איסלנד - מדינת אי מדהימה

יצאנו לאיסלנד 4 זוגות חברים בסוף יוני שנה זו באופן עצמאי. הכנו את הטיול זמן רב מראש. כבר בינואר הזמנו כרטיסי טיסה ומקומות לינה. איסלנד היא אי הגדול ממדינת ישראל פי חמש. אוכלוסייתה מונה כ-300,000 נפש מתוכם כ-200,000 בעיר הבירה רייקיוויק. השאר מפוזרים ברחבי האי. איסלנד נמצאת בין שני לוחות טקטונים גדולים של כדור הארץ עובדה המשפיעה על הפעילות הגעשית העצומה המתרחשת בה. טיול באיסלנד אפשרי בהקפת האי (כביש 1) ובכניסה פנימה בשבילי עפר לאתרים השונים.
שכרנו שני רכבים רגילים אוטומטיים. למרות שהגענו בתקופת הקיץ הטמפרטורות נעו בין 2-15 מעלות ומידי פעם ירד גשם.
 תופעה מענינת - היום לא נגמר. בחודשים אלו אין חושך כלל. השמש יורדת ועולה חזרה כך שאפשר היה לטייל שעות ארוכות

היום הראשון

 יצאנו בטיסת אל-על לפרנקפורט ולאחר המתנה של כ-3 שעות המראנו לקפלוויק (Keflavik) שם נמצא שדה התעופה הבינלאומי של איסלנד (45 ק"מ מהבירה). מאחר והגענו אחרי חצות לנו במוטל דרכים קטן ופשוט שנמצא קרוב מאד לשדה התעופה (Guesthouse Motel Alex ראה טיפים)

היום השני

 השכם בבקר חזרנו לשדה התעופה ולקחנו את הרכבים. יצאנו לכוון "משולש הזהב"

אל שמורת הטבע Pingvelir. במקום מרכז מבקרים מעניין. השמורה היא הבקע בין לוח אמריקה ולוח אירופה שבקרום כדור הארץ. הבקע בן 6 ק"מ ושוקע כל הזמן. כאן היה הפרלמנט הראשון של איסלנד משנת 930 ועד 1789. אז קרסה האדמה ברעידה גדולה והמרכז השלטוני עבר לרייקיוויק. הסלע עליו עמד הפרלמנט מסומן בדגל. בין שברי הסלעים הפזורים במישור גדלים עצי תרזה וערבה. הנוף יפהפה. המשכנו לכוון
Geysir and Strokur.זהו איזור גיאותרמי עם גייזרים מרשימים. זהו הגייזר הראשון שהתגלה בעולם (לכן קוראים לגייזר - גייזר) במאה ה-14 כאשר התפרץ לגובה 80 מ'. הגייזר הגדול מתפרץ כל 10 דקות לגובה 35 מ'. חוויה בלתי-רגילה. עשרות אנשים עומדים סביב חבל מתוח שמקיף את הגייזר כשהמצלמות מוכנות לפעולה. כשהמים מתחילים לבעבע זהו הסימן שההתפרצות קרבה. תוך רגע מתפרץ הגייזר לקול תשואות הסובבים וחוזר חלילה.

במרכז המבקרים שנמצא בסמוך בית קפה יקר. בכלל באיסלנד הכל יקר (צלחת מרק 50 ש"ח) המשכנו לעבר המפלים הגדולים באיסלנד מפלי Gullfoss (מפל הזהב). המפל יורד בשתי מדרגות ולדעת יודעי דבר אחד המרשימים באירופה. המראה מרהיב ומהפנט. כמות המים האדירה והרעש סביב מעצימים את החוויה. כשמתקרבים למפל כדאי להצטייד במעיל אחרת נרטבים מרסיסי המים.

 המשכנו לעבר העיירה Skogar בה לנו (Hotel Edda Skogar ראה טיפים). העיירה שוכנת בנוף פסטורלי עוצר נשימה. לידה מפל Skogafoss המשגע ביופיו ובעוצמתו. גרם מדרגות צר מטפס לראש המפל. עלינו עד למעלה (400 מדרגות) וחסרי נשימה חזינו במפל המדהים. למרגלות המפל אתר קמפינג שהיה מלא באוהלים למרות הקור. ודאי חוויה יוצאת דופן להתעורר בבקר לקול רעש המים.

היום השלישי

 יצאנו מוקדם בבקר במזג אויר סגרירי וערפילי לעבר האוקינוס אל Halsanefs Hellir. זוהי תצפית יפה ביותר על צוקי משושים אדירים בהם מקננים שחפים ופאפינס (הציפור הלאומית אליה עוד נחזור). המקום מדהים ביופיו. מהים בולטים מספר עמודי סלע מרשימים המזכירים לנו היכן אנו נמצאים. עמדנו שם, גשם החל לרדת, גלי האוקינוס האדירים הגיעו לחוף והתקשינו להמשיך. בניגוד לחופי הים אצלנו באיסלנד אין חול ים אלא אבני זיף-זיף שחורות קטנטנות שבחלקן מוצפות מים.

המשכנו לשמורת Skaftafell. כבר מרחוק נפרש לפנינו נוף של גבעות ירוקות, גושי קרח ופסגות משוננות. הגענו למרכז מבקרים גדול ויפה וכאן הקפה היה זול יחסית (רק 10 ש"ח). ממרכז המבקרים יוצא מסלול למפל סברטיפוס Svartifoss - המפל השחור. כדי להגיע למפל יש ללכת 2 ק"מ בעליה מתונה. המפל עטוף בעמודי בזלת שנראים כמו צינורות של עוגב. ממול מתנשא הר Skardatindur בגובה 1385 מ'. נוף ההרים הנוספים מרשים ביותר. המפל עצמו יפה אך ראינו יפים ממנו. עולים אליו

בעקר כדי לנשום אויר פסגות.

