אביב בגולן! אל תשכחו להביא מגדיר צמחים ומצלמה...וכמה חובבי פריחה.
הגולן כך כך ירוק, שלרגע אפשר לחשוב שמדובר בכרי דשא ירוקים באירלנד. הכל ירוק, בטוב! מנוקד בפרחים אדומים, זוהר ברצפים ענקיים של חרדל השדה, משורג בכתמים ורודים סגלגלים של כרמלית נאה. מאגרי המים מלאים, שלוליות חורף פזורות וחלקן מכוסות בנורית המים העדינה.
באתרי פריחה כמעט נסתרים, מצאנו פרחים מלכותיים של אירוס החרמון (אירוס הגולן). האביב שולט בכל - מדרום הגולן ועד צפונו - מגוון מיני צמחים אדיר, שבהם זיהינו באדום כלנית, נורית, צבעוני ואף פרג (תלוי באיזה אזור נסענו), בכחול-לבן ורוניקה סורית ובצהוב – זהבית, נורית הלב, סביונים ועוד.
להלן תמצית נקודות עניין בהם ביקרנו:
דרום רמת הגולן
טיילת הפסגה - כפר חרוב
נוף עוצר נשימה של הכנרת, הגליל ודרום הגולן. בלילה בין חמישי לשישי היתה סופת גשמים אדירה, בבוקר התעוררנו לאורה של קשת נפלאה, שחצתה את הכנרת מקצה לקצה. ואילו בערב שבת, השמים התבהרו והיתה לנו שקיעה מרהיבה. מצפה השלום בכפר חרוב הוא מקום ארוח קסום ולא רק בזכות הנוף. הצוות שירותי, אדיב ומחוייך. כמה נעים לצעוד לאורך בתי הקיבוץ הנאים, השוכנים סמוך למצוק.
מצפה אופיר
נסיעה קצרה מכפר חרוב מובילה אל מצפה אופיר שממנו נשקפת הכנרת לכל אורכה. המצפה הוקם על ידי משפחת שעל ממושב גבעת יואב כמפעל הנצחה לזכר בנם אופיר. אומרים שהמרחק בין המצפה לכנרת בקו אווירי הוא רק 1.7 ק"מ, תארו לכם מה ארע כאשר הסורים ישבו פה...המקום, שימש אותם כמוצב עד מלחמת ששת הימים, ונותרו בו עדיין שרידי הביצורים שלהם.
מכאן נראית לא רק הכנרת, כשהראות טובה אפשר לזהות את הרי הגעש של דרום הגולן, את החרמון ורכסיו השונים ואת הרי הגליל. לרגלי המצפה, ממערב ומצפון-מערב, משתרע אזור ששימש זירה של תקריות רבות מאוד בתקופה שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים, רובן על רקע של התנכלות הסורים לדיג הישראלי בכנרת.
הגן הלאומי כורסי
אולי פחות ידוע או מפורסם לרבים אך גן לאומי כורסי משמר שרידים מרשימים של מנזר וכנסייה מהתקופה הביזנטית. על פי המסורת הנוצרית במקום זה התרחש נס החזירים הנזכר בברית החדשה.
נסיעה למרכז רמה"ג עם עצירות קצרות
טיילנו באזור קצרין, עם כמה סטיות שלא לשטח אש או שדות מוקשים (יש גידור ושילוט במקומות אלו) ונהנינו מיופיים של מרבדי פריחה עשירים.
עצרנו למשל בצומת המפלים, שם התגלו פרטים של אירוס החרמון, שאגב, הוא עצמו (ההר – חרמון-סאן) נצפה עם כיפתו המוכתמת בלבן, כמעט מכל נקודה. השתהינו גם ליד מאגרי מים ושלוליות, באחת מהן ישב לו בשלווה דייג מחוייך (הסורים כבר לא על הגדרות).
