אחת הארצות היותר מתוירות בגלל מגוון הנופים והגודל- צרפת. טיילתי בה מספר פעמים בעבר. הפעם הגעתי לאחד האזורים הפחות מוכרים לי, לפחות בשמו, חבל אוקסיטנייה Occitanie המוגדר כאזור היסטורי-תרבותי-לשוני בדרום מערב צרפת. אזור של כפרים עתיקים (ימי ביניימים) טובלים בהמון גוונים של ירוק ונהרות זורמים ביניהם. אזור בו לפעמים היה נדמה שהזמן עמד מלכת והאבירים יצאו לקראתנו...טיילנו רגלית, שטנו בנהרות, ביקרנו מערות נטיפים יוצאות דופן ופגשנו תושבים מאושרים. נגענו בחטף בחבל דורדון מה שהשאיר לי טעם של עוד.
בירת חבל אוקסיטניה היא העיר הגדולהטולוז Toulouse ממנה החל טיולנו. הגענו בטיסת המשך מבריסל שנמשכה שעה וחצי. מסלול הטיול התחיל והסתיים בטולוז
טולוז עיר גדולה בת כחצי מיליון תושבים ונקראת גם העיר הוורודה על שום צבעם האופייני של הבתים.
הגענו לפנות ערב ומיד יצאנו לכיכר המרכזית הגדולה והמפוארת כיכר הקפיטול שבמרכזה בית העיריה עם החזית הניאו קלסית המיוחדת והלבנים הצבועות אדום. התישבנו בבית קפה מול הבניין ונהננו מחזית הבניין ומהנוף האנושי שהסתובב בכיכר. אט אט ירד הערב, קרני שמש אחרונות פינו מקומן לתאורה מרהיבה. מאחר ויומנו התחיל אי שם בשתיים בלילה עזבנו בצער את הכיכר אל בית המלון
בדרך עברנו במספר מבנים מוארים יפה כמו זה שחזיתו בית קפה
למחרת יצאנו לטייל בעיר. מזג האוויר האיר לנו פנים. מדי פעם גשם טפטף קלות אך מיד זרחה השמש.
ממש ליד מלוננו Odalys city Toulouse Colombelie (מלון ממש לא מומלץ למרות שהוא בעל 4 כוכבים. יתרונו הגדול קרבתו לכיכר הקפיטול ) נמצא בית הכנסת Palaprat. בעיר חיים כ-15,000 יהודים ולהם 10 בתי כנסת. חשיבות בית כנסת זה בהיותו מרכז ההתנגדות היהודית במחוז טולוז. ביוני 1944 הוקף בית הכנסת ע"י המליציה הצרפתית של וישי. על המקום הוטל מצור וכמה מבחירי הארגון נלכדו ע"י הגסטפו. 3 חודשים מאוחר יותר נפתח בית הכנסת מחדש כדי לחגוג את חגי ישראל. לצערי בהגיענו למקום הוא היה סגור ולא הצלחנו להבין מתי שעות הפתיחה.
חזרנו לכיכר הקפיטול ונכנסנו לסיור בתוך המבנה הגדול והמיוחד ארמון הקפיטול המשמש כיום את מועצת העיר. בחזית המבנה 8 עמודי שיש ורודים. הקירות הפנימיים והתקרות מעוטרים בציורי קיר מרשימים שחלקם צוירו כבר במאה ה-16.
מצידו האחורי של הבניין מגדל השעון Donjon du Capitole
ואנדרטה לזכרו של שארל דה גול נשיא צרפת במלחמת העולם ה-2
נהר הגארון עובר במרכז העיר אליו מתחברים שני נתיבי מים מלאכותיים- תעלת גארון ותעלת דה מידי, שיחד יוצרים את תעלת שני הימים המקשרים את האוקינוס האטלנטי עם הים התיכון. שייט בתעלות נראה כמו חוויה נחמדה. הסתפקנו בשוטטות לאורך כמה קטעים נפלאים.
