03. ארה"ב וקנדה 2013 - דאלאס, טקסס -שבוע ראשון- קצת בילויים והרבה סידורים

בפוסט הקודם, סיימנו את השבוע הראשון בסן פרנסיסקו והשבוע אנחנו עוברים לטקסס, להתארגן לקראת המשך הטיול.

לפני המשך השתלשלות העניינים, אתייחס קצת לאופן שבו בחרנו לטייל בשישה החודשים הקרובים.

בחרנו לטייל בקראוון. גילינו, בטיול ארוך אחר שערכנו בשנת 2006/2007 עם שתי הגדולות (אז בנות שלוש וחצי ושנה וחצי) לאוסטרליה ולניו זילנד, שהטיול בקראוון עם ילדים צעירים הוא priceless. הזמינות של כל מה צריך, המיטה הקבועה, הארונות המסודרים שלא צריך לארוז ולפרוק כל כמה ימים, הופכים את אופן הטיול לאולטימטיבי :) (ולפחות מבחינתנו היה איך להשוות, כי במשך חודש מתוך הטיול, זה שהיה באוסטרליה, טיילנו עם אוטו ועברנו בין מקומות לינה).

בניגוד למשפחות אחרות שיצאו לטיולים ארוכים ברחבי ארה”ב, אנחנו החלטנו לטייל עם קראוון נגרר, שישמש אותנו למגורים (כולל מקלחות ובישול ארוחות) ורכב גדול, שיגרור את הקראוון, יאפשר לנו לשבת יחד בנוחות בנסיעות ואיתו נטייל בכל מקום בו נישאר יותר מלילה אחד.

היתרונות, כפי שאנחנו ראינו, בסידור כזה, היו:

הקראוון הנגרר מרווח יותר למגורים מאשר קראוון בגודל דומה הכולל בשטחו את מנוע הרכב והיה לנו חשוב שיהיה מספיק מרחב אישי לכל אחד;

אין צורך לגרור את כל הבית איתנו בכל פעם שצריך לקנות חלב; גם לא רצינו להתעסק בחיבורים ובניתוקים על בסיס דו יומי לפחות;

יש אזורים שבהם אין אפשרות לנסוע עם קראוון רגיל (כלומר, מדובר בכבישים, בד”כ בתוך פארקים לאומיים, שאין אליהם כניסה עם קראוון) ולא רצינו את ההגבלה הזו (עם קראוון נגרר, משאירים את הקראוון בחניה ויוצאים לדרכים הללו רק עם הרכב);

כשנוסעים בקראוון, בין אם נגרר, ובין אם כזה שהוא הרכב עצמו, זלילת הדלק מטורפת. באופן הטיול בו בחרנו, לפחות באזורים בהם נשארנו מספר ימים, נסענו רק עם הרכב וצריכת הדלק הייתה נמוכה יותר מאשר לו היינו נוסעים בקראוון גדול. בנסיעות קצרות ובטיולים קצרים זה אולי לא משמעותי, אבל בטיול של חצי שנה, שאמור להקיף כ- 32000 ק”מ, זה הופך למשמעותי למדי;

לא מצאנו יתרון לקראוון לא נגרר. מבחינתנו היתרונות שרבים מציינים - נסיעה כשהילדים עוד ישנים, כדי לקצר זמני נסיעה בזמן הערות שלהם, או קימה לשירותים ולמקרר בזמן נסיעה, הם מבחינתנו לא יקום ולא יהיה (וסליחה על הפסקנות). אין מקום בעולם ששווה לנו לסכן את חייהן של בנותנו על מנת לראות. הילדות שלנו יושבות חגורות בהתקן בטיחות מותאם לגילן, גובהן ומשקלן מרגע הנעת האוטו ועד לכיבויו.

מאחר והחלטנו על קראוון נגרר ואוטו, נעשה מורכב מדי להתעסק עם שכירויות, מה גם שהיה לנו קשה למצוא קראוונים נגררים בשכירות סבירה וללא מגבלות.

