פוליה -Puglia, אחד מתוך 20 מחוזות איטליה ואחד הפחות מתויירים. שנים רבות התכוונתי לנסוע לשם אבל תמיד נבחרו יעדים אחרים. העלייה הבלתי-לגאלית לארץ בשנים שלפני קום המדינה היה אחד הנושאים בגללם רציתי לבקר בעיירות שאירחו את העקורים ממזרח אירופה וזו אחת החוויות של הטיול שהשפיעה במיוחד על בעלי לחזור ולחפש שורשים.
לפוליה רצועת ים משני הכיוונים - הים האדריאטי במזרח והיוני בדרום. שנים רבות הייתה פוליה תחנתם האחרונה של הצלבנים לפני שיצאו לארץ הקודש וזו הסיבה למספר כה רב של כנסיות באזור. מעבר לכך, נופים מיוחדים של סלעים לבנים אדירים המתרוממים מהים, דרכים עקלקלות ביערות סבוכים, עיירות ציוריות עם סימטאות צרות ואוכל משובח המבוסס על דגים ופסטות...
פוליה ידועה בזכות אלפי עצי הזית לאורך הדרכים. עצי זית בגדלים, בצורות ובגילאים שונים, לעיתים בני 2000 שנה
אי לכך שמן הזית בפוליה איכותי ונמצא בכל מאכל כולל כעכים יבשים שנמכרים במשקל
לאחרונה נפלה בידי הזכות לקחת חלק בטיול למחוז פוליה עם המדריך זהר אשכר.
אז היכן נמצאת פוליה?
פוליה נמצאת בדרום מזרח איטליה, במה שמכונה ה"עקב" של המדינה. הטיול הוא מעגלי, לרוב מהעיר בארי וחזרה אליה. לצערי, מסיבה טכנית, נאלצנו לטוס לנאפולי וגם לחזור ממנה מה שאילץ אותנו לנסוע כ-3 שעות (נוספות) עד לעיר בארי ממנה התחיל הטיול. במהלכו הגענו עד ל"שפיץ" של העקב בדרום שם צפינו בשקיעה מהממת.
מסלול הטיול: נאפולי, בארי (2 לילות לינה), מאטרה, פוליאנו א' מארה, אלברובלו, אסטוני, לצ'ה (3 לילות לינה), אוטראנטו, סנטה מריה דל באניו, גליפולי, סנטה מריה די לאוקה, טראני, ויאסטה (לינה), שייט בגארגנו, פורסטה אומברה, (לינה קרוב לפומפי), נאפולי.
אל בארי Bari הגענו בשעת ערב. העיר שוכנת לחוף הים האדריאטי ואתריה היפים רובם באזור העתיק. העיר הומה וסואנת. סיבוב קצר בסימטאות היפות, הצצה קצרה בבזיליקת סן ניקולה Basilica San Nicola על שמו של ניקולס הקדוש מי שהיה השראה לסנטה קלאוס. בבזיליקה נמצאים שרידיו של הקדוש שנחטפו מדי התורכים בשנת 1087. המבנה מרשים מאד בנוי בסגנון רומנסקי. בחלל הפנימי עמודי גרניט עבים והתקרה מוזהבת
סיבוב קצר בסימטאות הציוריות. באחת מהן פגשנו את המאמות האיטלקיות היושבות בחזית ביתן ומכינות פסטה אוריקייטה (אוזניים קטנות). פסטה העשוייה מקמח דורום ומים. את הבצק מכינה הסבתא בביתה ויוצאת לחזית ל"מופע" לפני תיירים (לרוב) וסתם סקרנים. שיטת ההכנה אופיינית לאזור זה כולל משטחי ייבוש גדולים. לבצק ניתן להוסיף צבעים מחומרים טבעיים
מאחר והגענו לעיר במוצ"ש יצאנו בערב לטייל ברחובה הראשי הגדוש מטיילים, רובם צעירים, ומואר בשלל אורות. חגיגה לעיניים ופחות לאזניים...