ממליצה למי שמתעתד לשוט בתעלה להיכנס לאתר "שמתי לב" של זיוה רענן לסיפור מסע של שבוע בתעלת דו מידי (צרפת) חוויות, מידע וטיפים
העיר העתיקה מלאה סימטאות ציוריות ובהן בתי קפה עם מבחר עוגות ומעדנים, חנויות בוטיק ובארים השוכנים במבנים הבנויים אבן וורודה. אפילו מכשיר הכספומט נמצא שקוע בתוך קיר זכוכית כחלק מתמונה
בעיר רשת Carrefour שהגיעה זה עתה אלינו אבל, עם כל הרצון הטוב, אין מה להשוות מחירים לרעתנו כמובן
במרכז ההיסטורי מספר בתי עצים למחצה. בתים המשלבים בניה של אבן וקורות עץ. מסתבר שעד המאה ה-15 היו בתי העיר בנויים מעץ אך בשנת 1463 כילתה שריפה גדולה את רובם
יצאנו ממתחם הכיכר וממש ממול הזדקרה בזיליקת סן סרנין Basillique Saint Sernin הקרויה על שמו של הבישוף הראשון של העיר ונבנתה במקומה של בזיליקה קודמת מהמאה ה-4. מראה נפלא ויוצא דופן במבנהו, בצורתו הגבוהה ובצבעיו
בניין בסגנון רומנסקי נפלא, הגדול ביותר שנשאר באירופה. מייצג את התקופה בה החלה אירופה להתאושש מחשכת ימי הביניים (מאות 11-12). עצמות הקדוש סרנין קבורות במקום ולכן טולוז היא נקודה חשובה בדרך הצליינים. בשנת 1998 נוספה הבזיליקה לאתרי המורשת העולמית של אונס"קו תחת הכותרת - אתר מורשת עולמית של הנתיבים לסנטיאגו-דה-קומפוסטלה בצרפת. את סימני הצדף נפגוש שוב בהמשך הדרך.
פנים הבזיליקה מפואר, גבוה ומרשים. צריך לראות כדי להבין את הגודל. האדם בתמונה ממחיש את הגובה
ברחוב סמוך Rue. Bellegarde ניצבת בגאון ז'אן דארקלבושה בשריון ובגדי גבר כמי שפיקדה על כוחות צבא מלך צרפת במלחמה נגד האנגלים במאה ה-15. היא הובילה לניצחונה של צרפת אך נשבתה בקרב ונשפטה ע"י האינקויזיציה האנגלית בעוון כישוף. היא הועלתה על המוקד בעיר רואן בצפון המדינה. ז'אן דארק נחשבת גיבורה לאומית והוכרה כקדושה ע"י הכנסיה הקתולית
טיילנו אל שוק ויקטור הוגו Marche Victor Hugo. בשוק שנמצא בבניין חסר כל ייחוד עשרות דוכנים עם מבחר גבינות ונקניקים מיצרנים מקומיים. שוקולדים ומקרונים וכמובן יין לסוגיו השונים. מעל השוק כמה מסעדות שף שלאף אחת מהן אין תפריט. המבחר תלוי בעונה - כל עונה פירותיה וירקותיה. המסעדות פתוחות עד הצהרים בלבד
עוד מבנה דתי בו ביקרנו הוא כנסיית היעקובינים והקלויסטר מהמאה ה-13. בניין לבנים אדומות ענק בסגנון גותי עם כיפות מעוגלות המזכירות עצי דקל . מחוץ למבנה חצר מרובעת המוקפת בארבעת צדדיה קשתות ובמרכזה גינה. קלויסטר צמוד לקתדרלה מעיד כי שימש בעבר מוסד נזירי
אחד הגשרים החוצים את נהר הגארון הואפונט נף Pont Neuf. פרוש שמו "הגשר החדש" למרות שנבנה במאה ה-16. הגשר בנוי מ-7 קשתות והוא יפה ביום ובלילה מואר באור יקרות. גם הוא ניצב בדרכם של הצליינים צפונה
זכינו לבקר בשני גנים יפים בעיר. גנים מטופחים, צבעוניים המהווים ריאה ירוקה לעיר:
Jarden des Plantes
Jardin Japonais גן בסגנון יפני
שהותנו בטולוז הסתימה מהר מדי ואנו בדרכנו לעמק נהר הלוט Lot Valley אל הכפר St. Cirq Lapopie
סן סירק לה פופי שנבחר בשנת 2012 לכפר הצרפתי המתוייר והאהוב ביותר. הגענו אליו בגשם שוטף וראינו אותו דרך המטריות... אבל לא ויתרנו. הכפר יושב על צוק בגובה 100 מ' מעל הנהר שמתחתיו. מראה עוצר נשימה שהפך את הכפר הקטן לכל כך פופולרי. כעת, תחילת עונת התיירות, עדיין ניתן היה להסתובב חופשי, להינות מהגלריות הרבות, מהסמטאות היפות ומהמסעדות המזמינות.
