ניו זילנד - אי שם מעבר לאופק

ביקור בניו זילנד היה חלום רחוק. כל כך רחוק עד כי לא חשבנו שיתממש. בזמנו, לא נהגו לצאת לטיול אחרי צבא כי הדרך הייתה מותוות מראש: צבא, לימודים, נישואין, ילדים.. בין לבין "הגנבנו" חופשות קצרות ליעדים קרובים. משבגרנו ונשארנו שנינו בבריאות טובה (עד כה) אנו מוצאים עצמנו מגשימים חלומות.

אחד החלומות היה ביקור בניו זילנד שנמצאת הרחק הרחק מכאן. כל כך רחוק שכדי להגיע אליה נדרשה לנו יממה שלמה, אבל גם המרחק וחוסר הנוחות בטיסות הארוכות לא מנעו מאיתנו ביקור נפלא שהצדיק את החלום.

ניו זילנד היא מדינת איים בדרום מערב האוקינוס השקט. מורכבת משני איים גדולים. האי הצפוני והאי הדרומי ומספר איים קטנים רובם בלתי מיושבים. שטחה גדול פי 15 משטח ישראל אך מספר תושביה כ-4 מיליון בלבד.

ניו זילנד נחשבת (מעניין בעיני מי...) לאחת הארצות היפות בעולם פשוט כי יש בה הכל: פיורדים וקרחונים, יערות גשם ומפלים, חופים ואגמים, גייזרים ובריכות תרמיות מבעבעות, בעלי חיים יחודיים והמון כבשים ופרות. תושבים חביבים , מאירי פנים ואדיבים בקיצור הכל מכל.

בחרנו לצאת בתחילת האביב כשמזג האוויר נוח ונעים. אלא שנוכחנו לדעת (כפי שאומרים המקומיים) שבניו זילנד יש 4 עונות שנה ביום אחד ועל כן שיטת ה"בצל" עובדת.

האי הצפוני

נחתנו באוקלנד AUCKLAND שבצפון האי הצפוני ומיד יצאנו לטייל. תחנתנו הראשונה הייתה גבעת עדן Mount Eden גבעה געשית רדומה בגובה 196 מ' ממנה תצפית יפה על מרכז העיר והמפרץ. זוהי הנקודה הגבוהה באזור.

זו העונה בה פורחים עצי חג המולד ברחבי העיר וכאן למרגלות הגבעה ראינו אותם לראשונה

נסיעה קצרה ואנחנו בפתחו של העולם התת ימי ע"ש קלי טרלטון Kelly Tarlton ובו תצוגה נהדרת של עולם החי התת-ימי. יצורי ים באקווריומים ענקים ש"הולכים" בתוכם וכן מפגש עם הטבע הארקטי והפינגוינים הקיסריים החיים אך ורק ביבשת קפואה זו

לפני ש"צנחנו" לשנת הלילה (אחרי יממה בדרכים) הספקנו לטייל ברחובות העיר שהיו להפתעתנו שוממים למדי. חלונות הראווה המקושטים הצביעו על ההכנות לחגיגות הכריסמס (חודש לפני) אולם החנויות היו סגורות. הסתבר לנו שהחנויות נסגרות בשעה חמש בכל המדינה (כמעט) כי ערך המשפחתיות תופס מקום חשוב באורח החיים הניו זילנדי.

מגדל השמים Sky Tower המתנשא לגובה 328 מ' הוא המבנה הגבוה בחצי הכדור הדרומי. הוא מואר יפה בלילה ואליו נגיע ביום המחרת

ממרפסת התצפית של המגדל, בגובה 186 מ', נשקף נוף מרהיב של מפרץ Hauraki ובו מעגני המרינות וכלי השיט הרבים שנתנו לעיר את הכינוי "עיר המפרשים" וכן כל מרכז העסקים של העיר

ירדנו דרומה כ-200 ק"מ תוך נסיעה בשטחים חקלאיים שהצבע הירוק על גווניו השונים שולט בהם והפרות עסוקות בלעיסת עשב ירוק רך

הגענו לאחת התופעות יוצאות הדופן מערות וואיטומו Waitomo Caves.

סידרת מערות ונהרות תת קרקעיים היוצרים מבוך בו שוכנים יצורים בדמות תולעים זוהרות. זוהרן של התולעים מגיע מחוטים דביקים המיוצרים מכימיקלים שונים שנועדו למשוך חרקים המתקרבים אליהם ונלכדים. התולעים זוהרות כגחליליות. לצערי אין אפשרות לצלם בתוך המערה מחשש לפגיעה בתולעים. מלבדם יש במערה שלל נטיפים מרשימים. מתחם המערות הוחזר אחר כבוד לידי העם המאורי, אותו פגשנו מאוחר יותר והם המדריכים במקום. לא ניתן לבקר ללא הדרכה.

