. אנחנו הסתובבנו עם מעילים אולם המקומיים בחרו להתרחץ בים. כששאלנו אחד מהם אם לא קר מדי להתרחץ בים ענה שזו העונה הטובה ביותר. יותר חם לא יהיה. הלוואי עלינו. טיילנו במרכז העיר, בכיכר מיור. כיכר קטנה, מוקפת בנינים ומלאה בבתי קפה. מכיון שהיה יום שבת התמלאה הכיכר בדוכני אוכל לרוב. בכיכר ניצב בית העיריה שנבנה במאה ה-19. כלות וחתנים נכנסו לבית העיריה בזה אחר זה להינשא. בקצה הטיילת נמצא הבנין המפורסם בעיר פאלאסיו דה רוויאחיחדו שנבנה במאה ה-18 וכיום משמש כמוזיאון אליו לא נכנסנו.

לסיכום:

טיול מדהים, מהנה וטעים. בהכנת המסלול נעזרנו רבות בספרו של זאב יפת: פספורט צפון ספרד והפירנאים הצרפתיים וכן באתר "למטייל" באינטרנט. עלי לציין כי בכל המלונות, גם הקטנים ביותר, וכן ברוב בתי הקפה והמסעדות היה wifi חופשי לכן נעזרנו לא פעם למציאת מלון או מסעדה באפליקציה של TripAdvisor באייפון.