אז בקיצור, עמדו לפנינו כמה משימות בשבוע הקרוב, ביניהן, רכישת רכב וקראוון, ביטוח שלהם, הצטיידות ויציאה לדרך. שבוע של מנהלות וסידורים. הנעמוד במשימה?

יום שלישי 19.3.13 - יום של טיסות ומעברים

אנחנו קמים לסיום אריזות ולארגונים אחרונים לפני הנסיעה לשדה התעופה. המטען מוכנס בקלות לרכב המרווח, עושים עוד סיבוב אחרון בדירה, משאירים את המפתח היכן שנתבקשנו ויוצאים לכיוון השדה. בדרך אנחנו שולחים SMS לטאיה ומודיעים שפינינו את הדירה.

ללא GPS אנחנו מנווטים את דרכנו די בקלות אל שדה התעופה. מגיעים בזמן ורק אז נזכרים ששכחנו למלא דלק ומוותרים על הניסיון למצוא תחנה…

אנחנו חונים בחניה של חברת ההשכרה, מפנים את האוטו לשתי עגלות, מוסרים את המפתחות לבחור מחברת ההשכרה, שממלא את הניירת (נסענו רק כ- 100 מייל בשבוע הזה) וממשיכים לתחנת הרכבת של השדה. אנחנו מגיעים בתזמון מושלם עם הרכבת ואנחנו עולים ובודקים תוך כדי תנועה היכן לרדת.

מגיעים לטרמינל (עגלה אחת מתהפכת עם כל התיקים בפעם הראשונה ולא האחרונה ליום זה) ובכניסה מקבלים חוברות צביעה וצבעים לבנות. דיילי הקרקע עוזרים לנו למקסם את הציוד שנשלח במסגרת 6 המזוודות ששילמנו עבורן ואנחנו מגיעים לביטחון עם פחות ציוד (הכל יחסי, כן?)

המעבר בביטחון לוקח הרבה זמן (לפרוק ציוד, לחלוץ נעלים, לקפל עגלות. לבדוק את כסאות הבטיחות, להוציא לפטופ, לנעול נעלים וכו') ואנחנו מגיעים לשער העליה למטוס מיד אחרי שמסיימים בורדינג למחלקה ראשונה. אנחנו מוזמנים לעלות ראשונים במחלקת תיירים (מאחר ויש לנו ילדות בנות פחות מחמש ועלינו להתקין את כסאות הבטיחות במטוס).

הטיסה עוברת בשלום וגם הנחיתה עוברת בקלות יחסית. סוכריות למציצה שהצטיידנו בהן עושות עבודה לא רעה. הטרמינל בדאלאס מזכיר לנו את בנגקוק...ולצערנו אין דרך, למעט בנסיעה באוטובוס, כדי להגיע לתחנת ההשכרה.

אנחנו מעלים, בעזרתו של הנהג, את כל הציוד לאוטובוס ונוסעים אל התחנה המרוחקת. השדה ענק. באופן לא ברור, הנהג מוריד אותנו בנקודה הכי מרוחקת מהדלפק של אלאמו ואנחנו מוצאים את עצמנו סוחבים את ים הציוד שלנו בשלבים את כל הדרך עד הדלפקים ואחר כך גם עד לחניה.

קצת (הרבה) מתקשים להנדס את כל הציוד באוטו (דודג' קראוון), אבל בסוף גם זה מאחורינו ואנחנו יוצאים לכיוון המלון. הכבישים והמחלפים עצומים ואנחנו קצת מאבדים את הדרך (שוב, אנחנו נטולי GPS בשלב זה).