צילום תמונה שהופיעה מחוץ למערה

מערבה משם, חוות אלכסנדר הסמוכה לעיירה מטמטה Matamata. החווה הפכה לאתר צילומים בטרילוגיות האגדיות "שר הטבעות" ומאוחר יותר ה"הוביט" ונקראת הוביטון.

האתר הוקם בשנת 1999 והצילומים נמשכו 9 חודשים. כשהסתיימו הצילומים פורק הכפר ובמקום הבתים היפים נותרו חורים. בתחילת שנת 2011 נבנה האתר מחדש לצילום צמד סרטי ההוביט החדשים. הצילומים נמשכו 3 חודשים תחת מעטה סודיות והשטח הוגדר כשטח צבאי סגור. משהסתיימו הצילומים הוחלט להשאיר את האתר בשלמותו.

קיימים כ-50 בתים. כל אחד שונה מהשני ובעל מראה ייחודי. לצד הבתים גידולי ירקות ומגוון עצי פרי.

האתר מעורר התפעלות, מטופח ברמה בלתי רגילה וצבעוני. הסתובבות בשטח היא חגיגה מדהימה של צבעים וריחות. שווה ביקור, אם כי הכניסה לשם יקרה (כ-200 ש"ח לאדם). חלק מהתשלום מיועד לשימור ולטיפוח הגינות.

לקראת היציאה מהחווה פאב קטן עם מבחר בירות טעימות כולל כאלו ללא אלכוהול...ואיזה כיף לשתות לחיים עם חברים

מאחר ואחד המשאבים של ניו זילנד הם הכבשים הרי שאי אפשר לבקר במדינה ללא ביקור בחוות כבשים. חוות Agrodom נמצאת סמוך לעיר רוטורואה Rotorua

החווה נמצאת בלב קרקע חקלאית שופעת של 350 דונם ובה מוצגים לראווה 19 גזעים שונים של כבשים ובראשם כבש מרינו. תצוגה נחמדה של גז וכלב רועים

רוטורואה נמצאת באזור בו קליפת כדור הארץ דקה ביותר והיא מהווה מוקד משיכה לתיירים מכל העולם בשל הפעילויות הגיאותרמיות המתרחשות סביבה וכוללות גייזרים, בריכות בוץ מבעבעות וריח גופרית חזק הנישא באוויר.

Pohutu Geyser עמק תרמי סמוך לעיר ובו נמצא הגייזר הגדול ביותר בחצי הכדור הדרומי הוא מתפרץ עד 20 פעם ביום ויכול להגיע עד 30 מ'

סמוך לשם בריכות בוץ מבעבע בעומק 15 מ'

עמק Waimangu הוא העמק הגיאותרמי הצעיר בעולם שנוצר כתוצאה מהתפרצות הר הגעש טאראוורה בשנת 1886. התפרצות שהרסה את האזור וכתוצאה ממנה מתו למעלה מ-150 בני אדם, נקברו כפרים ונהרסו חיי החי והצומח. נוצרה סביבה טבעית חדשה מדהימה.

טיילנו בעמק היפה במסלול של כ-2 ק"מ במהלכו חווינו עוד מגוון פעילויות געשיות. השבילים הוליכו אל אגם כחול יפהפה שלצערנו לא הספיק לנו הזמן לערוך בו שייט. אגב, במרכז המבקרים דפי הסבר בשלל שפות ואף בעברית

אי אפשר לעזוב את האזור מבלי להתייחס למאורים התושבים הילידים שרוטורואה בירתם.

בשפתם ניו זילנד Aotearoa היא "ארץ הענן הלבן הארוך".

המאורים, ילידים פולינזים, שהתיישבו במדינה במאות 13-14. הם חיו בבידוד ופיתחו תרבות ייחודית להם. דיברו שפה משלהם (שלא הייתה כתובה) והיו ידועים באומנויות הבמה ובתרבות הלחימה המסורתית. בשנת 1840 הוכרזה ניו זילנד כמושבה בריטית למורת רוחם של המאורים והחלה מלחמת קרקעות בה נהרגו אלפיים מאורים ו-700 אירופאים. בשנים האחרונות הוחזר, באופן יחסי, כבודם של המאורים והם קבלו הכרה בתרבותם. הם נחשבים מיעוט עצמאי כלכלית ואוכלוסייתם מונה כחצי מליון נפש.