סיימנו את טיולנו לאורך הטיילת היפה של העיר
מאטרה (Matera) פוליאנו א'מרה (Polignano A Mare)
במרחק כשעת נסיעה מבארי נמצאת העירמאטרהאליה הגענו לפנה"צ. זוהי עיר עתיקה שהישוב בה לא פסק משך עשרות אלפי שנים. העיר נבנתה על גבי סלע גיר ובמהלך השנים נבנו בה בתים בגיבוב זה על גבי זה. תחילה במערות חצובות בסלע ואח"כ מבנים קטנים בהם חיו בכפיפה אחת בני אדם ובעלי חיים. עד שנות ה-50 של המאה הקודמת חיו כך כ-30,000 איש. תנאי החיים היו קשים מנשוא, בעיות הגיינה ותברואה, ללא חשמל ומים זורמים. הביוב זרם בסימטאות והתחלואה הייתה גדולה. העיר הייתה ידועה כ"עיר הבושה" של איטליה.
לראות ולא להאמין. קשה לדמיין כיצד התנהלו במקום כזה חיים סדירים. סיור בעיר מעניין ומפתיע אך כרוך בעליות וירידות לצורך תצפיות. בכל סימטה הפתעה כזו או אחרת. גג מבנה אחד הוא רחוב בזה שמעליו. בעיר מספר נקודות תצפית. העיר העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו והיא עיר ייחודית ומיוחדת ששווה ביקור של מספר שעות או אפילו יום שלם.
סופר וצייר יהודי איטלקי בשם קרלו לוי Carlo Levy הוגלה לאזור לאחר פעילות פוליטית אנטי פשיסטית והוא הזדעזע עמוקות ממראה עיניו. הוא הצליח לחשוף את המציאות לעיני כל. הוא תיאר מערות פרוצות ככוכי מחיה, תנאים בסיסיים ירודים, חוסר אויר צח ומגורים משותפים עם בעלי חיים. בתהליך שנמשך מספר שנים, פינתה העיריה את המערות והבתים ובסמוך נבנתה עיר חדשה. עיר המערות, סאסי, הפכה לאתר תיירות. הרחובות שופצו ונוקו ובאחת המערות נפתח מוזיאון הממחיש את החיים של האיכרים עד שנות ה-50 של המאה הקודמת Casa Grotta nei Sassi Matera. קרלו לוי הפך ליקיר העיר.
במוזיאון הלאומי של מאטרה Museo Nazionale di Matera תצוגת קבע מציוריו של קרלו לוי המתארים את החיים במאטרה והאזור עד אמצע המאה ה-20. הציור המרכזי, פרוש על קיר באורך של 15 מ'. הוא כל כך גדול והמרחק ממנו קרוב כך שאין אפשרות לצלמו כיחידה אחת. עמדתי מולו זמן ממושך. הציור מאד ריאליסטי, מתאר דמויות קשות יום, עצובות וסובלות. עושר צבעים ורקעים. אחד הציורים היותר מעניינים ועצובים שראיתי לאחרונה. אתר המוזיאון:
https://www.museonazionaledimatera.it/
בחדרי המוזיאון האחרים ציורים נוספים של קרלו לוי. המוזיאון מעניק לאיש החשוב בתולדות העיר את הכבוד הראוי לו.
לאחר שהתאוששנו מהחוויה המיוחדת נסענו (כ-100 ק"מ לכוון הים)לעיירה הקסומה פוליאנו א-מארה. עיירה יפייפיה הנמצאת על מצוק מעל מפרץ קטן לחוף הים האדריאטי. מי הים הצלולים כמעט מבקשים להיכנס לשחות...המרכז העתיק של העיר סנטרו סטוריקו הוא האזור לתייר שזמנו קצוב. במרכז הכיכר חנות לממכר גלידות במבחר וטעמים שקשה להעלות על הדעת. התור המשתרך בחוץ מעיד ששמה של הגלידה יצא למרחקים
מכאן יצאנו לשוטט לאורך הרחוב הראשי עד שנגלה לעינינו מראה מרהיב. חוף ים שנקרא לאמה מונקילה Lama Monachie הנמצא בין שני מצוקי גיר גבוהים ועשרות מבלים במים ומחוצה להם
בהמשך השביל פסל ארד גדול מימדים בגובה 3 מ' של אחד הזמרים האיטלקים הידועים בעולם -
דומיניקו מודוניו מחבר השיר Volare כשזרועותיו פרושות לרווחה
חזרנו למרכז ופנינו לטייל בין הסימטאות. בכל פינה חנות קטנה עם מזכרות ועבודות יד מקומיות, פנסי רחוב יפים, בתים צבועים לבן ושירים המודפסים כמעט בכל פינה, על מדרגות, על הקירות ועל הדלתות העתיקות של הבניינים
נהנתי ללכת לאיבוד בסימטאות ולגלות בכל פינה מראה יפה מקודמו
לעת ערב שבנו לבארי ללינת לילה.
