פעם רביעית בפראג מאז 1991... אבל מי זוכר? בהחלטה ספונטנית הצעתי לחברה להצטרף למספר ימים לעיר היפהפיה הזו אולי היפה ביותר באירופה. לא הכנו תכניות גדולות, לא קנינו כרטיסים לתאטרון השחור או למוזיאונים. שוטטנו ברחובות והלכנו לאיבוד בסימטאות היפות והנקיות, בין הבתים המסוגננים, לאורך הנהר מתחת לגשרים, חצינו אל עבר מתחם המצודה והרגשנו שוב משוחררות וחופשיות ולו לזמן קצר.

בחרנו להתארח במלון הנפלא Aurea Legends. המלון מקבל ביקורות מצוינות (ציונו בבוקינג 9.4) והוא אינו משווק ע"י סוכנים ישראלים כך שהוא פחות מומלץ ברשתות החברתיות. מיקום מעולה, צוות מסביר פנים, חדר גדול ומרווח וארוחת בקר מצוינת.

הגענו ליום חם במיוחד שהיה המשך למספר שבועות של מחנק (טמפרטורה ממוצעת 31 מעלות) בעיר שמזגנים הם בגדר המלצה בלבד. חם, לח ופחות נעים ונחמד להסתובב. ובכל זאת טיילנו לאורך הנהר מ"הבית הרוקד" (ברח' Jiraskovo nam 1981) ועדגשר קרל המוצף המוני מטיילים יומם ולילה.

כשמו כן הוא נראה רוקד. המבנה פרי יוזמתו של ואצלב האוול, נשיא צ'כיה באותם ימים אליו רתם את האדריכל המפורסם פרנק גרי. התכנית הייתה להקים מבנה שונה ומיוחד בעיצובו שיעמוד ליד בניינים מסורתיים. מקור ההשראה היו צמד הרקדנים המפורסמים ג'ינג'ר רוג'רס ופרד אסטר. כיום, מלבד בית קפה למטה זה בניין משרדים אשר בכניסה אליו מודבק תיקן גדול לומר לא יפה להסתכל לגברת מתחת לשמלה...

כשהרגלים התעייפו ירדנו לגדת הנהר לבית קפה מקומי באווירה צעירה ונעימה. בנהר שייטו סירות פדלים, סירות ברבורים ואניות שייט עמוסות מטיילים. לפתע, ותוך זמן קצר התארגנה תזמורת כלי נשיפה ותופים לקול תשואות יושבי המקום. היינו בין הבודדות שהסתפקו בקולה. כוסות הבירה המלאות התחלפו בריקות כאילו היו מלאות מים... אווירה קסומה שהשכיחה את המקום ממנו באנו.

למחרת התקדרו השמיים וגשם החל לרדת. חמושות במטריות יצאנו לתור את העיר. התחלנו ברובע 7 (אחד מ-22 רובעים של העיר) אליו הגענו עם חשמלית. מיותר לציין שהתחבורה הציבורית יוצאת מן הכלל וכוללת מטרו, חשמליות ואוטובוסים. (אזרחים ותיירים מעל גיל 65 זכאים לנסיעה חופשית בתחבורה הציבורית.)

עלינו לפארק לטנה Letnaממנו תצפיות נפלאות על העיר והגשרים. מכאן נשקפת העיר העתיקה, נראים מבנים מיוחדים וגגות הצריחים הרבים שבעיר. הנוף כל כך יפה שקשה היה להפסיק להתבונן בו. הפארק עצמו עצום וכולל עצים גבוהים שתחילת השלכת ניכרת בהם. שבילי אופנים והולכי רגל, בתי קפה ושולחנות ארוכים המצפים לאורחים השותים בירות מהחבית בכמויות.

המשכנו לטייל בשבילי הפארק עד שהשמיים התקדרו וגשם "איים" לרדת...

