הטיול למרוקו - ספטמבר 1999

קשה לדמיין ארץ מרתקת יותר ממרוקו. רבט, פז, קזבלנקה, אגדיר, מרקש - מקומות אקזוטיים מלאי חיים וחן המתינו למלכה ודוד במרוקו. על חוויותיהם בכתבה שלפניכם.

דוד נחמוני
תמונה ראשית עבור: הטיול למרוקו - ספטמבר 1999 - תמונת קאבר

בכתבה זו:

קזבלנקה - רבט

המראנו מנתב"ג במטוס של אל איטליה במסגרת טיול מאורגן. נחתנו במילנו ובערב המראנו לקזבלנקה. לאחר הנחיתה, נפגשנו עם הנהג מקי ועוזרו אחמד, הגענו למלון והתארגנו ללינה. לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לסיור בקזבלנקה. תחילה ביקרנו בשוק המקורה ולאחר מכן נסענו לבית הכנסת. מבחוץ הוא נראה מאד לא מרשים כי בשעתו היה איסור על בנית בתי כנסת גבוהים מיתר הבתים אבל בפנים הוא מאד יפה ומרשים. לאחר מכן סיירנו באזור בית המשפט ובכיכר האו"ם. ערכנו ביקור בכנסייה הגדולה, משם נסענו לבקר במסגד חסן השני שהוא מבנה ענק. בנה אותו המלך חסן. המבנה הוא יפה ומרשים, מרהיב ביופיו ובעושרו הארכיטקטוני מבחוץ ומבפנים. ציורי הכיפות בתוכו עוצרי נשימה. התוכנית היא של ארכיטקט צרפתי וניכרים סממנים הדומים לכנסיות. במסגד הושקעו 850 מליון דולרים.

המשכנו לסייר ברובע העשירים שעל חוף האוקינוס האטלנטי. עצרנו לארוחת צהריים והמשכנו לעיר רבט. ברבט ביקרנו בארמון המלך, במוזליאום של חסן השני (בנו של חסן הראשון) ובמקום קבורתו של המלך חסן. אזור המוזליאום הוא מיוחד. בכניסה עומד זקיף רכוב על סוס בבגדים מסורתיים ומסביב יש חומה. במקום סימנים של רעידת אדמה שהרסה את האזור. משם המשכנו לקסבה של רבט. נכנסים לקסבה דרך שער ענק שהוקם בשנת 1195 ומסביב חומה. שם השער באב אודיה. הרחובות בקסבה צרים ובפנים מבנים עתיקים. הנוף מכאן יפה ורואים את העיירה Sale שמעבר לנהר. חזרנו למלון (ששמו שפיר) ללינה.

למחרת ביקרנו במלח (הרובע היהודי) בביתו של דוד לוי, בבית ספר אליאנס ובבית כנסת קטן ויפה מאד. המשכנו לנסוע ואנו בדרך למקנס. הדרך מישורית ודומה לציר באר שבע-קרית גת. בדרך ראינו חוות חקלאיות, מטעי זיתים וכרמי יין. הנוף משתנה לגבעות ואנו בשערי מקנס העתיקה. נכנסנו דרך שער Bab El Hamis. בקבוצה שלנו משפחה ממגדל העמק שהם ילידי המקום ובאו לביקור שורשים במרוקו. חנה הייתה אחוזת התרגשות ומשה מאופק, וכל הקבוצה הייתה דרוכה לראות את המפגש של חנה עם ביתה לשעבר. אנו נכנסים למלח, חנה מובילה בהתרגשות את המדריך והקבוצה והיא ספק הולכת ספק רצה ונזכרת מי גר בבניין. היא מגיעה לביתה לשעבר כולה אחוזת התרגשות. כולם צילמו כל צעד שהיא עושה. היא סופקת כפיה ומברכת על הזכות שניתנה לה לחזור למקום הולדתה. נראה שכל הקבוצה מתרגשת יחד איתה. ראינו כיצד היהודים חיו במלח. ראינו את המאפיה וברזי המים המשותפים. זו הייתה חוויה מאד מרגשת אשר הוסיפה טעם לטיול.

