הפארק הלאומי ארץ הקניונים - Canyonlands National Park

"המקום המוזר, הנפלא, הקסום ביותר בכדור הארץ - אין דבר כזה בשום מקום"

כך תיאר אדוארד אביי, פעיל הסביבה ההרפתקן, את הפארק הלאומי 'ארץ הקניונים'.

ואכן, הפארק הוא ככל הנראה המקום הבראשיתי ביותר שתוכלו למצוא במדינת יוטה.

עם שטח מדברי נרחב של 1,365 קילומטרים מרובעים, לשם ההמחשה גודלו של מטרופולין גוש דן כולו, זו פיסת האדמה המחוספסת, טרשית, חשופה ופראית ביותר ב-48 המדינות התחתונות של ארצות הברית.

עם מרחבים אדירים של מדבר, גבעות, צריחים, קשתות ועמודים מאבן חול, צוקים גבוהים שמפרידים בין הרמה החשופה לנהרות הגועשים מטה ואזורים שהגישה אליהם אפשרית רק עם ג'יפ המצויד בכמויות דלק, מים, אוכל, יחידת ניווט ומצפן. וכמובן עם רוח הרפתקנית ואומץ - זהו הספר האמריקאי האמיתי.

החוקרים מאמינים שבזמן מסוים בעבר הייתה רמת קולורדו שטוחה לחלוטין ובגובה פני הים, אז שכבות של סחף וסלעים שקעו כאן.

לפני מיליוני שנים, סדרה של אירועים גיאולוגים הכוללים פעילות געשית גרמו לאזור להתרומם לגובה של יותר מ 1,500 מטרים בממוצע. העלייה בגובה הכינה את הבמה לנהר הקולורדו ולנהר הירוק לחצוב את דרכם דרך הסלע הרך, ליצור גבעות והרי שולחן המתנשאים מעל לנהרות האדירים ולחשוף, תוך כדי התהליך, את ההיסטוריה הגיאולוגית של האזור.

לא צריך להיות גיאולוג או מבין גדול בשביל לראות זאת. מספיק להסתכל בקירות הקניונים ובמחטים המזדקרים, להבחין בשכבות הלבנות והאדומות ובעיקולים המאוזנים של הסלע.

הצבע האדום נוצר מסחף עשיר בברזל שהגיע לכאן דרך הנהרות מההרים הסמוכים, סחף שממשיך לזרום עד האוקיינוס השקט. השכבה הלבנה היא ברובה חול שנשאר מאחור מהים הרדוד שכיסה את האזור לפני מאות אלפי שנים.

השממה הגדולה דרך אגב לא מנעה מבני אדם לחיות כאן, ועדויות להיסטוריה אנושית של עשרת אלפים שנים יש למכביר.

באתרים כמו 'קניון הפרסה' ניתן לראות ציורים פרהיסטורים החקוקים על קירות הקניון.

ציורים נוספים מופעים במקומות נידחים, כאלו שלא נתגלו עד שכורים אמיצים הגיעו לכאן בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת בחיפוש אחר אורניום.

ההיסטוריה פוגשת בארץ הקניונים את הגיאולוגיה למופע מדהים.

ולא הרבה השתנה כאן מאז שג'ון ווסלי פאוול חצה את הפארק במסע המחקר האמיץ שלו לאורך נהר הקולורדו לגרנד קניון אי שם בשנת 1869.

המהנדסים של הטבע, נהר הקולורדו והנהר הירוק, חילקו את הפארק בדייקנות לשלושה חלקים שמתמזגים בלבו, בו איחדו כוחות הנהרות- נקודת ההתמזגות Confluence Point.

שלושת החלקים הם: האי שבשמיים Island in the Sky, המבוך The Maze והמחטים The Needles.

החלק הנוסף והרביעי הם הנהרות עצמם, המקום המושלם לחובבי ההרפתקאות והאקסטרים בזכות האשדות הסוערים ומסעות הרפטינג המאתגרים.

לכל חלק בפארק אופי יחודי משלו, חובבי הנהיגה ברכב ותיירי סוף השבוע מעדיפים את 'האי שבשמיים' בגלל הגישה הקלה מחד גיסא, והנופים המדהימים הנשקפים מכאן, לעתים עד למרחק של כ- 160 קילומטרים, מאידך גיסא.

אזור 'המחטים' קורץ למטיבי הלכת המחפשים ללכת לאיבוד בין מסתורין העמודים והקניונים.

'המבוך' בוחן את גבולותיהם של ההרפתקנים הנועזים ביותר, ונדרשת יחידת ניווט, מצפן, מפה טופוגרפית ועצבי ברזל על מנת לחקור אותו.

בשביל לסייר בכל הפארק על המטיילים לעשות נסיעות ארוכות לחלקיו השונים.

מחוז 'האי שבשמיים' מרוחק 48 קילומטרים בלבד מהעיר מואב. הוא הנגיש ביותר והמתויר משלושתם.

בין מחוז 'האי שבשמיים' למחוז 'המחטים' מפרידים 172 קילומטרים ושעתיים נסיעה בקירוב.

בשביל להגיע למחוז 'המבוך' תיאלצו לגמוע מרחק של 236 קילומטרים ואף להצטייד ברכב שטח על מנת להיכנס לתוככי המחוז הנידח.

את המסע בארץ הקניונים התחלנו לכן בחלק הפארק שקרוב לעיר מואב Moab בה התאכסנו, 'האי שבשמיים' (Island in the Sky).

לפני הכניסה לפארק הלאומי עצרנו בפארק המדינה (State Park) 'נקודת הסוס המת'

Dead Horse Point State Park.

הנופים הנשקפים מפארק מדינה זה, בגובה של 1,800 מטרים, כל כך מרשימים, מעוררים ומפתים שהיו שהכתירו אותם כנופים היפים ביותר שניתן למצוא בכל פארקי המדינה של יוטה.