את הדרך חזרה למרכז העיר עשינו רגלית תוך כדי חציית אחד הגשרים היישר לרובע היהודי. הרובע עמוס מטיילים, בתי קפה, מסעדות כשרות ויש האומרים שהקיורטוש הטוב ביותר נמצא שם. בכניסה לרובע, מצד הנהר, ניצב בית העיריה היהודית הסמוך לבית הכנסת אלטנויישול

בית העיריה היהודית

על בית העיריה 2 שעונים. אחד עם ספרות רומיות והשני אותיות א-ב'. לכל אות ערך גאומטרי ותנועת השעון הפוכה. המחוג זז מימין לשמאל בהתאם לשיטת הכתיבה של שפת הקודש.

בית הכנסת הישן-חדש הוא העתיק ביותר בפראג וכנראה גם באירופה. נחנך בשנת 1270. מאחר ואין זה ביקורנו הראשון בעיר והאפשרות היחידה לבקר בבית הכנסת הוא כרטיס משולב לכל בתי הכנסת החלטנו לוותר על הכניסה. אבל בלי סיפור "הגולם מפראג" הרי אי-אפשר...

צמוד לבית העיריה, במבנה בית הכנסת, מאחורי הדלת אליה מוביל סולם שבור על קיר הבניין מסתתר סיפור "הגולם מפראג" המוכר לרבים. מסופר על רב העיר המהר"ל שרצה לשמור על יהודי הגטו שסבלו מאד מאלימותם של הגויים ומהעלילות שהעלילו עליהם. הוא פיסל דמות מפחידה מחימר ואדמה וטמן בחלקה הפנימי קלף עשוי מחיה כשרה עליה שמות קדושים. על מצחה של הדמות חרט את האותיות: אמת. הגולם קם לתחיה ושירת את אדונו לשביעות רצונו עד שקם על יוצרו והחל לעשות כרצונו. המהר"ל מיהר להסיר את האות א שבראשו כך שנשארו האותיות: מת. כבה הגולם וגופתו קבורה עד היום בעליית הגג של בית הכנסת ואין איש המעז לעלות למקום.

בכל רחבי הגטו אבני נגף המציינות מקום מגורים של משפחה יהודית והיכן מצאה את מותה

קרוב לרובע ניצב השעון האסטרונומישאין מבקר שהגיע לעיר ולא "זכה" לעמוד ולחכות לתהלוכת השליחים ולצלצול מלאך המוות...זהו אחד השעונים העתיקים והמשוכללים שנבנו אי פעם. הוא הותקן בשנת 1410 ופועל מאז. מורכב מ-3 חלקים - לוח השעון האסטרונומי המציג את מיקום השמש והירח, תצוגת השליחים שפוצחת בנגינה אחת לשעה ופסלים נוספים בצדדים. חותם את הנגינה תרנגול מקרקר המגרש את הרוחות.

אנשים מתאספים בכיכר בהמתנה לדקות הספורות של "המופע" ואז מוחאים כפיים. שאלנו מה פשר מחיאות הכפיים הסבירו לנו שזה לאות תודה שהשעון עדיין פועל...

תמונה מתוך אתר למטייל

ממש ליד השעון שוק חביב. בחציו מזכרות ובעיקר בובות מכשפות על חבל ובחציו פירות וירקות

הערב ירד והתאורה החלה להידלק. אחד המבנים היותר יפים ומיוחדים היא כנסיית (יש הקוראים לה קטדרלה) גבירתנו מלפני טין המוארת באור יקרות. מגדלי הכנסייה צופים על העיר העתיקה והיא שולטת על קו הרקיע של העיר. גם ביום היא יפה אך לעת ערב יפה שבעתיים.

עוד יום עבר בשיטוט מעבר לנהר. מתחם המצודה של פראג מכיל מספר מבנים שנבנו בסגנונות בניה שונים מאז הוקמה הבזיליקה במאה ה-9.

המצודה משמשת כיום כמעונו הרשמי של הנשיא וכמקום מושב הממשלה. היא חולשת על העיר והנוף הנשקף ממנה נפלא.

