ברצלונה למתקדמים - אתרים ומקומות נסתרים

מבצע של אל על שהופיע יום אחד בפרסומת שלח אותי להציע לחברה לטוס ל-5 ימים לעיר המופלאה והתוססת הזו. בקרתי בה פעמיים בעבר ונשאר לי טעם של עוד אז למה לא לממש אותו?

ברצלונה, העיר השניה בגודלה בספרד, בעלת למעלה ממיליון וחצי תושבים, בירת מחוז קטלוניה שבצפון מזרח ספרד, שוכנת לחופי הים התיכון ולה נמל גדול ויפה.

מזג האוויר האיר לנו פנים (מחצית נובמבר). במהלך היום טיפסו הטמפרטורות ל-14-15 מעלות ובערבים היה קצת קריר בין 9-10 מעלות. גשם – הס מלהזכיר…

בחרנו מלון ברמת 4 כוכבים קרוב לקתדרלה הגדולה של הצלב הקדוש. מלון מצויין במיקום נפלא.

הגענו למלון לפני הצהרים. הפקדנו את חפצינו ויצאנו לתור את העיר. מולנו, כאמור, ניצבה הקתדרלה הממוקמת ברובע הגותי. האתר בו שוכנת הקתדרלה היה גם מקום משכנם של מקדש רומי, מסגד ואחר כך כנסיה מהמאה ה-1 שנחרבה. הקתדרלה הנוכחית החלה להיבנות בשנת 1298 והושלמה רק בשנת 1460. בניית החזית המדהימה הושלמה רק בשנת 1889. בחזית עשרות פסלים ודמויות, קשתות גותיות ודלתות מעוטרות. גובה הקתדרלה 93 מ' ורוחבה 40 מ'.

מאחר והגענו ביום ראשון הכיכר המתה המוני אדם. בחזית הקתדרלה, על המדרגות, ניגנה תזמורת כלי נשיפה רבת משתתפים ולרגלי המדרגות עשרות אנשים רקדו את ריקוד הסרדנה. המראה היה נפלא. עמדנו, צפינו והקשבנו בהנאה למוסיקה. נכנסנו פנימה. כאן נשמעה תפילה שהועברה ברמקולים לטובת הנוכחים. מאחורי המזבח חלונות מעוטרים יפהפיים ובצדדים חדרי תפילה ודמויות מההיסטוריה של ברצלונה.

הפסקה קצרה לקפה וכריך באחד מעשרות בתי הקפה באזור השופע כל טוב מכל סוג ומין ואנחנו מוכנות להמשיך.

טיילנו להנאתנו ברחוב הראשי של האזור Via Laietana – בתים מעוטרים ויפים והמוני אדם ברחובות.

לשעה 15:00 הזמנו מראש סיור מודרך בשפה האנגלית בארמון המוזיקה הקטלנית

Palau De la Musica Catalana.

תחילה צפינו בסרט קצר המתאר את הרקע לבניית המקום, תהליך העבודה ואומנים מפרסמים שהופיעו בו. לא נפקד מקומו של זו'בין מהטה “שלנו” כאחד המנצחים החשובים.

זהו אולם קונצרטים מדהים ביופיו, השוכן במבנה צבעוני נפלא. האולם נבנה לפני למעלה ממאה שנה בסגנון המודרניסטה. מסביב חלונות ויטראז' מהממים ביופיים. במרכז נברשת זכוכית צבעונית ענקית מדהימה. עשרות פסלים מהמיתולוגיה היוונית וגולת הכותרת אורגן עצום.

בכניסה גרם מדרגות רחב המוביל לאולם הראשי. מסביב חלונות מעוטרים בויטראזי'ם צבעוניים והתקרה מעוטרת וצבועה. קשה תחילה להבחין בכל הפרטים בגלל העושר העצום. העין לא שבעה מהמראות. על הקירות דמויות של מלאכים ואנשים הנושאים כלי נגינה.

מתיישבים באולם והמדריכה מפעילה מערכת קולית המדמה קונצרט קצר. רבע שעה של שכרון חושים.

