דרך נוף Solden-Rettenbach Glacier -; גונדולה במעלה קרחון Tiefenbach - פסטיבל הפרחים ב Seefeld -; קניון Leutasch
אחרי בזבוז זמן אחרון -; החלפת הגלגל המפונצ'ר -; נסענו קודם כל להשלמת החוסר מאתמול: נסיעה בדרך Solden-Rettenbach Glacier. איזה יופי של מסלול להתחיל איתו את היום.
הכניסה לדרך הנוף בתשלום -; 17 יורו. שווה לגמרי.
כאן אנחנו עורכים את הפגישה הראשונה עם נושא הקרח בטירול - נושא שעוד יחזור על עצמו מספר פעמים, מפתיע ומהמם. יש בטירול מספר דרכי נוף שלוקחות אותך למעלה האלפים, לאיזור בו יש קרחונים עצומים, זו אחת היפות שבהן. היא גם דרך הנוף הגבוהה ביותר באלפים של אוסטריה, והשנייה בגובהה באלפים בכלל (כדאי להציץ ברשימת דרכי הנוף של האלפים). אגב, נכון ליום הטיול היא היתה הדרך הכי גבוהה באלפים, מאז נוספה עוד דרך אחת בספרד שעקפה אותה, באסה...
עלייה הדרגתית ומפותלת מאוד עד לגובה של כ 2,700 מטר. בכל כמה עיקולים יש שלט שאומר מה מספר העיקול ובאיזה גובה אתה נמצא. ככל שעולים הנוף הולך ונעשה יפה יותר.
כאן אנחנו נתקלים לראשונה בתופעת רוכבי האופניים בעליות להרים. מדהים. כמעט בכל דרכי הנוף אנחנו חוזים במו עינינו בגיבורים האלה שמדוושים ללא הרף בעליות שוברות-רגליים. בתור מי שהתחיל גם לאחרונה להתעניין ממש בספורט הזה ובטור דה פרנס, התחשק לי לרדת ולתת להם נשיקה על הלחי. הסתפקנו בחיוך וניפנוף לשלום, בכל זאת אנחנו באירופה...
אנחנו פוגשים בדרך למעלה בכמה עזי-הרים חמודים שמסתכלים עלינו.
ככל שעולים מאבדים קשר עם הנוף הירוק למטה ורואים את האלפים מקרוב. איזה כיף -; הרים בצבע אפור בהיר עם שטחים גדולים שמכוסים בלבן של הקרח. ככל שעולים למעה השטחים הלבנים אינטנסיביים יותר, עד שבאיזשהוא שלב אנחנו בלב הקרחון, והכל לבן מסביב. פה ושם בדרך אגמונים קטנים בצבע טורקיז צלול יפהפה. אנחנו עוצרים לנשום את האוויר הקר והנקי, להשתכר מהנוף ולהתמכר לצליל השקט שעוטף אותך מכל עבר. הבן מקבל מוזה, מוציא גיטרה ומנגן באמצע שומקום.
למעלה אפשר לבחור להמשיך לשני קרחונים -;Tiefenbach ו Rettenbach. . Rettenbach היה סגור, לא נותר אלא לפנות לקרחון Tiefenbach. עלינו שם על גונדולה לקרחון שלוקחת אותנו לסיבוב קצר מעל לקרחון. 30 יורו לשלושתנו (אשתי קיבלה הנחה, לא זוכר את המחירים המלאים, אבל סביר מאוד בסך הכל). עוצרים למעלה לתצפית נהדרת על שרשרת הרי האלפים, מרשים ביותר. יש מעין "מרפסת" שיוצאת מעל התהום לצורך צפייה בנוף. עוד נהיה בגונדולות שלוקחות לסיבובים מרשימים יותר. אפשר לוותר - כל הדרך למעלה, למטה והטיול ברגל עושים את האפקט יופי. יחד עם זאת, גונדולה אחת לפחות באלפים כדאי לקחת, בכל מקרה.
יש גם גונדולות שלוקחות מ SOLDEN (העיירה בעמק, 2,800 מטר למטה...) במעלה ההר. כאן תמצאו פרטים על הגונדולות בעמק אוץ.
יש אפשרות לקנות "כרטיס אוץ" שנותן מחירים מוזלים לגונדולות ופעילויות אחרות. למי שיתמקד רק באיזור הזה יכול להיות שזה כדאי :
משם אנחנו רצים ליעד הבא -; פסטיבל הפרחים ב Seefeld.
Seefeld היא אחת מ 12 "ערי הבירה" של האלפים. נהיה בטיול בשלוש עיירות מהרשימה המכובדת הזו. ביום הראשון לחודש אוגוסט מתקיים כאן פסטיבל פרחים. שמענו שהוא שווה ביקור, אז הגענו.
מוצאים את המקום די בקלות. ה GPS מכוון אותנו למרכז העיירה, ושם הפסטיבל מתקיים. מצאנו חנייה פנויה ובמחיר סביר בסופרמקרט שליד המדרחוב של סיפלד (שם מתקיים הפסטיבל). קראתי שצריך לשלם בכניסה -; לא ראינו שום כניסה שמישהו ביקש כרטיס.