בתחילת המאה ה-20 הגיעו לכפר אומנים שחיפשו השראה ליצירותיהם. ציירים, פסלים ואפילו סופרים. כאן מצאו אלף גוונים של חום, נופים מדהימים של עמק הלוט ואוויר פסגות.
תצפית מהנקודה הגבוהה בכפר אחת היפות שראיתי וחוויתי
קינחנו בארוחה סבירה אך בקינוח נפלא קרם בורלה...
נסיעה קצרה צפונה (12 ק"מ) הביאה אותנו אל מערת נטיפים שהיא כשלעצמה לא מיוחדת. ראינו כמוה ויפות ממנה Pech-Merle. הייחוד שלה אלו הם ציורי הקיר הפרה-היסטוריים שהתגלו בשנת 1922 במקרה ע"י שני נערים שטיילו באזור. המערה נוצרה לפני 62 מיליוני שנה. מי הגשם חלחלו להר העשוי אבן גיר דרך סדקים טבעיים. המים המסו את הסלע בעומק של 500 מ' מתחת לפני הקרקע ותוך כדי המסה נוצרו חללים. הציידים, שחיו באזור לפני 25,000 שנה היו נוודים וחיפשו לצוד את אייל הצפון. לפני הכניסה למערה הוצג לנו סרטון שתאר את עבודת השחזור של ציורי הקיר. המערה שימשה אותם לעבודת הקודש והאומנות המצויירת על הקירות היא בעלת מסר דתי. תוך כדי שיטוט במערה ראינו ציורים של עדרי ממותות, סוסים מנוקדים וצלליות ידיים.
מאחר ואסור לצלם בתוך המערה מצרפת תמונות בודדות הלקוחות מהאינטרנט
יצאנו לאור היום, שתינו קפה (ממש לא טעים...)והמשכנו אל העיירה המופלאהקהור Cahor בירת עמק הלוט.
כאן ציפה לנו מלון מדהים שכל חדריו פונים לנהר ולגשר העתיק וולנטרה Valentre.מלון Best Westernהמצויין. פתחנו את הדלת וזה המראה שנשקף לעינינו כולל רחש המים הזורמים
יצאנו מיד לטייל על הגשר ולידו. הגשר שבנייתו נמשכה 70 שנה נבנה במאה ה-14 ונותר בשלמותו עם 6 קשתות ו-3 מגדלי הגנה. מראות נפלאים, מזג אוויר מצויין וחברים טובים לחלוק חוויות
בטיול על הגשר פגשנו בחור צעיר פסקל שמו. תייר משוויץ שעושה דרכו לסנטיאגו דה קומפוסטלה ברגל. דרך הצליינים. מטייל כבר חודש ועוד חודשיים לפניו. לשאלה היכן יישן בלילה ענה כי הוא טרם יודע... מטייל עם טלפון פשוט כדי לצלצל פעם בשבוע לאמו המודאגת. מעבר לכך כלום לא מעניין אותו. הוא נראה מאושר עם הצדף התלוי על צווארו
על מדרכות העיירה מוטבע הצדף כסימן לעולי הרגל הצליינים
בצער עזבנו את העיירה למחרת בבקר אל עבר חבל פריגור-דורדון והעיירה סרלה Sarllat la Caneda.
