עפתי לתרמילאים

כף ורדה - נעים להכיר

כף ורדה היא קבוצה של עשרה איים הנמצאים סמוך ליבשת אפריקה. במקום האקזוטי הזה תמצאו חופים מקסימים וחול לבן, כפרי דייגים ציוריים ושווקים ססגוניים, פעילויות ספורט מגוונות ואתרי גלישה נחשבים. בואו והכירו את היעד המיוחד הזה, שאינו מוכר כמעט למטייל הישראלי ואשר שמו אינו שגור בפיו.
ציקי בן שחר
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: כף ורדה - נעים להכיר
manuocen/Dollarphotoclub ©

רקע על איי כף ורדה

כף וורדה (Cabo Verde) הוא ארכיפלג (קבוצת איים), הנמצא כ- 600 ק"מ ממערב לסנגל. הרפובליקה של כף וורדה קיבלה את עצמאותה ב - 1975 מידי הפורטוגזים אשר גילו את האיים (עשרה במספר) במהלך מסעותיהם הימיים ב- 1462. עד לגילוי, האיים לא היו מיושבים כלל, ולאחריו הגיעו מתיישבים פורטוגזים, עבדים שחורים שהובאו מאפריקה, ומלחים שהגיעו מכל רחבי האוקיינוס והתיישבו באיים.

פירוש השם בפורטוגזית הוא אמנם "הכף הירוק", אך יש באיים הללו מעט ירק ורוב ימות השנה מזג האוויר יבש, מאובק ושטוף רוחות. בגלל חוסר ההשקעה של הפורטוגלים בימים שהאיים היו בשילטונם, חוסר המשאבים הטבעיים, תנאי האקלים הקשים והבידוד הגיאוגרפי, רבים מבני כף וורדה היגרו ומהגרים ממולדתם וההערכה היא שכיום מתגוררים יותר משני שליש של תושבי האיים מחוץ למולדתם. עם גילוי אמריקה נמצאו איי כף וורדה על נתיבי השייט בין אפריקה, אירופה ואמריקה והמושבה שיגשגה בעיקר מעסקי סחר עבדים במאה ה 16.

החל משנת 1747 הוכו האיים בבצורות רבות אשר הביאו למותם מרעב של מעל 100,000 אנשים. הבצורות נגרמו בעיקר בגלל בירוא היערות ורעיית יתר. בעקבות ההרעה במצב הכלכלי, התרחשה הגירה גדולה של תושבי האיים, במיוחד לארצות הברית ולפורטוגל. בנוסף לבצורות, סבלו האיים ממגפות והתפרצויות של הרי געש. הפסקת הסחר בעבדים במהלך המאה ה-19 הרעה את מצבה הכלכלי, בסוגרה מקור הכנסה חשוב של תושבי האיים. מקור זה הוחלף על ידי התגברות השייט באוקיינוס האטלנטי, והפיכת איי כף ורדה לתחנה ראשית בדרכי השייט. הירידה החדה בתנועת אוניות במהלך מלחמת העולם השנייה פגעה קשות בכלכלת האיים.

 התושבים הקריאולים, בני תערובת שחורים-אירופאים, מהווים כשני שלישים מאוכלוסיית כף וורדה. בנוסף להם חיים באיים צאצאיהם של הפורטוגזים שהתיישבו בהם ושל השחורים שהובאו לכאן כעבדים. רק כ-53 אחוזים מתושבי כף וורדה מתגוררים בערים (כמחציתם בבירה פראיה). מרבית האוכלוסיה קתולית, אך בצד הנצרות נפוצות עדיין באיים אמונות מקומיות. בנוסף לפורטוגזית, שהיא השפה הרשמית במדינה, דוברים תושבי האיים גם ניב קריאולי המיוחד לכף וורדה.

 ממש כמו אוכלוסייתה, המשלבת יסודות אפריקאיים ואירופיים, כך גם לתרבותה של כף וורדה מסורת של סיפורים המועברים בעל-פה, ונפוץ בהם סוג של שיר מקומי, המכונה "מורנה". אוכלוסיית האיים מונה כ 450,000 איש.

לתחילת הכתבה

האיים המרכזיים

Sal
שטח: כ- 216 ק"מר, אוכלוסיה: כ- 15,000 איש.
 Sal (מלח בפורטוגזית) הוא אחד האיים הקרובים ביותר ליבשת אפריקה, והמתויירים ביותר מבין איי בכף וורדה, בעיקר בגלל רצועת החוף המיוחדת שלו. האי נמצא בתנופת פיתוח מואצת ולמרות שעדיין לא נתגלה על ידי המוני התיירים, לא תמיד קל למצוא מקום במלונות, משום שאין הרבה מלונות ברמה של לפחות ארבעה כוכבים. מעט בתי קפה, ברים ומסעדות ניתן למצוא על החוף, בעיירת החוף סנטה מריה ובבתי המלון עצמם. החוף המקסים של האי, החולות הלבנים והים, מזמינים מגוון פעילויות כמו גלישה, צלילה ודייג וספורט ימי אחר. בעונת הרוחות ידוע החוף כאחד מאתרי הגלישה הטובים בעולם. אורכו של החוף כשמונה ק"מ ולאורכו מסעדות, המגישות מאכלי ים טריים ומספר מועט של בתי מלון.

