שיט בנהרChao Phraya–Chainatown– אוכל רחוב תאי בפעם הראשונה
הגענו בצהרים, כך שאחרי כל ההתארגנות נשאר לנו אחר הצהרים. החלטנו לנצל את הזמן לטיול ממוקד לצ'יינטאון.
הבית ששכרנו (דרךAirbnb) היה ליד התחנה הראשונה של קו השיט על נהרChao Phrayaוליד תחנה שלBTS(כפי שציינהkarmielrיש לזה חשיבות בנסיעות לאתרים השונים). טיול רגוע ראשוני עד לסירה ובסירה – תמונות של המלך והמלכה בכל מקום.
Chinatown– נסיעה בקו הציבורי (הכתום) 15 באט לאדם, מתחנה ראשונהSathorn Pierעד תחנה מספר 5Rajchawong Pier. יורדים מהסירה ישר לצ'יינה טאון.
מפגש ראשון עם אוכל הרחוב של בנגקוק – היה מול דוכן מגוון מאוד (בהמשך נראה שזה נדיר יחסית), שונה לחלוטין ממה שהחיך שלנו רגילה אליו. מגוון, חריף וטעים. טעמנו כמה מהמנות (עוף בלבד, אני לא יכול לחוות דעה על היתר).
צ'יינה טאון, בסיור שטחי ומהיר, הוא בעיקר שוק אחד גדול וארוך, עם כמות בלתי סבירה של חנויות "הכל בשקל" שאנחנו מכירים מכאן.
כולם מוכרים הכל. שיא השיאים היה חנות עם שלט "בית קפה" - שמוכרת בחזית תיקי יד, ובתוך החנות כל מיני פיצ'פקעס לילדים. בסוף החנות, אם מתאמצים ממש, רואים שיש ממש בקצה גם מכונת קפה.
עברנו גם ברחובYaowaratהמפורסם. חיפשתי את דוכן האוכל המפורסם עם הכסאות האדומים (Khao Gaeng Jake Puey) אבל כולם היו עייפים מהטיסה.
בערב הסירה כבר לא עובדת, שמנו נפשנו בכפנו וחזרנו ארבעה בטוקטוק אחד לבית. הקטן בחצי שכיבה מקדימה. קצת (הרבה) מפחיד אבל בהחלט חווייה.
בערב התארחנו בבר של בעל הבית שלנו למפגש ראשון עם האוכל התאילנדי היותר מסודר. טעמים חדשים שקשה להתרגל אליהם – במיוחד הכפיר ליים הדומיננטי, החציל התאילנדי.
פאד צוי – כמו פאד תאי, טעם עדין ומתקתק יותר.
עוף בקרי ירוק – עם הטעמים החזקים של כפיר ליים,galingale, חציל תאילנדי ולמון גראס.
הרושם הראשוני שלנו מבנגקוק – והוא רק ילך ויתחזק ככל שהטיול נמשך - שחצי עיר מאכילה את החצי השני.
אחרי יום יומיים ההתלהבות מאוכל הרחוב קצת יורדת – בעיקר בגלל הריח של רוטב הדגים ועומס יתר של דוכני אוכל והמצב הסניטרי.