זוהי עיירת שוק מתקופת ימי הביניים שנשמרה היטב. טיילנו ברובע העתיק שהוא מדרחוב, בנייניו נשמרו ושחזרו והם בנויים אבן גזית בגוון זהוב והגגות עשויים מלוחות אבן גיר. עברנו ליד מבנה קתדרלת סאסארדו הקדוש היפה והגדולה, טיילנו בסמטאות בין מסעדות מזמינות לחנויות המציעות מבחר מעדני כבד אווז בהן ידועה העיירה.
בכיכר קטנה מאחורי השוק המקורה פסל של שלושה אווזים שהם סמלה של העיר ומסמלים את תעשיית האווזים הענפה המתקיימת בסביבות סרלה.
לא רחוק נמצא פסל האדם החושב המשקיף אל הכיכר
עזבנו את סרלה ובנסיעה קצרה הגענו לגני מרקוויסאק Les Jardins de Marqueyssac. הגנים מצויים על שטח סלעי המשקיף על נוף ציורי של עמק דורדון.
הגנים נוצרו בשנת 1816 ע"י גו'ליאן דה קרבל שירש את השטח והחליט לעצב אותו בסגנון איטלקי. בגנים צורות שונות: עגולות, מרובעות ומתפתלות אותן מטפחים כבר למעלה מ-300 שנה. הם נפתחו לציבור רק בשנת 1997 ונחשבים לאחד הגנים היפים העולם. שטח הגנים 5 ק"מ של שבילי הליכה, 150,000 עצים גזומים בצורות שונות, מסלעות ונתיבי מים. יחד עם כרטיס הכניסה מקבלים מפת שבילים ודף הסבר (בעברית) על שבילי הגן וכיצד לא ללכת לאיבוד במבוכים.
הנוף הנשקף מהגנים אחד היפים שראיתי
ירדנו לכוון הכפר לה רוק גרז'אק La Roque Gageacלשייט חביב על הדורדון. הנופים ומזג האוויר תרמו לחווית השייט למרות שהסקיפר לא סגר את הפה לרגע
ירדנו מהשייט והתפננו להביט בכפר התלוי על מצוק הסלע הענק. מיקום עוצר נשימה!!
הגענו ללינת לילה במלון נפלא Le Perigord la Roque Gageac סמוך לכפר.
חזרנו למחוז לוט וכעבור 40 ק"מ צפונית לקהור הגענו ל-Rocamadour. זהו אתר תיירותי דתי בגובה 150 מ' מעל נהר Alzou. לכפר 3 מפלסים אותם ניתן לרדת מלמעלה ברגל ולעלות שוב לחניה במעלית. החלק המעניין הוא האמצעי - החלק הדתי. המקום נזכר כבר במאה ה-8 כמקום מסתור למסדר הבנדיקטיני. עיקר הבניה נעשתה במאה ה-12 תקופה בה נמצאה גופה במצב שימור מעולה ויוחסה לאמאטור הקדוש.
במפלס האמצעי נמצאת כנסיית נוטרדאם בה נמצא פסל עץ שחור של הבתולה הקדושה המכונה המדונה השחורה. הפסל מעץ אגוז בעל גוון כהה שהולך ומתכהה עם הזמן
המקום היווה מרכז משיכה לעולי רגל אם כי כיום הוא בעיקר אתר תיירותי.