ככה זה שישנה ראות של 80 קילומטרים לכל כיוון ושמצד אחד ישנם הנופים הנהדרים של המדבריות והקניונים של הפארק הלאומי 'ארץ הקניונים' ומצד שני הנופים המוריקים של הרי לה-סאל, אבאחו והנרי.

ממרכז המבקרים של הפארק יוצאים מספר שבילים המתפתלים על שפת הצוקים בגובה של 600 מטרים מעל לתחתית הקניון.

בקצה הכביש הנופי נמצאת נקודת התצפית המרשימה מכולם- Dead Horse Point Overlook.

נקודת תצפית מהמשובחות שיש, גבוה מעל פיתול נהר הקולורדו שזכה לכינוי צוואר האווז (Goose Neck).

מפארק המדינה 'נקודת הסוס המת' ממשיכים אל 'האי שבשמיים'.

תחנה ראשונה, מרכז המבקרים (Island in the Sky Visitor Center) שהוא הגדול מבין שני מרכזי המבקרים שבפארק.

'האי שבשמיים' זכה לשמו הציורי מכיוון שבחודשי החורף המושלגים מתכסים הקניונים בשמיכה עבה של ערפל. מתירים רק לפסגות הרי השולחן לבצבץ מתוך העננים ומעניקים לנוף מראה של איים שבשמיים.

עמוק בתוך המדבר נמצאת הקשת Mesa Arch. שביל קצר מוביל אל קשת גדולה ועבה זו שממסגרת את נופי הקניונים שבאופק וניתן אף לטפס עליה.

בסופו של הכביש, על שפת המצוק הגדול, נמצאת נקודת התצפית היפה ביותר בפארק

Grand View Point Overlook.

בשעות אחר הצהריים המאוחרות אנו מגיעים אל נקודת תצפית נוספת שמוכתרת כאחת המרשימות בחלק זה של הפארק- Green River Overlook לתצפית על השקיעה.

התצפית, בגובה של 1,830 מטרים, משקיפה על החריצים העמוקים בקרקע ועל הנהר הירוק המתפתל בין המצוקים האדירים.

השמש שקעה לאיטה על המדבר, צובעת את השמיים ואת האדמה בשלל צבעים מהפנטים.

כשכבר מחשיך, והכוכבים המנצנצים מעל הן התאורה היחידה, אנו חוזרים לעיירה מואב ללילה אחרון בעיר.

למחרת בבוקר מעמיסים את הרכבים ויוצאים אל חלקו השני של הפארק, מחוז 'המחטים' The Needles.

מחוז זה קיבל את שמו ממאות עמודי אבן החול הצפופים שממרחק נראים כמחטים והוא החלק הטוב ביותר בפארק למטיבי הלכת בזכות רשת השבילים שלו המאפשרים טיולי יום וטרקים ארוכים.

לפני הכניסה לשטח הפארק נמצא 'סלע העיתון' Newspaper Rock. על קיר הסלע עשרות ציורים קדומים מלפני 3,000 שנים שנחקקו בסלע על ידי השבטים הילידים שחיו כאן, וגם כמה כתובות שחרטו בוקרים שחלפו כאן בסוף המאה ה-19.

מרכז המבקרים הקטן של המחוז מקבל את פנינו לאחר נסיעה ארוכה מהכביש הראשי ומהעיירה מונט'צלו (Monticello), ולאחר התרשמות משרידי התיישבות האמריקאים ילידים ב Roadside Ruin אנו ממהרים אל אתר הקמפינג Squaw Flat לתפוס מקום ללילות הבאים.

עוד טרם עלות השחר אנו מתעוררים ועולים אל אחת הגבעות המקיפות את אתר הקמפינג על מנת לראות את הזריחה. עם הציוד שהבאנו איתנו מבעוד מועד אנו מכינים שתייה חמה וצופים כיצד החושך מפנה את מקומו לאור היום במחול של צבעים בוהקים.

ומכיוון שבשעות הצהריים החום הופך לקשה מנשוא, אכלנו בזריזות ויצאנו למסלול אל 'מטבחי הגיהנום'

Devils Kitchen, ומשם ל- Chesler Park שם ניתן להגיע קרוב קרוב אל עמודי הסלע הצבעוניים שהביאו למחוז את שמו 'המחטים'. המסלול, שעובר בין נופים מגוונים של אחו, תצורות סלעים, גבעות וקניונים, אינו מסומן כראוי וקל ללכת בו לאיבוד. עלייך לחפש כל הזמן את גלעדי האבנים שמסמנים את הדרך.

השביל ל Druid Arch כופה עלייך לעלות במדרגות אבן צרות, להידחק בין קירות הקניונים ולטפס על סולמות, אך מראה הקשת המרובעת מפצה על המאמץ.

הדרך חזרה הייתה מתישה וזאת מכיוון שהשמש הכתה בנו ללא רחם בשעת צהריים זו.

ולכן, בהגיענו אל הרכב פרשנו אל אתר הקמפינג לארוחת צהריים והרגעות בצל, נשוב לטייל בשעות הערב הקרירות.

ואכן, בערב שמנו פעמינו אל נקודת התצפית על קשת 'נעל העץ' Wooden Shoe Arch Overlook.

השמש שקעה לאיטה על המדבר, צובעת את השממה בצבעי פסטל עדינים, ואנו סועדים את ארוחת הערב אותה בישלנו קודם לכן ופורשים אל שינת לילה לקראת היציאה מחר השכם בבוקר אל חלקו הבא של מסענו במדבריות יוטה.

שחר כהן- יעוץ, הכוונה ובניית מסלולים בהתאמה אישית.
 [email protected]