צילום בטיול - טיפים לצילום נכון

צילום בטיול הוא עניין חשוב, שכן בסוף הטיול, מה שנשאר ממנו הם בעיקר התמונות והזכרונות. לפניכם מדריך מקצועי עם מידע על סוגי מצלמות ורכיביהן החשובים וטיפים לצילום נכון ולגיבוי, כדי שלא תצטרכו לחסוך בתמונות וכדי שיישארו לכם מזכרות לכל החיים.
אלקנה
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: צילום בטיול - טיפים לצילום נכון
Depositphotos/Soma Tuscani ©

על קצה המזלג

לאור שאלות אין ספור, ריכזתי תשובות (שלי ושל עוד כמה אנשים טובים) בנושא כבד המשקל והמחיר: צילום בטיול. מכיוון שהיום כמעט אף אחד לא משתמש במצלמות עם פילם ולמצוא פילמים במהלך הטיול הרבה יותר קשה מאשר פעם, אני לא אתייחס למצלמות פילם. מי שמשתמש במצלמות פילם כנראה לא צריך את הטיפ הזה... כל מי שרוצה לקנות מצלמה, נתקל בפרסומות על שלל מצלמות, כל פרסומת מדגישה שלמצלמה יש X מגה פיקסל. הנתון הזה מציין כמה יחידות של חיישני אור נמצאות על החיישן של המצלמה. 10 מגה פיקסל משמעו פשוט 10 מיליון יחידות. הנתון הזה מובלט היטב על ידי היצרנים והמוכרים, פשוט כי זה נתון שקל להשתמש בו וליחצ"ן אותו. למשתמש ממוצע אין הבדל בין מצלמה עם 7, 10, 14 או 20 מגה פיקסל. לכן, כשאתם שוקלים לקנות מצלמה, כדאי לזכור טוב שאת הנתון הזה לא מכניסים לרשימת השיקולים.

צילום: איתמר ברקצילום: איתמר ברק


 למצלמות הדיגיטליות של היום, גם לזולות שביניהן, יש המון פונקציות מובנות והרבה מאוד אפשרויות לכוונון ידני, הרבה יותר ממה שמשתמש ממוצע עושה בו שימוש. הדברים המשמעותיים שמפרידים בין הזולות ליקרות הם: העדשות, החיישן והתוכנה. אפשר לחלק את המצלמות לשתי קבוצות קומפקטיות ורפלקס. במצלמה קומפקטית התמונה שהחיישן קולט מועברת אל המסך. במצלמת רפלקס התמונה מועברת דרך פריזמה אל חלונית קטנה וכך ניתן לכוון את המצלמה ולצלם. במצלמות רפלקס, הגוף והעדשה ניתנים להפרדה וכך ניתן להחליף עדשות בהתאם לצרכים שונים. כמובן שאלו מצלמות יקרות יותר. יש גם טכנולוגיית ביניים בה ניתן להחליף עדשות, אבל אין במצלמה פריזמה.

שיעור קצר בצילום

בתור התחלה, צריך לדעת שמה שקובע את האיכות של התמונה זו העדשה. היא עושה את כל העבודה. כשאומרים זום, מתכוונים לאורך מוקד משתנה, או בשפת העם "הגדלה" וזו תכונה של העדשה אותה מודדים במילמטרים או בכפולות (לדוגמא X10). צילום באורך מוקד של 55 מ"מ נותן תמונה ב"גודל טבעי". מתחת לזה, הזווית יותר רחבה והפרטים יותר קטנים משרואים בעין, ומעל לזה, הפרטים יותר גדולים והזווית יותר קטנה. בגלל הבדלים בגודל החיישן ואופטיקה, אורך המוקד במצלמות דיגיטליות שונה מאורך המוקד במצלמות פילם ולכן השימוש בהגדלה נוח יותר מציון אורך המוקד של העדשה, אבל בהרבה מצלמות מציינים את המקבילה לאורך המוקד. כדי לקבל גמישות בזום משלמים "מחיר" ביכולות אחרות של העדשה.

