אוסטרליה - טעימה קטנטנה אך נפלאה מיבשת גדולה ורחוקה

אחרי ביקור נפלא (אם כי קצר למדי) בניו זילנד "קפצנו" לביקור קצר ביבשת הגדולה אוסטרליה (אם כי היא היבשת הקטנה ביותר ועדיין היא גדולה מאד). הטיול התרכז בעיקר בערים מלבורן בירת מדינת ויקטוריה וסידני בירת מדינת סאות' ויילס וקצת מחוץ להן.

מוולינגטון בירת ניו זילנד הגענו בשעת אחה"צ בטיסה עם חברת התעופה המצויינת Qantas (4 שעות) למלבורן Melbouren.

מלבורן היא בירת מדינת ויקטוריה והעיר השנייה בגודלה באוסטרליה. היא הוכרזה כעיר ע"י המלכה ויקטוריה ביוני 1847. האזור המתויר ביותר בעיר הוא מרכז העסקים Malbourne City Center בו נמצאות רוב האטרקציות ושם שהינו תקופה קצרה. מכאן יצאנו לתור את העיר ומחוצה לה.

זוהי עיר רב תרבותית שרבע מאוכלוסייתה נולדה מחוץ למדינה. בעיר גרים תושבים שהיגרו אליה מ-233 ארצות, מדברים ב-180 שפות וניבים ובעלי 116 אמונות דתיות.

הערב ירד ואנו בדרכנו אל הטיילת לאורך נהר יארה Yarra שמלבורן יושבת בשפכו. אורות מנצנצים מכל עבר, מסעדות ובתי קפה הומים, בנינים מוארים בשלל צבעים ולמרות הרוח העזה שנשבה המשכנו לטייל ולהנות.

בשעה תשע בערב בדיוק, תוך כדי שוטטות, הוארו שמי האזור בעשרות אבוקות אש במופע מדהים שארך כעשר דקות. כל כמה שניות נדלקו אבוקות נוספות. מסתבר שהמופע מתרחש כל שבת בשעה זו. מאחר ולא ציפינו הופתענו ונהננו מאד. (האבוקה נראית כאילו באמצע הבניין)

למחרת התחלנו בסיור עירוני. עברנו לאורך בנינים בסגנון ויקטוריאני כמו מוזיאון התרבות ומרכז התערוכות

וקתדרלת פטריק הקדוש הבנויה בסגנון גותי ובעלת הצריח הגבוה ביותר באוסטרליה

מלבורן ידועה כעיר הגנים. מרחבי דשא אין סופיים, גינות פורחות, חממות, שבילי טיולים ואופנים לבאי הפארק. אחד כזה הוא Fitzroy Gardens המשתרע על פני 64 דונם במרכז העיר וקרוי על שמו של סר צ'ארלס אוגוסט פיצרוי שהיה המושל הכללי של המושבות האוסטרליות באמצע המאה ה-19.

הגנים נטעו לפני 150 שנה והם באחריות העיריה.

בין האטרקציות החשובות בפארק בית הוריו של קפטן קוק. הקוטג' נבנה בשנת 1755 ביורקשייר אנגליה. בעל הקוטג' הסכים למכור אותו בתנאי שהבית יישאר באנגליה. ברגע שאנגליה נהייתה אימפריה ואוסטרליה חלק ממנה בתוספת סכום כסף נכבד עבר הבית למלבורן. לבני הבית נארזו ב-253 ארגזים ו-40 חביות. איש העסקים שקנה אותו תרם אותו למדינת ויקטוריה לרגל יום השנה ה-100 ליישובה של מלבורן בשנת 1934.

ייחורים מקיסוס שעיטרו את הבית נלקחו ונשתלו כשהבית הוקם מחדש.

גן הוקם מסביב לבית. אפשר להסתובב בין חדרי הבית. רוב הפריטים אינם שייכים למשפחת קוק אבל מייצגים את התקופה כמו הגברת שקיבלה את פנינו (הכניסה בתשלום)

וזה קפטן קוק בעצמו שהיה קצין בצי המלכותי הבריטי ואחד ממגלי הארצות הגדולים שחי במאה ה-18. באפריל 1770, במסגרת מסעו הראשון, היה לאירופאי הראשון שעלה, בין היתר, על חופי מזרח אוסטרליה

צמודה לבית חממת פרחים נפלאה ששווה לבקר בה

המשכנו אל מקדש הזיכרון לחללי מלחמות אוסטרליה וניו זילנד שלחמו במלחמת העולם הראשונה לצד מדינות ההסכמה נגד מעצמות המרכז בגליפולי, במזרח התיכון ובחזית המערבית ונקראו גדודי אנז"ק

Australian and New Zealand Army Corp. בשתי המלחמות משמש המונח לכל הלוחמים בעת מלחמה.