הגענו למרכז שימור Te Puia המכון לאומנויות ואומנות מאורית שהוקם בשנת 1963 ושם לו למטרה לטפח, לעודד ולקדם את התרבות המאורית. ליוו אותנו שני צעירים חביבים שאף הדגימו לנו את לשונם הארוכה בקריאות צהלה

שער הכניסה המעוטר

בית מלאכה לגילוף עץ

התארחנו בבית הפגישות שלהם היפה והמעוטר

לעת ערב נסענו לכפר המדמה את אורח חייהם של המאורים Mitai Maori Village. חזינו במופע גברים שרקדו את ריקוד ההאקה ריקוד שהקדים את היציאה לקרב והיה מלווה בצעקות, בכיפופי זרועות ורקיעות רגליים. כיום מצטרפות לריקוד גם נשים. טיילנו בכפר, ראינו את מה שנאכל מאוחר יותר טמון מכוסה באדמה ומתבשל על אדי לבה וולקנית, צפינו בשייט בסירת קאנו עם "לוחמים" ונהננו מערב תרבותי יוצא דופן וממפגש בינאישי עם המארחים

ואיך אפשר בלי צילום קרוב...

ממשיכים במסענו אל עבר העיירה Taupo תוך שעוברים ליד תחנת כוח גיאותרמית אדירת מימדים המנצלת את הקיטור המצוי בבטן האדמה להנעת טורבינות המייצרות חשמל. התחנה נבנתה בשנת 1958 ועברה מאז שינויים ושיפוצים אבל עדיין מספקת חלק גדול מצריכת החשמל של המחוז

העיירה טאופו נמצאת לחופו של האגם הגדול במדינה 619 קמ"ר בסך הכל...המנקז את כל הנחלים בסביבה . לידו שופעים מפלי הוקה Huka Falls בהם זורמים 200,000 ליטר מים בשנייה. מהירות הזרימה יוצרת מים תכולים מופלאים. עוצמה אדירה בתוך נוף שופע ירוק ומוצף בשיחים צהובים גדולים ומנצנצים. עמדנו נדהמים, מתפעלים ומבקשים קצת לעצמנו. את עוצמת המים כמעט ניתן לראות בתמונות

טיולנו באי הצפוני מתקרב לסיומו ואנו בדרכנו לעיר Napier שנחרבה בשנת 1931 ברעידת אדמה ונבנתה מחדש בסגנון ארט דקו.

בעיר טיילת נפלאה וגנים מטופחים בהם מככבים פרחי הורטנזיה בשלל צבעים

אחד המבנים הייחודיים שנותרו אחרי הרעידה "שש האחיות" SIX SISTERS זכו להכרה בחשיבות המורשת שלהם ונכנסו לרשימת המורשת של ניו זילנד כאזור היסטורי. אלו וילות מעץ דו קומתיות שנבנו בשנת 1900 ויוצרות שורה רציפה ומסודרת עם נוף לחוף ולים.

שדה התעופה המקומי המתין לנו לטיסה קצרה של שעה וחצי אל האי הדרומי. (בסיום הטיול נחזור אל האי הצפוני אל הבירה וולינגטון).

השרך הכסוף שעלעליו סייעו למאורים לנווט דרכם באפלה הפך ללוגו של חברת התעופה הניו זילנדית

אל המטוס הקטן צעדנו רגלית מבית הנתיבות כמעט כמו שהיה אצלנו פעם פעם...

האי הדרומי

נחתנו בכרייסטצרץ' Christchurch בירת מחוז קנטנברי והעיר הגדולה באי הדרומי לעת ערב. יצאנו לתור את הגנים הבוטנים הנפלאים שנטעו בשנת 1863 ועוררו בנו הרבה קריאות התפעלות. הגנים מלאים בפרחים יפהפיים ובעצים עבותים, שבילים מטופחים להליכה ולרכיבת אופניים.

שימו לב ליחס ביני לבין העץ...