לצערי בימים שהיינו בעיר לא התקיים קונצרט אמיתי אבל אני בטוחה שזו חוויה בלתי רגילה.

בחזית הבניין שורה של עמודים מצופים פסיפס צבעוני.

הארמון הוכרז בשנת 1977 כבית לשימור ע”י אונסקו ונחשב לאחד המובילים בעולם כאולם קונצרטים.

יצאנו מהסיור, הערב ירד לאיטו. דרך המדרחוב היוקרתי Portal de L'Angel הגענו לנמל. התיישבנו על ספסל וצפינו בשחפים שריחפו על פני המים.

אחרי שעה קלה כשהרעב מציק לנו הגענו לבון בו ויטנאם מסעדה קטנה ליד המלון.

בדרך עברנו שוב ליד הקתדרלה שהוארה באור יקרות

יום נפלא עבר עלינו בעיר תוססת, עליזה ומלאת פעילות.

שחר של יום חדש

אמנם ארוחת הבקר במלון הייתה מצויינת ובכל זאת התחלנו את היום בשוק מקומי קטן

סנטה קטרינה Mercat de Santa Caterina.

שוק מקורה יפהפה המיועד יותר למקומיים: בשרים, נקניקים, גבינות, חמוצים, פירות ובעצם מה לא?

גג הבנה הוא פסיפס צבעוני המזכיר את עיצוביו של גאודי. על פי המוכרים בשוק הגג מורכב מ-523 פיסות קרמיקה צבעוניות – לא ספרנו…

השוק הוקם בשנת 1847 אך בחלוף השנים נזנח. בשנת 1998 החליטה העיריה לשפצו תוך שיחזור המבנה הצבעוני והחיוני המאפיין את השווקים העתיקים של ברצלונה. אחרי סיור מקיף בדוכנים (ואגב בכניסה ישנה חנות סופרפארם זולה) ואחרי שסיכמנו כי נחזור בבקר הטיסה לקניית מטעמים הביתה המשכנו לרובע אל בורן El Born (ממזרח לרובע הגותי) שנקרא גם “הרובע הקטן” והוא החלק התיירותי של רובע ריברה La Ribera. זהו אחד מחלקי העיר העתיקה של ברצלונה ונקרא על שם משפחת מונטקדה Montcada כפי שנקרא הרחוב הראשי.

מונטקדה הייתה בזמנו משפחה רבת עוצמה. במאות ה-12-17 גרו בשכונה אריסטוקרטים. כשאלו עזבו הגיעו משפחות עשירות וכשגם אלו עזבו לטובת פרוורי היוקרה של העיר הפכו חלק מהבניינים המקסימים למשכן לאוצרות אומנות.

שני בתים מומלצים לביקור (זכרו שביום שני כל המוזיאונים סגורים):

ארמון המרקיז דה ליו מהמאה ה-14 שהוא כיום מוזיאון הטקסטיל Meuse Textul i d'Indumentaria נמצא ב-Avingoda Diagonal 686

וממש מולו ארמון ברנגר דה אגילר מהמאה ה-15 הוא מוזיאון פיקסו בו ביקרנו בעבר.

המשך השוטטות הוביל אותנו אל כנסיית סנטה מריה דל מאר Iglesia de Santa del Mar

הכנסייה נבנתה במאה-14 בסגנון גותי על ידי ספנים מקומיים שרצו להתחרות בעשירי העיר שבנו את הקתדרלה. קירות הכנסייה חלקים אך בצד המערבי חלון מצועצע מקסים הנתמך בקשתות. הרבה מאד חלונות גבוהים מכניסים פנימה אור.

בכיכר סנטה מריה Santa Maria

עצרנו ליד אנדרטה מיוחדת לזכרם של אלו שהגנו על הזכויות החוקיות של קטלוניה בתקופת המצור על ברצלונה בשנים 1713-1714. בראש העמוד דולקת אש תמיד.

כשנדמה היה לנו שמיצינו את האזור הלכנו רגלית לכיוון שדרת הרמבלס המטופחת המלאה חנויות שונות ומגוונות, רשתות בתי אופנה, בנינים יפים ומבחר בתי קפה ומסעדות.