המקדש גדול ומרשים ונשקף ממנו נופה היפה וקו הרקיע של מלבורן.

הכניסה למקדש דרך גני גליפולי הזרועים פסלים, שבילים רחבים עם צמחיה יפה ונר תמיד

בתוך המקדש עשרות ארונות תצוגה של מדים, נשקים, אמצעי תקשורת וקיר ארוך ובו אותות וסמלים של הנופלים. מתוך 60,000 חיילים שיצאו לקרבות ונהרגו רק אחד חזר הביתה. השאר קבורים בבית קברות ברחבי העולם

במרכז נמצא המקדש. חדר לא גדול גבוה מאד ובמרכזו בתוך שקע מונחת מצבה עם כיתוב שבתרגום חופשי אומרת שאהבה גדולה לא פוגעת באיש. בכל שנה ב11.11 בשעה 11 בדיוק חודרת קרן אור מהתקרה ומאירה את המלה LOVE

ביער בארי בדרום הארץ נחנכה בשנת 1988 אנדרטת יד אנז"ק תרומת יהדות אוסטרליה וניו זילנד להנצחת הכוחות הלוחמים

בעיר העתיקה בב"ש הוקם מרכז להנצחת חיילי אנז"ק סמוך לבית הקברות הבריטי. המוזיאון נחנך במסגרת חגיגות 100 שנה לכיבוש ב"ש ע"י אנז"ק באוקטובר 2017.

מנוחה קצרה עשינו בשוק הדרומי של העיר בין עשרות דוכני אוכל, מזכרות, פירות וירקות

את תאטרון הפורום ראינו מבחוץ. מבנה מרשים שנפתח בשנת 1929 והיה בעבר התאטרון הלאומי ומארח כיום כמה מההופעות המוסיקליות הטובות מכל העולם

תחנת הרכבת ברחוב Flinders היא התחנה העתיקה ביותר בעיר עם כיפת נחושת, חלונות מקושטים ושעונים נפתחה בשנת 1910 וזוהי התחנה העמוסה ביותר בחצי הכדור הדרומי. הגענו אליה בשעת עומס ומיהרנו לצאת

העיר ידועה בכמות אומנות הרחוב והגרפיטי מהיפים ביותר. עשרות רחובות מוצפים בציורים נפלאים בחסות ובהסכמה של הרשויות. הציורים היותר מיוחדים נמצאים ברחוב Hosier Lane אפילו ראינו אומן אחד בעת שצייר. מצטטת את דיל בוורמן העובד כמתכנן עירוני בעיר שאמר:" הסמטה הזו עטורת גרפיטי במרכז העיר ממזגת באופן אפקטיבי את חידוש אומנות הרחוב ומעניקה לה אישור כאומנות אורבנית מודרנית"

זה האיזכור היחיד של האבוריגי'נים שזכינו לראות.

ןאחד נוסף דרך חלון הרכב כשעמוד תמרור חוצה את הפנים

האבוריגי'נים הם התושבים הילידים של אוסטרליה שנדחקו ע"י האירופאים במאה ה-18. נושלו מאדמתם לטובת הקמת ערים, חוות ומכרות. ההתיחסות אליהם הייתה כאל תת-אדם. בתחילת המאה ה-20 נעשו נסיונות לדאוג להם ע"י הטמעתם בחברה הלבנה מה שלא הצליח. למעשה עד המאה ה-20 הם לא נחשבו אזרחי אוסטרליה. רק בסוף שנות ה-50 החלה להתארגן קבוצת מחאה אבורגי'נית שדרשה הגדרה עצמית. בשנת 1962 הם הוכרו רשמית כאזרחי המדינה וזכו להצביע בבחירות. מאז שנת 1988 מצוין במדינה, מידי שנה "יום ההתנצלות" על העוולות שעשו להם הלבנים

ממש באותו רחוב חנות "משוגעת" עם אוסף כובעים ונעליים ומוסיקה רועשת

בשעות אחה"צ הגענו למגדל העיר בבניין Eureka. זהו אחד מבנייני המגורים הגבוהים בעולם. בנייתו החלה בשנת 2002 והסתיימה ב-2006. במפלס קומה 88 מרפסת תצפית מרהיבה Sky Deck עם נופים מרהיבים 360 מעלות.