במרכז הגן מזרקה יפהפיה אותה מפעילים בעזרת מוט מתכת

לעת ערב יצאנו לתור את סביבתנו ולפגוש עיר תוססת, מלאת צעירים שמחים מוצפת בשלל אורות וצבעים

כיף להם לא צריכים סיבה לעלוז ולשמוח... הוי החיים הטובים

נסיעה ארוכה של 360 ק"מ דרומה לאורך החוף המזרחי, ואנו בפתחו של מחוז אוטאגו Otago חבל הארץ השני בגודלו בניו זילנד. הגענו אל העיירה אומרו Oamaru. עיירה קטנה הממוקמת על חוף האוקינוס ונבנתה בתקופה הויקטוריאנית (במחצית המאה ה-19 ועד סיומה)מה שמקנה לה אופי ייחודי. פרוש שמה בשפת המאורים: המקום של מארו

מבני ציבור רבים נבנו מאבן גיר מקומית שנתנו לעיר את כינוייה "העיר הלבנה".

תא טלפון נוסח אנגליה ניצב במרכז העיר

הרחוב הראשי, רחוב הארבור, הוא מרכז הומה עם חנויות מוזרות, גלריות ואומנות מקומית

רכבת קיטור וינטג' מופעלת במתחם ההיסטורי ומנוהלת בידי מתנדבים

מעט דרומה תצפית יפה על דבי ים עצלים שמשתלבים נפלא עם צבעי הסלעים

קרוב לשם ומעט דרומה אחת האטרקציות המיוחדות Moeraki Boulders. חוף סלעי עם עשרות כדורי אבן (בולדרים) בעלי צורה עגולה מושלמת שנוצרו כנראה מסחופת על קרקעית הים לפני 60 מיליון שנה. הסלעים פזורים על החול. לצערי הגענו בשעת גאות כך שחלקם היו מכוסים באופן חלקי ועדיין נשארנו מופתעים מהגודל והצורה המושלמת. אחד מהם "נתקע" בדופן המצוק

הדרך חזרה לרכב עברה בסבך ירוק נפלא ולולא החשכה שהתקרבה היינו כנראה נשארים להנות

הגענו ללינת לילה בעיר דוניידין Dunedin וכהרגלנו יצאנו לשוטט בעיר. למרות שזו העיר השניה בגודלה במחוז אוטגו ובירתו ויש בה 125.000 תושבים הכל הכל היה סגור. בפינת רחוב עסקו הפועלים בקישוט במה לחג המולד ומלבדם נפש חיה לא הייתה ברחוב. בלית ברירה הלכנו לישון מוקדם...לא לפני שצילמנו את הקתדרלה היפה של העיר

עם בקר, רעננים, יצאנו ל"אתגר" ...רחוב בולדווין מחזיק בשיא גינס כרחוב בעל השיפוע התלול ביותר (37 מעלות) לאורך 300 מ'. לאט לאט, הולכים ומתנשפים צעדנו לפסגתו ותהינו מה עושה שכנה שהצליחה להגיע הביתה ונזכרה ששכחה לקנות ביצים...

העיר מתהדרת בתחנת רכבת יפה, מעוטרת ומיוחדת. בקומה השנייה תערוכות מתחלפות

מותה של המלכה אליזבת (ניו זילנד חברה בחבר העמים הבריטי))בלט ביצירות. אחת היפות עבודת רקמה ידנית

נסיעה לעבר החוף אל Albatross Colony לצפייה, תוך כדי שייט אל עבר מושבת קינון של הציפור הגדולה בעולם האלבטרוס אשר מוטת הכנפיים שלה מגיע ל3.5 מ'. היה קר, היו גלים והסירה הקטנה התנדנדה, חששנו מגשם שכמעט כמעט הציף אותנו אבל איכשהו, מרחוק צפינו בעוף העצום הזה שהוא מונוגוני לחלוטין. כלומר זוג לכל החיים. הזוג מטיל ביצה אחת בלבד ובני הזוג דוגרים עליה לסירוגין. הגוזל נותר על הקרקע 9 ח' ואוכל 2 ק"ג דגים ביום. אחרי 9 ח' יפרוש כנפיים וינחת שוב על קרקע מוצקה רק כעבור 3-5 שנים. הוא יעוף ברחבי הגלובוס וינחת רק בים. לאחר שנחת ביבשה יחזור אליה מידי שנה לאותו מקום בדיוק. בקיצור קשים חיי האלבטרוס

נסיעה של 4.5 שעות ואנו בחוף המערבי של האי הדרומי לאורך האלפים הדרומיים. מה לאלפים ולניו זילנד? את השם נתן להם ידידנו משכבר הימים ג'יימס קוק בשנת 1770 למרות שהתגלו 100 שנה קודם לכן ע"י אבל טסמן. האלפים הדרומיים הם חלק מטבעת האש ונוצרו כתוצאה מהתנגשות של לוח האוקינוס השקט עם הלוח האוסטרלי שהביאה להתרוממות פני הקרקע. תהליך שנמשך למעלה מ-30 מליון שנה וממשיך גם כעת.