כשהגנו לדרקון המסמן את הכניסה לשוק לה בוקריה עשינו סיבוב קצר בשוק המקסים והיפה

חצינו את הכביש לצד השני אל כיכר ריאל Placa Reial שהיא כיכר גדולה המוקפת במבנים ניאו-קלסיים מהמאה ה-19.

וכן בפנס הרחוב הראשון שיצר גאודי שפעל על גז בעל 6 זרועות משנת 1878

מבט חטוף ואנחנו בדרכנו לנמל. כאן ניצב בגאון משנת 1888 עמוד קולומבוס שגובהו 60 מ' והוקם לזכרו של כריסטופר קולומבוס ולמסעו הראשון לגילוי אמריקה.

העמוד תוכנן על ידי הפסל רפאל אטצ'ה כאשר בראש העמוד הגבוה ניצב קולומבוס ומצביע כביכול אל עבר העולם החדש שהוא עזר למצוא. דמות קולומבוס עשויה ברונזה וגובהה 7.2 מ'

מעבר לכביש ניצבים משרדי הנמל הישן באחד מהבניינים היפים ביותר של המאה ה-17.

הקפנו את הנמל תוך צפיה בעשרות יכטות גדולות וקטנות שעגנו במרינה. מטרתנו הייתה להגיע אל הרכבל Teleferic Port Vell איתו נעשה דרכנו אל הר היהודים המונטזו'איק. הגענו לתחנה וחווינו מראות קסומים של הנמל והעיר בנסיעה בת רבע שנה אי שם למעלה…

ביציאה מהרכבל התיישבנו לנוח בבית קפה קטן. מזג האוויר היה מצויין, מראות העיר מרחוק –מלהיבים ורק חבל שהקפה היה פחות טעים.

טיילנו רגלית בהר היהודים – גבעה בגובה 200 מ' שנמצאת בחלקה הדרומי שלהעיר. ברחבי ההר גינות מטופחות, תצפיות על העיר ועל הים מזויות שונות, בתי מגורים מעניינים וכן שני מוזיאונים חשובים: מוזיאון מירו והמוזיאון לאומנות קטלונית.

בשנת 1929 אירחה ברצלונה את היריד העולמי וזו הייתה הזדמנות לפתח את ההר.

לאחר שעה קלה של שוטטות הגענו לפואבלו אספניול – הכפר הספדי שנבנה לכבוד היריד. לאחר שנכנסנו לכפר וקיבלנו מפת התמצאות התחלנו לתור את המגוון הארכיטקטוני של ההתיישבות בספרד. רחובות ומבנים מעוצבים בסגנונות שונים שמאפיינים את אזוריה השונים של ספרד.

חלק מהבתים הפכו לחנויות וחלק אחר לסדנאות בהן אפשר לפגוש את האומנים במלאכתם.

נפח זכוכית מדגים את טכניקת עבודותיו וכמובן מוכר את היצירות.

באחד הבתים אוסף פרטי מיצירות מירו ועבודות קרמיקה של פיקסו

חנויות רבות לשמן זית וליין וכמובן בתי קפה לרוב.

אפילו עולה הרגל בקמינו דה סנטיאגו אל סנטיאגו דה קומפוסטלה נמצא שם

קרוב ליציאה עוצב בית העיריה בצורה מושלמת הכולל שתי קומות עם חיפויי עץ ונברשות יוקרתיות.

לאחר שעתיים, הערב החל לרדת

הכיוון שלנו היה לרדת אל כיכר אספניה (שהיא אחת משתי הכיכרות המרכזיות בעיר) דרך שני העמודים הונציאניים שאף הם נבנו לקראת היריד הבינלאומי וגובהם 47 מ'. העמודים בנויים מלבנים אדומות מעליהם דגם של מקדש יווני ופירמידה מעל. העמודים מהווים שער כניסה לאירועים רבים בעיר. לידם נמצאת מזרקת הקסם שבימי החורף פועלת רק בסופי שבוע.