המצודה או הטירה כפי שהיא נקראת במקומות רבים, רחבת ידיים היא בין הגדולות בעולם. היא מוקפת גנים מטופחים ועצים עתיקים כשהעתיק ביותר בן 450 שנה

תוך כדי עליה למתחם ואחרי שנהננו מהגנים נראתה לפתע הבזיליקה וצריחיה

התור לקניית כרטיס כניסה לקתדרלת סנט ויטוס ולבזיליקת גו'רג' הקדוש התארך לכדי למעלה משעה ואח"כ תור נוסף כדי להיכנס. מאחר וביקרנו במקום בעבר ויתרנו והעדפנו להתמקד בגנים ובנוף. (ממליצה למי שמתכוון להיכנס לרכוש כרטיסים באתר מראש)

תיבת דאר קטנה, צמודה לקיר ליד החנות הזכירה לכולם שפעם נהגנו לשלוח גלויות שהיו מגיעות הרבה אחרי שהיינו חוזרים...

ירדנו מהמתחם אלרובע מאלה סטארנה "העיר הקטנה". הרובע נמצא על גבעה המשקיפה על העיר. בתי הרובע צבועים בצבעי פסטל יפים ומושפעים מהארכיטקטורה של הבארוק והרנסנס. המון חנויות קטנות, בתי קפה ומסעדות וכמובן חנויות מזכרות.

הירידה הובילה אותנו אל הקיר של גו'ן לנון שאמנם לא ביקר כאן מעולם אולם רוחו שורה במקום. האיש שהטיף לחופש, שלום, קבלה והכלה. קבוצת תלמידים הנעימה מזמירותיו. הקיר צבעוני ומלא אמירות פוליטיות. נראה שכולם רוצים להשאיר חותם לכן מצאו עדויות לביקור ישראלים רבים לצד אמירות פרו-פלסטיניות.

בדרך לאי המלאכותי קמפה עברנו בתעלות הנקראות "ונציה הפרגאית". תעלות שנחפרו ביד אדם לאורך 740 מ', בהן משייטות סירות קטנות המזכירות את ונציה ומכאן שמן. התעלות המקיפות את האי נקראות "הזרם של השטן" כדי שאפשר יהיה להפעיל את טחנות הקמח שעבדו בכוח המים.

האי, בחלקו הגדול פארק מלא צמחיה ממנו נשקף נוף נפלא של גשר קרל והעיר העתיקה.

הפינגוינים הצהובים של האי קמפה הם יצירה של קבוצת אומנים מאיטליה. 34 דמויות פינגוינים ניצבים על מוט עשוי מתכת. המטרה הייתה להדגיש את החשיבות של שמירה על איכות הסביבה מאחר והפינגוינים עשויים מפלסטיק ממוחזר.

עדיין בתחום מאלה סטארנה ליד רחוב (מתקשה אפילו לכתוב את שמו)

נמצאת הסימטה הצרה בעולם, עשויה ממדרגות אבן. היא מובילה מהרחוב הראשי למסעדה יפה בשם צ'רטובקה הממוקמת לגדות התעלה. הרחוב צר כל כך (50 ס"מ) ששני בני אדם לא יכולים לעבור בו יחד ולכן בשתי הכניסות העליונה והתחתונה מוצב רמזור...

לאחר שסיירנו בפארק והתאוששנו בבית קפה סמוך החלטנו לעלות לגבעת פטרין ולמגדל אייפל הקטן. אוטובוס חשמלי העלה אותנו במעלה הגבעה. המגדל ניצב בפסגת הגבעה מוקף צמחיה עבותה ונוף מרהיב של העיר. המגדל עוצב בהשראת מגדל אייפל בפריז בשנת 1891 ונבנה ע"י החברה של גוסטב אייפל. ניתן לעלות ברגל 299 מדרגות או לחילופין במעלית בתוספת תשלום קטנה. הנוף הנשקף מלמעלה 360 מעלות הוא מדהים, מרהיב ויפהפה. ממש אין מילים!!!

מקום מיוחד שמור לפסל המקומי דויד צ'רני.

עבודותיו מוצגות ברחבי אירופה ובפראג במיוחד. הפסלים שלו מתריסים אבל מאד מיוחדים. לו נשארנו ימים נוספים היינו ממשיכות לעקוב אחריו.

