בדרום מרכזה של מדינת יוטה, מבודד וייחודי מאין כמוהו, עם צריחים, מגדלים ועמודים בצבעים עזים של כתום, אדום ולבן, קו הרקיע של ברייס קניון (Bryce Canyon) ציורי ומעורר השראה.
דורות על גבי דורות של בני אדם חלפו כאן במהלך ההיסטוריה, וכל אחד עזב עם תחושה אחרת מפלא הטבע הזה שאין דומה לו בשום מקום אחר בעולם.
בני שבט הפיואטה, שחיו כאן בעבר, כינו את מאות עמודי האבן הצבעוניים "הסלעים האדומים בעלי הפנים". הם האמינו שאלו הם תושביו של כפר קדום שאל זאב הערבות (הקיוטי) הקפיא בזעמו והפכם לאנדרטה נצחית לכוחו.
מאות שנים לאחר מכן, אביעזר ברייס, החלוץ המורמוני שהתיישב בעמק נהר הפראייה (Paria River) בשלהי המאה ה-19 ושעל שמו נקרא הקניון, טען שזהו 'המקום הגרוע ביותר לאבד בו פרה' או במילותיו שלו "It is a hell of a place to lose a cow!"
אך עזבו אתכם חיות משק או אלים ההופכים אדם לאבן, דבר אחד בטוח. המראה של יצירת המופת ששמו ברייס קניון עוצר נשימה, וגם הציניקנים ביותר, אלו שראו כמעט הכל, יישארו פעורי פה מול המראה המהפנט.
אכן, עמודי סלעים יש בכל יבשת, אך בשום מקום אחר בתבל אין ריכוז כה גבוה שלהם באתר אחד ובצבעים כה בוהקים.
והאמת היא, שאפשר להבין את אביעזר. אם עליכם הייתה מוטלת המשימה למצוא פרה בתוך הקערה המדהימה הזאת בין בליל העמודים בשלל הצבעים הייתם בכלל זוכרים שהיא קיימת?
זה אולי ישמע מוזר, אבל ברייס קניון הוא בכלל לא קניון, אף נהר לא חצב אותו. למעשה הוא מעין אמפיתיאטרון טבעי, אחד מכמה שממוקמים על ציר צפוני מערבי במרחק של עשרות קילומטרים אחד מהשני ושנוצר מסחף של נהר הפראייה ומשחיקה של גשם, שלג וקרח.
גובהו הרב, בין 2,400 מטרים לשיא של 2,775 מטרים גורמים לכך שגם בנקודה צחיחה זו יורד שלג בחורף והטמפרטורות צונחות הרבה מתחת לאפס ואפילו הקיץ כאן נעים באופן יחסי.
ההיסטוריה הגיאולוגית של ברייס קניון מרתקת ויש כאן בנמצא עדויות שמשתרעות מיליוני שנים אחורה. אבן החול מסוג 'דקוטה' כיסתה את האזור עוד כשהיה חלק מהים הפנימי שהכיל את יוטה המודרנית, החרסיות הצבעוניות שמהן גולפו מגדלי הפארק שקעו כאן על ידי סדרה של נחלים ואגמים רדודים שהעמיקו ונשחקו בסדרתיות עד שרמת קולורדו כולה התרוממה לפני 16 מיליוני שנים, מתחלקת על ידי שברים אדירים בקרקע שגרמו לכך שכל חלק ברמה יתרומם לגובה אחר.
הצוקים הוורודים שנשחקים בקלות יצרו צריחים בודדים בבתרונות, צריחים שנקראים 'הודוס' Hoodoos ואילו הצוקים הלבנים העמידים יותר יצרו פסלים. ה'הודוס' מורכבים מסלע משקע רך שמעליהם חתיכת אבן קשה יותר שאינה נשחקת בקלות ומגנה על העמודים מאיתני הטבע וקריסה.
מקורם של הצבעים העזים שהקניון מפורסם בהם הם ממגוון של תחמוצות ומינרלים. הצבעים החומים, וורודים ואדומים מקורם מטיט, הצהובים ממינרל ששמו לימוניט והסגולים ממינרל ששמו פירולוזיט.
מלבד הצריחים נוצרו במכתשים קשתות, גשרים טבעיים, קירות וחלונות.
קניון ברייס שוכן בקצה של רמת קולורדו (Colorado Plateau) שמתרוממת מאזור ה'גרנד קניון' דרך 'המדרגות הגדולות' (Grand Staircase) עד לפארק הלאומי שם הוא פוגש את רמת פאונסוגנט (Paunsaugunt Plateau).
בגרנד קניון חשופים הסלעים הקדומים ביותר של הרמה. בפארק הלאומי ציון אלו מתקופת הביניים, ואילו בקניון ברייס חשופים הסלעים הצעירים ביותר.
הגבהים השונים שיוצרים בפארק אזורי אקלים מגוונים תורמים להיווצרות של עולם חי עשיר.
סביר להניח שלא תיתקלו בבעלי חיים במהלך שהותכם בפארק, אלו נחבאים אל הכלים, אך בתחום ברייס קניון מתגוררים ציפורים, מכרסמים קטנים, שועלים, פרדים ואיילים ואפילו חתולי בר, פומות ודובים שחורים.
אל שטח הפארק גם הובאה בשנות השבעים אוכלוסייה של כלבי ערבות מסוג יוטה (Utah prairie dog) שהייתה בסכנת הכחדה וכאן ישנו הריכוז הגדול ביותר של כלבי בר אלו.
אך עם כל הכבוד למגוון בעלי החיים כאן, הנוף, הוא גולת הכותרת.
הדרך בין הפארק הלאומי קפיטול ריף לפארק הלאומי ברייס קניון עוברת בכביש מספר 12 שמציע כמה מהנופים המגוונים ביותר בחלק נידח זה של יוטה, על מרחביו האינסופיים.
הנופים הנשקפים ממנו ושלל האתרים שלאורכו זיכו אותו להיכלל ברשימה המפוארת של הכבישים הכל-אמריקאים ' 'All-American Roads.
מהעיירה טורי (Torrey) נסעתי דרומה בין רכסי ההרים הצחיחים ממזרח, להרים המיוערים ממערב שהם חלק מהיער הלאומי דיקסי Dixie National Forest.
נקודות תצפית רבות יש בדרך, אחת מהם היא נקודת התצפית Larb Hollow Overlook שנשקפים ממנה נופים נפלאים של המדבר הצחיח, חלק מקפיטול ריף, ופסגות הרי הנרי המיוערות.
ממש בצמוד לעיירה בולדר Boulder ישנו פארק מדינה קטן ומוזיאון מעניין
(Anasazi State Park Museum) המציג שרידים ארכיאולוגים שנמצאו במקום ושחזור של כפר ששימש את אנשי שבט האנאסזי לפני יותר מ-800 שנים
ממשיכים דרומה אל תחום האנדרטה הלאומית 'מדרגות האסקלנטה'
Grand Staircase-Escalante National Monument ולאחר נקודות התצפית The Hogsback ו-Calf Creek Viewpoint מגיעים אל אחד משכיות החמדה של האזור, Lower Calf Creek Falls.
השביל, שיוצא מסמוך לאתר הקמפינג בעל השם הזהה, עובר בתוככי קניון ירוק לאורכו של נחל, תצורות סלעים ובריכות עד שמגיעים אל המפל המקסים שצונח מגובה של 39 מטרים היישר אל בריכה מדהימה וקרירה שתענוג לטבול בה לאחר המסלול בן חמשת הקילומטרים בחום המדבר.
כמה קילומטרים דרומה נמצאת העיירה 'אסקלנטה' Escalante על שלל מקומות הלינה שבה, המסעדות ופארק המדינה 'היער המאובן' Escalante Petrified Forest State Park שבו שרידים של עצים מאובנים מלפני מיליוני שנים יחד עם עצמות דינוזאורים ושלל מאובנים.