במרכז הכיכר נמצאת אנדרטת מודרניסטה יפה שנבנתה על ידי האדריכל גו'זפ גו'גו'ל.

מבנה נוסף שנמצא בכיכר נועד למלחמת שוורים אך הפך היום לקניון ארנה. תמורת יורו אחד ניתן לעלות במעלית לגג הקניון לתצפית יפה על העיר 360 מעלות.

בשעת לילה מאוחרת ולאחר שסעדנו ליבנו בסעדת טאפאסים מצויינת שבנו למלוננו.

לגמרי במקרה ובעיתוי נכון קראתי כתבה בעיתון שבין השאר הסבירה שהטאפאס ברים התפתחו בספרד. שמן של המנות הקטנות נלקח מהמכסים הקטנים (טאפה בספרדית – מכסה) שהברמנים היו מניחים על כוסות המשקה של הלקוחות, כדי להרחיק מהן זבובים. ואם כבר היה מכסה, הניחו עליו משהו. בתחילה רק נקניק או גבינה, אבל כשהברים החלו לנדוד לערים הגדולות, הנשנוש הפך למנת פתיחה מורכבת, תמיד עתירת שומן ומלח כדי שאפשר יהיה להמשיך לשתות.

עוד יום כייפי בפתח

את הבקר החלטנו להקדיש לקניות שהרי השארנו מאחור בעלים, ילדים ונכדים.

בשעה 16:00 קבענו מראש סיור מודרך רגלי ברובע הגותי. מיד תגידו ודאי מי לא מכיר… אלא שההכרות השטחית שיש לרובנו לא הספיקה לי הפעם והחלטתי להתעמק.

ראשיתו של הרובע הגותי במאות ה-14-15 אך הוא בעצם נבנה על חורבות שכונה רומית עתיקה בשם בארסו ומכאן השם ברצלונה. (השם נמצא בחזית הקתדרלה ולרוב לא שמים לב אליו)

התחלנו את הסיור בכיכר קטלוניה ומיד פנינו ל-Placeta de Ramon. זוהי הנקודה בה מבחינים עדיין בחומות העיר ומכאן יצאו בשנת 1854 התושבים הראשונים ובנו את שכונה אישמפלה.

סמוך לחומה נמצא מנזר סנטה אנה בסגנון רומנסקי שהחל להיבנות במאה ה-12 אך חלקים ממנו נוספו יותר מאוחר.

דרך המדרחוב של פורטל דה אנחל הגענו לפסג' Patriarca בנוי בסגנון המודרניסטה. בפסג' ובסימטאות הקרובות לו עשרות גלריות קטנות וסדנאות אומנים. סגנון הבתים ברובע הגותי השפיע רבות על אומנים בכלל ועל אומנים ספרדיים כמו מירו ופיקאסו במיוחד.

אחד מבתי הקפה המפורסמים של הרובע הוא 4CATS. פיקאסו נהג להגיע לבית הקפה בשנות ה-90 של המאה הקודמת ולצבור חובות כי לא היה באפשרותו לשלם.

יום אחד, כשבעל בית הקפה סירב להכין לו קפה הציע פיקאסו לעצב בתמורה את התפריט. מאז זהו תפריטו המעוצב של בית הקפה. לצערי לא נכנסנו פנימה ולכן התמונה לקוחה מהאיטרנט

דרך סימטה צדדית הגענו לקיר מוזאיקה מדהים מול הקתדרלה הגדולה. תושבי ברצלונה התבקשו לשלוח לעיריה תמונה אחת שבשבילם מייצגת חופש. לאחר שהגיעו אלפי תמונות יצרו מהן קולאז' מדהים שנראה טוב יותר מרחוק אך כשמתקרבים רואים שהוא מורכב מהמון תמונות קטנות.

יצאנו לרחבה שמול הקתדרלה הגדולה – קתדרלת אולליה הקדושה.