חזרנו למרכז

המבקרים בשעה שנקבעה לנו לטיול על שולי קרחון Vatnajokull. מאחר והיינו 8 מבוגרים יצאנו כקבוצה נפרדת עם מדריך. כל אחד קבל קרפונים (ברזלים הננעצים בקרח) מתחת לנעליים לא לפני שהנעליים של כולם נבדקו ונמצאו מתאימות. מאחר ונעלי לא התאימו השאילו לי זוג נעליים. קבלנו גם מעדר למקרה ונצטרך לחפור בשלג. מצוידים ונרגשים עלינו על האוטובוס שלקח אותנו למרגלות הקרחון. לאחר הסבר מפורט כיצד לנעוץ את הברזלים התחלנו לטייל. המראות שראינו וחווינו היו בלתי נשכחים. קרח-עד לבן- תכלת. מאחר וזו עונת ההפשרה נוצרו סדקים בקרחון ומים זרמו בהם. הטיול נמשך 3.5 שעות כשמדי פעם נעצרנו לשמוע הסברים מהמדריך החביב שליווה אותנו.

חזרנו עם האוטובוס לנקודת המוצא והמשכנו ללגונת הקרחונים Jokulsarlon. גושי קרח שניתקים מהקרחון ומקטינים אותו, משייטים לאיטם בלגונה אל האוקינוס. הקרח בן מאות שנים וצבעו מתכלת-לבן עד שחור. מאחר והגענו בשעות הערב, שעות הגאות, חזינו בתופעה יוצאת דופן שבה מי הים נכנסים ללגונה בשעה שמי הלגונה שואפים לצאת לים. נוצר מצב שבו גושי קרח מתנגשים זה בזה ובמערבולת שנוצרת הם נטחנים. ויתרנו על שייט ברכב אמפיבי בין הקרחונים וצפינו במתרחש מהחוף. מדהים ומפתיע.

המשכנו למקום הלינה שקבענו מראש בבית חווה ב-Arnanes (ראה טיפים) נסענו היום 340 ק"מ.

היום הרביעי

 השכם בבקר יצאנו לעבר הכפר Hofen. סיור קצר בכפר הישנוני משהו עם בתיו היפים והשקטים והמשך נסיעה לאורך הים עד לנקודת תצפית מדהימה על מרחבי הים וההרים המושלגים. הגענו אל המגדלור ב-Stokksnes. בדרך עשרות מפלים קטנים נשפכים מההרים. לאן שתפנה מים ועוד מים. במי הים משתשכים ברווזים וברכיות. חשבנו לפגוש כלבי-ים אולם הקור הבריח אותם כנראה למים. הקור הבריח גם אותנו חזרה למכוניות למרות הנוף המדהים.



 המשכנו לעבר העיירה Djupivogur. מכאן יוצא סיור בשייט אל האי Papey. פנינו ערב קודם במייל לחברה המארגנת את הסיור והסתבר שהסיור של שעה 13:00 מלא. הם היו נחמדים והוציאו למעננו סיור נוסף בשעה 15:00. עד שעת הסיור ישבנו בבית קפה סמוך לנמל. קפה ועוגות מצוינות ובכלל מקום נעים לשבת, להתחמם ולבהות. החברה המבצעת את השייט Papeyjarferdir (ראה טיפים) מחלקת לכל נוסע חגורת הצלה. השייט אורך 45 דקות ואם הים סוער, כמו במקרה שלנו, הנסיעה היא לא חוויה נעימה ביותר. כשהגענו לאי חיכה לנו מדריך נחמד שיחד הקפנו את האי הקטן (2 קמ"ר). ראינו עשרות ואולי מאות ציפורים מסוגים שונים כשהבולטות ביותר הן הפאפינס Puffins או בשפתנו תוכוני-ים. זוהי הציפור הלאומית של איסלנד. מדהימה ביופיה ומסוגלת לתפוס 10 דגיגונים בבת אחת. הציפור מורגלת לבני אדם ולכן ניתן לראותה מקרוב. זוהי עונת הקינון. לדברי המדריך הייחוד של הפאפינס היא העובדה שבגמר גידול הגוזלים נפרדים בני הזוג לדרכם אך כשתגיע שוב עונת ההזדווגות יחזרו להפגש זה עם זו באותו מקום בו נפרדו. עוד באי כנסיה קטנה מ-1902 שבנה חוואי שגר במקום וכן מגדלור שנבנה ב-1922. האי היה מיושב עד לפני שנים אחדות ע"י בני משפחה שרכשה אותו ושימש כמקום קייט.