מלון IH Oriente Bari היתרון היחיד שלו הוא קרבתו לרחוב הראשי מצד אחד ולטיילת מצד שני.
אלברובלו (Alberobello) - אוסטיני (Ostuni) - לצ'ה (Lecce)
כשעת נסיעה ו-55 ק"מ דרומית לבארי נמצא עיירה ייחודית ומיוחדת - אלברובלו. עיירה קטנה ושוקקת, מלאת תיירים ויופי שהוקמה במאה ה-16 על אדמות רוזן שסירב לשלם מיסים למלך ספרד ששלט באזור. אי לכך אולצו תושבי המקום להרוס ולבנות מחדש את בתיהם כל אימת שהגיעו גובי המס. עובדה זו יצרה את סגנון הבניה הנוכחי והייחודי הנשמר עד היום. מבני הטרולי Trulli הייחודיים נבנו מגושי אבן גיר בגובה 1.5 מ' כשגגות הבזלת התחברו ישירות לקירות. חלק מהבתים מעוטרים בקישוט בקצה הגג.
את הטרולי הפסיקו לבנות בשנת 1925 כאשר יצא חוק האוסר על בנייתם. החוק תקף עד היום ואמנם לא נבנים בתים חדשים אבל אין איסור על שחזור בתים ישנים.
בין הבתים ובתוכם מתנהלים חיי העיירה. עשרות חנויות קטנות, בתי קפה ומסעדות. הליכה בין הסימטאות של המרכז העתיק היא חוויתית. הטיול כולל עליות וירידות ברחובות צרים כשכל בית שונה וייחודי בעיקר בכיפה הנמצאת בראשו. מהרחוב הראשי עולות מדרגות מתונות בשבילים מרוצפים.
בעוד חברי נהנו לשבת באחד מבתי הקפה ולהביט בעוברים ושבים אני צעדתי.. הלוך ושוב בין הסימטאות והחנויות הקטנות ונהנתי לשוחח (גם אם בשפת הידיים) עם המקומיים.
בשעת צהרים נסענו לבקר בחווה חקלאית ליד העיירה Martina Franca ובה גם סעדנו את סעודת הצהרים. שמענו סיפורים מבעלת החווה שהיא דור שמיני למגורים במקום. החווה משכירה חדרי אירוח באווירה שקטה ורגועה
בשעת אחה"צ המשכנו דרומה כחצי שעה אל העיר היפה אוסטוני. העיר מכונה "העיר הלבנה" בזכות בתיה הצבועים לבן המבריקים באור השמש. טיפסנו אליה במעלה הגבעה עד לשער הכניסה, משקיפים על השמש הנוטה לשקוע.
החלק המעניין והיפה של העיר הוא החלק ההיסטורי העתיק. מבוך של סימטאות צרות, מדרגות וכיכרות. תענוג לשוטט, ללגום קפה ולנוח.
בדרך אל קתדרלת סנטה מריה אסונטה Duomo di Santa Maria Assunta היפה עם החזית המעוטרת והחלון הוורוד. הקתדרלה שנבנתה בסגנון גותי במאה ה-15 מכילה יצירות אומנות ותקרה מעוטרת
אט אט עשינו דרכנו בירידה אל מקום החניה. מבט אחרון אל אסטוני
ואל מלוננו בעיירה La Foca שליד לצ'ה כ-80 ק"מ ושעת נסיעה
חיכו לנו 3 לילות במלון מעולה Posia Una Esperienze.