בדרך עברנו בבניין השייך לפקולטה לארכיטקטורה של אוניברסיטת ברצלונה שעל חלק מקירותיו הועתקו ציורים של פרדיננד ואיזבלה, מלכי ספרד, שגרשו את היהודים. את הציורים צייר פיקאסו על מפיות נייר והן הועתקו למבנה.

הקתדרלה הגדולה על שם אולליה הקדושה, שכבר עברנו לידה, בנויה בסגנון ניאו-גותי והיא הקתדרלה המרכזית של תושבי העיר ומקום מושבו של הבישוף של ברצלונה. נבנתה במשך למעלה מ-150 שנה וקרויה על שמה של נערה בשם יוליה אשר דבקה באמונתה הנוצרית בתקופה הנוצרית ונענשה על כך. החיילים הרומיים הפשיטו אותה בכיכר העיר. שלג שירד כיסה את איבריה המוצנעים ואחר כך צלבו אותה הרומים וכרתו את ראשה. בני העיר מאמינים שמצווארה יצאה יונה – סמל לרוח הקודש.

במבוך הסימטאות הצרות של הרובע מאחורי הקתדרלה גילינו פינות סתר מופלאות

וכך הגענו אל מקדש אוגוסטוס ששרידיו מהווים חלק ממקדש ענק שהוקם כבוד הקיסר אוגוסטוס

יצאנו אל כיכר Sant Jaume הכיכר המרכזית של העיר העתיקה מאז ימי הרומאים. בכיכר שני מבנים חשובים: מצד אחד נמצא ארמון הממשלה הקטאלנית עליו מתנוססים שני דגלים

ומולו בניין העיריה עם שלושה דגלים

שני הביניינים בנויים בסגנון גותי אך חודשו זה מכבר. ניתן לבקר בתוך המבנים באופן חופשי בימי ראשון לפני הצהרים.

הגענו לרובע היהודי שנמצא בין הקתדרלה לבין כיכר העיריה. לרובע היו שערים מכל צד שננעלו מידי לילה. הרחוב הראשי של הרובע נקרא Carrer del Call כשהמלה Call לקוחה מהמלה העברית “קהל”. אחרי גירוש ספרד במאה ה-15 אין כמעט זכר לקהילה היהודית.

לפני שנים ספורות התגלה באמצעות מחקר היסטורי מקרי מבנה עתיק שכנראה שימש בית-כנסת. נמצא ברחוב Marllet מספר 5 במפלס שמתחת לרחוב. יתכן שזהו חלק מבית הכנסת המרכזי שהיה ידוע בשם Shlomo ben Aderet והוא אחד העתיקים ביותר באירופה מהמאה הראשונה לספירה. במהלך השנים הוא נעזב ונזנח עד לגילויו מחדש.

הסיור הסתיים בכיכר המלכותית Palace Reial שהיא מדהימה ביופייה בלילה עוד יותר מאשר ביום.

יום טיול מחוץ לעיר

את היום הרביעי בחרנו להקדיש בחלקו לאומן “המשוגע” סלבדור דאלי ולמוזיאון התיאטרון שהקים בעיר פיגארס.

המוזיאון מוקדש לעבודותיו של הצייר הסוריאליסטי (מעל המציאות) וממוקם בתוך מבנה התיאטרון העירוני לשעבר של העיריה . דאלי עיצב את המוזיאון כאובייקט סוריאליסטי והוסיף כיפת זכוכית ופאטיו.

דאלי מקדיש מקום נכבד לאשתו גאלה בעיקר בסימנים מיניים לעיתים בלתי מרומזים

במעלה המדרגות מוצגת תערוכה קטנה שנקראת “עליה” שנערכה על ידי דאלי בשנת 1968 לציון עשרים שנה להקמת מדינת ישראל. דאלי העריך את התנועה הציונית לכן וצייר את 12 השבטים ואת דוד בן-גוריון.

בראש המבנה בחזית פסלים מוזהבים וביצים ענקיות

ובחלק האחורי של המבנה קבועות נקודות מוזרות שנראות כמו חלות שבת. רצה האומן לומר שכפי שהבצק נכנס לתנור בצורה אחת ויוצא בצורה אחרת כך המבקר במוזיאון משתנה מהותית אחרי הביקור…

לסיכום הביקור: המוזיאון הוא בהחלט חוויה ייחודית אך רצוי לבקר בו עם הדרכה.

