סן דייגו - San Diego

בקצה הדרומי של רפובליקת קליפורניה, ממש על הגבול בין ארצות הברית למקסיקו, בין רכסי ההרים של קיומקה Cuyamaca Mountains ולגונה Laguna Mountains לאוקיינוס השקט, נחה לה בניחותא העיר סן-דייגו.

היא מכנה עצמה, בפרץ של גאוותנות ומודעות עצמית, "העיר היפה באמריקה" America's Finest City וכשמבקרים בה ומשוחחים עם תושביה, קל להבין מדוע.

סן-דייגו היא עיר גדולה. השנייה בגודלה בקליפורניה והשמינית בארצות הברית כולה. אך התחושה בה היא של עיירה רוגעת המחלקת זמנה בין בתי הקפה לחוף הים.

הצורה בה בנויה עיר זו, על ראשי הגבעות שממזרח לאוקיינוס שבין גבעה לגבעה ואדיות שנותרו במצבן הפראי, מעניקות תחושה של מרחב בעיר בה מתגוררים כמיליון וחצי נפש.

סן-דייגו, שההיסטוריה המרתקת שלה מתפרשת על פני 300 שנים, נצח במונחים מערב אמריקאים, היא עיר בה איכות החיים גבוהה והיא משמשת כמרכז לחברות טכנולוגיות רבות, בעיקר בתחום הרפואה, ולצי האמריקאי שנמל סן-דייגו הוא המעגן הביתי שלו כבר כמעט 70 שנים.

היו אלה מגלי ארצות ספרדיים האירופאים הראשונים שהפליגו צפונה לאורך החוף של קליפורניה וחלפו על פני המקום בו שוכנת העיר. ההרפתקן חואן רודריגז קבריו היה האירופאי הראשון שבילה בחופייה אי שם בשנת 1542 וקרא למקום אותו גילה 'סן מיגל'.

בראשית המאה ה-17 חוקרים אחרים העניקו למפרץ את השם 'סן-דייגו' ומאוחר יותר, בשנת 1769, משלחת ספרדית של אנשי צבא, מגלי ארצות ונזירים הקימו כאן מבצר צבאי ומנזר ישועי. המבצר והמנזר היו הבסיס שעליו הוקמה העיר והשרידים של אתרים אלו עדיין קיימים בחלק הנקרא Old Town.

הישוב הקטן גדל לאיטו תוך כדי דחיקת הילידיים ושיעבודם ועד עצמאותה של מקסיקו בשנת 1821 כבר חיו כאן כ-500 תושבים, שהפכו למאה בלבד עת כבשה ארצות הברית את דרום מערב היבשת וסן-דייגו הפכה לחלק מארצות הברית של אמריקה.

המאה העשרים עשתה טוב לעיר. היא אירחה שתי ירידים עולמיים שהעניקו לה את פארק בלבואה המרשים ושלל מבנים יפים ומוזיאונים. הצי האמריקאי וחיל האוויר עברו לכאן והפכו את נמל העיר לאחד מבסיסיהם הגדולים ביותר ושלל חברות ביוטכנולגיה ותקשורת התבססו בה ותרמו לפיתוחה.

ומזג האוויר כאן נפלא. הטמפרטורה הממוצעת, גם בשיא הקיץ,בסביבות 28 מעלות צלזיוס והחורפים כאן נעימים למדי. למעשה, לסן-דייגו יש את מזג האוויר מהטובים שבארצות הברית כולה והחיים כאן נעימים, אף פעם לא קר מידי או חם מידי. גשם הוא אירוע המתרחש לעתים רחוקות וגם אז בעיקר בשיא החורף.

החופים הרחבים והנקיים של סן-דייגו הם מוקד משיכה מרכזי הן למקומיים ולתיירים הרבים. ומתרחצים, משתזפים וגולשי גלים ממלאים את חופייה הנפלאים.

מלוס-אנג'לס דרומה, דרך עיירות החוף המקסימות שלאורך כביש מספר אחד, הגעתי לאחת משכונות הפרברים הישר אל ביתו של מארחי בעיר, גורדון, אותו הכרתי דרך האתר קאוצ'סרפינג.

גורדון החביב בשנת שבתון מעבודתו והוא מארח מטיילים מרחבי העולם חינם אין כסף. בעת ששהיתי בביתו התאכסנו שם זוג מהחוף המזרחי שעשו את הדרך הארוכה מערבה על אופניים, זוג חברים מגרמניה המתחילים ללמוד באוניברסיטה העירונית וספק תייר ספק פליט מונצואלה ששמו אוסקר, בחור חביב למדי שחשף בפני את מצבה הקשה של מולדתו.

לאחר ארוחת ערב עם תושבי הבית פרשתי לישון על הספה שהוקדשה לי בסלון, עייף מתלאות היום.

בוקר עולה על קליפורניה ולאחר ארוחת בוקר קלילה אני יוצא לתור את מרכז העיר בהתאם להמלצות אותן קיבלתי ממארחיי.