המשכנו למלח החדש. ביקרנו בבית המדרש בו פגשנו יהודים ששומרים עליו. המשכנו לכיוון ביתה של הסבתא של חנה ונכנסנו לבית שגרים בו גויים. שוב שמענו את סיפוריה של חנה שהתרגשה על בית סבתא. לא היה צורך בבמאי כדי לביים את תמונת המצב, זו הייתה סצנה אמיתית של זכרונות הילדות שחלפו ואינם. ביקרנו באורוות הענקיות שבנה הסולטן מולא איסמעיל. האורוות והאגם שבמקום נבנו בצורה ארכיטקטונית מאד מרשימה כאשר מכל זוית אפשר לראות את כולם. ראינו את האגם המלאכותי אשר שימש כמאגר מים ומקום שתייה לסוסים, ביקרנו בכיכר אל חדימה והשער היפה באב אל מנצור. אכלנו בעיר החדשה במסעדה אוריינטלית, אוכל מקומי. המסעדה יפה. לאחר מכן המשכנו לכיוון פז. לאורך הדרך יותר ויותר חורשות ומטעי זיתים. צבעי האדמה מתחלפים לאפור, חום וצהוב. פז שוכנת בעמק רחב ידיים והיא עיר ענקית. המסגדים כאן מרובעים (לא כמו המסגדים העגולים שאנו מכירים בארץ). הגענו למלון בו נשהה יומיים. בערב אכלנו ארוחה חגיגית לכבוד ראש השנה. אלון (המדריך) לא שכח והביא תפוחים, דבש ויין. שם המלון Menzeh Zalag Hotel .

לתחילת הכתבה

העיר פז

פז היא עיר ענקית שמוקפת גבעות. צפינו על העיר מהבורג` - המבצר הצפוני. המראה הפנורמי מהמם. המשכנו לארמון המלך. לא ניתן להיכנס אליו אך ראינו את השערים עם גילופי הנחושת והקרמיקה היפה. המשכנו לכיוון המלח ובית הקברות היהודי הנקרא "בית החיים". ביקרנו במקום בו גרה ממי (מטיילת בקבוצה), שעזבה בגיל 6 ועדיין שמורים אצלה זיכרונות ילדות מכאן. עברנו ליד רחוב האנדלוסים בו גרו יוצאי ספרד האנוסים שלא כל כך התקבלו על ידי הקהילה היהודית ובנו להם בתים נפרדים. גולת הכותרת בסיור היתה הביקור בשוק דאר אל חלי. זהו שוק ענקי, ססגוני וצבעוני שמורכב מרחובות צרים שבקושי חמור עובר בהם. הרחובות מלאים בקריאות "בלאד, בלאד" לפינוי הדרך כאשר עוברת חיה עמוסה על ארבע או אדם עמוס על שניים. הכל צבעוני ומסריח לפי סוג הסחורה בדוכן. היו כאן דוכני דגים, ירקות ועוד. במקום גם חנויות של בעלי מלאכה: חיטים, סנדלרים, נפחים וצורפים. צפינו במלאכת הבורסקאים שעובדים כמו בימי הביניים, בילדים העובדים עבודה מפרכת בברכות קטנות ושוטפים בהם עורות בחומצות מלח כאשר הם דורכים על העורות. הריחות מגעילים (עבודה זאת מפחיתה את תוחלת החיים שלהם). ראינו גם את צביעת העורות ויבושם על הגגות. אכלנו בשוק ארוחה מפוקפקת והמשכנו למפעל קרמיקה בו עובדים ילדים בתנאי עבדות. בערב הלכנו למועדון מקומי, שמענו מעט מוסיקה מרוקאית, ראינו מופע ריקודי בטן ואקרובטיקה.

לתחילת הכתבה

פז - ארפוד

אנו יוצאים לכיוון ארפוד, עולים לכיוון הרי האטלס והנוף משתנה. רואים בדרך יערות ובהם עצי אלון, אלות, דולב וצפצפות. אנו עולים לכיוון איפרן וכאילו עברנו לארץ חדשה שבה ירק, גנים פורחים ועצי ארז רבים. העיר יפהפייה. האוויר כאן צח. יפה לראות את אריה האבן הצופה ושומר על העיר. בחורף יש כאן שלגים. אנו ממשיכים לכיוון מידלט ורואים בדרכנו כפרים רבים ורועי צאן. הנוף משתנה ומורכב ברובו מהרי בזלת. שוב השטח חשוף ואנו עולים להרי האטלס התיכוניים במעבר הרים בגובה של 2278 מטר. יש כאן יערות ועצי ארז לרוב. צבע האדמה מתחלף ובהתאם גם צבע הבתים של הברברים (שבט שרבים מתושביו גרים באזור) הבנויים מחימר. במידלט אכלנו ארוחת צהריים. העיר נמצאת בחצי הדרך לארפוד.

אנו חוצים מספר מעברי הרים. באופק בנקודת החיבור של הרי האטלס התיכוניים והגבוהים מזדקרת דמותו של הראש השוכב של האל המיתולוגי אטלס, שעל שמו לפי האגדה נקראים הרי האטלס. אנו מדרימים ורואים יותר ויותר בתים בסגנון הבניה הברברי. הנוף משתנה, צבע האדמה הופך לחום אדום ורואים יותר דקלים. אנו נוסעים לאורך ואדי הזיז שבו נאות דקלים בלי סוף. לפני כן עברנו את העיירה רשידיה אשר בה סגנון בניה חדש מול עתיק. הצבע השולט הוא חום אדמדם וכל הבתים מסוגננים בצורת מבצר. אנו עוברים לאורך נאת המדבר הענקית טפליט (40 ק"מ אורכה). הצבע הירוק של הדקלים בתוך המדבר כל כך קונטרסטי. לאורך הנהר ישובים קטנים שתושביהם עובדים במטעי דקלים. בעבר היהודים שהיו במקום סחרו בתמרים. אנו רואים משטחים המוכנים לקלוט את התמרים כאשר נאמר לנו שפסטיבל תחילת הגדיד יהיה בספטמבר. הגענו למלון Salem באורפוד, מלון מדברי יפה.

לתחילת הכתבה

מדבר הסהרה - מאורפוד לאורזזטה

קמנו בשעה 03:30 ובשעה 04:00 יצאנו לכיוון הדיונות של הסהרה. לאחר כשלושת רבעי שעה, עדיין בחושך, הגענו למקום בו התפצלנו. עוזה וארול עלו על גמלים והיתר הלכו ברגל. לאחר כ-500 מטר עלינו על דיונה והמתנו לזריחה. השחר הפציע ועננים כיסו את השמש, לכן החמצנו את מראה הזריחה על הדיונות הזהובות אדמדמות. הברברים המקומיים מסייעים להולכים ברגל לטפס על הדיונות ובתמורה הם מבקשים שיקנו מהם מזכרות ומאובנים. מאד שקט כאן והאוויר צלול. עוזה נפל מהגמל (...). חזרנו למלון, אכלנו ארוחת בוקר ובשעה 09:00 ממשיכים.

בקצה עיירת ארפוד קברו את הצדיק אבו חצירה ולידו בית הקברות היהודי שנשארו בו מספר קברים גלויים, היתר נשטפו בשיטפון. השטח מישורי ובו זיתים ודקלים ורואים גם נשים לבושות שחור. ההשקיה עדיין בתעלות ויש הרבה נאות דקלים. לאורך הכביש יש מחסומים לעצירת הדיונות שעשויים מענפי עץ דקל. הנוף שוב משתנה. רואים הרבה בתי חמר מסורתיים. הגענו לכפר טזירה שבקרבת עמק הטודרה (מקום מגוריו של הזמר שלמה בר). זהו עמק מאד יפה. הסתכלתי על הצבע האדום של ההרים מול הירוק של הגידולים החקלאים והטבעיים, הכפרים שבנויים מחימר בסגנון ברברי ומשקיפים על העמק היפה הזה. המשכנו בערוץ הואדי עד שהתגלה קניון וצוק בגובה של 130 מ`. הנוף הוא של קירות זקופים, הוד קדומים אשר בסופם מלון ומסעדה ונחל זורם. לאחר מכן חזרנו לכביש הראשי.

הביקור בעמק הטודרה משאיר טעם טוב. אנו ממשיכים בכביש ישר ורואים כפרים ברבריים שבחלקם בנויים טיט ובחלקם אבן. מצפון לנו הרי האטלס ומולם הרי האנטי אטלס. עצרנו לתצפית. הכביש עובר לאורך עמק הדודס. נכנסנו לעמק. אין בו דקלים אולם יש עצי צפצפות ותאנים. אין כאן את אותה שפעת מים כמו בטודרה. ליד העיר Ouarzazate יש סכר לאגירת מים ונוצר אגם להשקיה. הגענו לעיר והתארגנו במלון. זאת עיר שמזכירה מאד את אילת פרט לאקלים שהוא יבש וקריר. ביקרנו במלח בעיר העתיקה. היהודים כאן חיו בהרמוניה עם האוכלוסייה המקומית. נכנסנו לבית שהיה בעבר בית כנסת והיום משמש חנות למזכרות. מהעיר המשכנו לאתר צילומי הסרטים הנקרא Hit Benhaddou. הדרך מישורית. חוצים מעברי הרים ועוברים דרך Telouet. הנוף בזלתי ושחור, הקרקע חשופה מצמחיה. עצרנו בעיירה טלילה לארוחת צהריים ואז המשכנו לכיוון אגדיר. בדרך ראינו את יערות הארגניה. מפרי העץ הזה מפיקים את שמן האורגן (מגרעיני הפרי). העץ חי בסימביוזה עם העיזים המקומיות שמטפסות עליו כמו קופים, אוכלות את הפרי אך אינן מעכלות את הגרעין. התושבים אוספים את הגרעין אשר בתוכו נמצא החומר שממנו מפיקים את שמן האורגן, שהוא טוב מאד לבריאות. אנו מתקרבים לחוף באזור טרודה. זה אזור גידולי פרי ההדר ויש כאן מרחבים ענקיים של מטעי הדרים (המתחרים עם הפרי שלנו). באגדיר נשהה יומיים במלון Almohades.

לתחילת הכתבה

אגדיר ומרקש

ערכנו ביקור בנמל הדייגים ובשוק הדגים הענקי (ראינו רק את הדגים הקטנים). סיורי הדיג באטלנטיק מושבתים בשלב זה לכן המסחר הוא רק בדיג החופים. צפינו במסחר בדגים בשוק הסיטונאי, עלינו לתצפית אל המקום שבו הייתה העיר אגדיר שנהרסה כליל ברעידת האדמה שהייתה בשנת 1960. העיר נבנתה מחדש כעיר קייט. הגרמנים, הצרפתים והאיטלקים נופשים בה. בערב היינו במועדון לילה שהשחקנים בו הם הומואים.