הצלחנו לראות כמה מיצירותיו המיוחדות ולנסות להבין את פישרן:

פסל הראש המסתובב של קפקא הסופר הלאומי

עשוי מ-42 טבעות פלדה מבריקה בשכבות. הטבעות מסתובבות, משנות כיוון וחוזרות להיות שלמות. גובה הפסל 11 מ' והוא שוקל 39 טון. הוא נעשה בשנת 2014. דויד צ'רני הסביר שמאחר וקפקא התעמק במורכבות המוח האנושי הפסל מסמל את מחשבותיו ורעיונותיו ומציע הצצה למוחו של קפקא. טבעות הפסל מסתובבות בין 8:00-21:00 כל שעה עגולה למשך רבע שעה.

נמצא מאחורי מרכז הקניות Quadrio ב-Narodni Trida

תינוקות בפארק קמפהצמוד לנהר

אותם תינוקות קטנים יותר היו מחוברים למגדל הטלויזיה אולם הורדו כעת לרגל שיפוצים. תינוקות אלו (העשויים מתכת) נראים מרחוק רגילים אולם כשמתקרבים פניהם נראות כברקודים. רצה צ'רני למחות על כי הטכנולוגיה השתלטה עלינו עד כדי כך שאיבדנו זהות ואנושיות.

הגאים

יצירה משנת 2004 (שנת הצטרפות צ'כיה לאיחוד האירופי) נמצאת לפני מוזיאון קפקא במאלה סטארנה רחוב Cihelna.

הפסל הוא מזרקה המורכבת משני פסלי גברים בגובה כ-2 מ', עומדים על בריכה רדודה המעוצבת כמפת צ'כיה. אם מזיזים מוט אחורי הם מטילים מימיהם על אדמת המדינה. היצירה שנויה במחלוקת: האם מדינות מזרח אירופה חולקות בתופעת הגברים השיכורים המשתינים ברחוב או כמדינות מערב אירופה המתגאות במזרקות עם ילדים משתינים. דרך ההשתנה מסמנים טריטוריה.

מטוסי ספיד-פייר בדמות פרפרים

מטוסי הספיד פייר שימשו את הטייסים הצ'כים במלחמת העולם השנייה ואומנו ע"י בעלות הברית. המטוסים מזיזים את כנפיהם במפגן אור משגע של עשרות נורות לד במבחר צבעים. יפה במיוחד בשעות החשכה.

נמצא על בניין קניון ברחוב Narodni 63

פרויד תלוי על עמוד

פסל משנת 1966 תלוי בקצה עמוד בעיר העתיקה. לא ברורה כוונת הפסל כמו רוב פסליו.

אולי רצונו להביט מגובה בעוברים ושבים ואולי פשוט התכוון לקפוץ. בכל מקרה אם לא תשימו לב ותרימו עיניכם מעלה תפספסו את הפסל

מיקום רחוב Husova בעיר העתיקה

פסל חדש אחרון שהוצב לאחרונה מנציח את המתעמלת הצ'כית האגדית ויארה וצלבסקה

הפסל מוצב על עמוד גבוה, מסתובב ומואר בכחול וסגול

נמצא בחצר של סוקול רחוב Vsehroova

מעט קולינריה :

המלצות על מסעדות עם אוכל צ'כי אמיתי:

Havelska Koruna רחוב Havelska 12-23 בעיר העתיקה קרוב למרכז. מסעדת פועלים צנועה עם מנות מקומיות טיפוסיות כולל גולש, שניצל, כופתאות מתוקות עם קרם ועוד ועוד. השירות מהיר.

בהגעה מקבל הלקוח כרטיס עליו ישנם קודים של המנות במקום. עוברים ובוחרים במנה המועדפת. המנה נרשמת בכרטיס. בתחנה אחרת ניתן לבחור קינות או משקה וכו'. לאחר גמר הארוחה, ביציאה מוגש הכרטיס לקופאית והתשלום במקום. המקום גדול, הרבה שולחנות בפנים ובחוץ, האוכל ממש טעים ולא מתיימר ויחסית זול. הגענו בעקבות המלצה של מדריכה מקומית.