צפון רמת הגולן
שביל הגולן
צעדנו בשביל הגולן בקטע היפה מתל קצעא, מצפון לכפר בוקעתא, ועד לאנדרטת פלס"ר 7, 1.2 ק"מ מצפון לקיבוץ אלרום. סה"כ כ- 9 ק"מ (קצת טעינו בדרך בתחילת המסלול). המסלול קל ונינוח, לא דורש עזרים מיוחדים אך אל תשכחו מגדיר, מצלמה, מים, כובע ונעליים גבוהות. העפלנו לפסגתו של הר אודם - הר געש שקט.
מפסגתו יורד שביל הגולן דרומה, ורגע לפני הירידה ממנו הבחנו משמאלנו בבור ענקי - מחצבת סקוריה (טופ), שממנה כרו את המחצב המשמש בגינון ובבנייה. המחצבה בעלת גוונים שונים אדמדים הודות למינרלים שהכיל החומר שהתפרץ מהר הגעש.
הצבע האדום של האבן הגעשית, הוא שנתן להר את שמו. המשכנו עם השביל דרומה והגענו לאזור מישורי המשמש כמרעה לפרות, ומכאן הליכה בתוך יער אודם, היער הגדול בגולן שבו פגשנו את אלון התולע, האלה הארצישראלית והלבנה הרפואי. צעדנו עד לאנדרטת ההנצחה לחיילי פלס"ר 7 של חיל השריון, שנפלו במלחמות ישראל.
בית אוכל חדש – עין קנייא
רעבים?! שמנו פעמנו אל פפינו פיצה בר בעין קינייא – פיצה מעולה ועוד דברים טובים. המקום, בניהול השפ חוסיין זידאן, על הכביש הראשי של עין קיניא. מדובר במסעדונת קטנה ( מאוד קטנה!) מול אחת מנקודות הנוף היפות באזור החרמון – תצפית על קלעת נמרוד. התפריט אמנם קטן מאוד, כרגע - כמה סוגי פיצות, שניים-שלושה סלטים, בשר מפורק בפיתה, המבורגר. אך הכל ממש, ממש טעים וטרי.
בדרך לגולן
אגמון החולה
טעמנו מיופייו של אגמון החולה, התבוננו בקורמורנים, התפקנקנו באחת מפינות החמד הרומנטיות.
הכל במצב רוח אביבי. יש משהו בעמק החולה המישורי הזה שמרגיש לי צנוע למרות שהוא תופס את מרבית שטחה של "אצבע הגליל". צנוע וענו ולמען הדיוק אומר - humbled. כי מסביב לו נישאים ברום הרי הגליל העליון והרי הגולן. אפרופו – אנחנו צעדנו בשבילי האגמון, כ-12 ק"מ. יש אפשרות לשכור אופניים או קלנועית. הזמינו מקום מראש אונליין, סורקים בכניסה את הברקוד – דרך קלה ונוחה לרכישת כרטיסים.
טעימה משמורת נחל משגב
השמורה כוללת שני נחלים החורצים את מתלול הרי נפתלי – נחל משגב ונחל השומר. אנחנו פקדנו לקראת ערב רק את הצבעונים הפורחים בחלקה הצפון מזרחי של השמורה, בסמוך למחצבת כפר גלעדי. מהשער, טיפסנו במעלה הנחל, בשביל נוח שעובר בין טרשים המכוסים בפריחה נפלאה שכללה בין השאר: רקפת, חרדל, עכנאי, אירוס אחר צהריים, תגית, פשתה שעירה, וגולת הכותרת – צבעונים אדומי כותרת.
זו פינת חמד קסומה, במיוחד בשעת בינערביים, הגבול קרוב, משגב עם למעלה, תל אבל בית מעכה ממול.
תל אבל בית מעכה
בין המטעים הנשירים של מטולה, שנמצאים בתחילת פריחתם הססגונית, שוכן תל עליו נמצאו שרידים לעיר כנענית קדומה מהאלף השלישי לפני הספירה שבהמשך השתייכה לממלכת חצור הכנענית. הגענו במיוחד בשביל הפריחה, ומצאנו נוף יפהפה על מטולה, מטעיה ועל הכפרים הלבונוננים שמעבר לגבול.
קרדיט תמונות: יוסי גלמן, נפתלי זיגרט