היעד הראשון היא העיר העתיקה, המקום בו נוסדה סן-דייגו אי שם במאה ה-18 כמבצר צבאי בשם 'סן דייגו פרדיסו' Royal Presidio of San Diego.

מבצר זה היה התיישבות הקבע הראשונה של אירופאים בחוף המערבי של ארצות הברית וכמבצר הראשון שהוקם במה שנקרא אז 'אלטה קליפורניה' שימש בסיס יציאה למגלי ארצות ספרדיים ונזירים ישועים שהקימו מבצרים ומנזרים לכל אורכה של קליפורניה צפונה עד סן-פרנסיסקו.

המבצר, שהוקם בשנת 1779 ננטש לחלוטין בשנות השלושים של המאה ה-19 ולא נותר אף לא שריד מבניין זה, אך בשטח בו ניצב המבצר בעבר ישנו פארק מקסים הצופה אל הים ואל העיר העתיקה ששוכן ממש למרגלותיו.

העיר העתיקה, Old Town San Diego State Historic Park היא פארק מדינתי היסטורי מוכרז שטומן בחובו מספר בניינים מעברה של העיר, רובם מהמאה ה-19.

העיר העתיקה הייתה בתקופה המקסיקנית מרכז אזורי, וזאת למרות שמעולם לא חיו בה יותר מ-600 תושבים. הכיבוש האמריקאי במחצית המאה הפכה את העיירה למרכז של מחוז סן-דייגו אך ריחוקה מנתיבי מים הביאו לכך שהמרכז הוזז להיכן שהיום שוכן הדאונטאון ושאז נקרא 'העיר החדשה' ורוב תושבי העיר העתיקה עזבו אותה.

כיום, האתר ההיסטורי משמר את מראה העיר כפי שהיה בסוף התקופה המקסיקנית וראשית האמריקאית ובו מספר אתרים כגון Casa de Estudillo שהוא המבנה המציג בצורה הטובה ביותר את האדריכלות המקסיקנית של המאה ה-19 והבניין הוותיק ביותר במתחם.

Black Hawk Smithy & Stable שמציג את אומנות הנפחות שפרחה בעיר באותה התקופה ומבנים כמו בית המשפט הראשון של העיר First San Diego Courthouse ובית הספר הראשון של סן-דייגו Mason Street School.

בנוסף, תמצאו כאן מספר מוזיאונים היסטוריים ושלל חנויות מזכרות ומסעדות.

בסמוך לעיר העתיקה ממוקם אחד מהאטרקציות המרכזיות של העיר, עולם הים סן דייגו SeaWorld San Diego.

בפארק שעשועים זה תוכלו לצפות בשלל בעליי חיים ימיים, מדגים קטנים ועד היונקים הגדולים של האוקיינוס, דולפינים ולוויתנים, ואף לעלות על כמה מהמתקנים הרבים שבפארק ורכבות ההרים המהנות. הייתי בעבר בעולם הים, זה שבפלורידה, וללא ספק מדובר באטרקציה נהדרת הן למבוגרים והן למשפחות, אך הפעם החלטתי לוותר על אטרקציה זו, מטעמי חסכון.

דרומה מהעיר העתיקה ניצב בגאווה עם שלל גורדי השחקים שלו, מרכז העיר של סן-דייגו Downtown San Diego.

זהו המרכז הכלכלי של העיר והמחוז והבניינים הגבוהים של מתחם זה יעידו על עוצמתו של האזור.

ניסיונות להתיישב כאן החלו כבר בשנות החמישים של המאה ה-19, אך היה זה יזם בשם אלונזו הורטון Alonzo Erastus Horton שרכש כאן קרקעות ובנה את מרכז העיר החדשה בשנת 1867. 15 שנים לאחר מכן הגיעה לעיר מסילת הברזל הטרנס-יבשתית והתחנה בה הסתיימה המסילה, Santa Fe Depot Station קיימת עד היום. אמצע המאה העשרים הביאו לנפילתו של מרכז העיר והשכונה התמלאה בחסרי בית ועסקים מפוקפקים, אך מסוף שנות השמונים תנופת הפיתוח הפכה את מרכז העיר לאזור נחשק כבעבר. סיבוב ברחובות חושף את ההיסטוריה המרשימה של סן-דייגו ונמצאים כאן מבנים חשובים רבים. התאטרון המודרני הראשון ממערב למיסיסיפי והמזחים שבקצה מרכז העיר ובהם מספר ספינות היסטורית.

בצמוד לדאונטאון שוכן 'רובע אורות הגז' Gaslamp Quarter, רובע היסטורי שכיום משמש כמרכז הבילויים של העיר ובו מועדונים, פאבים ואירועים המוניים שמתרחשים בו מעת לעת. הרחובות המרוצפים המיועדים להולכי רגל בלבד עם הבניינים ההיסטוריים הממוחזרים ומנורות הגז המוארות ברחובות, אלו שהעניקו לרובע את שמו, מספקים חוויה מיוחדת. כאן, באחד מהפאבים הרבים שממוקמים ברובע, פגשתי לעת ערב את המארח שלי גורדון ואת אוסקר למפגש של קאוצ'סרפינג מרחבי העיר, מפגש מעניין שהתארך עד לשעות הלילה המאוחרות.