 בשוק קיים מגוון עצום של דגמים, לכל החברות המוכרות יש מצלמה אחת או יותר שמתאימה לרמת מחיר וקטגורית צילום. באופן כללי, כל המצלמות של החברות המוכרות הן מצלמות טובות ואין מצלמה "גרועה", אלא רק פחות טובה מהמתחרות שלה. ההבדלים בין הקטגוריות השונות הם על בסיס העדשות, בעיקר אורך המוקד ("כמה זום יש למצלמה"). לפי זה מלבישים על המצלמה חבילה של רכיבים - חיישן, תוכנה, תכונות נוספות, כרטיס זיכרון וכך נקבעת הקטגוריה של המצלמה. הטופ של המצלמות אלה מצלמות הרפלקס של הצלמים המקצועיים, במחיר של מצלמה (גוף לבד, ללא עדשות) אפשר לממן טיול נחמד מאוד... כשיורדים במחיר יש עוד שלושה-ארבעה דגמים של מצלמות רפלקס ואחר כך מגיעות מצלמות עם זום גדול (20X ויותר), אבל ללא יכולת להחליף עדשות. אלו מצלמות יחסית גדולות וכבדות (אבל לא כמו מצלמות הרפלקס). אחר כך מגיעות המצלמות הקומפקטיות עם הזום הגדול (10X-20X), שהן קלות וקטנות כמעט כמו המצלמות הזולות (בגודל של קופסת סיגריות) אבל בעלות זום מכובד. פחות מזה יש את הקומפקטיות הקטנות. גורמים נוספים שמשפיעים על המחיר הם תוספות מיוחדות למצלמה (GPS, עמידות למים ואבק, מסך מסתובב וכו'). בעבר, היו מציינים שני ערכים של זום - אופטי ודיגיטלי. מכיוון שזה כבר לא נפוץ, נציין רק שזום דיגיטלי הוא נתון מיותר וחסר משמעות, הנתון אליו צריכים להתייחס הוא זום אופטי.

קצת על רכיבי המצלמה

עדשות - הגודל כן קובע. ככל שקוטר העדשה יותר גדול, כך היא מרכזת יותר אור ואיכות התמונה משתפרת. קוטר העדשה גם גורם לאילוצים אופטיים שונים בעלי השפעות שונות על איכות התמונה. קשה מאוד לייצר מצלמה עם זום גדול ועדשה קטנת קוטר. ככל שהזום גדול יותר, צריך עדשה עם קוטר גדול יותר, מערכת עדשות גדולה יותר ולכן גם מצלמה יקרה יותר.

 ארבעה אלמנטים במצלמה ניתנים לשינוי ועל ידי כך לשינוי איכות התמונה בתנאים שונים: הצמצם, התריס, רגישות החיישן והרזולוציה.

הצמצם: קובע את כמות האור שתכנס למצלמה דרך העדשה. את הצמצם מודדים ב-f stops וככל שהמספר יותר גבוה, כך הצמצם יותר סגור. אין בעיה לייצר צמצם עם f גבוה, כלומר סגור. הבעיה היא כשרוצים לצלם עם צמצם פתוח, לדוגמא, בתנאי תאורה קשים (מעט אור). ככל שהצמצם יהיה יותר פתוח כך יכנס יותר אור.

מהירות תריס: התריס הוא מה שמפריד בין הפילם לשאר העולם במצלמות בעלות פילם. במצלמות דיגיטליות, המשמעות היא משך הזמן שהסנסור ישמור את האור שהוא קולט בתור תמונה. משך הזמן שהתריס יישאר פתוח יקבע את רמת החשיפה של התמונה (חשיפה זו כמות האור שמגיעה אל הפילם). את מהירות התריס מודדים בשניות או בעצם בחלקי שניות- 1/90, 1/250 של שניה. בדרך כלל, רוצים לצלם במהירויות שגבוהות מ-1/60 של שניה, אחרת תנועות ורעידות של המצלמה והאובייקט המצולם יגרמו ל"מריחה" של התמונה.

רגישות החיישן: במצלמות דיגיטליות ניתן לשנות את רגישות החיישן בהתאם לתנאי התאורה. את הרגישות מודדים ב-ASA או ב-ISO. הערכים נעים בין 50 ל-1600 וגם יותר. בערכים של 50 ו-100 משתמשים כאשר מצלמים בחוץ ביום שמש בהיר. 200 ו-400 ביום מעונן, 800 ומעלה בדמדומים ולילה. ככל שהרגישות יותר גבוהה, כך התמונה יותר "מגורענת", כלומר התמונה נראית כמורכבת מנקודות גדולות, לעומת צילום ברגישות נמוכה אז הנקודות בלתי נראות או נראות קטנות. היתרון של צילום ברגישות גבוהה זו האפשרות לצלם בתנאי תאורה קשים, ללא פלש.

רזולוציה: רזולוציה היא המידה בה ניתן להבחין בפרטים בודדים בתמונה. הרזולוציה המקסימלית שמצלמה יכולה להגיע אליה תלויה בגודל החיישן (כמה מגה פיקסל יש לו). ככל שיש יותר פיקסלים בתמונה, יש בה יותר פרטים והיא תופסת יותר זיכרון. המשמעות היא שניתן להגדיל אותה יותר. ניתן לבחור באיזו רזולוציה לשמור את התמונות - מקסימלית או פחות מכך - כדי לאפשר לשמור יותר תמונות באותו נפח זיכרון. למטייל ממוצע, רזולוציה של 7-10 מגה פיקסל מספיקה לכל הצרכים. מתמונה ברזולוציה של 7 מגה פיקסל ניתן להדפיס תמונה בגודל של 30*40 בלי בעיה. רוב המטיילים לא יפתחו פוסטרים מהתמונות שלהם ולכן למצלמה של 12 או 14 מגה פיקסל לא יהיה יתרון על מצלמה של 7 או 10 מגה פיקסל.

 כדי לדעת להפיק מהמצלמה כמה שיותר כדאי להכיר את המצלמה, לקרוא את חוברת ההוראות וגם לשבת עם מישהו שמבין בצילום שעה שעתיים. לכוון וללחוץ אפשר עם כל מצלמה והתמונות יוצאות יופי, אבל עם שליטה בתכונות השונות של המצלמה אפשר לעשות תמונות שאין לאחרים. בנוסף, הפונקציות האוטומטיות של המצלמה לא תמיד מצליחות לקרוא טוב את תנאי הסביבה ולכן צריך לכוון את המצלמה באופן ידני בחלק מהפרמטרים, כדאי לדעת מתי ואיך עושים את זה.