אנחנו מגיעים למלון Hyatt Place ומקבלים חדר מרווח, עם אזור שינה בו שתי מיטות זוגיות ופינת ישיבה שנפתחת למיטה זוגית נוספת. החדר נחמד ונעים, אנחנו מתמקמים ויוצאים לאכול ארוחת ערב באפלביז הסמוכה. המעבר מהחוף המערבי מקדם את השעון בשעתיים וכבר 19:30 כאן…

המסעדה מתבררת כמוצלחת. האוכל טעים לכולם ולהפתעתנו זול למדי (זהו ערב שבו ילדים אוכלים חינם…)

אנחנו חוזרים לחדר במלון ומתארגנים לשינה. סידור המיטות לא אידאלי להרכב שלנו. הבנות לא רגילות לחלוק מיטה (רחבה ונוחה ככל שתהיה) וזה ניכר בזמן הארוך שחולף עד שכולן מצליחות להירדם…

מחר מתחילים את הסידורים והחיפושים של רכב וקראוון. מקווים שיהיה מהיר ויעיל.

יום רביעי 20.3.13 - טלפוניה, קניות וחיפושי רכב שמניבים תוצאה

אנחנו מתעוררים מאוחר מאד, ממש רגע לפני שארוחת הבוקר מסתיימת. הרעבים שבינינו יורדים לאכול (הם גם מביאים לנו טעימות מהמגוון שבארוחה) וחלקנו נשארים בחדר.

התחנה הראשונה שלנו היום הוא סניף T-mobile בקניון האאוטלט הסמוך למלון - grapevine mills. אנחנו מאתרים את החנות במהירות ומקבלים שירות נעים ואדיב. בוחרים טלפון עבורי ותכנית שיחות הכוללת DATA לשנינו ואחרי ארוחת צהרים ברשת צ'יליז, אנחנו חוזרים לחדר.

עכשיו אנחנו מתחילים בשיחות למפרסמים של הרכב שבחרנו לקנות - Ford Excursion. הרכב נבחר אחרי הרבה בדיקות וקריאה באתרי קראווניסטים. הוא צריך להיות גדול מספיק כדי לגרור קראוון של 25-30 פיט שאנחנו מתכננים לגרור והוא צריך להיות מרווח ונוח מספיק ל- 7 נוסעים. אחרי המחקר הנ”ל, מצאנו פרסומים באתר קרייגסליסט של דאלאס ויצרנו קשר עם המוכרים.

אנחנו מגלים ששנים מתוך שלושה הרכבים שבמודעות הספיקו להימכר ורק אחד זמין לרכישה ונמצא במסגרת התקציב שקבענו . קובעים עם הבעלים מפגש ויוצאים לכיוון.

9068caa2dee72411ce0dcf9a011730d2.jpg?l=6

המפגש נעים, האוטו נראה לנו מצוין ושמור (אבל, האמת, שנינו לא מבינים הרבה ברכבי דיזל, בטח בכאלה רכבים כבדים) ואנחנו מסכמים על מחיר, בתלות בתוצאות הבדיקה במוסך.

עוד לפני היציאה לטיול בן זוגי איתר פורום בטקסס שעוסק ברכבים ובמנוע הספציפי הזה ובעזרתם הוכוונו למוסך של מאט, ספונסר ומומלץ של הפורום. אנחנו יוצרים קשר ומתאמים בדיקה של הרכב למחרת.

משם אנחנו חוזרים למלון ובדרך עוצרים בחנות 99 סנט וקונים קצת דברים שצריך והרבה דברים שלא כל כך צריך. אוכלים משהו מהיר וחוזרים לחדר, מרוצים מההספק היומי ומקווים שעניין האוטו יסתדר כמצופה ושלא תהיינה הפתעות מחר.

יום חמישי 21.3.13 - מתחילים בסידורים ומקנחים במחזמר

יום פורה נוסף עובר על כוחותינו. אנחנו מתחילים את הבוקר, שוב בארוחת הבוקר של המלון. מי שרעב יורד לאכול ומי שלא, נשארת בחדר.

אחרי התארגנות, אנחנו יוצאים אל עבר ארלינגטון, שם נפתח חשבון בחברה שמספקת כתובת מקומית. הכתובת דרושה לנו על מנת לרשום את הרכב והקראוון על שמנו במשרד הרישוי. במדינת טקסס, נכון לזמן בו שהינו שם, לא נדרש להיות אזרח או תושב המדינה (בניגוד למדינות אחרות כמו אורגון) כדי להיות בעלים של רכב רשום במדינה, אבל כן נדרשת כתובת לצורך קבלת מסמכים.