נסיעה קצרה של 25 ד' הביאה אותנו אל אחת החוויות היותר מיוחדות בטיול תהום פאדיראק (נקרת השטן)Gouffre de Padirac. בור עצום בקוטר 35 מ' ועומק של 75 מ' שהוא תופעת טבע של שחיקת מים בקרקע מתפוררת. מערת נטיפים יפהפיה עם אגמים שקופים בעלי מים צלולים באופן שניתן לראות את הקרקעית, נטיפים וזקיפים גדולים ונוצצים והרבה מדרגות. הייחוד פה היא זרימה של נהר תת-קרקעי שחצב באבן הגיר צורות מדהימות והוא זורם לאורך 16 ק"מ מהם ק"מ אחד פתוח לקהל. הלכנו והלכנו כשמכל עבר מטפטפות עלינו טיפות עד שהגענו לתור... חיכינו זמן קצר והתישבנו בסירה ל"מסע" כמעט דמיוני בתוך הנהר. טמפרטורת המים 7 מעלות והתנועה של הסירות ערה. בעת השיט אסור לצלם כדי למנוע סינוור מהמשיטים הבאים ממול
ומדוע נקראת המערה נקרת השטן? על פי האגדה השטן התערב עם הקדוש סנט סרנין שאם יצליח לעבור מעל התהום אותה יצר השטן, הוא יוותר על האיכרים אותם תכנן לקחת עימו לגהינום. סנט סרנין הקדוש עלה על סוסו נתן זינוק וחלף על פני התהום. השטן, שהתבייש נעלם בקרקעית המערה.
הגענו לעיר הגדולהאלבי Albiהבנויה על נהר הטארן והיא בירת המחוז טארן. עיר בת 50,000 תושבים שחלקה העתיק הוא אתר מורשת עולמית.
המלון Mercure Albi Bestideנמצא על גדת הנהר והנוף הנשקף ממנו נפלא.
הרובע העתיק עבר שיקום רציני בשנים האחרונות. זהו רובע מתקופת ימי הביניים הכולל בין היתר, שני מבנים יוצאי דופן. הקתדרלה Saint Cecile עם מגדל הפעמונים בראשה. המבנה מיוחד בפנימיותו המעוטר ומקושט עם אריחים נפלאים, ציורי פרסקות עם עלי זהב וציור קיר גדול במיוחד של המשפט האחרון המתאר את סוף העולם.
המבנה השני המיוחד ארמון ברבי Palais de Berbeכיום משכן את מוזיאון טולוז לוטרק בן העיר ואת אוסף האומנות הגדול בעולם של יצירותיו. שוטטות של שעה ארוכה בין יצירותיו (1,000 ציורים, 5,000 רישומים ו-350 הדפסים) שרובם מוכרות הסבו לי הנאה מרובה. טולוז לוטרק, שנולד אמנם למשפחה אריסטוקרטית, אך חלה במחלת פרכת שגרמה לו סבל רב, חי רוב ימיו בפריז ותיעד את חיים הבוהמה בעיר. הוא היה אלכוהוליסט וסבל ממחלת עגבת עקב יחסיו עם פרוצות פריז. הוא מת בגיל 36 עצוב ובודד באחוזת משפחתו ונקבר לא הרחק משם.
יצאנו מהמוזיאון-ארמון אל גנים יפהפיים המשקיפים את הנהר
המשכנו לסייר בעיר בין הסמטאות הציוריות לשוק המקורה.
ומבט אחרון מהרובע העתיק לנהר
נסיעה קצרה (25 ק"מ צפונית-מערבית לאלבי) לכפר המדהים שבתרגום שמו נקרא "מתחת לשמים" Cordes Sur Ciel ואכן הוא נמצא אי שם במרומים...כפר מבוצר מימי הביניים שנבנה במאה ה-13 בגובה 300 מ'. כדי לעלות נעזרנו ברכבת קטנה.
הכפר הקטן שחיים בו אלף תושבים נבחר בשנת 2014 ליפה ביותר בצרפת. מטרת ההתישבות במקום היתה לעצור את הקתרים (כת דתית שהתנגדה לכמורה ולכנסיה הקתולית ועל פי אמונתם הם המשך למייסדי הנצרות הראשונים) לכן הכפר היה מבוצר עם 2 מגדלי שמירה.
התושבים עסקו בעיבוד עורות ובטווית בדי משי ותעיד כותרת הבית מעל המשקוף
הסימטאות הציוריות משרות אווירה של רוגע והגשם שטפטף הוסיף לשלווה.
גם הנוף הנשקף מהכפר תורם את חלקו ליפי המקום. שעה ארוכה עמדנו והתבוננו. "קשים" חיי התושבים שנאלצים לראות יום-יום כאלו מראות...
לסיום הביקור בכפר נכנסנו למוזיאון האומנויות של הסוכר והשוקולד. עולם מופלא של יצירות מופת אומנותיות בצד טעימות מסוגים שונים של שוקולד כולל 100% קקאו (ממש ממש מר)
למבקרים בכפר מומלץ להיכנס למוזיאון. ירדנו שוב עם הרכבת הקטנה למלוננו באלבי.
היום האחרון הוקדש לעיר האביריםקרקסון Carcassonne. עיר עתיקה מתקופת ימי הביניים הכוללת חומת עיר כפולה עם צריחים ומגדלי שמירה, הנמצאת על גדות נהר האוד Aude. העיר הוכרזה בשנת 1997 כאתר מורשת עולמית. העיר העתיקה נמצאת מעל העיר החדשה ומתגוררים בה דרך קבע 50 איש בלבד.
בעיר בעתיקה שני מוקדי ביקור: הקתדרלהSnt. Nazarireשממוקמת במרכז העיר. סגנון גותי עם חלונות ויטראז'ים מדהימים ביופיים ונחשבים ליפים בצרפת
המוקד השני ארמון שאטו קומטאל Chteau Comtal. צעדנו בעקבות מדריך מקומי בחדרים שוממים, צריחים מחודדים והצצנו מבעד לחרכי הירי על הסביבה. בשלב מסוים נמאס לנו וקיצרנו את הסיור כי הוא מעייף ובגדול חוזר על עצמו.
יצאנו לשוטט ברחבי העיר בין חנויות המזכרות והממתקים. השוטטות החזירה אותי לסיפורי הצלבנים כשאבירים הסתובבו רכובים על סוסים וכלי נשקם בידם
ירדנו לעיר למלון שאירח אותנו באותו לילה Mercure Carcassonne המצויין ויצאנו להשקיף על העיר מבחוץ בשעת בין הערביים
ועם חשכה יצאנו שוב
חזרנו לטולוז ודרך בריסל לארץ.
הטיול היה מלווה בקולינריה משובחת בין אם במסעדות או בבתי המלון. מעט דוגמאות:
המאכל הלאומי של דרום-צרפת קסולה Cassoulet. זהו החמין הצרפתי ואחת ממנות הדגל בצרפת כולה. ראינו אותו בשוק בטולוז, נמכר בתוך צנצנת, אותה יש להעביר לסיר ולבשל שעות ארוכות. מורכב משעועית לבנה גדולה, נקניק, ברווז, או אווז המתבשלים בשומן של עצמם שעות ארוכות
ובמסעדה
ומנות נוספות כמו מרק בצל מוקרם , פרוסות אווז ומתוקים למיניהם
לסיכום:
טיול נפלא של טעימות לחבל אוקסיטינייה הצרפתי עם נגיעות קלות בדורדון. קצר מדי ויפה עד בלי די... הגענו בטרום עונה, רוב האתרים עדיין לא היו עמוסים בתיירים. מזג האוויר, לרוב, האיר לנו פנים. ראינו אזורי טבע שמורים ונופים עוצרי נשימה. מורשת יוצאת דופן ואורח חיים מעניין. כפרים מקסימים ועיירות מבוצרות מתקופת ימי הביניים, גנים פורחים מסוגננים מפתיעים ביופיים בשלל גוונים וצבעים. נהרות ואגמים גדולים וקטנים, בריכות ומפלים.
כולי תקוה לחזור לאזור בעתיד ברוגע ובאיטיות לפרק זמן ארוך יותר.