 חזרנו בשייט מלאי שמחה. משך הסיור כ-4 שעות. המשכנו לעיירה Reydorfjordur בה לנו יומיים במוטל עתיק משנת 1870 בשם Taergesen (ראה טיפים). סה"כ נסענו היום 260 ק"מ


היום החמישי

 יצאנו לעבר העיירה Egilsstadir לכוון האגם Lagarfljot הנחשב לאגם הגדול באיסלנד. לפי האגדות המקומיות האגם משמש כמקום משכנו של נחש מימי ענקי. בעבר היו בעלי חווה מקומיים שטענו שחוותם נהרסה מהגלים שיצר הנחש והם מעולם לא הקימו אותה מחדש באותו מקום. עומק האגם 112 מ'. חצינו לצדו השני של האגם לתחילת המסלול למפל Hengifoss - המפל התלוי. הדרך למפל נמשכת כ-3 ק"מ בעליה. לא קל אבל שווה. המפל נמצא בגובה 450 מ' מעל פני הים ונשפך מגובה 118 מ' אל קניון Hengifossarglufur ונחשב לשלישי בגובהו באיסלנד. בדרך פגשנו בחורה איסלנדית שעובדת במרכז מבקרים סמוך. שוחחנו איתה ארוכות על החיים באיסלנד בצל התפרצויות הרי געש. היא סיפרה כי בהתפרצות האחרונה של הר הגעש Eyjafjallajokull בשנת 2010 היתה בסמוך ובני המשפחה דאגו לה. היא תארה את השקט והחושך ששררו אחר ההתפרצות. השיחה היתה מרתקת והמשכנו אותה כשנסענו אליה למרכז המבקרים המעניין. הדרך למפל רצופה סלעי בזלת בתוכם פסים אדומים לרוחב כתוצאה ממינרלים שונים הנמצאים בקרקע. ניתן להגיע לתחתית המפל בשביל צר עליו ויתרנו. הדרך למפל וחזרה תוך התפעלות מהנוף סביב ארכה כ-3 שעות.



חזרנו לרכבים ושתינו תה חם ממים חמים שהכנו בתרמוס כל בקר. המשכנו לתחנת
 הכוח FljotsdalurStation. זוהי תחנת הכח בעלת יכולת יצור החשמל הגבוהה באיסלנד. היא הידראולית ומופעלת ע"י המים. חשבנו לצאת לסיור מאורגן אך הסתבר שהם ביטלו את הסיורים ולנו נותר להתרשם ממרכז המבקרים המעניין של התחנה. חזרנו ל-Egilsstadir והמשכנו לעבר העיירה המקסימה Seydisfjordur. העיירה משמשת כשער המזרחי של המדינה. הדרך לעיירה, היושבת על שפת הים, גולשת בין מרחבי הרים מושלגים, מפלי מים וקרחונים בשלבי הפשרה. ההרים מתנשאים לגובה 1,000 מ' ויורדים בבת אחת לפיורד. העיירה הקטנה היא אחת מעיירות החוף היפות ביותר באיסלנד לדעת יודעי דבר. בתי עץ קטנים, כנסיה עתיקה ונמל קטן. נכנסנו למסעדה (אולי היחידה במקום) ובקשנו לאכול. מאחר והשעה היתה רק 16:00 נאלצנו להסתפק בקפה ועוגה כי אוכל מוגש החל מהשעה 18:00. לא נראה שהם מורגלים בתיירים רבים. התכוונו להגיע לקצה הפיורד ל-Skalanes. המשכנו כ-10 ק"מ בדרך עפר משובשת אולם נאלצנו לחזור על עקבותינו מאחר והדרך היתה חסומה בשלג (להזכירכם אנחנו בחודש יולי...)







 חזרנו ללינה ב-Reydarfjordur. היום נסענו 200 ק"מ

היום השישי

 יציאה מוקדמת לכוון צפון-מערב לשמורת הטבע Jokulsargljufur. חלק ניכר מהדרך נסיעה בדרכי עפר. באמצע "שום מקום" שלט המפנה לבית קפה. כמובן אי אפשר שלא לעצור. הגענו לבית משפחה קטן ולמרות שירד גשם 3 ילדים צעירים השתובבו בחוץ. תוך כדי שתיית הקפה ואכילת עוגת גבינה מצוינת שוחחנו עם בעלת הבית. זוהי פרנסה נוספת ואפשרות להיפגש עם תיירים. לשאלה היכן לומדים הילדים ענתה שהם נוסעים 50 ק"מ לכל כיוון לגן ולבית הספר. מטורף למדי להבנתנו…

השמורה הוכרזה כפארק לאומי ב-1973. זהו הקניון הגדול ביותר באיסלנד. 25 ק"מ אורכו, 2.5 ק"מ רוחבו ועומקו מגיע במקומות רבים ל-100 מ'. הקניון נוצר בתקופת הקרח כוצאה מהצפה אדירה של נהר Jokulsa(נהר הקרחון) שהגיע מההרים בתקופה של כמה ימים בלבד, בעקבות התפרצות הר געש וזרימה של מי שלגים שהופשרו מיד. בשמורה מספר מפלים סלפוס Selfoss בגובה 10 מ' ויחסית צר, מפל דטיפוס Dettifoss בגובה 45 מ' ו-100 מ' רוחב, מפל Hafragilsfoss ( שני ק"מ מתחת לדטיפוס) בגובה 27 מ' וכן מפל נוסף Rettarfoss בגובה 7 מ'. כל המפלים הוכרזו כמוגנים ב-1996.
 מה נאמר ומה נדבר? אין מילים נוכח שפע המים הזורמים בעוצמה שלא תתואר. כשמתקרבים למפל דטיפוס נגלה מסך ענן המורכב מרסיסי טיפות. המים הזורמים הם מי שלגים. הזרימה מרשימה ביותר והעמידה ליד המפל מותירה אותך המום ונרגש לנוכח הרעש והכמות. המפל נחשב לבעל ספיקת המים הגדולה באירופה 200 מ"ק מים לשניה. בימות הקיץ מגיעה הספיקה לכ-1,500 מ"ק מים לשניה. מושגים שקשה לנו הישראלים לתפוס...גם המפל השני סלפוס לא מבייש למרות שהוא קטן יותר. הדרך בין שני המפלים סלעית ומעט לא נוחה.