את החברה שנותנת את הכתובת מצאנו ברשת לפני הנסיעה ויצרנו עימה קשר עוד מהארץ על מנת לוודא מה נדרש מאיתנו על מנת לקבל את שירותיה.

אנחנו מגיעים אל בית חביב בשכונת מגורים נחמדה. הבעלים חביבה מאד ומאד נרגשת מכך שאנחנו מישראל. אנחנו ממלאים את הטפסים, משלמים 140$ לחודשים הקרובים והופכים להיות הבעלים הגאים של כתובת בארלינגטון, טקסס. הבנות בינתיים משתעשעות עם הכלב החמוד של הבעלים עד שאנחנו מסיימים את כל הסידורים.

משם אנחנו ממשיכים אל המוסך של מאט, שם אנחנו פוגשים את מנואל עם הרכב. הרכב עובר את הבדיקה בהצלחה ולמעט החלפת שני צמיגים, מילוי גז למזגן וטיפול כללי, לא נדרשים תיקונים מיוחדים. אנחנו מגיעים להסכמה על המחיר וקובעים להעביר בעלות ביום שני, כדי לאפשר את העברת הכספים מישראל לחשבון הבנק העתידי שלנו.

בשלב זה כולם רעבים ואנחנו עוצרים לצהרים במסעדת steak n' shake. האוכל מאד טעים ומשם אנחנו חוזרים לחדר למנוחה קצרה לפני שנצא למחזמר “מרי פופינס” הערב.

למחזמר הזה תכננתי ללכת כשנגיע לניו-יורק במחצית השנייה של הטיול, אבל בשלב מסוים הסתבר שהמחזמר מסיים את הופעותיו בניו יורק לפני שאנחנו מגיעים. שמחתי מאד לגלות את העובדה שהוא מגיע להופיע בדאלאס והזמנתי כרטיסים.

רק אחרי ההזמנה, גיליתי שהמחזמר מציג באחד האזורים הפחות מוצלחים של דאלאס, כזה שממש לא מומלץ להסתובב בו בשעות הערב. אז אחרי שקצת נבהלתי, כי בכל זאת, אנחנו אחראים לשלומן של ארבע בנות צעירות, ביררתי קצת בפורומים הרלוונטיים של טריפאדוויזר והמקומיים הסכימו עם ההמלצה להימנע מהאזור, אבל סייגו ואמרו שכשיש מחזמר או פעילות אחרת במתחם, הוא מואר ויש אבטחה ושלא לדאוג. אז לא דאגתי (בערך...)

על אף שאנחנו לוקחים מקדם ביטחון ביציאה, אנחנו נתקעים בפקקים בכניסה למרכז הירידים ומגיעים די ברגע האחרון לאסוף את הכרטיסים. השומר בכניסה לאולם מסרב לתת לנו להיכנס עם המצלמה ומבקש שנחזיר אותה לרכב. אחרי שאנחנו מסבירים שמדובר במצלמה יקרה במיוחד, הוא משתכנע לאפשר לנו להשאיר אותה בשמירת החפצים של האולם.

אנחנו נכנסים ומגלים שהמושבים נמוכים מדי לבנות. לשמחתנו, יש אפשרות לשכור עבורן כריות בוסטר. עכשיו כולם יכולים לראות היטב.

ההצגה מצויינת ומושקעת. הבנות מרותקות רוב הזמן, על אף מגבלת השפה ורק ב(מעט) קטעים שהן לא מכירות (ההצגה מעט שונה מהסרט) הן מאבדות סבלנות ושואלות שאלות בקול של ילדים (=רועש למדי). ב- 22:00 ההצגה מסתיימת לתשואות הקהל. אנחנו אוספים את התיק עם המצלמה וממהרים לרכב. בדרך חזרה אנחנו נהנים מהדאון טאון המואר של דאלאס ומתברברים קלות במחלפים החדשים. רק ב 23:00 אנחנו מגיעים למלון ונוחתים עייפים ומרוצים במיטות.

יום שישי 22.3.13 - ענייני ביטוח, חשבון בנק ועוד קצת קניות.

את הבוקר, אחרי שיחות לחברות ביטוח על מנת לבטח את הרכב, אנחנו מתחילים בסניף הבנק העירוני של Bank of America.

אנחנו פותחים חשבון בבנק, מקבלים כספומט ומפקידים את הכסף המזומן שנותר לנו. בנוסף, אנחנו רושמים את מספר ה- swift של הסניף, על מנת להעביר כספים מהארץ (לרכישת הרכב והקראוון ולהוצאות השוטפות של המשך הטיול).

הקראוון הראשון שאנחנו רוצים לראות כבר נמכר (באסה מספר 1 להיום), ואת השני, שקצת מרוחק (במונחים ישראליים. לא טקסניים) כבר לא נספיק לראות היום (באסה מספר 2). אנחנו קובעים למחר בסביבות 11 ונוסעים לסופר. שם אנחנו בודקים את הפוליסה שנשלחה אלינו ומגלים שהיא לא מאפשרת מעבר לקנדה עם הרכב ולכן היא לא מתאימה ונפסלת (באסה מספר 3).

עוד קצת קניות בסניף ג'ואן המקומי, ממלכה לאוהבי חומרי יצירה (חותמות, דפים, דיו, בדים ועוד ועוד ועוד... מחירים מצוינים בסיילים ואם נרשמים לאתר, מקבלים גם שפע קופונים באימייל). בלי להרגיש אנחנו שורפים שם שעתיים ויוצאים כבר לקראת הערב.

הערבים קפואים ממש. לא להאמין שזו מדינה חמה. נדמה לנו שהקטנה מבשלת איזו מחלה ואנחנו מקווים שזה לא יתפתח (באסה מספר 4 לסגירת היום). אנחנו חוזרים למלון ומאריכים את השהות בלילה אחד נוסף.

יום שבת 23.3.13 - מסדירים ביטוח וממשיכים לחפש קראוון

אחרי ערב מתיש של מיטות מוזיקליות, אנחנו קמים לבוקר חדש ומתחילים בטיפול בהעברת כספים מישראל לחשבון הבנק החדש שלנו כאן ובסאגת הביטוח.

סוכן ראשון לא יכול לעזור לנו. סוכן שני מעביר אותנו לממונה שלו וזה מסדר לנו ביטוח שמאפשר נסיעה לקנדה, מעבורות וכבישים לא סלולים, במחיר של 1200$ לחצי שנה. אנחנו מסכימים ונשלחת אלינו פוליסה לחתימה אלקטרונית.

הסאגה ממשיכה כשאנחנו מגלים טעות בשם של החצי ואחרי שזו מתוקנת, אנחנו מגלים שהביטוח כולל הצהרות שאנחנו לא יכולים להצהיר. שוב שיחות למרכז שירות הלקוחות של החברה ובעוד אנחנו מכינים את עצמנו נפשית לכך שגם הביטוח הזה לא יתאים, חוזרים אלינו ומאשרים לנו שהביטוח תקף ללא ההצהרה הנ”ל. אנחנו שמחים, אבל השמחה מוקדמת. שוב, יש טעות בשם המוטב. רק תוך יומיים זה יתוקן.

אנחנו מתארגנים לצאת לראות את הקראוון ותוך כדי התארגנות, מגיעה שיחה מהבעלים, שהקראוון כבר נמכר. אוף. ממש שני צעדים קדימה וצעד אחורה. מתקדמים, אבל בקצב צב.

אנחנו לא מוצאים שום פרסום רלוונטי אחר ומבואסים קלות אנחנו יוצאים לאכול ארוחת בוקר ואחר כך לסיבוב בקניון. המחשבה לבקר בלגו דיסקברי נגוזה מיד כשאנחנו רואים הן את המחיר, הן את התורים הארוכים והן את שעת הסגירה הקרבה. מחליטים לבוא באחד הבקרים באמצע השבוע וליהנות מתורים קצרים וממיעוט מבקרים.