לאחר הרגעות בת כשעה בבית קפה מקומי המשכנו לעיר גי'רונה Girona מרחק של כ-30 ק”מ.

גי'רונה היא העיר הגדולה מצפון לברצלונה עם כמאה אלף תושבים. העיר מתהדרת בהיסטוריה יהודית מפוארת החל מהמאה ה-9. בתקופת תור הזהב הייתה זו אחת הקהילות הגדולות של ספרד ומנתה למעלה מ-30 אלף איש.

טיילנו בין הסימטאות הנפלאות והצרות המרוצפות חלוקי נחל

צפינו מבחוץ על הקתדרלה העתיקה הנמצאת בלב העיר העתיקה ונחשבת לאחת היפות בעולם הקתולי

טיילנו ברובע היהודי ששופץ ושוקם במימון העיריה ואשר במרכזו נמצא המוזיאון היהודי

Muzeus Dalas Jues המנציח את ימי תור הזהב של יהדות גי'רונה ומשמש מזכרת לעשרות הקורבנות היהודיים שנטבחו בפרעות של ימי הביניים. במוזיאון שרידים של מקוה טהרה, גרם מדרגות שעולה לדירה שמזוהה עם הרמב”ן

וכן שרידי מצבות וחפצי יודאיקה רבים

גי'רונה נחשבת למרכז קבלי חשוב ומתקשרת אל הרמב”ן שנחשב לאחד המקובלים הגדולים של תקופתו.

בתום הביקור המרגש במוזיאון יצאנו לשוטט מעט לאורך הנהר אונייר עד לכיכר המרכזית.

לעת ערב שבנו לברצלונה לרעש ולהמולה בכיכר קטלוניה.

היום האחרון הגיע מהר מדי...

עדיין לא “גילינו” הרבה מקומות נסתרים ויפים לכן ביומנו האחרון בחרנו להתמקד ברובע שאיננו תיירותי ומעט מרוחק מהמרכז רובע פדרלבס Padralbes. זהו אזור מגורים יוקרתי במערב העיר ובו בתים גדולים ומרשימים ושכונות מודרניות יפות.

כאן נמצאת האוניברסיטה של ברצלונה שפזורה על פני עשרות בניינים. האזור כולו שופע דשאים, עצים וגינות חמד.

עלינו על קו L3 מכיכר קטלוניה וירדנו בתחנת Palau Reial. ממש מול התחנה נמצא ארמון פדרלבס Palau de Padralbes.

זוהי וילה משפחתית מפוארת בסגנון איטלקי שהוקמה עבור המלך אלפונסו ה-13 בשנת 1919 ושימשה את משפחת המלוכה בביקוריה בברצלונה. הארמון בסגנון רנסנס איטלקי ובו 3 קומות. חדרי הארמון מלאים בריהוט עתיק, שטיחים מיוחדים ונברשות תאורה נפלאות.

מסביב לארמון גן מקסים בסגנון הרנסנס עם בריכה שהמים זורמים בה במפלי מדרגות לעבר פסל נערה צחורה. שבילי הגן עוברים דרך עצים וערוגות משורטטות בדייקנות, פסלים ואגרטלי אבן

נעים לשוטט בגן, לשבת על ספסלי האבן ולבהות…

מאחר והגנים נמצאים סמוך לאוניברסיטה אפשר לפגוש קבוצות סטודנטים יושבים בחברותא על הדשא ונהנים משמש חורפית.

המשכנו לעלות בשדרת פדרלבס עד מספר 7 הפביליון של גואל Guell Pavilions.

זהו בית השומר של הארמון שנבנה בשנת 1884. היום נמצא בו חלק מבית הספר הגבוה לארכיטקטורה של ברצלונה. המקום עוצב ע”י אנטוני גאודי בצעירותו מאחר וגואל היה פטרונו.

ייחוד המקום בשער הכניסה המעוצב בצורת דרקון ועשוי ברזל מחושל. הוא מייצג את הדרקון במיתוס היווני על הרקולס. הוורדים סביב הדרקון מייצגים את המנהג להעניק פרחים למנצח בתחרות השירה הקטלאנית בה זכה המשורר ז'סינט ורדנר בשנת 1877 והיה חבר של משפחת גואל.

המבנים הפנימיים עשויים מסביבי אבן ולבני קשתות עם עיטורי קרמיקה בהירים בצורות גאומטריות. כמו כן אפשר לצפות בסרטון המתאר את שיחזור המבנים והפיכתם לאתר לאומי.

המשכנו לעלות במעלה השדרה אל מנזר פדרלבס Reial Monestir de Santa Maria de Pedralbes שנוסד בשנת 1327 ביוזמת המלכה אליסנדה ממונטקדה. היא בחרה במקום בשל מזג האוויר הנוח השורר בו משך רוב ימות השנה. המנזר בנוי בסגנון גותי-קטלני ותחום עד היום בחומות מימי הביניים.

המנזר והכנסייה הצמודה אליו נמצאים סביב חצר עמודים וקשתות מלבנית מאד יפה ומיוחדת כשבמרכז מזרקת מים מוקפת עצים ולידה באר מים שסיפקה את תצרוכת המנזר לפני שהיו מים זורמים.

במנזר צויינו חגי הכנסייה הרשמיים כמו פסחא, הילולת יוחנן המטביל, יום קלרה הקדושה ורבים נוספים.

הנזירות שחיו במקום היו מאד אדוקות. הן ציירו ציורי קדושים ורקמו מלבושים דתיים.

מן החצר ניתן להגיע אל אולם השינה, אל חדר האוכל והמטבח שנשאר במתכונתו המקורית עם כלי אוכל מעץ ושולחנות אבן. כיורים וחרסינה מעוטרת וכן מקומות איחסון למזון. חלון מקשר בין המטבח לחדר האוכל.

בכנסייה הסמוכה ציורים עתיקים המתארים אירועים בחיי ישו.

במקום מתגוררות עדיין מספר נזירות בחדרים סגפניים הכוללים מיטה, ארון קטן ושולחן.

חלק מהחדרים הוסבו למוזיאון בו ניתן לראות פרטי ריהוט, כלי אוכל חפצי אומנות וציורי קדושים

בתום ביקור של שעתיים ולפני שיצאנו בדרכנו חזרה ישבנו לנוח במקום המקסים והמעורר השראה

חזרנו למרכז הרועש לפארק הסיטדלה המקסים שהמה ילדים ובני נוער

במרכז הפארק מזרקה מרשימה המוקפת בריכת מים עם ברווזים. היא נבנתה בשנת 1882 על ידי קבוצת אדריכלים כולל אטוני גאודי שהיה עדיין סטודנט לארכיטקטורה. מומלץ לעלות בגרם המדרגות לתצפית יפה על המזרקה והפארק סביב.

ליד המזרקה אגם נחמד עם סירות משוטים המשייטות בינות לברווזים ולברבורים.

הפארק הוא עצום וגדול ואפשר לבלות בו שעות אלא שזמננו הלך והתקצר ונאלצנו לשוב למלוננו לאסוף את חפצנו ולצאת אל עבר שדה התעופה. בדרך עברנו בשער הניצחון המרשים שגם הוא נבנה לקראת היריד של 1929

לסיכום

פעם שלישית בברצלונה ועדיין נותרו לי הרבה מאד אתרים נסתרים אותם ארצה לגלות בנסיעותיי הבאות.

עיר נפלאה, עם המון אתרי תיירות, עיר תרבות, אומנות ומוזיאונים, פארקים רחבי ידיים, בילויים וחיי לילה. אוכל משובח במבחר מסעדות ובתי-קפה. עיר שמתאימה לטיול עם ילדים ומתבגרים ולא אמרתי מילה על כדורגל כי זה ממש ממש לא התחום שלי.

סעו ותהנו!!!