המשכנו לקצה הצפוני של הפארק ל- Asbyrgi שהוא גם שער הכניסה הנגיש ביותר לפארק. זהו עמק רחב ויפה, מוצף עצי תרזה דמוי פרסה ונמשך לאורך 3.5 ק"מ.
 המשכנו צפונה לכוון עיירת הדייג Husavik שנמצאת בחוף המערבי של חצי האי Tjornes. בעיירה כ-2,300 תושבים ונמל קטן. מראש החלטנו לצאת לשייט לויתנים בעיירה Dalvik לכן הגשם שירד לא הפריע לנו. נכנסנו למוזיאון הלויתנים המעניין. עד שנת 1989 צדו האיסלנדים לויתנים ומאז נאסר הציד בחוק. במוזיאון שלדים שלמים של לויתנים תלויים מהתקרה. לויתן המינק, הלויתן הכחול וכן ההאמפבק עם הסנפיר הגדול. בנוסף סרטי טבע על אורח חייהם של הלויתנים והסברים אור-קוליים מעניינים. מומלץ גם אם לא מגיעים עם ילדים.

ליד המוזיאון סופרמרקט גדול שבו הצטיידנו לארוחת הערב.
הכנסיה היפה בעלת מגדל הפעמונים המרובע בגובה 26 מ' עם גג ירוק היתה סגורה עקב הלוויה (לא עלינו). ירדנו לשוטט מעט בנמל הקטן והמשכנו לעבר אגם מיווטן Myvatn ומקום הלינה שלנו בשלושת הימים הבאים.
 היום נסענו 325 ק"מ

היום השביעי 

 הזמנו מראש טיול להר הגעש אסקיה Askia (ראה טיפים). התיצבנו ב-8 בבקר במרכז המבקרים של העיירהReykjahild. מדריכה צעירה וחביבה קבלה פנינו ולאחר תשלום גבוה (130 יורו לאדם) עלינו לאוטובוס מיוחד.

נסענו כ-3 שעות בשטח מדברי, קר ושומם. בדרך עצרנו ללגום מי מעין זכים וכן ראינו את מערת המסתור של הפושע Fjalla Eyvindur שחי כאן בין השנים 1774-5 וסבל מקור ורעב. המערה שוחזרה ב-1922. בהמשך חוצים נהרות זורמים, ורואים תצורות סלעי בזלת מהיפים בעולם.

בשלב מסויים נאלצנו לרדת מהאוטובוס ולעבור למזחלת שלג שהוכנה מבעוד מועד. איתה נסענו כברת דרך נוספת עד לתחילת שמורת אסקיה. לדברי המדריכה, בעונה זו של השנה הדרך אמורה להיות פנויה משלג אך השנה הקיץ שלהם גרוע...(אפשר להבין, במדינה שהקיץ נמשך כחודשיים וחצי יש ציפיה למזג אויר טוב ולמעט שמש)



 התחלנו בהליכה של 2.5 ק"מ בשלג שעומקו למעלה מ-50 ס"מ. ההליכה היתה קשה ומיגעת, הנעליים נרטבו הרגליים קפאו אך החוויה אדירה. פשוט אין מילים לתאר את עומק החוויה. כל מה שאכתוב לא יביע אפילו במעט את התחושה הנפלאה של סוף העולם. מסביב הרים מושלגים אין-סופיים והשמש מבצבצת מידי פעם. הגענו, בשעה טובה, אל הר הגעש אסקיה וטיפסנו ללוע שלו, אל הקלדרה. זו נוצרה בשנת 1875 בעקבות התפרצות הר געש ויטי Viti שבמהלכה כוסה רוב מזרח איסלנד באפר. בקצה הדרום-מזרחי של הקלדרה הגדולה יש קלדרה קטנה יותר שבקרקעיתה אגם בעומק 217 מ' (האגם העמוק ביותר באיסלנד). לצערי לא יכולנו לרדת לרחוץ באגם עקב סכנת מפולת שלגים. טמפרטורת המים 30 מעלות. שהינו במקום כשעה כשעינינו לא שבעות מהמראות. לדברי המדריכה נבחר המקום לשמש כאתר אימונים של נאס"א כשהאסטרונאוטים מדמים של פני השטח לירח.





לאחר מנוחה שבנו להלך בשלג, לנסוע במזחלת השלג ובאוטובוס עד נקודת היציאה. כעבור 12 שעות חזרנו עייפים, נרגשים ומרוצים. זהו היום המיוחד ביותר בטיול לאיסלנד. מי שרק יכול ללכת החוויה מומלצת ביותר.
 נסענו 140 ק"מ לכל כוון.


