אוקיי, ממשיכים.
היעד הבא, הבטיח להיות אחד המיוחדים, וקיים.מפעל ליצור שמשיות נייר בכפרSan Kamphaeng Handicraft Village, אחד מתעשיות הדגל של הכפרים התאילנדיים. מסבירים שם על כל תהליך היצור, החל מקליפת העץ ועד המוצר הסופי. רואים שם את כל העמדות וכל בעלי המלאכה – יצור הנייר, בניית מבנה המטרייה מעצי במבוק, צביעת המטריה בצבע יסוד -והיהלום שבכתר – עיטור המטריה.
מדובר באנשים מוכשרים ביותר, שמציירים יפה מאוד ומהר מאוד. הם גם מאוד נחמדים וגם יודעים למכור לא רע – יש להם כל מיני רעיונות שהם נותנים לך – מוצלחים ברובם – של ציור על הטלפון, על החולצה, על תיק, על מכנס, ועל מה לא. הציורים שהם מציעים הם מתוך קטלוג, לא רע בכלל. אנחנו קצת נסחפנו מההתלהבות והלכנו על כמה ציורים - אשתי על המכנס והחולצה, אני על החולצה והתיק של המצלמה (רעיון שלהם, כמובן)
והבן על התיק, בשני הצדדים.
כל הציורים האלה, יחד, עלו לנו כמאה ועשרים שח (לא כולל טיפ), ומהווים מזכרת נהדרת מביקור במקום הכה מיוחד הזה. יווייה משמעותית שאסור להחמיץ.
משם הישר למפעל הבא –מפעל משי.מעניין מאוד. גם שם לומדים על תהליך יצור המשי (שנוצר למעשה מה"רחם" של גולם הפרפר), וגם כאן רואים את כל התהליך עד המוצר הסופי – עמדת חילוץ המשי ("רחם" אחד מספק כ 500 מטר חוט משי דקיק-דקיק, שבקושי רואים אותו). משם הוא נצבע ואחר כך עמדת הטוות, שמייצרות את המוצר הסופי לפי תכנית שמונחת לפניהן. גם כאן יש חנות מפעל מרהיבה, הפעם ויתרנו.
והיום טרם נגמר...