הדרך ארוכה אבל כל כך יפה ולא משעממת. ירוקה בשלל צבעי הירוק, זרועה כבשים, פרות ואיילים

ערב, מתחיל להחשיך...ואנו בשערי העיירה הקטנה טא-אנאו Te Anau עם האגם הגדול. השם מהשפה המאורית "מערת המים המתערבלים" ע"ש מערה הנמצאת בחופו המערבי של האגם. זהו הגדול באגמי האי הדרומי. שמנו את חפצינו וכהרגלנו יצאנו לשוטט לאורך האגם והעיירה. קרני השמש האחרונות ניסו להציץ מבעד לעננים עד שנכנעו...

ארון החשמל מזהיר

השמש נעלמה ואיוושת הגלים על המים יצרה תחושה של שלווה, רוגע ושבעצם לא יכול להיות אחרת...

בתי העיירה המקושטים והיפים עם הגינות הפורחות רק הוסיפו לתחושת הכיף שבעיירה קטנה זו

למחרת צריך היה להיות אחד משיאי הטיול מפרץ מילפורד Milford Sound אלא שמזג האוויר המתעתע החליט עבורנו שגשם הוא חלק מהחוויה. הדרך מטא אנאו למילפורד אורכת כשעתיים רצופות (120 ק"מ). בדרך אגמי מראה, יערות גשם ונקודות תצפית. ירוק, ירוק בעיניים ומידי פעם ניצב בית בודד

עצרנו ליד אגם מראה אחד אך מזג האוויר מנע השתקפות יפה. הלכנו בגשם וברוח

בין השיחים פגשנו את הציפור המיוחדת קיה Kia. מין תוכי לילי למחצה אנדמי לאזורים ההרריים באי הדרומי, בעיקר באלפים הדרומיים. הציפור יפה וחכמה נעזרת במקור המעוקל לחפור בשלג. כיום זוהי ציפור מוגנת מאחר ובעבר חקלאים לכדו אותה כי היא הזיקה לגידולים

וביציאה לכוון הרכב הפתעה...

הגענו לפיורד הגדול והמרשים הנכנס לפנים היבשת כשההרים וצמחיית היער מגיעים עד קו המים. אניה גדולה חיכתה לנו ברציף

עלינו מיד לסיפון העליון לנסות לראות נופים מבעד לטיפות הגשם... נחלנו הצלחה חלקית בלבד כי הרוח והגשם הבריחו אותנו די מהר חזרה (מה עוד שבפנים חיכתה לנו ארוחת צהרים טעימה ושתייה חמה).

בהינו דרך החלונות הגדולים. באזור הפיורד יורדים מידי שנה 6,000 מ"מ גשם דהיינו אין כמעט יום ללא גשם. לעיתים ההפוגות גדולות יותר

סיימנו את השייט ויצאנו לכוון העיר קווינסטון Queenstown בירת הספורט האתגרי.

בדרך שאורכה כ-300 ק"מ זרחה לפתע השמש ונגלו נופים מדהימים וצמחיה עשירה. זהו אגם וואקה טיפו Waka Tipu המרהיב ביופיו שנוצר מהמסת קרחונים ומוקף רכסי הרים והוא הארוך במדינה.

לעת ערב הגענו לקווינסטאון (בתרגום חופשי עיר המלכה. שמה ניתן לה, כנראה, ע"י אחד המבקרים הראשונים שאמר it is beautiful enough for the queen) וכמובן יצאנו לתור את העיר. מאחר והעיר מהווה מרכז לספורט אתגרי היא מוצפת בהמוני צעירים וצעירות קולניים. היינו רעבים ולכן שמנו פעמינו אל ההמבורגר הטוב בעיר (כך שמענו) Ferburger. ההמבורגר הפך למותג ולאטרקציה תיירותית. הוא טעים ומשביע והמחיר סביר.

אחרי הארוחה התפנינו לטייל בעיר המוארת והיפה שבה לשם שינוי היו כמה חנויות תיירים פתוחות

למחרת בבקר יצאנו לכמה פעילויות אתגריות.. מותאמות לגיל. הראשונה טיול גי'פים בקניון סקיפרס Skippers Canyon.