Santiago 
שטח: 991 קמ"ר, אוכלוסיה: כ- 235,000 איש.
 הגדול באיי כף וורדה הוא Santiago ובו גם שוכנת בירת הרפובליקה פראיה (Praia). פראייה הומה אדם, צפופה, רעשנית ומאד ססגונית. כעשרה קילומטר מפראיה שוכנת עיר הנמל Cidade Velha שהיא בעצם Praia העתיקה (The Old City Of Praia ). זוהי עיר נמל, אשר שימשה כמרכז לסחר עבדים אשר הובאו ממערב אפריקה. את הנמל הזה פקדו קפטן קוק, ואסקו דה גמה וסר פרנסיס דרייק במסעותיהם לגילוי יבשות חדשות. לאורך החופים נמצאים כפרי דייגים ציוריים ובעיר ישנם גם שווקים רועשים וססגוניים, גנים בוטניים, המוזיאון הלאומי של כף וורדה וכנסיות קתוליות מקומיות.

Sao Vicente
 שטח: 227 קמ"ר, אוכלוסיה: כ- 60,000 איש.
מינדלו היא העיר הגדולה בסאו ויסנטה. בעיר זו נולדה Cesaria Evora - "הדיווה היחפה". האי ידוע כמרכז תרבות למוסיקאים ואמנים. הנמלים באי שימשו כתחנות מעבר ולטעינת פחם לאוניות העבדים והסחר בדרכם מאפריקה ליבשת אמריקה. החוף ב- Sao Pedro נחשב לאחד הטובים בעולם לגלשני רוח. במהלך השנה, בתאריכים קבועים, ניתן ליהנות ממופעים מוזיקליים ופסטיבלים ובחודש אוגוסט מתקיים קרנבל הנמשך מספר ימים, בדומה לקרנבל בברזיל.

Fogo
שטח: 476 קמ"ר, אוכלוסיה: כ- 38,000 איש.
 פירושה של המילה פוגו בקריאולית הוא אש והאי הוא למעשה הר געש כבוי. הר הגעש נמצא ממש במרכזו של האי ונקרא Pico De Fogo ומתנשא לגובה של כמעט 3000 מטר. סיורים מודרכים להר הגעש ברגל למיטיבי לכת, או טיולי רכיבה על גבי סוסים הם מהחוויות המיוחדות של האי. צוקים וולקניים שחורים המסתיימים בחופים לבנים, יוצרים ניגוד מיוחד במינו שאין למצוא כמעט בשום מקום בעולם. העיר הגדולה / עיר הבירה Sao Filipe בנוייה כולה על אחד מהצוקים הללו, ומסתיימת בחוף העשוי חול שחור.

לתחילת הכתבה

מידע שימושי

ויזות: חובה להזמין ויזת תייר והכי פשוט לבצע זאת דרך המלון שם שמחים לתת את השרות הזה, אבל צריך להיערך לכך לפחות שבועיים מראש. ויזה עולה בערך 30 יורו. במידה ונערכים לכך בזמן אין שום בעייה בכניסה. אפשר להנפיק ויזה גם אחרי הנחיתה באי. חובה לקחת גם מספר תמונות פספורט אם לא מנפיקים זאת באמצעות המלון. מי שמגיע דרך פורטוגל יכול להשיג ויזה בשגרירות כף ורדה בליסבון.

הגעה: אין טיסות צ`רטר לאיים, וכל הטיסות הן טיסות סדירות מה שמייקר כמובן את הטיול. הדרך הפשוטה ביותר היא להיכנס לאתר של חברת בריטיש איירוויס למשל, להכניס את הנתונים הרלוונטים ולקבל תאריכים אפשריים ומחירים. לשתי חברות תעופה יש טיסות קבועות לכף ורדה: לחברת הטיסה הלאומית שלהם Tacv Airlines ולחברת התעופה הפורטוגלית TAP. אפשר להיכנס לאתרי הבית שלהם ולכרטס וזה מאד פשוט. בין האיים של כף ורדה יש טיסות יומיות. בעונת התיירות התדירות גבוהה יותר ויש לפחות 10 טיסות ביום. המחיר בערך 120-160 יורו.

נציגות ישראלית: אין לישראל נציגות בכף ורדה, אבל ניתן לפנות לקונסול ישראל בסנגל למידע נוסף:
Tal Esh Goldhamer
Ambassade d`Israel
Service consulaire

טלפון: 00221.823.35.61
 פקס: 00221.823.64.90

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה