לוס אנג'לס- Los Angeles

לוס אנג'לס, או בקיצור L.A, היא תמצית התדמית הקליפורנית, ולא לחינם.

היא העיר הגדולה ביותר במערב ארה"ב, מרכז כלכלי גלובלי, בית לתעשיית הסרטים המפורסמת ביותר בעולם ומובילת דעת קהל בתרבות, אופנה ומוזיקה.

במחוז לוס אנג'לס מתגוררים למעשה רבע מתושבי קליפורניה כולה על שטח שדומה בגודלו לכל מדינת קונטיקט (מחצית משטחה של ישראל) ועם אוכלוסייה שדומה בגודלה לאוכלוסיית מדינת מישיגן (שהיא גדולה בשטחה מישראל פי 11).

במטרופולין שלה חיים כמעט מחצית מאוכלוסיית קליפורניה כולה!

שדה התעופה של העיר (LAX), אחד העמוסים בעולם, הוא נקודת מוצא טובה לטיול במערב ארה"ב ולכן התחלתי את המסע שלי בנקודה זו.

לוס אנג'לס מלאה באטרקציות שיכולות בקלות למלא חלון זמן של יותר משבוע, אך מכיוון שזהו הביקור השני שלי בעיר הקדשתי לה שלושה ימים בלבד.

משדה התעופה נסעתי לאזור שדרות הוליווד (Hollywood Boulevard) שם התמקמתי.

המסע מתחיל! איזו התרגשות! אבל קודם צריך ללכת לישון אחרי 17 שעות טיסה.

בוקר מפציע על העיר והגיע הזמן לטייל. אז אחרי סידורים להמשך הדרך ומפגש עם חבר ילדות שלא ראיתי שמונה חודשים נסענו לסנטה מוניקה (Santa Monica). עיירת החוף הזאת היא מה שמצטייר לרבים כשהם חושבים על קליפורניה, לי לפחות זה היה ככה..

חופי הזהב הרחבים, עמדות המצילים שנראות בדיוק כמו בסצנה של משמר המפרץ ורק נותר שפמלה אנדרסון תצא מהם אל המרפסת ותשקיף אל האוקיינוס, הפיר המפורסם של סנטה מוניקה, נקודת הסיום של כביש 66 הידוע ושלל המתקנים שעל המזח.

ולמרות שמזג האוויר בגד בנו וקליפורניה שטופת השמש התכסתה בעננים מה שמנע, מחלקנו לפחות, טבילה במים, טיילנו בהנאה מרובה כולל ישיבה לכוס בירה קרה במסעדת- Baba Gump מסרט הפולחן 'פורסט גאמפ'.

מסנטה מוניקה המשכנו דרומה לטיילת של ווניס ביץ' (Venice Beach), שהיא שילוב מעניין בין הטיילת באילת (זו עם הדוכנים) לטיילת התל אביבית. מקום צעיר ואופנתי עם מגוון אנשים מעניינים שמסתובבים בה, רוכבים על רולר בליידס סקייטבורד או סתם על אופניים, חבל שהמקום מחוץ לתחום בשעות החשיכה.

המקום לצאת בערב הן שדרות הוליווד, כאן יש היצע של ברים ומועדונים לכל כיס וסגנון.

למחרת נסענו לבירת האקסטרים- Six Flags- Magic Mountain .

פארק זה הוא המכה לאוהבי האנדרלין , עם מבחר מסחרר של 17 רכבות הרים. זהו הפארק הטוב ביותר שהייתי בו. וכן, מדובר בחוויה לא זולה. כרטיס כניסה במכירה מוקדמת יעלה בסביבות 50$ לאדם, תוסיפו חנייה בעלות של 20$ ושהדרך היחידה המומלצת להגיע לכאן זה ברכב פרטי, תוסיפו הוצאות במהלך היום ואפשר בקלות לעבור את מחסום מאה הדולרים לאדם. לדעתי שווה כל סנט, אלא אם כן אתם משתייכים לסוג האנשים שמקיאים את נשמתם לאחר רכבת אחת ואז סתם חבל. ולאלו שלא- אתם הולכים להנות!

עייפים אך מרוצים חזרנו אחר הצהריים לעיר ומכיוון שזה היה ערב ל"ג בעומר, הלכנו לאירוע של אחת הקהילות היהודיות בעיר.

כישראלי, שבשבילו ערב ל"ג בעומר זה המון מדורות, עשן ועל האש, הופתעתי מהגרסה האמריקאית. הערב נפתח באולם תעשייתי למראה, באחת הפינות הכין בחור חביב חובש כיפה משקאות אלכוהוליים לכל דכפין והקפיד לציין שהמתכון למוחיטו הוא של אשתו. בפינה אחרת נמכר אוכל ולבמה עלתה להקה ישראלית- אמריקאית בשם 'Mushav' שמסתבר שהיא שם דבר בקרב יהודים אמריקאים. את זה הבנתי מצעקות ההתלהבות שעלו מהקהל ומהניסיונות, המעניינים יש לומר, לרקוד. הסגנון המוסיקלי של הלהקה, שבמקור היא ממבוא מודיעין, נע על הסקאלה שבין רוק, מוזיקה דתית ומוזיקת עולם סטייל עידן רייכל.