היום השמיני

 היום החלטנו להסתובב סביב אגם מיווטן אגם היבחושים ולהינות מיופיו ומאתריו המעניינים. האגם נוצר כתוצאה מהתפרצות לבה בזלתית גדולה לפני 2,300 שנה. זהו האגם ה-4 בגודלו באיסלנד. בתוך האגם 50 איים קטנים והמוני ציפורים. יצאנו לעבר רכס Namafjall בעל שלל צבעים מסוגי מינרלים שונים. מול הכניסה למרחצאות, מצד שמאל, אגם עם צבעי תכלת מדהימים ואדים העולים מהאדמה. עצרנו בצד והתקרבנו לאדים. בשטח היו מפוזרים בלוקים וחתיכות פח שכיסו בורות מהבילים. בעלת הבית אצלה התאכסנו סיפרה שמתחת לכיסויים אופים התושבים לחם. חששנו לפתוח והמשכנו. (בערב קנינו ממנה ככר לחם שחור שנאפה באדים-מה לומר- טעם יחיד ומיוחד). הגענו לאחד המקומות המיוחדים באיסלנד Namafjall Hverir . זהו מכלול של בריכות בוץ מבעבע, קיטור שפורץ ברעש ממעמקי האדמה, אדי גופרית ומינרלים רבים. עומק הבורות 1,000 מ' וטמפרטורת המים 200 מעלות. הבוץ רותח. זהו שדה גופרית מהגדולים במדינה והריח בהתאם. המטייל עומד על גשרון עץ וצופה בבורות המבעבעים כאילו אלו סירים גדולים עם מים שחורים רותחים. ניתן גם לטייל בין הבורות. חוויה מדהימה ולריח מתרגלים…

המשכנו לעבר הר הגעש קרפלה Krafla אל תחנת הכח הגיאותרמית. בתחנה מרכז מבקרים מדהים עשיר בהסברים ובסרטונים. גם מי שאינו בקיא בתהליך יצור החשמל כמוני, יצליח להבין כי ההסברים מצויינים. התחנה מספקת חשמל לכל האזור. בתחנה מופק חשמל נקי מהאנרגיה שבאדמה. מרכז המבקרים פתוח בחודשים יוני-אוגוסט בין השעות 10:00-17:00. התמונה הבאה לקוחה מתוך סרט המוצג במרכז

הר קרפלה עצמו מתנשא לגובה 818 מ' ובראשו מכתש שנוצר ב-1724. ההר פעיל מאד והתפרץ למעלה מ-30 פעם. בלוע שלו אגם ויטי Viti אגם הגיהנום. עלינו למרומי המכתש והקפנו אותו. קוטרו 300 מ' ואורך המסלול ק"מ אחד.
 המשכנו לעבר Dimmuborgir שפירושו המצודה השחורה. זהו אזור של סלעי לבה בצורות שונות. בחור מקומי חביב שחיכה לילדים האיסלנדים למשחק "חפש את המטמון" התנדב להסביר לנו (מה שגם כתוב בשילוט מצוין) כי האזור נוצר לפני כ-2,000 שנה לאחר שהתפרצות הר הגעש Ludentarborgir יצרה אגם לבה גדול שהתקרר במהירות, התרוקן והשאיר שרוולים של לבה שהתקשתה. זרם לבה שהצליח להמשיך לזרום השאיר לנו צורות מענינות: מערות, קשתות, סדקים וכו'. במקום 2 מסלולי טיולים - בחרנו בקצר. השילוט טוב מאד. האיסלנדים מאמינים כי במערות במקום גרים 13 אחים, טרולים אכזריים בניהם של Yule ו-Lads. לכולם שמות מצחיקים והם עסוקים בעיקר בהכנות לחג המולד לכן אם נקרא להם חזק בחודש דצמבר סביר להניח שנוכל לראותם... בקיץ הם נחים.

ירדנו דרומה לחצי האי Hofdei שנרכש ע"י בני זוג לפני שנים רבות. בני הזוג נטעו במקום צמחיה עשירה ומגוונת. הגן היפה והמטופח צופה אל אגם מיווטן. מקום נחמד להפסקת צהרים ולמעט מנוחה.

נסענו לכפר Skutustadir וצפינו בתהליך של עישון דגים. בני משפחה, אב ושני בניו, קונים סוגים שונים של דגים, מנקים אותם, ממליחים, מייבשים ומעבירים למעשנה הנמצאת בסמוך ל-24 שעות. התוצאה טעימה

המשכנו אל Skutustadagigar "לועות מדומים" שנראים כמוהרי געש קטנים אך מהם לא פרצה לבה. אלו הם לועות שאינם מחוברים מתחת לפני הקרקע. הלוע המדומה נוצר כאשר לבה רותחת זורמת באיזור רטוב, הקיטור נלכד מתחת ללבה וכשהוא מתפרץ הוא יוצר חרוט בעל צורה דומה למכתש געשי אמיתי. יודעי דבר אומרים שסביב מיווטן כמה דוגמאות מהיפות בעולם.

לאחר כשעה נסענו למוזיאון הציפורים שעל שפת האגם. המוזאון מכיל אוסף של 330 מיני עופות מ-180 סוגים שונים וכן אוסף ביצי ציפורים. זהו אוסף פרטי של בחור בשם Sigurgeir Stefansson. בהיותו בן 14 קבל במתנה צפור מפוחלצת. מאותו רגע החל לאסוף ציפורים ולפחלץ אותן. האוסף הלך וגדל. בהיותו בן 37 (בשנת 1999) טבע באגם כשתקן כבל טלפון תת-מימי. סופה הפכה את הסירה והוא טבע למוות עם שניים מחבריו לעבודה. הוריו הקימו את המוזיאון לזכרו.
 מקום קטן, מסודר בטוב טעם. הציפורים מסודרות בארונות זכוכית כשנורה נדלקת ליד כל צפור שהמבקר מבקש להכיר. במקום בית-קפה קטן ושרותים.

שעת ערב הגיעה. למרות האור השעון הורה על השעה 19:00. הכנו ארוחת ערב מאולתרת ויצאנו לכוון מרחצאות מיווטן שפתוחים בקיץ עד שעה 24:00. בשנת 2004 נפתחה בריכה גיאותרמית גדולה סמוך לאגם. המים החמים מספקים מרגוע ושלווה לאחר יום טיול עמוס וגדוש. במקום שרותים להחלפת בגדים ואפילו סחיטת בגד הים לאחר הרחצה. המחיר עממי 20 יורו לאדם. רצוי להגיע בשעות הערב כי אז עשרות האוטובוסים עם התיירים עזבו כבר את המקום. חוויה כייפית ונעימה






 ביום זה נסענו 100 ק"מ בלבד.

היום התשיעי

יצאנו מוקדם לכוון מפל גדול נוסף, בכוון כללי מערבה הוא מפל Godafoss מפל האלים. את אדי המים רואים כבר מהכביש. מגרש החניה קרוב למפל. המפל נחשב לאחד היפים באיסלנד. גובהו 12 מ' ואורכו 30 מ'
למרות שראינו מפלים רבים בימים האחרונים מפל זה הפתיע בעוצמתו. המשכנו לכפר Gasir בעקבות מידע כי זהו אתר ייחודי באיסלנד המדגים כיצד חיו במדינה בימי הביניים וכן נאמר כי בחודש יולי מתקיים במקום פסטיבל.לצערנו, בכפר שכולל אולי 5 בתים, החליטו לדחות את הפסטיבל לסוף החודש ולקצרו לימים אחדים בלבד.
המשכנו לדלויק Dalvik. התכוננו לצאת לשייט לויתנים. מזג האויר לא בדיוק האיר לנו פנים. המחיר הגבוה 8,000 קרונות (כמעט 300 ש"ח לאדם) והעובדה שלא בטוח נראה לויתנים הכריעו את
 הכף והחלטנו לוותר על החוויה. שוטטנו בנמל הקטן של העיירה וירדנו דרומה אל עבר העיר השניה בגודלה באיסלנד אקוריירי Akureyri. זוהי בירתה של צפון איסלנד וחיים בה כ-18,000 תושבים. בעיר שורר לרוב מזג אויר נח מאחר והיא שוכנת בקצה פיורד ארוך ויפה מוקף הרים. באופן יחסי היה חם (11 מעלות)... תחילה בקרנו בכנסיה הלבנה שבראש הגבעה האקוריירקיקיה. הכנסיה נבנתה ב-1940. היא יפה אך לא מרגשת במיוחד. בחלונות הויטראז' מתוארות סצנות חשובות מתולדות איסלנד.

ירדנו לעבר רחוב Adalstraeti. זהו רחוב יפה עם בתי עץ ישנים ומטופחים. אחד הבתים "הבית של נוני", מאופיין בדמותו של נוני שהיה כומר ישועי שהרבה לטייל ולשלב את הרפתקאותיו בסיפורי ילדים שהתפרסמו באירופה. הכומר עומד בחזית הבית בגודל טבעי, חבוש כובע וגלימה. גם לבתים נוספים ברחוב ספור חיים שמופיע בכתובית לפני הבית. הרחוב מסתיים במוזיאון העירוני - נחמד אם אין משהו אחר לעשות או אם יורד גשם. בחזית המוזיאון תמונה מעניינת בה הצלחנו להשתלב…

 עלינו על הגבעה שמעל העיר העתיקה אל הגן הבוטני היפה Lystigardurim שניטע בשנת 1911 ומכיל את רוב מיני הצמחיה הקיימים באיסלנד ועוד 7,500 זנים לא מקומיים. זהו הגן הבוטני הצפוני בעולם. תענוג לטייל בין שבילי הגן המטופחים ביד אוהבת. במקום בית-קפה ושרותים. הכניסה חופשית

בשעת ערב המשכנו לעבר מקום הלינה שלנו ב-Egilsa בית בודד ודגל איסלנד בראשו. בעל הבית חי כנראה לבד. הוא משכיר חדרים ומכין ארוחת בקר. בשמחה הצטרף אלינו לארוחת ערב (עם מצרכים שקנינו בסופרמרקט) וסיפר על חייו. הוא אוהב לגור במקום מבודד ובעת הצורך נוסע עשרות ק"מ לאקוריירי בעיקר לקניית מצרכי מזון. לפרנסתו, מעבר להשכרת חדרים, הוא מדריך תיירים עם רכב שטח גדול. המפגש היה מעניין, המקום - לא ביותר.
 היום נסענו 288 ק"מ

היום העשירי

 היום ציפתה לנו נסיעה ארוכה. המשכנו צפונה עד ל-Glambaer. מוזיאון שהוא למעשה בתי חווה מתקופות שונות במאה ה-19 שנבנו כולם באותו סגנון. משטח כבול שבצידו החיצוני גדל עשב. מבני העץ הם קליפות עץ דקות, נפרדות זו מזו, מבודדות ביריעות כבול ומקורות שכבה עבה של אדמת עשב. העשב האיסלנדי גדל בעובי רב וגורם לכבול ולאדמת העשב להיות חזקים מאד. הבתים עמידים במשך יותר מ-100 שנה. הסיור כולל כניסה לחדרי החווה - חדר שינה, חדר רחצה, מטבח וכו'. מאד מעניין. לנוחות הישראלים דף הסבר בעברית(ראה טיפים)




עלינו צפונה לעיירה Saudakrokur סבוב קצר בעיירה ותצפית על הנמל. חצינו את חצי האי Skagaheidi בדרכי עפר עד העיירה Blonduos. בעיירה מוזיאון טקסטיל אך החלטנו לוותר עליו. מכאן ירדנו מעט דרומה לאתר קדוש לנוצרים בשם Pingeyrar. הבישוף של Holar (במאה ה-12) הבטיח לבנות כנסיה אם האל יקל על הרעב ששרר בארץ. הכנסיה שרדה עד 1550. הכנסיה הנוכחית נסנתה מהאבנים המקורית ב-1877 ומכילה קשוטי מזבח מהמאה ה-15. לא שווה ביקור מעבר לתצפית נוף יפה.
 מכאן יצאנו להקפת חצי האי Vatnsnes . הגענו אל עבר סלע Hvitserkur שפירושו חולצה לבנה. הסלע המרשים מתנשא לגובה 15 מ' ונראה כאילו צמח מהים. צורת הסלע מיוחדת ויש הרואים בו טרול או גמל עם דבשת. הסלע "צבוע" לבן בגלל לשלשת הצפורים המקננות עליו. מראה מרהיבועוצר נשימה

חזרנו לרכב ונסענו עד חוות Tjorn. חנינו ופנינו אל עבר הים. זהו איזור קינון של צפורים וברווזים. בשטח דגלונים כתומים המסמנים את איזורי הקינון. הלכנו כק"מ אחד כשהרוח מעיפה כל כובע או צעיף והגענו לבקתה הצופה על כלבי-ים. כלבי הים רובצים על הסלעים במרחק די גדול וללא תנועה. לטובת המטיילים שמו בבקתה 2 משקפות וספר מבקרים (בכלל ספרי מבקרים נפוצים מאד באיסלנד בכל אתר או מקום לינה). הצלחנו די בקושי לראות את כלבי הים וחזרנו לרכב

עצרנו בעיירה Hvammstangi במטרה לתקן תקר בגלגל. מאחר והיה יום א' הכל היה סגור. שאלנו עובר אורח היכן ניתן לתקן תקר והוא הפנה אותנו לפנצ'ריה. על הדלת הופיע מספר טלפון של הבעלים. צלצלנו אליו ותך חצי שעה הגיע עם בנו ולשביעות רצוננו התקר תוקן. פלא שזה קרה רק פעם אחת לאור דרכי העפר הרבות בהן נסענו.
 ירדנו לחות סוסים Gauksmyri . סייס צעיר ונחמד הסביר לנו באריכות על תכונות הסוס האיסלנדי ועל המיוחדות שלו. לאורך כל הטיול ראינו עשרות סוסים ותהינו מה הם עושים עם כל כך הרבה סוסים. מסתבר שזה ענף יצוא חשוב. כ-1,500 סוסים בשנה נמכרים לחו"ל. הסייס הדגים לנו החלפת פרסה לסוס. הוא סיפר עוד שהם שומרים על טוהר הגזע ועל בריאותם של הסוסים. סוס שיוצא לתחרות, גם אם זכה במקום ראשון, לא חוזר לאיסלנד שמא יביא איתו מחלה. מאחר וירד גשם לא יצאנו לטיול רכיבה.

המשכנו לעיירה Stykkisholmur. עיירת חוף עם נמל נחמד ובתים עתיקים ששוחזרו למראה המקורי שלהם. העיירה אמורה להיות מרכז תיירותי אבל הכל היה סגור. עשינו סבוב קצר ונסענו למקום הלינה שלנו בעיירה Grundarfjordur. גם זוהי עיירה מנומנמת ושקטה. בתים יפים ומלון דרכים אחד. כאן הצלחנו לצלם את השמש לקראת חצות.

 בעיירה, כמו בהרבה מקומות נוספים, זורם מפל כמעט במרכזה זהו Kirkjufellsfoss

היום האחד עשר

 סיירנו בחצי האי Snaefellsnes. הגענו למערת לבה (על כביש 574) Vatnshellir מערת המים. הצטרפנו לסיור מאורגן (אין דרך אחרת). כל אחד קבל קסדה ופנס ויחד ירדנו לעומק 35 מ'. ראינו מראות מדהימים ומפתיעים. סלעי לבה צבעוניים, זקיפי לבה וטפטוף תמידי של מים. המערה נחפרה לאורך 200 מ' ונפתחה לצבור ב-2011. לדעת מדענים נוצרה לפני יותר מ-6,000 שנה. רצוי לבוא מצוידים במעילים כי הטמפרטורה היא 6 מעלות.

המשכנו עם הכביש למגדלור שנבנה ב-1914 Ondverdanes. ליד המגדלור חוף ים שחור שזכה לכינוי "שמים שחורים" עקב העובדה שספינות רבות התרסקו אל מול מצוק הלבה השחור. ירדנו לכוון החוף והתכוונו להגיע רגלית ל-Hellner. השביל טוב וההליכה נוחה. ברקע בין הסלעים השחורים מקננות אלפי צפורים. לאחר כק"מ החלטנו לחזור למכוניות ולהמשיך בנסיעה.