נסענו צפונה לכיוון אסווירה (Essaouira). הדרך עולה ומתפתלת לאורך האוקיאנוס והנופים יפים. אסווירה הוא כפר דייגים. אכלנו ארוחת צהריים במסעדת דגים. הדרך מזכירה את הדרך לערד. עצרנו למנוחה בעיירה שוקשוק (Chichaoua). בעיירה מרכז קניות שבו המקומיים קונים בשר וירקות. הם מבשלים במקום וגם אוכלים. הנוף משתנה ככל שאנו מתקרבים למרקש. רואים יותר חקלאות אינטנסיבית, מטעים שונים וההשקיה בתעלות. התארגנו במלון Tichka. בערב יצאנו עם כרכרות לסיור בעיר, ביקרנו בקזינו. נסענו לארמון הח`ליפים והברכה הצמודה. ביקרנו בחנות תרופות מקומית, בקברי שושלת בן סעיד, במלח ובבית כנסת שבו ובבית של משפחה יהודית שגרה עם משפחה ערבית ביחידת דיור אחת. אחר הצהריים ביקרנו בכיכר ג`ומעה אל פנה אשר בה מאלפי נחשים ומספרי סיפורים. זו כיכר מאד מרשימה. ביקרנו בשוק הססגוני הצמוד לכיכר וכן במלון ממוניה שהוא מאד מיוחד.

לתחילת הכתבה

ממרקש לאפורר

יצאנו ממרקש לכיוון מפלי האוזוד. הנוף מישורי ובו דקלים ומטעי זיתים. אנו מגיעים להרי האטלס התיכוניים, עולים במעלה ההרים ומגיעים לאוזוד. כאן נערך יום שוק ואנו רואים מאות חמורים מרוכזים, דוכנים שונים ובהם מזון ודברי הלבשה. אנו יורדים לכיוון העמק ומגיעים למפלים. הנוף מאד יפה. עכשיו סוף הקיץ והמפלים דלים. במקום יש תחנות קמח פרימיטיביות הטוחנות קמח כאשר הרחיים מסתובבים בעזרת מים. אנו ממשיכים וחוצים את העירה אזולל. יש כאן מבט יפה מעל אגם המים. עשינו עצירה ליד הסכר שנבנה על ידי הצרפתים ב-1953 ואז חצינו את רכס ההרים במעבר ההרים והתגלה בפנינו עמק הטדלה שהוא עמק שאורגן לחקלאות יותר מודרנית. המראה מאד מרשים. עדיין ההשקיה נעשית בתעלות אך בצורה מאורגנת ומסודרת. העיר אפורר פרושה לפנינו. הגענו למלון Hotel Leltazer Kount. המלון מקסים - ממש נוה מדבר. יש בו בריכה יפה וצמחיה מרשימה. העברנו את הערב בשיחת סיכום של הקבוצה. סך הכל הטיול היה מוצלח והיה לנו מזל עם מדריך מעולה.

לתחילת הכתבה

חזרה לקזבלנקה וסיכום

נסענו לעיר המחוז בני-מלל. במקום בניה מודרנית. זוהי עיר נקיה שקיבלה תנופת בניה עקב הסדרת נושא עמק הטודלה. הגענו למעיינות החמים במקום. חבל שמזג האוויר היה גשום. מעל המעיינות קסבה הנקראת ראס אל עין השולטת על המקום. אנו ממשיכים לכיוון קזבלנקה ובדרך עוברים את מרבצי הפוספטים הידועים של מרוקו. עיר המחוז של אזור הפוספטים היא Khouribga. הגענו לקזבלנקה ואכלנו ארוחת צהריים. עשינו עוד סיבוב קצר בעיר, במדרחוב, ואז חזרנו למלון והתארגנו לנסיעה לשדה התעופה.

הטיול למרוקו היה חוויה מיוחדת. הנופים עשירים, האנשים נחמדים, השווקים צבעוניים ומענינים. הצלחנו בהרכב הקבוצה ובמיוחד המדריך אלון, שהוא אדם בעל ידע רב ורגישות אמנותית אשר הצליחו להכניס בנו את היחס הנכון לארץ היפה הזו, שהייתה נעלם אחד גדול לפני הנסיעה.

לתחילת הכתבה

 

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

הטיול למרוקו- 1999

השב  · 

מרוקו

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאזור החוף

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×