לצ'ה(Lecce) אוטרנטו (Otranto)
ממרפסת החדר בשעת בקר צפינו בים הכחול והרגוע
התחלנו את היום בסיור בעיר לצ'ה בירת הפיסול בעיסת נייר המשופעת בארכיטקטורה בארוקית ומלאה בכנסיות, ארמונות ובתים עתיקים. בתי העיר, רובם, בנויים מאבן גיר ייחודית אשר נחצבה באזור העיר ויש לה גוון אדמדם.
מבין שלל הכנסיות שראינו שתיים היו יפות במיוחד. בזיליקת סנטה קרוצה Basilica of the Holy Cross
היא בזיליקת הצלב הקדוש מהמאה ה-17 בסגנון הבארוק עם חזית נפלאה מעוטרת בדמויות ופסלים וחלון רוזטה גדול
הקתדרלה המטרופולינית של מרים הקדושה העולה לשמים גם היא יפה ומפוארת. Saint Mary Lecce Cathedral הוקדשה למרים ונמצאת בפיאצה דל דואומו. נבנתה במאה ה-12 אך עברה שיפוץ במאה ה-17.
בגלל האבן היחסית רכה אפשר היה ליצור פסלים ודמויות ולעטר את המבנים שבאבן קשה יותר היה בלתי אפשרי.
ובכיכר, בחזית הקתדרלה, ישב אומן עיסת נייר וצבע בלבן דמות כנסייתית.
יצאנו דרך אחד משערי העיר דרכו גם נכנסנו. לצ'ה עיר יפה ומיוחדת, אפשר לטייל בה יום שלם ומעבר אבל לצערי כנסיות, יפות ככל שתהיינה, פחות מדברות אלי ולכן שמחתי שעברנו הלאה אל אוטרנטו שנמצאת כ-50 ק"מ מזרחית והיא הנקודה המזרחית ביותר של העקב האיטלקי.
אוטרנטו, עיירת נמל עם נופים ימיים נפלאים, קתדרלה מיוחדת, מבצר מרשים ליד הנמל ואווירה רגועה כיאה לעיר השוכנת לחוף ים.
מבט ראשון על העיר באזור הנמל מצביע על מרינה קטנה, מוצפת ספינות ומים כחולים שקופים.
טיפסנו לאורך חומות המבצר בן המאה ה-15 Castello Aragonese בעל הקירות העבים והמגדלים
והגענו לגולת הכותרת של העיירה קתדרלת אוטרנטו Cattedrale di Otranto.
הקתדרלה ידועה באוסף הפסיפסים הנפלאים מהמאה ה-12 המתארים אירועים מהתנ"ך ומהמיתולוגיה. יש בהם איזכור לגלגל המזלות, לעץ החיים, לבעלי חיים וכו'. כל השטח סגור בחבל כך שלא ניתן להתקרב.
בצד ליד המזבח 800 גולגולות ועצמות אדם בתוך ארון. מטרתם להראות את הדרך לגיהנום...היו אלו 800 מרטירים שנרצחו ע"י העותומנים במאה ה-15 כיוון שסירבו להתאסלם.
בשעת חשכה הגענו שוב למלוננו הנפלא ליד לצ'ה.
סנטה מריה דל באניו (Santa Maria al Bagno) גליפולי (Gallipoli) סנטה מריה די לאוקה
(Santa Maria Di Leuca)
יום מרגש ורווי היסטוריה כמעט עכשווית. התחלנו בעיירה הקטנה (כאלף תושבים) סנטה מריה דל באניוהנמצאת כ-20 ד' נסיעה מלצ'ה דרום-מערב. לעינינו נגלה חוף ים מקסים מלא בצמחי הצבר המוכרים
תחנתנו הייתה במוזיאון שהוקם במקום "מוזיאון הזיכרון והקליטה" (פתוח מדי יום חוץ מיום ג' בין השעות 15:00-19:00). כאן מוצגות עדויות, תמונות וקטעי ארכיון מקוריים ובחדר סמוך ציורי קיר נפלאים המתארים את חיי הגלות מול התקווה לחיים חדשים בישראל. אפילו בית ספר פעל במקום בשם "אודים" בו קיבלו הילדים הכשרה לקראתם עלייתם ארצה. שהות במקום ארכה בין מספר חודשים למספר שנים. עמדתי דקות ארוכות מול העדויות מנסה להבין מה עבר על העקורים שאך זה מקרוב יצאו משנים של מלחמה ונאלצו לעזוב הכל כולל בני משפחה.