המדרחוב SEEFELD -; שמח ומקושט, יפהפיה. אדניות הפרחים גם כאן, מקושטות מתמיד. קראתי באיזשהוא מקום בפורום שהעיירה הזו מצועצעת -; לטעמי, בכלל לא. העיירה יפה ומקושטת לקראת הפסטיבל בטוב טעם. ויש לי רגישות יתר לקישוטים מפונפנים.
חיפשנו מקום לאכול (כבר צהרים, והפסטיבל מתחיל ב 14:00) וגם לצפות בפסטיבל ותפסנו שתי ציפורים במכה אחת: מצאנו מסעדה שהמלצרית הבטיחה שצופה ישירות בפסטיבל. חיכינו שיתפנה מקום. עד מהרה הבנו שהימרנו נכון: הפסטיבל עובר במרחק יריקה מאיתנו: אנחנו יושבים בשולחן על המדרכוב, בשולחן החיצוני, והפסטיבל עובר מטר מאיתנו ממש.
פסטיבל הפרחים עצמו התחיל קצת מהוסס: הפסטיבל הוא בעצם תהלוכה של מכוניות מעוטרות בפרחים. התחילו את התהלוכה מכוניות עם הדבקה של קצת פרחים למעלה. התחלתי לשאול את עצמי אם היה שווה לבוא לכאן בכלל.
ואז התחיל גשם. מחזה מצחיק נורא: כמויות אנשים עצומות, שבאו לחזות בפסטיבל, קמות מהשולחנות ומצטופפות מתחת לפרגולות של המסעדות. גם כאן נפלנו טוב -; ישבנו בשולחן מתחת לפרגולה, לא היה צורך בשום שינוי מבחינתנו.
תקופת ההמתנה היתה די מעצבנת: כל המכוניות רק מעשנות וכל השיירה מחכה. המדרכוב מתמלא עשן לא נעים. הייתי צריך לקום לרכב (להביא בגדים חמים) ובדרך נתקלתי במחזה סוריאליסטי: קבוצת הנגנים שמלווה את המצעד, כולם ארוזים בתלבושת מסורתית ןחמושים בכלי הנגינה שלהם בהיכון, מצטופפים באחד מבתי הקפה במדרחוב.
בינתיים נהנינו מארוחה מצויינת במחירים סבירים מאוד. מנת מרק, שתי מנות עיקריות ענקיות (אחת משותפת לי ולאשתי), וקינוח קייזרשמירן -; ב 44 יורו. וזה ממש בלב ליבו של מרכז סיפלד. המרק היה אחד המיוחדים שאכלתי בחיי - מרק גבינה טירולי מעולה, מוגש בתוך לחם עגול. מעדן של ממש. מול תהלוכת הפרחים ממש (מטר מאיתנו). הקייזרשמרן נחמד כאוכל ביתי מנחם ליום חורף, לא יותר מזה.
הגשם שכך, ואז התחיל הפסטיבל האמיתי. זה מתחיל עם הנגנים וקצת ליצנים שמחממים את האווירה ואז נכנסים סוף סוף המוצגים הרציניים -; כלי רכב ועל כל אחד מהם יצירות עשויות כולן מפרחים (קצת מזכיר את העדלאידע של חולון, רק מפרחים). נעל ענקית, ברבור גדול ויפהפה, פינוקיו, חלזון ענק. הכל עשוי מפרחים והכל צבעוני ויפה ממש. המציגים כנראה כולם תושבי המקום, ראינו לפי התגובות של האנשים אליהם. פסטיבל מקסים ומומלץ מאוד. דבר אחד שכן הפריע זה המנועים המעשנים (אבל זה כנראה בלט בגלל שהפסטיבל עמד כ 20 דקות בגלל הגשם, בלי לדומם מנועים).
משם נסענו לטיול בקניון Leutasch. זה קניון שמתחיל באוסטריה ונגמר בגרמניה (או להפך, תלוי איפה מתחילים). יש כמה מסלולים, אפשר גם לעשות מסלול מעגלי קצר בתוך אוסטריה. הכניסה אמורה להיות מהכפר Schanz.
ה GPS לא מכיר.
ואז קרה משהו שחזר עוד כמה פעמים בטיול. פגשנו זוג אנשים מבוגרים שיצא לטיול אופניים עם מפה. האיש לא הכיר את הכפר. פתח מפה בסבלנות, חיפש וחיפש (וזה לא היה ממש קצר) עד שמצא והסביר לנו. אחרי הפנייה הראשונה יש שילוט די מסודר עד לקניון עצמו. לקחנו את המסלול המעגלי. צועדים על גבי גשרים בלב הקניון -; מכל צד הסלעים שתוחמים את הקניון, מלמטה תהום ובמרכזו נחל שוצף בצבע טורקיז נהדר. שוב, הכוח הנפלא של המים להפיח בך רוח חיים. יש לאורך המסלול טקסטים יפהפיים בנושא מים -; שווה לקרוא ולהרהר עם הילדים. הביקור בקניון שווה ביותר. הכניסה חופשית. כדאי להיכנס לאתר ולעיין במסלולים.
אם אהבתם את הסקירה, קחו שנייה וכתבו תגובה או הצביעו בלחצנים למעלה משמאל.
בדף הבלוג שלי ניתן למצוא קישורים לסקירת יתר ימי הטיול שלנו לטירול, הדולומיטים וצפון איטליה.
תוכן הפוסטים: