בית מלאכה לעיבוד קוקוס – השוק הצף Damnoern Saduak- בית מלאכה לגילוף עץ - שוק צף אמפאווה – הקופים השוחים
חוזרים לטיול הפרטורגן. הפעם יוצאים מבנגקוק ומדרימים לאיזור השוק הצף.
בית מלאכה לעיבוד קוקוס– תהליך מרתק להפקת סוכר מפרחי הקוקוס. הגענו בדיוק להדגמת השלב הקריטי של הפיכת הנוזל לסוכר קשיח. הסבירו לנו על תהליך היצור: זה מתחיל מהפקת המיץ מפרחי הקוקוס. אחרי כמה ימים – חימום. חלק מהנוזל מתאדה. אחר כך קירמול. בסוף מוזגים את הנוזל הסמיך שמתקבל לפורמות או סתם על מגבות נייר לצורך גיבוש הסוכר. הגענו לשלב הסופי, כאמור, משלב החימום עד הגיבוש – מדליק ממש.
תעשיית הקוקוס מאוד פורחת וכוללת מעבר לזה מוצרים נלווים נוספים – סוכר, חלב קוקוס, שמן, אהילים, כלים למטבח ועוד. כנראה שקליפת הקוקוס יעילה מאוד גם נגד יתושים – שאלנו את המדריך על ערימות קוקוס שראינו בדרך ומסתבר שבלילות מדליקים אותם והריח מגן מהיתושים באיזור.
השוק הצףDamnoern Saduak – מקסים. אני יודע שמספרים שהוא מאוד ממוסחר ויקר – זה נכון, אבל זה לא פוגם בהנאה לדעתי, וגם לא באותנטיות. צריך להתאפק לא לקנות דברים יקרים כי המחירים לא ריאליים. צריך לבוא מוכן נפשית – אני הרגשתי כל כך לא נעים שלא קניתי כלום, עד שבסוף נשברתי וקניתי כובע סיני ב 800 באט (אחרי שהשליתי את עצמי שהורדתי אותה מ 1200. למחרת מצאתי את הכובע הזה ממש, באיזור תיירותי למדי של הגשר על נהר קוואי ב... 45 באט...)
השיט בסירה בין הדוכנים מומלץ מאוד – שיט ידני עם חותרות (רובן ממין נקבה). חצי שעה 300 באט. כיף גדול, חווייה תרבותית.
בדרך – מסעדות צפות, חנויות לממכר פירות, ממכר קוקוסים ומיץ קוקוס, חנויות כובעים, מזכרות (סופר תיירותי ומיותר לגמרי – מי עוד קונה את המזכרות הקטשיות המצחיקות האלה?)
בדרך חלפנו על פני בעלת דוכן אחת שמניקה את התינוק שלה באמצע המשמרת.
אנחנו למדים על המקור לשוק – בעבר היו הרבה פחות בתים ויותר מים, רוב האנשים נאלצו לפתח מסחר על פני המים.