יצאנו בשיירה עם מספר גי'פים נוספים

הסיור עובר בכביש צר שנחצב מצוקי הסלעים. נהר זורם עובר בתחתיתו. הנהר היה אחד ממקורות הזהב בבהלה שאחזה בציבור משנת 1862 וכיום נותרו בו רק שרידי כריית זהב. הדרך יפה ומאתגרת ולמרות מזג האוויר האפרורי נהננו מאד

עברנו באתר קפיצות הבאנגי' הראשון שהומצא בניו זילנד. תחילה באופן מחתרתי ולא חוקי אבל הפך עם השנים לבטיחותי ויקר. לא שהתכוונו לקפוץ, סתם התענינו, מהבנאגי' הגבוה ביותר (134 מ') עולה קפיצה בודדת 275 דולר ניו זילנדי

הנהגת שלנו נהגה מהר ופטפטה עד שנתקעה עם פנצ'ר רציני...

ניצלנו את הזמן עד החלפת הצמיג למעט שוטטות בסביבה

חזרנו לשביל ולדרך היפה לעוד מראות בראשיתיים

עייפים אך מרוצים המשכנו להרפתקה הבאה

חוויה חד פעמית של שייט מהיר בסירת ג'ט (סילון) בנהר שוטובר העובר בקניון צר. השייט שנמשך כחצי שעה כולל סיבובים של 360 מעלות. מנוע הסירה שואב מים ופולט אותם מיד חזרה 3.6 טון מים בדקה. עקרון זה מאפשר לסירה לשוט במים שעומקם 10 ס"מ בסה"כ. התלבטתי רבות טרם החלטתי לעלות. להגיד שנהנתי יהיה מוגזם. בדיעבד שמחה שיצאתי להרפתקה מפחידה, מלאת אנדרנלין ורטובה

הפחד נשקף מעיני נקווה שנתראה...

הסירות תוכננו במיוחד לעמוד בתנאי נהר קיצוניים, להתמודד עם תמרוני מהירות ויכולת ניווט בדרכי מים רדודים

כשהתאוששנו מעט עלינו ברכבל לתצפית נפלאה על העיר ממרומי פסגת בוב Bob's Peak. הנופים הנשקפים מרהיבים ביופיים והעליה ברכבל בהחלט חוויתית

לעת ערב שבנו לרחובות קווינסטאון ולאגם וואקה טיפו. טיילנו לאורך המעגן, ישבנו לקפה בבית קפה מקומי וצפינו לעבר השני של האגם. את ציפור הקיוי, הציפור הלאומית לא זכינו לראות חיה אז לפחות דמותה ניצבה בפנינו בגדול

לצערנו הגיע הזמן לעזוב את קווינסטאון. נסענו צפונה לאורך החוף המערבי אל העיירה וואנקה Wanaka מרחק של כ-70 ק"מ. הדרך זרועה כרמים. הצבע הירוק מכאיב בעיניים

אגם ואנקה היפה והגדול והיד המושטת לשלום

כאן כנראה גדלים ילדים על העצים

בשערי העיירה מוזיאון תעתועים נחמד Puzzling World. מבוכים, תעתועים, אשליות, פעילויות אינטראקטיביות ומשחקי חשיבה המפוזרים על השולחנות.

והמפתיע ביותר היה הציור האשלייתי בכניסה לשירותים

המשכנו צפונה לכוון נהר Makarora לטיול רגלי נפלא במסלול הבריכות הכחולות Blue Valley Track בריכות מים עמוקים וצלולים הזורמים לנהר ונמצאות בתוך יער עצי אשור. את הכחול מקבלים המים שרק שעות קודם לכן היו עדיין חלק מקרחון, ממינרלים שנאחזו בהם ברבות השנים

נסיעה ארוכה אך יפה דרך מעבר הרים Haast בגובה 562 מ' הביאה אותנו אל העיירה הקטנה פרנץ יוזף Franz Josef ללינת לילה לא לפני שסעדנו במסעדה היחידה, כנראה, בעיירה. הארוחה הייתה נפלאה וההגשה מושלמת

לקינוח עוגת שוקולד

ופבלובה - ע"ש הרקדנית אנה פבלובה. קינוח נפוץ מאד בניו זילנד הטוענת שהקינוח הומצא אצלם בעת שהרקדנית התארחה בוולינגטון הבירה ושף המלון הכין אותה לכבודה. ספר בישול ניו זילנדי משנת 1933 מחזק גרסה זו

עיירה כמעט שכוחת אל אבל היא מהווה נקודת יציאה לשני קרחונים פוקס ופרנץ יוזף

בבקר זרחה השמש וביציאה מהחדר נשקף הקרחון מרחוק

יצאנו לטייל בשביל Franz Josef Forest Walk. שביל נח להליכה קלה של שעה בתוך צמחיה אופיינית. השביל היה אמור להוביל למספר תצפיות יפות על הקרחון אולם עקב נסיגתו והמפולות שהקרחון השאיר נעצרה דרכנו

