בשנת 1788, כשמגלה הארצות הבריטי ג'ון מייארס הפליג לאורך קו החוף הפסיפי הוא ראה במרחק הרים גבוהים ומושלגים. הוא חשב שזהו מקום ראוי למשכן האלים וקרא לו אולימפיק, על שמו של ההר הגבוה ביוון, משכן האלים, האולימפוס.
אבל לא רק רכס ההרים אלא כל חצי האי הזה, חצי האי אולימפיק הוא מקום שמימי הראוי לאלים.
עם יערות גשם ממוזגים, צוקים תלולים, הרים מושלגים, עשרות קרחונים וקו חוף מפורץ ופראי באורך של 117 קילומטרים זהו אחד הפארקים המגוונים ביותר ביבשת.
אמריקאים ילידיים מאכלסים את חצי האי, שמופרד מהיבשה על ידי מיצרי חואן דה פוקה, כבר מעל 10,000 שנים, ועדיין נותרו כאן מספר שמורות של ילידיים כמו בסמוך לעיירה היפה הצופה על הים לה-פוש La Push.
כביש החוף שמספרו 101 מקיף את חצי האי ומאפשר בנקודות שונות גישה פנימה אל תוכו על שלל אתריו המופלאים.
אל הפארק הגעתי מכיוון דרום מזרח על כביש ה-101 היישר אל אתר הקמפינג South Beach. אתר קמפינג קטן ללא מים זורמים אך עם נופים נפלאים של האוקיינוס השקט ועם שקיעות מדהימות ביופיין.
אתר הקמפינג ממוקם באזור Kalaloch שהיא אחת מרצועת החוף של הפארק ובעלת הגישה הקלה ביותר מבין כולן.
יש כאן מספר חופים כמו החוף הראשון, השני, השלישי והרביעי. אך גולת הכותרת והחוף היפה ביותר ברצועה זו הוא חוף האודם (Ruby Beach) שנקרא כך בשל האבנים המנצנצות בשמש ונדמות כאבן החן אודם.
מסלול הליכה קצר מוביל אל החוף בו לגונות רדודות, עמודי אבן השוכנים בתוך המים וגזעי עצים שנסחפו לכאן ממרחקים. מעט לפני הפניה אל החוף ישנה הדוגמה הראשונה ליערות הגשם בחורשה קטנה בה שוכן גם עץ סיידר ענק Big cedar tree.
מחוף רובי הכביש מתרחק מהים ומוביל לאורך נהר ההו אל תוככי חצי האי ויער הגשם של הו Hoh Rain Forest. זהו אתר חובה בפארק והדוגמה הטובה ביותר ליערות הגשם הממוזגים של חצי האי אולימפיק, וזאת בגלל כמויות הגשם העצומות היורדות בחלק מערבי זה של חצי האי.
יש כאן גם מרכז מבקרים מעניין ובו מספר תערוכות, לפחות כך סיפרו לי כי כעת מרכז המבקרים Hoh Rain Forest Visitor Center תחת שיפוצים.
על מנת להכיר את היער בצורה הטובה ביותר מומלץ לצעוד במסלולי ההליכה Hall of Mosses Trail ובשביל ההליכה Spruce Nature Trail.
במסלול ניתן לראות שלל עצים בעיקר מסוג דאגלס פייר, סטיקה, הומלק מערבי וסיידר מערבי אדום, שרכים ומוס שהם צמחים דמויי אצות שגדלים על העצים וניזונים מאוויר ואור בלבד, פרחים רבים ופטריות שגדלות על גזעי העצים עצמם וניזונים מהם. כדאי גם לקחת מהעלונים שמפרטים את סוגי העצים והצמחים הרבים שיש כאן.
בחלק זה של הפארק ישנם מספר אתרי קמפינג. באחד מהם, על גדת הנהר, העברתי את הלילה.
היה זה לילה קר וגשום, ועובדת היותי לבד באתר קמפינג קטן ולא מוכרז זה הוסיפה לאווירה ההרפתקנית. באישון לילה משהו החל לשרוט את דפנות האוהל, ואני החלטתי שעדיף להישאר בפנים מלצאת אל חשכת הליל ולבדוק מי זה.
לבסוף הפסיקו הרעשים, ובבוקר למחרת לא היה זכר לאותו יצור מיסתורי.
נסיעה מערבה מובילה אל העיירה לה פוש שעל החוף. בסמוך לעיירה ישנם כמה חופים מדהימים ביופיים, המומלצים שבהם הם החוף השלישי Third Beach והחוף השני Second Beach
מסלול הליכה לא ארוך בתוך יער גשם מוביל אל החוף השלישי, שהוא הראשון למגיעים ממזרח.
זהו חוף חולי מדהים ממנו ניתן לראות במרחק עמודי בזלת המבצבצים מתוך הים.
החוף תחום בצוקים משני צדדיו. ובשוליו, בין הסלעים, ניתן לצפות בשלל בעלי חיים ימיים כמו כוכבי ים וסרטנים. הליכה על החוף השליו לכל אורכו מספקת נופים נפלאים.
מעט מערבה שוכן החוף השני. מסלול ההליכה אל חוף זה קצרה יותר וגם עוברת בין יער גשם.
החוף השני אף יותר מרהיב מהחוף השלישי. גושי הבזלת נמצאים ממש מולך, בראשם עטרת עצים, אי קטן ומיוער שוכן במרחק קצר מהחוף ומשתקף במים, עשרות שחפים מקננים על האיים ורובצים בשמש ובצידו האחד של החוף ישנו שער טבעי מבזלת.
כדאי לשבת כאן על אחד מגזעי העצים העירומים שנסחפו ממרחקים ונערמו קרוב למדף הסלע ולהביט בנוף הייחודי.
החוף הראשון First Beach כבר נמצא בתוך העיירה לה פוש, והוא פחות מרהיב לדעתי מהאחרים.
מעבר לנהר שוכן לו חוף ריאלטו Rialto Beach המפורסם בגזעי העצים הרבים שנערמו בו.
צפונה מכאן ישנם חופים נוספים כמו חוף שי-שי Shi Shi Beach ושמורות נוספות של אמריקאים ילדיים. אך הדרך אל חלק זה של הפארק אפשרי רק בנסיעה ארוכה אל חלקו הצפון מערבי של חצי האי.
הלאה על ה-101, ישנה פנייה אל סול דוק Sol Duc. עמוק בתוך ההרים נמצא אתר הנופש בעל השם הזהה ובו מעיינות חמים.
מקום נפלא להרגעות לאחר הליכה בשבילי הפארק. כמובן שניצלתי את ההזדמנות ונכנסתי לטבילה. תענוג לא זול אך משתלם בהחלט.
לא רחוק משם נמצא גולת הכותרת של אזור זה, מפלי סול דוק Sol Duc Falls. מסלול ההליכה בן 2.5 הקילומטרים מוביל בין יער עבות לנהר המתפצל לשלושה מפלים יפים הנופלים אל תוך קניון צר. גשר עץ העובר מעל הנהר מאפשר נקודת תצפית טובה על המפלים והקניון.
חוזרים ל-101 ונוסעים לאורך אגם קרסנט Lake Crescent נופי האגם הנשקפים מהכביש יפים בהחלט ומספר נקודות עצירה לאורכו מאפשרות לצפות במראות נהדרים. מהלודג' ששוכן בחצי אי קטן שחודר לאגם מתחיל שביל הליכה מפותל, כמובן בתוך יער, שמוביל למפל מארימר Marymere Fall, מפל רחב ויפה שזורם על צוק הבזלת אל תוך בריכה.
מזרחה מכאן, בעיירה פורט אנג'לס Port Angeles חסרת החן מתחיל הכביש העולה במעלה רכס ההרים אל האזור הגובה של הפארק, רכס ההוריקן Hurricane Ridge.
את הדרך המתפתלת לוקח בערך חצי שעה לעבור, אך לממפי חצי האי בסוף המאה ה19 ארכה הדרך חודש ימים.
הדרך עצמה יפייפיה ומזמנת נופים נהדרים של עמקים והרים בכל פיתול, כמו כן לא נדיר לראות כאן צבאים החוצים את הכביש. בקצה הדרך מחכה מרכז המבקרים המעניין של הרכס
Hurricane Ridge Visitor Center. יש כאן תצוגות מסקרנות והמון מידע על שבילי ההליכה בסביבה.
רכס הוריקן, שקיבל את שמו מהרוחות הסוערות הנושבות כאן תדיר הוא אתר מדהים ואם יש לכם יום אחד בלבד לבלות בפארק הגיעו לכאן.
ממגרש החנייה של מרכז המבקרים יוצא שביל הליכה לא ארוך Big Meadows trail שמוביל לכרי דשא אלפינים בו רועים עשרות דישונים מסוג רוזוולט (Roosevelt elk) המלחכים את אלפי הפרחים השונים הפורחים כאן בקיץ. השביל מוביל במעלה גבעה ומערבה משם נראה בבירור האוקיינוס ובימים בהירים אפילו העיר ויקטוריה שבאי וונקובר, מעבר לגבול הקנדי.
מצפון לכרי הדשא הגדולים שוכנת גבעת הוריקן Hurricane Hill. שביל תלול ולא קל מוליך אל פסגת הגבעה אך הנופים הפנורמיים הנשקפים ממנה שווים את המאמץ. מצפון המיצר המפריד בין ארה"ב וקנדה, ממערב האוקיינוס השקט, ממזרח רכסי ההרים של חצי האי ומדרום הר אולימפיק על עשרות הקרחונים המקיפים אותו.
מבין שלל בעלי החיים שניתן לראות כאן ישנם דובים חומים (דב הגריזלי לא מתגורר בחצי האי), מרמיטה, אריה הרים שמתגלה לחסרי המזל ועז הרים המתגלה לבעלי המזל.
הדרך חזרה מההר מובילה לפורט אנג'לס והחוצה מהפארק.
למחרת נסעתי לעיר ויקטוריאנית שמורה להפליא ובעלת חן בשם פורט טאנוסנד Port Townsend. עיר זו נבנתה בסוף המאה ה-19 על מנת שתשמש כנמל גדול, אך עלייתן של סיאטל וטקומה שמעבר למיצרי חואן דה פוקה שמרו עליה בתולית וקטנה. סיור קצר במרכז ההיסטורי של העיירה מספק מראות נפלאים של בניינים ויקטוריאנים עם ציורי קיר, נמל קטן וחביב ושלל חנויות ומסעדות.
כביש 101 דרומה מוציא אותך מחצי האי ומחבר אותך ליבשת וליעד הבא. הר רייניר.
------------------------------
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=64&height=64)
.jpeg?width=818&height=1604)