בנסיעה קצרה הגענו למרכז כנסייתי Villa Vescovile. הווילה שימשה כמשכן הרשמי של הבישופים. הווילה גדולה, ריקה ושמורה, בנויה בסגנון ניאו-קלסי ובה גרו עשרות מבוגרים וילדים ניצולי שואה ששוחררו ממחנות הריכוז בצפון אירופה ע"י כוחות בעלות הברית. סיור בחדרים ובחצר היה מעניין והוסיף הרבה לחשיבות ולעזרה של הכנסייה ליהדות באותה עת.
12 ק"מ דרומה ואנו מעל הנמל הקטן של גליפולי. עיירת חוף יפה עם כעשרים אלף תושבים. הנמל קטן ולידו מצודה יפה המשקיפה אל הים אותה ראינו מרחוק
שוטטות לאורך הסימטאות הצרות מרוצפות האבן הגבירו את התיאבון בקרב החברים... מצאנו מקום שהתאים לכולם והתישבנו
בתום הארוחה המשכנו לשוטט וללכת לאיבוד
מנוחת הצהרים הסתיימה חיש מהר ואנו בדרכנו לסנטה מריה די לאוקההעיירה הדרומית-מזרחית ביותר בעקב האיטלקי.
העיירה היפה שוכנת לחוף מפרץ בין שני צוקים מרהיבים. קו החוף הסלעי משופע במערות שאפשר לשוט ביניהן. העיירה ידועה בזכות המגדלור שנישא לגובה 47 מ' והוא השני בחשיבותו באיטליה אחרי גנואה. לא רחוק מהמגדלור ניצבת הבזיליקה של סנטה מריה שהיא כנסיה עתיקה אשר נבנתה במאה ה-18. מכיוון ששבענו כנסיות בחרנו לא להיכנס אליה. בין הבזיליקה לנמל ישנן 284 מדרגות אותן עליתי בקלילות...
עמוד קורינתי יפה וגבוה הוצב בשנת 1939 כדי לחגוג את בניית אמת המים
מלמעלה צפינו בשקיעה יפה
גם בעיירה זו שהו עקורים בין השנים 1944-47. 200 ילדים נולדו בבית החולים שחזיתו ניצבת קרוב לחוף
את סיפור העקורים תיארה פרופ' יעל קציר בסרטה התיעודי "אור בקצה המגף" שיצא לאקרנים בשנת 2015 וניתן לצפות בו ביוטיוב. הסרט מספר את סיפורן של שלוש נשים שנולדו בבית החולים בעיירה בשנת 1946 והן יוצאות לגלות עקבות שהשאירו הוריהן בזמן ששהו במקום. סרט מרגש ששווה צפייה.
בשעת ערב יצאנו בדרכנו חזרה ללצ'ה ובמסעדה נחמדה צפינו במופע ריקודי פולקלור עליז
קסטל דל מונטה (Castel del Monte)טראני (Trani) וויאסטה (Vieste)
אנו מתחילים דרכנו צפונה ותחנה ראשונה, תוך סטייה מהמסלול, היא "מצודת ההר" קסטל דל מונטה או בשם The Octagon Castel. אתר מפורסם ומסתורי באיטליה שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. המצודה נבנתה במאה ה-13 בהוראת הקיסר פרידריך השני. כנראה, על פי מבנהו, שימש כמקום ייצוגי או אולם כנסים ולא כמבצר צבאי. הוא בנוי בצורה מתומנת סימטרית לחלוטין. ביקרנו בחלק מ-16 חדרי המצודה ובחצר הפנימית. רוחב הקירות והאפלולית הוסיפו למסתורין בדבר ייעוד המבנה, מאידך עוביים של הקירות הרחיקו את השמש היוקדת בחוץ.
