המקדש הלבן -בית מלאכה לעיבוד קשיו וקוקוס–כפר האמנים San Kamphaeng - -
מפעל משי - Wat Doi Suthep-Sunday Street Market
אחד הימים הנהדרים של הטיול, מלא מכל טוב. מתחילים את הטיול היום בהילוך גבוה: אחד המקדשים המיוחדים בתאילנד –Wat Rong Khun- המקדש הלבן. מקדש מודרני, קיים בסך הכל 14 שנה. מי שעומד מאחוריו הוא אדם אחד,צ'אלרמצ'אי קוסיתפיפאט, צייר ואמן, שממשיך לפתח את המקדש גם בימים אלה. הוא עיצב ובנה את המקדש ללא כל סיוע – במכוון על מנת לשמר את החירות האמנותית שלו.
המקדש עוסק בעיקר בנושא גן עדן וגיהינום, ערכים טובים מול ערכים פחות טובים וכדומה.
החלק החיצוני מורכב מחלק המייצג את גיהינום, ומעבר לחלק המייצג את גן עדן. מה שמחבר ביניהם הוא גשר – מה שמרמז על יכולת האדם לתקן את עצמו ולעבור בין העולמות. בחלק הפנימי יש ציור קיר ענק ויפהפה שכולל הרבה דמויות מפתיעות – סופרמן, אלביס פרסלי, אפילוangry birds. המסר של הציור עוסק להבנתי בנושא דומה לחוץ המקדש.
מעט שמאלה מהמקדש יש באר משאלות, וגם מן שדרת "עצים" שמורכבת מהמוני תליונים – אלה תליונים שאנשים קונים ב 30 באט, רושמים עליהם הקדשה ותולים במקום. זה מימון לתחזוקת המקדש כמובן.
בדרך החוצה מהמקדש פגשנו את האמן סתם כך הולך ליד המקדש, כאילו שאנחנו בסרט של היצ'קוק, והוא עובד לשנייה בפריים של המצלמה.
בשירותים למקדש יש בכניסה כפכפי גומי שעונים על הקיר, ושלט מנומס בו מבקשים יפה להחליף לslippersבכניסה לשירותים.
לפני מספר שנים קוסיתפיפאט הוכרז כאמן לאומי, מה שאומר (ככל הנראה) שהוא נתמך על ידי המדינה שמוקירה אותו.
אחרי הביקור במקדש היפהפה הזה אפשר לעבור למבנה ליד – בומוצגים ציורים שלקוסיתפיפאט. כדאי מאוד לעבור שם. האיש פשוט מוכשר ברמות מטורפות. הציורים מלאי דמיון ומעוף, תענוג של ממש להסתכל עליהם.