במקום זה אנחנו מבזבזים זמן (וכסף) בחנות של children's place האהובה עלינו. משם אנחנו מחפשים היכן לאכול צהרים. הקניון עמוס וכבר גורם לי לכאבי ראש, ואנחנו נוסעים למרכז העיר. עוצרים בקניון פתוח ובוחרים לאכול במסעדה מקסיקנית/טקסנית נהדרת. הצעירה ישנה רוב הארוחה ומצטרפת רק בסיום. האוכל טעים מאד והארוחה לכולנו עולה כ- 70$. שם המסעדה Anamia's Tex-Mex.

אנחנו חוזרים למלון (קפוא בחוץ), אחרי סיבוב במייקלס, עוד גן עדן לחובבי יצירה. החצי קופץ לסניף פדקס הסמוך על מנת לפקסס בקשה להעברת כספים לבנק שלנו. הבנות מעבירות את הערב באמבטיות, משחקים, קריאה וכתיבה ביומני המסע החדשים שקנינו להן, ועוד יום, לא פרודוקטיבי במיוחד, אבל נעים למדי, מגיע לקיצו.

יום ראשון 24.3.13 - מצאנו קראוון!

את הבוקר אנחנו מתחילים בניסיונות להשיג טלפונית סוכן קראוונים שמצאנו ברשת בלילה, כדי לקבוע פגישה (המקום מרוחק מאיתנו כ- 40 דקות נסיעה בכבישים מהירים). כשאנחנו לא משיגים אותו, אנחנו מחליטים לנסוע בכל זאת. ממילא אין לנו מה להפסיד חוץ מזמן ודלק.

השיחות עם הבנק (כן קיבלנו את הפקס/לא קיבלנו את הפקס/כן יצא ברור/תשלחו לכאן/תשלחו לשם), האטיות הכללית והראש הקטן בנוגע להעברת הכסף מעצבנים ומתסכלים אותנו.

בחניון הקראוונים הפסטורלי, שעושה רושם שמכיל הרבה דיירים קבועים, אנחנו ממתינים לדן שיראה לנו את הקראוונים למכירה. יש נדנדות לבנות בגינה, אבל קר מאד ולנו, בניגוד לבנות, אין מעילים חמים מספיק כדי לבלות בחוץ (ולהצליח ליהנות מזה).

כשדן מתפנה, הוא מראה לנו שני קראוונים. הראשון נראה לנו סביר, אך צפוף למדי. השני כבר נראה לנו מצוין ומרווח. אני בשלב זה מתעלמת מכך שאורכו 30 פיט (כ- 9 מטרים) ועם החיבורים כ- 10 מטרים (כלומר, מתעלמת מזה שנצטרך לגרור אותו), וגם מעיצובו המכוער משהו.

אנחנו במיוחד אוהבים את זה שיש לו סלייד (החלק המרכזי מתרחב בלחיצת כפתור בחניה והסלון הופך לרחב יותר בכ 80 ס”מ) ואת זה שיש חדר ילדים עם 4 מיטות קומותים, מה שאומר שלא צריך לחלוק מיטות זוגיות ושיש סיכוי שנצליח לישון בטיול.

הקראוון עצמו דורש השקעה נוספת, אבל זה עדיין, כך נדמה לנו, במסגרת התקציב. אנחנו סוגרים את הפרטים עם דן, מוודאים שאחרי העברת הבעלות, ניתן יהיה לרשום ולקבל מספר רישוי של טקסס באמצעות הדואר ומסכמים מה צריך לסדר בקראוון ביומיים הקרובים.

