המדרכות ריקות בשדרה החמישית... תור בכניסה לחנות יוניקלו

ניו יורק ראש השנה 2020:

לחיות בתוך שינוי, להביט לתוך התמורות שמסביב ולהבין בהווה את העתיד(הקרוב לפחות) - ככה הרגשתי ב״מבצע״ הטיסה לניו יורק לשבוע.

חטא קדמון של סבתות הוא לעשות הכל כדי ללוות נכדים בגדילתם... ועוון הוא באמצע משבר הקורונה לטוס 12 שעות לניו יורק להכיר נכדה בת 9 חודשים... לכן כל ההכנות היו בחשאי, באומץ רב, בלי לספר לחבר'ה.

היערכות עוד בארץ:

ביטוח רפואי: נכון לאוקטובר לא ניתן היה לבטח בארץ מפני שאף חברה לא רצתה לקחת על עצמה אישפוז קורונה בארה"ב, ובעיקר לגילאי 60 פלוס. מסתבר שחברות ביטוח בארה"ב מוכנות לבטח!!! להלן המלצה על חברת "שקדיה":

https://shkedia.brokersnexus.com/visitors-insurance-quotes/

מסמכים: ממליצהלגלוש באתר הרשמי של משרד הבריאות לגבי המסמכים המקוונים שיש למלא יום לפני הטיסה. (ניתן להראות מהפלפון את המסמכים בשדה התעופה בדלפק הכירטוס, או להדפיסם). לזכור בחזרה למלא את המסמכים מחדש, יום לפני הטיסה, הם נבדקים בקנדי או בניוארק לפני הטיסה.

מסכות וג'ל חיטוי: אסור בטיסה להשתמש במסכות עם פילטר. בהרבה חנויות בניו יורק ביקשו ממני להחליף. חשוב להשתמש במסכה טובה הסוגרת היטב מכל צד, לא מכבידה באזניים, ולא נופלת מהאף. מקפידים מאוד בטיסה לכל אורכה שלא להוריד ולו לרגע, למעט 10 דקות לאכול. ג'ל (בשפופרת קטנה) חשוב שיהיה לכם בתיק הצד כי בתי השימוש בטיסות הם גם יכולים להיות מקור הדבקה - זהירות!

קצת חוויות:

כל סדרי התעופה השתנו... בכניסה לשדה הפתעה: אופס, נכנסים רק הטסים ללא בני לוויה! מאוד הגיוני. עומדים בתור לצ'ק אין במרחקים קצובים, עם מסכות, שקט יחסי ומתח האם כל המסמכים שהוזנו על ידי באינטרנט  מאושרים? הדיאלוג עם דיילת הקרקע נערך דרך מסך זכוכית והקשבה לרמקול. משם, מוזר, הולכים ישר לשער היציאה, הרי כל חנויות הדיוטי פרי נעולות. ככה מלחיץ אבל כמה פשוט ונכון...

טיסת לילה בדלתא: יושבת ליד חלון ולידי כסא ריק... ברביעית המושבים באמצע יושבים  2 בקצוות. מזהירים ברמקול שמי שירדם ללא מסכה יעירו אותו... שתי ארוחות קצרות וקלות מוגשות, ב12 שעות טיסה, ומהר מפנים לשקית אשפה (הדיילות בכפפות)...

ניו יורק 5:30 בבוקר. קר בחוץ...פקיד ההגירה שואל למטרת בואי ושמח שבאתי לפגוש בנכדתי הקטנה...(לא שזה מנע ממנו להחרים לי לרבע שעה את הדרכון כי הצהרתי בפניו, לשאלתו, על קיום נקטרינה בתיק)... תוך פחות מחצי שעה הייתי בחוץ ו״משכתי זמן״ בתור לקפה בדנקין דונאטס, המקום היחיד למזון מהיר שהיה פתוח בקנדי בשעה זו. המונית טסה  לרחוב 66, שבת בבוקר, הכבישים ריקים לחלוטין. מרגע זה לא הפסקתי לצלם את הרחובות הריקים במנהטן בכל שעות היום והערב. חציתי ברמזור אדום, ספרתי על  יד אחת את הלא ממושמעים.. צפיתי ונדהמתי כל יום מחדש כיצד הדוקה היא השמירה על 3 הכללים: מסכות, מרחק של 6 פיט (2 מ) ו"נשארים בבית" STAY HOME. אין קנסות! הכל מרצון ומשיתוף פעולה. אין בניו יורק מי שלא מכיר נפטרים מקורונה מהגל הראשון.

את המשבר הכלכלי רואים בניו יורק בשקט הקודר מסביב. חנויות רבות סגורות, והפתוחות סיגלו נוהלי תו סגול חזק: אין שירותים, אין מדידה, כניסה מבוקרת ולכולם יש זמן... התורים בחוץ ארוכים, תוך שמירת מרחק. הומלס חזרו לרחובות. שוטרים חזרו גם הם בזוגות לפטרל.

אוירה מיוחדת בבתי קפה ומסעדות  (ב30 אחוז תפוסה וברחוב בלבד), ותמיד במיקום מתוחם בעציצים ובמפות  מזמינות... מזג האויר היה נפלא וניצלנו זאת.

סנטרל פארק הוא המקום היחיד במנהטן שראיתי בו ילדים ושמעתי את ציוץ הציפורים... סנאים בכל מקום, רוכבי אופניים, רצים, ובמידשאות ב"קפסולות" קבוצות קבוצות נפגשות על כוס יין ומוסיקה שקטה, והורים (או מטפלות) משחקים עם ילדיהם.

עוד חטא שצברתי לרשימת המחילה: אכלנו ונהננו במסעדה ברזילאית מצויינת על רחוב 53 בין החמישית לששית: Fogo de Chão

מוזיאונים? בהזמנה באינטרנט בלבד...  למוזיאון לאמנות ועיצוב בקולומבוס סירקל אושר לי להכנס (בתיאום אינטרנטי)  ביום חמישי בשעה 11:30... הגעתי בזמן (חבושה במסכה) ומפתיע לגלות היה כמה  רייקים אולמות התצוגה תערוכת אמנות הזכוכית העכשווית עומדת שוממה. הרגשה מוזרה... יותר אנשי צוות ושומרים מאורחים...

חנויות המזון והדלי פתוחות שעות ארוכות ובפנים חגיגה. Whole Food Market בקולומבוס סירקל מסנוור באיכות הירקות, דגים, בשרים, פירות אקזוטיים ושדרות של מזון מוכן מכל מגוון המדינות בעולם...(הכל מתנהל בתו סגול חזק).

קרובי משפחה? כולם שומרים על ריחוק חברתי ונשארים בבית.

לטייל? השחלתי טיול באחד הימים, הרי כמה אפשר ל"הסניף" נכדה... נסיעה בסאבווי (כל השבוע חשבתי שזו היתה טעות)  לאזור ההנצחה לאסון מגדלי התאומים... שקט מסביב וכל הגדרות המיותרות מיותמות.
ול Battery Park - הים רגוע, המעבורת מביאה ומסיעה... כולם מקומיים, נעלמו התיירים.

חזרה לארץ: עם מונית אובר בחלונות פתוחים לקנדי (4 ימים חיכיתי בבית לקורונה מחשש שנדבקתי שם) ושוב טיסת לילה בדלתא, מטוס כמעט רייק... ישנים במסכות, מתעוררים לארוחת בוקר, השעה 16:00 בארץ עוד שעה וחצי נוחתים...