בבסיס המגדל נמצא מיצב אומנותי המכיל דבורים בקופסה לבנה הדומה לכוורת. מחוץ לקופסה 2 דבורים בגודל רגיל ומלכת דבורים אחת מעל.

מאז 2012 מתקיים כל שנה אירוע טיפוס. המשתתפים מטפסים 1642 מדרגות למרפסת התצפית. השיא שנקבע עד כה 7 דקות.

לעת ערב נסענו בתחבורה ציבורית - טראם אל שוק ויקטוריה המתעורר לחיים בלילה

המוני אנשים גדשו את השוק הגדול כשסביב דוכני אוכל מכל הסוגים והמינים ובמרכז תזמורת נגנים שהרעידה את המבקרים. חלקם קמו לרקוד, אחרים מחאו כפיים או סתם ישבו ונהנו תוך כדי אכילה

כשחזרנו למלון ויתרנו על שעת שינה ויצאנו שוב לטיילת המוארת והיפה שהזכירה לנו כי כריסמס קרוב

למחרת יצאנו ליום טיול מחוץ למלבורן אל רכס הרי Dandenong. זהו פארק לאומי מיוער של גבעות וולקניות המכוסות עצים גבוהים במיוחד סוגי אקליפטוסים שונים ושרכים לרוב

הגענו לאחת האטרקציות החביבות על המטיילים ברכס ההרים הזה Puffing Billy Railway. קטר הקיטור העתיק בעולם שנבנה בשנת 1813 במטרה לגרור קרונות פחם. הקטר נשאר בשימוש עד 1862. קו הרכבת המקורי נפתח בשנת 1900 כדי לשרת את חקלאי העץ המקומיים. ב-1953 הופסקה הפעילות לאחר שמפולת חסמה חלק מהקו והוא נסגר רשמית ב-1954. במהלך השנים שימרו קטעים מהמסילה עד שנפתחה רשמית מחדש כאטרקציה תיירותית באוקטובר 1988. הרכבת מופעלת ע"י מתנדבים. הנסיעה נמשכת כשעה וחצי בנופים מרהיבים כשמדי פעם חוצים כבישים. תכונה פופולרית בנסיעה היא ישיבה על מדף הקרונות הפתוחים. בהחלט חוויה נחמדה.

ממשיכים בנסיעה אל פיליפ איילנד Phillip Island הנמצא כ-140 ק"מ מזרחית למלבורן. חצי אי המציע נופים יפיפיים של חופים, מרחבים ובעלי חיים יחודיים.

שיחי מנגרובים צומחים לאורך החוף. אלו הם שיחים בעלי תכונה ייחודית המאפשרת להם לגדול ולהתקיים בסביבה מלוחה

כאן גם נמצא חוף הגולשים הטוב באיזור

אחרי שסעדנו את ליבנו כהלכה המשכנו למרכז שימור הקואלות בחצי האי פיליפ. סביבת הגידול הטבעית של הקואלות היא בצמרות העצים ובין שבילי השיחים. הקואלות הן יונקי כיס יחידים מסוגן ממשפחת הקנגרואים. נפוצים רק באוסטרליה וחיים באזורי חורשות אקליפטוסים. הקואלות מבלות את רוב זמנן בשינה (כ-18 שעות ביממה) ובשאר הזמן מחפשות עלי אקליפטוס

הייתה זו חוויה מדהימה אבל היום טרם נגמר. בדרך לחוויה ענקית נוספת עצרנו בחוף לצפייה בסלע הפירמידה Pyramid Rock. סלע גדול בצורת פירמידה מונח על אבני גרניט ונראה מדהים על רקע הגלים הגבוהים ומזג האוויר הסגרירי

הערב ירד. נעשה קר גשם החל לטפטף ואנו בדרכנו לחוף Summerland קרוב לקצה הדרומי-מערבי של האי. ספסלי אבן קרים והמוני אנשים יושבים ומחכים. החושך כמעט משתלט ואט אט נראים מרחוק דמויות קטנטנות מציציות מבין גלי הים. הן מציצות וחוזרות לאחור ושוב מציצות כך במשך כחצי שעה. האמת שבשלב הזה כמעט התייאשתי ולא בדיוק הבנתי למה מחכים עד ש... עשרות ואולי מאות פינגוינים קטנטנים כחולים צעדו בקבוצות קטנות כמו במצעד ניצחון ופנו אל ביתם בדיונות החול. עשינו דרכנו חזרה לרכב וכאן חיכתה ההפתעה האמיתית לראות את בעלי החיים הזעירים הללו מסביב לשבילי העץ מחפשים דרכם אל גוזליהם המחכים למזונם. ציוצים נשמעו מכל עבר, תאורה מיוחדת מאירה את דרכם, אסור לצלם כי צילום פוגע בראייתם ולכן ישנו אתר אליו מועלות תמונות מבוקרות בשם Amaru Blue Penguin Colony. זוהי חוויה מיוחדת של הטבע ומסתבר שזו האטרקציה השנייה בפופולריות שלה באוסטרליה

עייפים אך מרוצים חזרנו בשעת לילה מאוחרת למלוננו לקראת טיסת בקר מוקדמת לסידני

השארנו את מלבורן מאחורינו בצער

שעה ורבע של טיסה ואנו בסידני Sydney בירת מחוז סאות' ויילס. סידני היא העיר הגדולה והוותיקה ביותר באוסטרליה עם אוכלוסיה של קרוב ל-5 מיליון תושבים. עיר מוקפת הרים וים, גדושה במבנים מרשימים, משובצת בפארקים וגני ירוקי וחופי ים נפלאים. מעט מאד מהעושר הזה טעמנו בביקורנו הקצר.

מיד כשהגענו טיפסנו ועלינו אל מגדל העיר Sydney Tower המגדל הגבוה בעיר, תצפיות נפלאות של 360 מעלות ביום שמש אביבי ונפלא

חרדנו מהמגדל והמשכנו לטייל בHyde Park. הפארק הציבורי הגדול בלב סידני שנוסד בשנת 1810.

בפארק מסתובבות חופשי ובהמוניהן ציפורי איביס או בשמן המדויק יותר מגלן קדוש אוסטרלי.

בקצה הפארק סמוך לרחוב Cathedralbnmt נמצאת קתדרלת מרי הקדושה St. Mary's. קתדרלה רומית-קתולית הבנויה בסגנון התחיה הגותית ומוקדשת למרי פטרונית אוסטרליה. הקתדרלה מרשימה ביותר עם חזית המקושטת בחלון רוזטה ומעליה מתנשא מגדל צריחים. לצערי לא יכולנו להיכנס עקב אירוע פרטי שהתקיים בה

זוהי מרי בכבודה ובעצמה...

מול הקתדרלה ניצב פסלו של קפטן ג'ימס קוק שהיה, יחד עם משלחתו, האירופאי הראשון שהגיע לחוף המזרחי של אוסטרליה במסגרת מסעו הראשון באפריל 1770

בחלק הדרומי של הפארק אנדרטת ההנצחה הצבאית הראשית של סידני. האנדרטה נבנתה כזיכרון לכוח האוסטרלי במלחמת העולם הראשונה בנייתה הסתיימה בשנת 1934

באזור אחר של הפארק הונצחו באיחור הילידים האבורגי'נים שלחמו לצד הכוחות האוסטרלים וזכרם לא הוזכר במקדש ההנצחה

מסביב לאנדרטה שטח מרוצף המזכיר את הבומרנג של הילידים האבורגי'נים שהשתמשו בו לצייד ולתחרויות ומקובל שהם היו הראשונים שעשו שימוש בכלי זה

לעת ערב נסענו לנמל סידני Circular Quay נמל הומה אדם , עמוס מקומיים ותיירים. עלינו לשייט שכלל ארוחה טובה ובעיקר תצפיות נוף אותן ראינו רק בסרטים... עלינו מיד לסיפון, השמש החלה שוקעת וקו הרקיע של סידני נגלה במלוא יופיו

בית האופרה (שלצערי לא נכנסנו אליו בגלל חוסר זמן) עם גגות המפרש הייחודיים אחד מסמליה האייקונים של סידני. עיצוב הבניין נקבע בשנת 1957 בתחרות בין אדריכלים מרחבי העולם. 232 הצעות הוגשו ונבחרה הצעתו של אדריכל דני. הבנייה נמשכה 14 שנה

סממן נוסף גשר הארבור שאורכו 500 מ' ויש בו 8 נתיבי כביש מהיר, 2 מסילות ברזל, מסלול אופניים ומסלול להולכי רגל

בצער רב חזרנו לנקודת המוצא בה עלינו לשייט והספקנו אפילו לבקר בציינה טאון של סידני. רחוב ארוך מלא חנויות לממכר מוצרים מסין, המוני אדם וריח חזק של קטורת ושאר ריחות פחות נעימים. מיהרנו לצאת משם לבית המלון.