כשבמהלך המופע עלה ראפר מקומי לבמה והתחיל לשיר והלהקה אף ניגנה מוזיקה תימנית.

לאחר מכן, ובמעבר חד עברנו למועדון סמוך בו הופיעה זמרת R&B בעלת קול מדהים. אמריקה.

בוקר טוב לעיר המלאכים. יוצאים לסיבוב בהוליווד Hollywood.

חלק נכבד מהתרבות המערבית של המאה האחרונה נשען על המקום הזה. סביר להניח שאין אדם בעולם, מטימבקטו ועד לה פאס, שלא שמע על הוליווד. אבל המציאות מה לעשות, קצת שונה. זהו רחוב די אפרורי ומלכודת תיירים.

ובכל זאת, אף ביקור בעיר אינו שלם ללא טיול בשדרה. שדרות הכוכבים, התיאטרון הסיני, מרכז הקניות הוליווד והיילנד, תיאטרון קודאק, מוזיאונים כמו מוזיאון שיאי ג'ינס וריפליי ותצפית לשלט הוליווד אי שם בגבעות..

אפשר לבלות כאן מחצית היום, אך אנו המשכנו בקו האדום של המטרו לדאון טאון לוס אנג'לס.

אם ברצונכם להרגיש עיר במהלך הביקור בלוס אנג'לס מומלץ להגיע ל- Down Town.

כאן אפשר לראות את העוצמה של העיר כמרכז מסחרי עם מגוון מסחרר של גורדי שחקים. אחד מהם הוא המגדל הגבוה ביותר בחוף המערבי- מגדל בנק אוף אמריקה או בשמו הקודם, מגדל ליברטי.

כאן מרוכזים מרכזי התרבות של העיר, אולם הקונצרטים של וולט דיסני בעיצובו של פרנק גרי ומרכז המוזיקה. ממול לאולם הקונצרטים נמצא ה- 'Grand Park' שבסופו בית העירייה של לוס אנג'לס בסגנון קלאסי עם מגדל של 28 קומות.

לא הרחק מכאן ישנו שוק נחמד (6th Street Markat) בו דוכנים לממכר פירות וירקות ושלל מסעדות המלאות בעובדי המשרדים שבסביבה. שם אכלנו את ארוחת הצהריים.

סמוך לשוק נמצאת כיכר פרשינג (Pershing Square), המרכז ההיסטורי של העיר, שם נוסדה לוס אנג'לס בשנות החמישים של המאה ה-19 כמחנה אוהלים.

בצמוד לכיכר נמצאת תחנת מטרו בעלת השם הזהה. מכיכר פרשינג נסענו באוטובוס לפארק גריפית (Griffith Park). הפארק הגדול בעיר.

מהפארק, בו אינספור מסלולי הליכה בטבע נשקפים נופים מרשימים של העיר ובמיוחד מקבץ גורדי השחקים של ה- Down Town.

אחד משכיות החמדה של הפארק הוא מצפה הכוכבים, שמלבד יופיו של המבנה והתערוכה המעניינת בתוכו על החלל נצפים מהמרפסת נופים מדהימים של העיר.

בדרך חזרה מן המצפה, במגרש הגולף שבכניסה לפארק, פגשנו יהודי אמריקאי חביב אך מוזר שזיהה שאנחנו מישראל ופנה אלינו בשלום לבבי. את ידנו המושטת לא הסכים ללחוץ מפחד שפעת העופות ותחום העיסוק משלו נותר לוטה בערפל איפה שהוא בין כתיבת תסריטים, שירים ומשחק מזדמן. כנראה שבשביל זה באים רבים כל כך לעיר הזאת מלכתחילה.

מפגש מסקרן זה הצטרף למפגש אותו חווינו בבוקר בשדרות הוליווד כאשר אחד הרוכלים פתח בשיחה כשזיהה שאנחנו מישראל. הוא סיפר לנו על החוויות שלו בארץ הקודש וביקש שנמסרו ד"ש לטבריה, שם כולם מסתבר מכירים את יחזקאל. טיפוסים מעניינים יש באמריקה.

בערב הוזמנו למופע במלון 'רוזוולט' הידוע שבשדרות הוליווד של להקה אמריקאית בשם 'Automatic Toys' שהסולן שלה ישראלי שגר בעיר. היה מהנה. שלושה ימים נהדרים בלוס אנג'לס הגיעו לסיומן ואני יוצא ליעד הבא- Las Vegas.