ירדנו לכוון העיירה Borgarnes. בתחנת הדלק המקונית מצאנו מסעדת המבורגרים ולאחר שנחנו מעט המשכנו לכוון הבירה רייקיוויק. שוב החל גשם לרדת והנסיון לשוטט בעיר לא צלח. עשינו סבוב עם המכוניות ולסיום הזמנו ארוחת טעימות משובחת במסעדה (בהמלצת מנהל המלון בו לנו) . המסעדה היתה חוויה ייחודית ויקרה (ראה טיפים)

היום האחרון

 הקדשנו את יומנו האחרון לעיר הגדולה רייקיוויק. התחלנו במגדל הלבן של כנסיית אדלגרימסקירקיה Hallgrimskirkia כנסיה מיוחדת במינה בצורתה החיצונית. בניתה הושלמה ב-1974 לאחר 30 שנות עבודה. החלל פשוט ובולט בו העוגב הבנוי מ-5275 צנורות מתכת. בקצה נמצא אגן טבילה עשוי בדולח. עלינו במעלית לתצפית מדהימה על העיר מגובה 73 מ'. זוהי עיר עם בתים נמוכים מיוחדת במינה. בגלל הקור מיהרנו לרדת למטה. בחזית הכנסיה פסלו של לייפור אייריקסון שהיה כנראה האירופאי הראשון שהגיע לאמריקה בשנת 1000 ונתן כמתנה ע"י ממשלת ארה"ב. בחודשי הקיץ מתקיימים בכנסיה קונצרטים לעוגב ומקהלה (ראה טיפים שעות וימים)

.

כדי לסכם את מה שראינו באיסלנד מבחינה גאולוגית בחרנו לצפות בסרט המתאר חיי יום-יום באיסלנד בצל התפרצויות געשיות ורעידות אדמה (ראה טיפים). התמונה לקוחה מהסרט

המשכנו לאגם הגדול והיפה Tjornin . האגם מטופח ונקי. שוטטנו להנאתנו סביבו צופים בברווזים ששטו במים.
מכאן נסענו לנמל הישן בו עגנו ספינות גדולות נושאות דגלים זרים.
 בדרום העיר, על גבעת Oskjuhlid חולש מבנה ייחודי. כיפת זכוכית הניצבת על מגדלים עצומים המלאים ב-18 מליון ליטרים של מים המחוממים באמצעות אנרגיה גיאותרמית ומספיקה למחצית מתושבי העיר. בקומה העליונה מסעדה, בית-קפה ומרפסת תצפית. בקומת הקרקע מוזיאון הסאגה המתאר את ההתישבות הויקינגית באיסלנד. מוזיאון הממחיש את אכזריותם של הויקינגים ונסיונות

השתלטותם.

שוטטנו עוד מעט ברובע ברדנהפטסורפאן בין בתי עץ עתיקים ויפים מהמאה -18 שהם למעשה הבתים העתיקים ביותר בעיר. בהמשך הרחוב ניצב בית לבן עם תורן דגל. זהו בית הממשלה מאז 1765.
 בשעות אחר הצהרים המוקדמות התקדמנו אל עבר שדה התעופה לא לפני שעצרנו לטבילה מרעננת בלגונה הכחולה. מרחצאות גיאותרמיים מדהימים. גם המחיר מדהים 40 יורו לאדם. תוספת 5 יורו למגבת ו-10 יורו לחלוק. בלגונה מי ים עשירים במינרלים טבעיים המחוממים באמצעות אנרגיה גיאותרמית. הבריכה היא תוצר לוואי של תחנת הכח הפועלת על מים בטמפרטורה גבוהה מאד. צבע המים התכול תוצאה של תערובת טבעית של בוץ סילקטי ואצה. קרקעית הבריכה חולית ולא עמוקה. במקום סאונה, שרותי מסג', מלתחות ובית-קפה.






לסיכום

יצאנו לאיסלנד קבוצת חברים והכנו את המסלול על פי הבנתנו. בעקבות מזג האויר שינינו מקומות אחדים וראינו אחרים. איסלנד היא אי שיושב על סיר לחץ וכמעט בכל רגע משתחרר במקום אחר. טיול באיסלנד הוא טיול טבע נטו. מזג האויר עשוי להתחלף ביום אחד מגשם לשמש. איסלנדי אחד הסביר לנו שבאיסלנד ייתכנו 4 עונות שנה ביום אחד. המדינה מודרנית, מתקדמת ומסבירה פניה לתיירים. אזרחיה כולם מדברים אנגלית טובה. בכל מקום: מלון, מוטל, מסעדה, אתר תיירות כזה או אחר יש WIFI חופשי.
בקצור - טיול אדיר, מהנה, מלמד, מלא הפתעות ויקר!
סיכמה יפה את הטיולחברתנו נעמי:
רעיוןאיסלנד עלה לפני שנה.
התכנון כהריון חדשים תשעה.
היינו ארבעה נולדנו שמונה.
פגישת הכרות עברה בהצלחה
וכך התגבשה לה קבוצה נחמדה.
חולקו תפקידים, נקבעו משימות.
נעמי ואסתי על המלונות
אניה על המכוניות וכרטיסי הטיסה
ומיכל על התכנית כולה.
אחרי יום של טיסות ושינויי שעות
הגענו לאלכס עם עיינים טרוטות.
התחלנו מסענו עטופים במעילים וכובעים
נלחמים ברוח ממש גיבורים.
גברנו על מפלים רחבים וגבוהים
וכמעט בכינו על המים המבוזבזים.
התלהבנו מהמעלות כשעלו משש לשמונה
ממש חגיגה ששון ושמחה.
בתי מלון דרגה שניה
עומדים בתור לכל השתנה ורחצה.
לאסקיה בשלג צעדנו באון
ולמרות הקור והרוח נשאנו ראשינו בגאון.
לאי הצפורים שטנו בים סוער
אך המדריך היה נחמד וכמוהו ההסבר.
כל ערב התכנסנו לארוחה
 לחם, נקניק וגבינה צהובה. לסיום קינחנו בארוחת טעימות משובחת ונפלאה