ופקח קרטון שניצב מנע מאיתנו להמשיך

זה המראה המיטבי שראינו וחבל שזו המגמה העולמית

התנחמנו בכוס קפה טובה בעיירה והמשכנו צפונה

הגענו לעוד אגם קטן נחבא בים רכסי הרים... Lake Mapourika. האגם לא היה מלא מים כנראה עקב התמעטות גשמים באזור לכן השייטים הותירו את סירותיהם ללא שימוש. נהננו ל"הצליף" במים

בעיירה הכמעט נטושה Ross בה היה קיים עד לא מזמן מכרה פעיל שנסגר עצרנו להפסקת שירותים וגם כאן מצאנו אגמון קטן

וזה הרחוב הראשי של העיירה

שעת צהרים ואנו בשערי העיירה Hokitika. העיר התפרסמה בעבר כמרכז מכרות אבן הירקן הגיי'ד. המכרות אמנם נסגרו ברובם אך בחנויות אפשר למצוא את האבן משובצת בשלל תכשיטים.

בצד חנויות המוכרות גי'ד פגשנו אומני זכוכית המחקים את השרך ממנו הגיע סמלה של ניו זילנד

באמצע הרחוב על אי תנועה מגדל שעון יפה

צפונה לאורך הים אל העיירה Greymouth הגדולה ביותר לאורך החוף המערבי של האי הדרומי. העיירה אינה יעד תיירותי אלא תחנת מעבר ללינת לילה. גם כאן כמו בערים אחרות, החנויות היו סגורות בשעת הערב והיינו היחידים שהסתובבנו

נסיעה קצרה של 40 דקות לאורך החוף של ים תסמן Tasman ואנו ניצבים לפני אחת האטרקציות המדהימות של הטבע בלב שמורת פאפרואה Paparoa. אלה הם סלעי הפנקייק Punakaiki שהתעצבו בתהליך שחיקה ויוצרים מראות מרהיבים שכל מה שאכתוב לא מתאר את גודל ההתפעמות וההתרגשות. הסלעים מתנשאים גבוה מעל פני הים בצורת ערימות פנקייק אחד על השני. גלי הים הנכנסים מתחת לסלעים ניתזים לגובה לעיתים עד 15 מ'. זאת חוויה עוצמתית המערבת את חוש הראיה עם חוש השמיעה באופן שקשה להמשיך ללכת

בשמורה מסלולי הליכה קלים ונגישים עם יערות עבותים סמוך לקו המים.

המשכנו לאורך החוף ועצרנו מידי פעם לצלם. נופים שהוציאו מאיתנו הרבה קריאות וואו...

החוף המערבי The Northen West Coast יפה ומפורץ. אנו בים טסמן Tasman Sea המשתרע בין אוסטרליה לניו זילנד בחלק הדרום מערבי של האוקיינוס השקט וקרוי על שמו של מגלה הארצות ההולנדי אבל ינזון טסמן שהיה האירופאי הראשון שמיפה את אזור טסמניה וניו זילנד.

ליד העיר Westport פנינו מערבה לכוון חצי האי Foulwind לצפות במושבת כלבי/דובי ים. מאחר וצבעם משתלב עם צבע הסלעים ועמדנו די רחוק קשה היה לצלמם ובכל זאת נהננו לצפות בהם

את היום הנפלא סיימנו בעיירה נלסון (לאחר חמש שעות נסיעה ובערבו של יום) לא לפני שטיילנו מעט לאורך אגמי נלסון הסמוכים לעיירה . מופתעים מכמות הצמחיה העבותה שמגיעה עד למים ומהברבור השחור שצפה בנו בהשתאות

בנלסון, לשם שינוי, שהינו שני לילות. חשבנו שנוכל קצת לנוח אבל הרחוב קרא לנו... שוב שוטטות ברחוב ראשי "מת" ורק עץ חג המולד מואר ניצב בגאון מתחת לקתדרלה הגבוהה (35 מ'). נלסון היא העיר העתיקה ביותר באי הדרומי והיא המרכז הכלכלי והתרבותי של האזור. העיר נקראת ע"ש האדמירל נלסון שניצח את שני ציי צרפת וספרד בקרב טרפלגר ב-1805. כאות הוקרה נקראים מרבית מבני הצבור ושמות הרחובות ע"ש אנשים וספינות הקשורים לקרב. שם הרחוב הראשי לדוגמא הוא Trafalgar

את היום הבא כולו בילינו בשמורת אבל טסמן. יום מקסים, שמשי ומאיר.