את המשך היום אנחנו מעבירים בהצטיידות בוולמארט “הסמוך” (כ-20 דקות נסיעה) ובערב, אחרי מסע מפרך של התברברויות אינספור בכבישים העצומים והחסומים ובמחלפי הענק שהמפות ב- GPS לא מכירות ולא מעודכנות בהם, אנחנו מגיעים (אחרי למעלה מחצי שעה, במקום מה שהוערך בכ-9 דקות נסיעה על פי ה- GPS) למסעדה שבחרנו לאכול בה היום - Olive Garden.

המסעדה יפה ומזמינה, השירות נפלא והאוכל פשוט מעולה, אם כי לא זול (כ- 80$ לכולנו).

משם אנחנו חוזרים למלון (בחניה אנחנו מוצאים גרב אבודה של הצעירה. היא אלופה בחליצת נעלים ובהורדת (ובאיבוד) גרביים ברחבי היקום) ומאריכים את השהות בלילה נוסף (ואחרון, כך אנחנו מקווים).

אנחנו הולכים לישון מרוצים מההתקדמות ומקווים שמחר סוף סוף הכסף יתעדכן בחשבון הבנק.

יום שני 25.3.13 - לגולנד דיסקברי

בבוקר, אנחנו מתאכזבים לגלות שגם היום הכסף עוד לא מעודכן בחשבון הבנק שלנו.

מאחר ואנחנו לא יכולים לקדם את עניין האוטו או את עניין הקראוון, אנחנו מחליטים על אתנחתא מהסידורים ורוכשים כרטיסים למתחם הלגו - Legoland Discovery שנמצא בקניון הסמוך למלון.

אין לנו היכן להדפיס את הכרטיסים, אבל מאפשרים לנו להיכנס עם אישור ההזמנה בסמארטפון. אנחנו מתחילים בסיור קצר שמתאר את אופן ייצור הלגו וכל ילדה מקבלת קוביית לגו למזכרת.

בשלב הבא אנחנו עוברים בין המתקנים השונים ועולים עליהם בלי תור בכלל. מסתמן שקיבלנו החלטה נבונה לדחות את הביקור לתחילת השבוע.

הבנות נהנות מאד ממתחמי הבניה השונים - בניית מגדלים ובדיקת עמידותם ב”רעידת אדמה”, בניית רכבים שונים, הכבת עוגות יום הולדת ומשחק בג'ימבורי ענק. אנחנו מבקרים גם בדגם של העיר דאלאס, רואים סרט 4D מהנה ואוכלים ארוחת ג'אנק לתפארת. אנחנו מקנחים בסיבובים נוספים על המתקנים הפנויים לגמרי ויוצאים כמעט בסגירה, איך לא, דרך חנות הלגו של המתחם. עומדים יפה בכל פרצי ה”תקני לי” וה”אפשר?” וממשיכים לסיבוב בקניון.

את הביקור אנחנו מקנחים בגלידת יוגורט טעימה, כל ילדה והתוספות האהובות עליה. ממשיכים לעוד סבב קצר של חיפושים בחנויות אחרי דברים שצריך וסוגרים את הערב עם ארוחה באפלביז.

מאחר והכסף עדיין (!!) לא התעדכן בחשבוננו, אנחנו דוחים את העברת הבעלות על הרכב ליום רביעי. מחר אנחנו מתכננים להתחיל את היום מוקדם ולהספיק כמה שיותר, כי באמת שכבר הגיע הזמן לצאת לדרך מבחינתנו…

המשך מעללינו בקישור כאן.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של FamilyTrip?

הפוסט הבא ›
04. ארהב וקנדה 2013 - דאלאס, טקסס, שבוע שני - הרבה סידורים, תקלות והמון סימני שאלה...
04. ארה"ב וקנדה 2013 - דאלאס, טקסס, שבוע שני - הרבה סידורים, תקלות והמון סימני שאלה...
מתוך הבלוג של FamilyTrip
22-12-2016
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
02. ארהב וקנדה 2013 - השבוע הראשון - סן פרנסיסקו
02. ארה"ב וקנדה 2013 - השבוע הראשון - סן פרנסיסקו
מתוך הבלוג של FamilyTrip
10-12-2016
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של FamilyTrip »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×
    הפעלת נגישות