נותר לנו יום אחרון להנות מהעיר המופלאה. התחלנו באחד מחופי הרחצה היותר יפים ומיוחדים של העיר חוף בונדי Bondi Beach. החוף היפה שהיה מוצף בתי קפה וגלריות נפגע קשה בתקופת הקורונה וטרם חזר למה שהיה

תזכורת ליחס החברה המערבית לילידים מצאתי בכתובת על קיר סמוך לחוף הים

נסיעה של שעתיים (כ-40 ק"מ) הביאה אותנו אל פארק שימור חיות בר Featherdale Wildlife Park

בפארק מגוון בעלי חיים אוסטרלים שחלקם נמצא בסכנת הכחדה בטבע. בפארק למעלה מ-2,000 בעלי חיים ממשפחות שונות אותם ניתן להאכיל חופשי במזון שנקנה בכניסה לפארק. מעט מאד מהחיות סגורות בכלובים וגם הם מאד גדולים. לחלק גדול מהכלובים ניתן להיכנס.

היה זה בוקר מקסים, מעניין, מלא הפתעות וקצר מדי...

המשכנו אל רכס ההרים שנקרא ההרים הכחולים כ-100 ק"מ מערבית לסידני. ההרים עשויים מאבן חול ומוגדרים כפארק לאומי ואף הוכרזו כאתר מורשת עולמית ע"י אונס"קו. ההרים קבלו את שמם בגלל הצבע הכחלחל בו הם נצבעים כתוצאה מפגיעת קרני השמש בעלי עצי האקליפטוס המכילים שמן אתרי. השמן יוצר שכבת בידוד כך שהעץ מאבד פחות מים.

הדרך לעיירה קאטומבה Katoomba הייתה קצרה. העיירה נמצאת ברחבי הפארק הלאומי ההרים הכחולים ומפורסמת בזכות נקודת תצפית מצויינת Echo Point על סלע שלוש האחיות

האגדה האבורגי'נית מספרת ששלוש האחיות היפות מיהני, וויימלאה וגנאדו משבט קאטומבה גרו בעמק ג'מיסון והתאהבו בשלושה אחים משבט שכן. לפי חוקי השבטים, נישואים בין שבטים היו אסורים. האחים שסרבו לקבל את הדין פתחו במאבק מר. אנשי שבט קאטומבה קראו למכשף השבט שהפך את האחיות לאבנים כדי שלא יאונה להן כל רע. במהלך הקרב המכשף נהרג ושלושת האחיות נותרו סלעים עד עצם היום הזה.

עוד בתחומי הפארק הלאומי אתר תיירותי נוסף בשם Scenic World שנמצא בנוף עוצר נשימה

ירידה לעמק ג'מיסון ליער גשם מדהים לידו שרידי מכרה פחם משנת 1878. הירידה התלולה בקרונית בשיפוע של 52 מעלות למרחק של 400 מ'. המכרה נבנה בזמנו עבור פעולת כריית פצלי פחם בעמק במטרה לגרור את הפחם מקרקעית העמק. המכרה נסגר ב-1945 ונשאר כאטרקציה תיירותית בלבד.

הליכה ביער הגשם תוך שמיעת פכפוך מים, ציוץ ציפורים ורחשי הענפים המתנועעים ברוח סיפקה חוויה רגשית.

יציאה מהעמק הקסום ברכבל העובר מעל עצי היער הגבוהים

בדרך חזרה לעיר עצרנו בפארק האולימפי מקום בו התקיימה האולימפיאדה בשנת 2000

עוד נקודת עצירה ומבט אחרון על הנמל, המפרץ ובית האופרה נמצאת ממזרח לבית האופרה ונקראת

"הכיסא של גב' מקווארס". וזאת על שום מה? גב' מקווארס, אשתו של מושל מדינת סאות' ויילס בתחילת המאה ה-19 נהגה להגיע למקום ולשבת שם שעות ארוכות.. ממש לא פלא

לסיכום

המעט שראינו ביבשת המדהימה הזו, אוסטרליה שמה, השאיר טעם של עוד. זכינו לראות מרחבים ונופים פראיים, לגעת וללטף בעלי חיים ייחודיים במיוחד קנגרואים וקואלות, לראות סמלים אייקונים כמו גשר הארבור ובניין האופרה ולסיום, בשעת ערב מאוחרת, חזינו בתצוגת זיקוקי די-נור מאלפת.

על פי אמונה שמתהלכת בין המאמינים אם ישבת בכיסא של הגברת מקווארס מול נוף הנמל וביקשת משאלה יש סיכוי גדול שהיא תתגשם. אשרי המאמין...