Abel Tasman National Park משתרע על שטח של 225 קמ"ר בקצהו הצפוני של האי הדרומי. הוא הוקם בשנת 1942 במלאת 300 שנה להגעת האירופאי הראשון לניו זילנד (1642)

מהכפר Kaiteriteri עלינו על סירה קטנה ששטה בנוף חלומי

היה זה אחד הימים החוויתים והמושלמים ביותר מבחינתי. הליכה בפארק משך כ-4 שעות בנוף מקסים שאין מילים לתאר. צמחיה עשירה ומסועפת, מפלים, וים כחול ורגוע. אוירה מטורפת של שלווה אין סופית, קו חוף בתולי של יופי יוצא דופן. מפרצים צלולים בצבע טורקיז, שפע ציפורים, אוויר נקי וצח וכל אלה תוך כדי הליכה מתחת לצמרות של יער מקומי שופע. ציוצי הציפורים מופרעים רק ע"י מפל קטן מידי פעם. הכל נראה כל כך יפה מכדי להיות אמיתי...

התקרבנו לחוף הזהוב והיפה. מפאת קוצר הזמן לא הספקנו לרחוץ בים וחבל. שחף לבן השקיף עלינו

חזרנו ללינת לילה בנלסון ולמחרת יצאנו עם שחר לפיקטון עיירה קטנה המרוחקת כ-100 ק"מ מנלסון ממנה יוצאות מעבורות אל הבירה ווינגטון לבדרום האי הצפוני דרך מצרי קוק. השייט נמשך כ4.5 שעות ובתחילת הדרך עובר בכפרים קטנים ומבודדים עד היציאה לים הפתוח

לעת ערב הגענו לעיר הבירה וולינגטון Wellington. העיר נמצאת בקצה הדרום מערבי של האי הצפוני. היא עיר הבירה הדרומית בעולם. העיר סובלת מרעידות אדמה תכופות כשהחזקה ביותר, בעת האחרונה, התרחשה בשנת 1855 בעוצה של 8.2 בסולם ריכטר. מאז הבניה הפרטית ברובה מעץ בעוד מבני צבור בנויים פלדה ובטון. עצרנו ליד בית הפרלמנט, בחזיתו עשרות תושבים במחאה שקשורה לחיסוני קורונה. הפרלמנט בנוי משני חלקים הישן והחדש שעורר מחלוקת באשר לצורתו. ליד נמצא בנין המושל

חוויה ראשונה בעיר תצפית מהממת על העיר והנמל מהר ויקטוריה Mount Victoria Lookout

זהו, הגענו ליומנו האחרון בניו זילנד ממנה נטוס בערב להמשך הטיול באוסטרליה.

ניצלנו את היום עד תומו. תחילה עלינו בפוניקולור Wellington Cabel Car שפועל מאז 1902

אל הגנים הבוטניים הנפלאים של העיר מהם ירדנו רגלית למרכז. הגנים מגוונים עם צמחיה מכל העולם כולל קקטוסים ושרכים.

ליד בית הקפה חממה מיוחדת ויפה ששווה ביקור

מיהרנו למוזיאון המדהים והגדול Museum of New Zealand Te Papa. המוזיאון משתרע על פני 5 קומות עם תצוגות אינטראקטיביות בשלל נושאי: תרבות, מאורים, חי, צומח, תופעות טבע ייחודיות ועוד ועוד. לדאבוננו זמננו הקצר אילץ אותנו "לטעום" בלבד. אגב הכניסה חינם לכולם!

בית פגישות מאורי ששוחזר במוזיאון

ושוב הציפור הלאומית הקיוי במוזיאון ולא במציאות בגלל נדירותה...

נפרדים מניו זילנד בצער עם חברת התעופה קוונטס Qantas למלבורן

לסיכום

נשבינו בקסמה של ניו זילנד בגדול... 

מדינה, שבצד הטבע הבלתי נגמר שלה יש בה צורת חיים שלווה ורגועה. אנחנו, שמגיעים ממדינה כל כך לחוצה ועצבנית, הוקסמנו מהמדינה המיוחדת הזו ולולא הייתה כל כך רחוקה ייתכן והיינו חושבים לחזור אליה לפרק זמן ארוך יותר.

כרגע אנחנו מסתכלים על התמונות וכבר מתגעגעים.