חצי שעה מאוחר יותר, לאחר כ-30 ק"מ הגענו לעיירה טראני. שוכנת לחוף הים האדריאטי וכנראה הייתה בה קהילה יהודית מפוארת עד שספרד כבשה את דרום איטליה (מאה 15) וגזירות הגירוש הופנו גם כלפי היהודים כולל בטראני. הקהילה היהודית בעיירה הגיעה לקיצה וכיום נותרו בה שני יהודים בלבד(גם זה בספק). השכונה היהודית הייתה באזור העתיק וכללה 4 בתי כנסת שהפכו לכנסיות. בית הכנסת החדש שנבנה ב-1244 הפך ב-1541 לכנסייה ורק ב-2006 הושב להיות בית כנסת. מעל פעמון הכנסייה הוצב מגן דוד. בית הכנסת פעיל רק בחגים ומגן דוד על שער הכניסה מעיד על היותו כזה
סיור בסימטאות העיירה מרוצפות האבן נעים ורגוע
הקתדרלה היפה של העיר נבנתה מאבן גיר לבנה-ורודה ונמצאת על שפת הים
הנמל שוקק חיים מלא מקומיים ותיירים. סביבו מסעדות דגים ופירות ים, בתי קפה והרבה יאכטות צבעוניות.
באחת מפינותיו שוק דגים קטן עם סחורה שזה מקרוב הגיעה: שרימפס, לובסטרים ושאר פירות ים
בשעת אחה"צ, טיילנו על רציף יפה מעל הים. דייגים עמדו במים, משליכים חכות בתקווה לדוג ארוחת ערב לבני ביתם. הצטערנו לעזוב, השמש טרם שקעה ושלחה קרניים אחרונות שהאירו את הקתדרלה באור זהוב. כיף להתבונן... אבל דרך ארוכה לפנינו עד העיירה וויאסטה בחלק הצפוני של פוליה.
בנסיעה כמעט רצופה של שעתיים (150 ק"מ)הגענו לוויאסטה בשעת ערב מאוחרת ולמרות שקיווינו לבקר בקניון סמוך למלוננו הגענו מאוחר מדי...
חצי האי גרגאנו (Gargano), פורסטה אומברה (Foresta Umbra)
חצי האי גרגנו הוא זיז גירני קטן הבולט לתוך הים. צוקי חצי האי צונחים אל הים והמים המכים בסלעים הלבנים יוצרים צורות מרהיבות. במעגן סירות ב-grottemarinegagano המתין לנו המשיט ובשמחה קפצנו פנימה. שייט של כשעה, תוך הסברים וכניסה לתוך מערות סלעיות שרק שייט מיומן (שעושה זאת כנראה שנים רבות) הצליח להיכנס וכמובן גם לצאת. המראות היו נפלאים, הרוח נשבה בעוצמה ולמרות שחששתי משייט הוא התגלה כאחת החוויות היותר מדהימות שהיו לנו.
נסיעה קצרה בדרכים מיוערות ומפותלות בתוך שמורת הטבע של יערות גרגאנו שהיא חלק מהפארקהלאומי גרגאנו. יער מרהיב, צפוף ולח. חלום!! כמו במטה קסם - פיקניק בתוך היער... שולחנות נפתחו, מפות נפרשו, יין איטלקי טוב נמזג, פיצות וכדורי ארנצי'ני במבחר שלא היה מבייש מסעדה מקומית. סיור קצר, קצר מדי, בתוך היער. מזג אוויר מושלם ונעים. קרני השמש החודרות מבעד לעצים, ציפורים מצייצות ובמילים אחרות סוג של אגדה.
בצער רב לאור השעה המתארכת התחלנו את נסיעתנו הארוכה (שעתיים וחצי כ-260 ק"מ) אל עבר נאפולי ללינת לילה והביתה.
לסיכום:
פוליה, העקב של איטליה, אזור מעניין, פחות מתוייר אך מלא נופים, חופי ים, עיירות ציוריות מיוחדות והרבה כנסיות. נקודה יהודית וישראלית מרגשת שהייתה לי פחות מוכרת. מצטערת שהטיול היה קצר מדי ואולי עוד פעם אשוב. בהחלט חוויה מומלצת.
על נפלאות המטבח האיטלקי אין צורך להכביר מילים אולם טרנד שתופס תאוצה ואפילו טעים לחמניית בריוש חמה ממולאת בגלידה קרה עם או בלי רוטב. בתיאבון!