מסמוך לעיירה יוצא כביש העפר אל מעמקי המדבר ואל אתרים נידחים ומעניינים.
הראשון שבהם הוא 'גן השטן' Devils Garden בו צריחים מאבן חול אדומה מזדקרים בגאון מעל למדבר.
אין כאן מסלול מסומן אך השוטטות בין העמודים קלה ומהנה.
הלאה על כביש העפר שוכן לו ערוץ 'המזלג היבש' Dry Fork ובו מספר קניונים יפים.
מסלול ההליכה בפיקאבו קניון Peek-a-boo Canyon אל Spooky Slot Canyon אינו מסומן מלבד גלעדי אבנים המפוזרים כמה מאות מטרים אחד מהשני.
אורכו של המסלול נע סביב שישה קילומטרים בהם עוברים בקניונים צרים וחשוכים ודיונות חול.
בשלב מסוים לא הצלחתי למצוא את גל האבנים הבא ולולא המצפן שהיה ברשותי הייתי הולך לאיבוד בין הקניונים המתפתלים.
חוזרים בדרך העפר שאורכה 42 קילומטרים לכביש הראשי ולעיירה אסקלנטה ללינת לילה.
למחרת, השכם בבוקר, המשכתי מערבה בדרך המתפתלת אל הפארק הלאומי ברייס קניון שממנה נשקפים נופים נפלאים של הר פאוול Powell Point על 3,105 המטרים שלו.
נכנסים לפארק ובזריזות תופסים מקום באתר הקמפינג הצפוני NORTH CAMPGROUND הצופה על הקניון עצמו.
לאחר ההתמקמות המשכתי אל מרכז המבקרים Visitor Center Bryce בו ניתן לצפות בסרט קצר על הפארק ולקבל מידע על מסלולים מומלצים.
בעונת הקיץ העמוסה אף יוצאות ממרכז המבקרים הסעות שמובילות את התיירים לאורך הכביש הנופי שחוצה את הפארק למוקדי העניין שבו.
את הנסיעה אל קצה הכביש הנופי שאורכו 29 קילומטרים עשיתי ברכב הישר אל 'נקודת הקשת בענן' Rainbow Point לתצפית ראשונה על האמפיתאטרון ושלל מגדליו. ולמרות שהיה זה יום גשום, העננים השחורים שהסתירו חלק מהעמודים הוסיפו נופך דרמטי לנוף הקסום.
Bristlecone Loop הוא שביל קצר, קילומטר וחצי אורכו, שעובר בתוך חורשת עצים ומציע נופים מרהיבים לכל עבר. מסלול שאפילו הגשם העז שהחל לרדת לא פגם ביופיו.
Yovimpa Point שנמצא בסמוך אמנם אינו משקיף על המכתש אך ממנו נגלים נופים של הרי שולחן מיוערים.
הדרך חזרה לאתר הקמפינג עוברת בכמה וכמה נקודות תצפית מרהיבות. Black Birch Canyon, Poderosa Canyon, Agua Canyon, Bryce Natural Bridge, Farview Point, Piracy Pointו- Swamp Canyon. כל נקודות תצפית אלו חושפות בפנינו זווית אחרת של הקניון.
בשעות אחר הצהריים גשם הזלעפות הפסיק לרדת ואני נסעתי אל 'נקודת השקיעה' Sunset Point ממנה יוצא השביל העובר על גדת הקניון עד 'נקודת ההשראה' Inspiration Point.
מזג האוויר הסגרירי עשה את שלו והשביל ונקודות התצפית היו כמעט ריקות מאדם, מאפשרות לצפות בשלווה בנוף הצבעוני ובשקיעת השמש ולהבין לאיזו השראה התכוון המשורר כשכינה את נקודת התצפית בשם זה.
לילה יורד על ברייס קניון, והלילות כאן אינם דומים ללילות במקומות אחרים בארצות הברית.
הריחוק ממרכזים עירוניים גדולים והגובה הרב בו שוכן הפארק מאפשרים בלילה חסר ירח לצפות בכמות מסחררת של 7,500 כוכבים. וזאת מבלי להשתמש במכשור כלשהו. לשם השוואה, במקומות אחרים במדינה ניצן לצפות בלילה בהיר ב-2,500 כוכבים בלבד.
משמעות הדבר היא שכאן ניתן לראות את שביל החלב בוהק כקשת בענן מאופק לאופק וכוכבי לכת כמו ונוס ויופיטר זורחים בחשכת הליל.
אגב, אין צורך לצפות בעושר השמימי הזה לבד. פקחי הפארק עורכים מידי כמה לילות סיורי כוכבים המכונים Stargazing ומלווים בהסברים מרתקים.
הגשם חזר לרדת בחוזקה במהלך הלילה והמשיך במלוא עוזו בשעות הבוקר מלווה בקור עז. אך מכיוון שאת נפלאות קניון ברייס יש לגלות בכל מחיר יצאתי עטוף כולי אל המסלול המעגלי The 'Figure-8' שמשלב בין מספר מסלולים מומלצים כדוגמת פיקאבו, נבאחו וגן המלכה.
אורכו של המסלול המשולב הוא עשרה קילומטרים שבמהלכם יורדים 473 מטרים אל רצפת הקניון להליכה בין עמודי האבן ותצורות הסלעים המרשימות ביניהם 'הפטיש של תור' Thor's Hammer, אחד מסמלי הפארק. 'החלונות הטבעיים' Natural window ו'רחוב החומה' .Wall street
בסיום המסלול חוזרים אל נקודת ההתחלה בנקודת ברייס Bryce Point.
הקור סירב לעזוב ואני נסעתי אל בית הקפה וחנות הנוחות של אתר הקמפינג הצפוני לקפה מהביל במזג האוויר הסגרירי.
בצהריים הגשם הפסיק לחלוטין. העננים התפזרו, השמש יצאה והייתה זו הזדמנות להכין ארוחת צהריים טרם יחזרו המשקעים.
למזלי הרב העננים לא נראו באופק והחלטתי לנצל את ההזדמנות, חרף השעה המאוחרת, לצאת אל המסלול בן 16 הקילומטרים Fairyland Loop.
מסלול זה, בחלקו הצפוני של האמפיתיאטרון, אינו פופולרי עקב הקושי שבו. וכך מוצא אתה את עצמך הולך בו מרבית הזמן לבד בין נפלאות העמודים, במיוחד בשעות אחר הצהריים.
ההימור ביציאה אל השביל הארוך, שיורד כ- 700 מטרים מגדת הקניון אל תחתיתו כשעתיים לפני שקיעת השמש אילצו אותי לעשותו בזריזות.
חושש פן אקלע אל חשכת הליל טרם סיום ההליכה האצתי את הקצב מה שהותיר זמן מועט, אם בכלל, להתרשמות ובהייה בנוף הקדומים המהפנט.
אל האוהל שבתי לפני השקיעה אך העייפות מיום המאומץ בו הלכתי 28 קילומטרים בקירוב, הכריעו אותי ופרשתי לישון מוקדם מהרגיל.
בבוקר למחרת השכמתי קום בחשכה ונסעתי אל 'נקודת הזריחה' Sunrise Point.
ההמתנה לעלות השחר בנקודת התצפית, בקור הבוקר, מוקף בהמונים, התבררה כמשתלמת.
אור השמש הרך עלה באופק, צובע את מגדלי האבן הצבעוניים ממילא ומעניק מראה משובב נפש ומרגיע, דרך מרהיבה להתחיל את היום.
השמש כבר עלתה וחזרתי אל אתר הקמפינג להתקפלות ואריזה לפני שיוצאים לכיוון היעד הבא- הפארק הלאומי ציון.
שחר כהן- יעוץ, הכוונה ובניית מסלולים בהתאמה אישית.
[email protected]
.jpg?width=818&height=1604)
.jpg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=818&height=1604)