למחרת, נסעתי בבוקר מוקדם אל הפארק העירוני, פארק בלבואה. ואל האטרקציה המרכזית שבו, גן החיות של סן דייגו San Diego Zoo. בגן החיות המרהיב הזה, אחד היפים שראיתי מעודי, מתגוררים מעל ל-3,700 בעלי חיים מרחבי תבל והוא אחד מגני החיות הגדולים בעולם. גן החיות מחולק לאזורים, מאוסטרליה ועד לאפריקה, ואפשר למצוא שם פילים וג'ירפות, דובי קוטב ונחשים, אנטילופות ופנדות, אחד מגני החיות היחידים בעולם שמחזיקים בחיה זו.

לאחר הסיור הארוך בגן החיות המרתק המשכתי לטייל בפארק העירוני שבו הוא ממוקם, פארק בלבואה Balboa Park. הוא פארק עירוני יפייפה שאוצר בחובו מבנים מרשימים בסגנון ספרדי, בריכות מים וצמחייה מגוונת בגן בוטני מעניין וגן הידידות היפנית-אמריקאית. הפארק נוסד בשלהי המאה ה-19 אך עיקר בניינו היה לקראת תערוכת פנמה-קליפורניה שנערכה כאן בשנת 1915 ותרמה לפארק את המבנים הנפלאים שבו שהיום משמשים כמוזיאונים מעניינים כמוזיאון החלל והתעופה של העיר, מוזיאונים לאומנות, לצילום ולרכב. בימי מלחמות העולם נסגר הפארק ושימש כמגרש אימונים לצי האמריקאי אך לאחר מכן, כשהשלום חזר, הוא שוקם וכיום זו אטרקציה מרכזית ומומלצת בעיר.

מהפארק העירוני נסעתי מערבה אל קו החוף ואל מוזיאון הספינה מידווי Midway Aircraft Carrier Museum. זהו מוזיאון נחמד המספר את סיפורו של הצי האמריקאי לאורך ההיסטוריה ושוכן בתוך אחת מספינות הצי מהגדולות ביותר. משם הדרך קצרה אל כפר הים Seaport Village שהוא מתחם בילויים הממוקם על קו החוף ובו מסעדות, חנויות מזכרות ואטרקציות שונות. מקום נחמד לשוטטות, במיוחד בערב עת השמש שוקעת בחינניות על האוקיינוס השקט.

למחרת בבוקר לבשנו את חליפות הגלישה, נמרחנו בקרם הגנה, ונסענו אל החופים של מישן בי'ץ Mission Beach ליום נהדר של גלישת גלים. סן דייגו, וחופי קליפורניה בכלל הם מקום מצויין לגולשי הגלים ותחביב זה נטוע עמוק בתרבות הקליפורנית.

מכיוון שהפעם האחרונה בה גלשתי הייתה אי שם בעשור הקודם בברזיל עשינו שיעור קצר על מנת להיזכר בטכניקה ואז יצאנו אל הים. לא קל לגלוש, ואפילו מתיש למדי, אך מדובר בחוויה יוצאת דופן ומהנה, כמובן אם מצליחים לעמוד על הגלשן בהצלחה מבלי למעוד אל תוך המים.

לאחר חצי יום בין הגלים חזרנו לביתו של גורדון עייפים אך מרוצים.

בערב חגגנו יום הולדת לאחד משוכני הבית, דארן שהגיע על אופניו מהחוף המזרחי, במסעדה אמריקאית שכאילו נלקחה היישר משנות החמישים בשם קורבט דיינר.

הדיינר סובב סביב מוטיב מכונית הקורבט ומספק אווירה של חזרה בזמן.

לרגע זעק הכרוז שהסועד שהגיע לכאן מהמקום הרחוק ביותר יזכה בחולצה מתנה, ומכיוון שידעתי מה גדול המרחק בין סן-דייגו לישראל קפצתי על המשימה ואכן זכיתי בחולצה נחמדה של המקום, ככה זה שאתה במרחק של 12,218 ק"מ מהבית.

לאחר מכן הלכנו למתחם של מבשלות בירה ופאבים שממוקם בבניין היסטורי שעד לאחרונה שימש את הצי ועכשיו הפך לאזור בילויים בעיר.

בוקר חדש מפציע ואני נפרד מחבריי החדשים ועולה על הרכב שייקח אותי צפונה לעיר המלאכים.

ביקור במפרצים של שכונת היוקרה לה הוייה La Jolla Cove​, מבט אחרון על קו הרקיע של סן-דייגו מפוינט לומה Point Loma and Cabrillo National Monument

ואני ממשיך ללוס-אנג'לס. שם, מספר ימים לאחר מכן, ולאחר מפגש עם חברים ומשפחה, אעלה על הטיסה שתיקח אותי לניו-יורק ולחוף המזרחי.

תם פרק הטיול בחוף המערבי של ארצות הברית, פרק חדש מתחיל.