מסעדה מצוינת נוספת עם אוכל צ'כי אמיתי ומבחר גדול היאU Jindrisske veze

רחוב Jindrisska 972/26

מסעדה מצויינת עם מבחר גדול של אוכל צ'כי אמיתי. רוב הלקוחות מקומיים, אווירה נעימה וטעימה. השירות מהיר והמחירים נוחים. אפשרות ישיבה בפנים ובחוץ. אכלנו, למרות הקלוריות, מנה של קממבר מטוגנת והתענגנו על כל ביס...

ובית קפה מיוחד ואלגנטי קפה לובר Louverברחוב Narodni 22. בית קפה בן 100 שנה עם חלונות גדולים המשקיפים לרחוב. בישיבה במקום יש מעין חזרה במנהרת הזמן למאה ה-19. תפריטים נפרדים לארוחות בקר, צהרים וערב

יום אחד בחרנו לצאת מחוץ לעיר אל עיירת ימי הבינייםצ'סקי קרומלוב Cesky Krumlov

נמצאת 170 ק"מ דרומית לפראג. כאן מתחיל נהר הוולטבה הארוך במדינה, דרך פראג, עד התמזגותו עם נהר האלבה. לצערי ביקרנו בעיר יום אחד בלבד ואולי הייתה זו טעות. למי שהזמן בידו ממומלץ להישאר כאן יומיים- שלושה לפחות ולא תשתעממו.

עלינו היישר לגני הטירה. מסוג הגנים המטופחים והמסוגננים, הפורחים והמהנים שיש. שטח עצום של ירוק בשלל גוונים, מים וצבע, מזרקות קטנות וגדולות.

הטירה שנבנתה במאה ה-13 ומשקיפה על העיר, כנראה יפה ומיוחדת, אבל כשהזמן קצר ואפשר לבקר רק בסיור מודרך בחרנו לוותר ולהתרכז בנוף הנפלא הנשקף ממנה. הטירה, אחת הגדולות באירופה והשנייה בגודלה בצ'כיה.

מסביב לטירה חפיר לצרכי הגנה. ליד שער היציאה משני הצדדים מסתובבים דובים חומים גדולים שהם גם סמל המשפחה לה הייתה הטירה שייכת במאות 14-16 משפחת רוזמברג.

המשכנו להסתובב עוד רגע קצר בחצרות הטירה הגדולה והמפוארת וירדנו לכוון רחובות העיירה.

הליכה ברחובות מרוצפי האבן בין הבתים היפים והמסוגננים היא חוויה בפני עצמה. לכל בית ייחוד משלו, צבע משלו וסגנון בנייה אחר

בתי קפה קטנים בשולי הדרך או בירידה אל הנהר כשהשולחן נושק למים וחבר'ה אמיצים משייטים ברפטינג במי הנהר הקרים. חנויות קטנות של מזכרות לתיירים או דברי מתיקה בשפע. גשר צר מוביל אל מעבר לנהר לידו גלגל עץ שהפעיל טחנת קמח

לאחר ששתינו קפה טעים הגיע הזמן לחזור. דרך ארוכה לפנינו וגשם החל לרדת. מבט אחרון אל הטירה מלמטה וחזרה לפראג

לסיכום:

פראג אחת הערים היפות באירופה אם לא היפה ביותר. ביקור רביעי בנחת וברוגע. אתרים שכבר ביקרתי ואחרים שטרם. המוני תיירים בכל פינה (הלוואי עלינו), תושבים חביבים המנסים לעזור ולכוון כמיטב יכולתם, אוכל טעים ומיוחד ואפילו מזג האוויר האיר לנו פנים למרות שהגענו ביום חם במיוחד אך במהלך הלילה ירדה הטמפרטורה בעשר מעלות. עיר שכיף לטייל בה ויש המון מה לראות ולחוות.

ואיך אסיים בלי להזכיר את הממתק הכמעט לאומי כיום: קיורטוש טרי מצופה מבפנים בשכבה עבה של שוקולד, ממולא בגלידה טובה ומעל קצפת... בתיאבון ולבריאות!!

להתראות בפראג בפעם הבאה בתקוה שתהיה בקרוב