חומרה ותוכנה: לפעמים מצבים שבהם רוצים לשלוף ולצלם - יגואר מזדמן בג'ונגל, רקדנית מהממת בקרנבל או צ'ולה פוטוגנית באנדים. למצלמה דיגיטלית יש זמן מהרגע שמדליקים אותה ועד שהיא מוכנה לצילום, כי לוקח זמן לתוכנה (מערכת הפעלה, למעשה) לעלות. למצלמה דיגיטלית לוקח זמן גם לשמור את התמונה על כרטיס הזיכרון. חלק ממגבלות המהירות הן בגלל התוכנה וחלק בגלל החומרה. בכל רמה של מצלמות יש פחות או יותר אותה יכולת של מהירות צילום - כמה תמונות ברצף אפשר לצלם ומה מרווח הצילום הבין תמונה לתמונה. כמובן שבכל רמה יש מצלמה אחת שתהיה טובה יותר, אבל בדרך כלל יהיו לה חסרונות אחרים ובכל מקרה אין "קפיצה" של שתי רמות - נדיר מאוד שמצלמה תעשה פעולה מסוימת יותר טוב ממצלמה ברמת מחיר גבוה ממנה. בין השכלולים שכל הזמן החברות מכניסות למצלמות אלו שיפורי תוכנה, הרבה מהם קשורים למהירות התגובה של המצלמה. כרטיסי זיכרון מדורגים גם לפי הקיבולת שלהם וגם לפי המהירות שלהם. אם יש לכם מגבלות תקציב כשאתם קונים את כרטיס הזיכרון, כדאי לקנות כרטיס מהיר עם נפח קטן ולא כרטיס איטי עם נפח גדול. יש יותר סיכוי לפספס תמונה בגלל איטיות מלהתקע בלי מקום בכרטיס. ביותר ויותר מצלמות יש אפשרות לערוך את התמונות בתוך המצלמה ולא להזדקק לתוכנות במחשב. זה יכול להיות טוב מאוד כשאין מגבלת זמן (לדוגמא, נסיעת אוטובוס ארוכה) ויש מגבלה בזמן מחשב וזמינות תוכנה. כמובן שתוכנות ייעודיות (לדוגמא, פוטושופ) על מחשב חזק יעשו עבודה טובה יותר בעיבוד תמונה, אבל לפעמים מה שיש במצלמה זה לא פחות טוב. במצלמות יש גם תוכנות שונות שנועדו לפצות על עיוותים שנוצרים בתמונה בגלל הצילום הדיגיטלי, אבל רוב המצלמות עושות את זה בצורה טובה ואין הבדל נראה לעין הלא מיומנת.

ביטוח: הביטוח על מצלמה כלול בדרך כלל בביטוח המטען, אבל כמו כל פריט הסכום מוגבל ובדרך כלל, מערכת של מצלמה, עדשות ופלש נחשבת כפריט אחד. מצלמות, בעיקר המשוכללות יותר, הן יקרות מאוד ובטיול הן נחשפות לסיכונים שונים. למי שחושש לנזק כספי במהלך הטיול, כדאי לבטח את המצלמה. יש אפשרות לבטח את המצלמה בנפרד או כחלק מביטוח הבריאות עם כיסוי עד גובה מסוים, בתוספת תשלום כמובן. מומלץ לבטח דרך סוכן מוכר לכם כדי שיתפור כיסוי טוב שלא יעשה חור בכיס אבל יפצה אתכם במקרה של נזק. חשוב שהביטוח יכלול גניבה - זה אחד הסיכונים העיקריים למצלמות במהלך הטיול.

אחריות: לא שמעתי על מצלמה שנקנתה בשוק גנבים ויש לה אחריות, אבל תמיד יש הפתעות... כשקונים צריך לבקש קבלה, גם בשוק גנבים (הכי הרבה לא ייתנו), זה מגביר את הסיכויים שתקבלו אחריות. כעקרון, למצלמה מקורית יש אחריות בכל העולם, לא משנה איפה היא נקנתה.

הכנות לטרק: ספיירים... ספיירים של בטריות, ספיירים של כרטיסי זיכרון. אתם יודעים מה הצריכה הרגילה שלכם ולפי זה לתכנן, ולהוסיף תוספת קטנה כדי לא להגיע לקצה. עוד דבר, שמקובל בנסיבות מסוימות גם בעיתונות ובתקשורת, זה מאגר (Pool) . בדרך כלל תצאו עם עוד אנשים לטיול. אם אתם יודעים שאתם עלולים להיקלע למצב של חוסר (בכרטיסי זיכרון או בסוללות) קובעים מראש שאת התמונות ה"רגילות" (לדוגמא, תצפית מראש הר או נוף של לגונה) רק אחד מצלם כדי שלא תצלמו כולם את אותה תמונה ביום הראשון, וביום האחרון אף אחד לא יוכל לצלם. אם יש מישהו עם משאבים גדולים במיוחד, אפשר לקבוע שהוא יהיה "צלם המשלחת" וכולם ייקחו ממנו את התמונות הרגילות. תמונות מסוימות כל אחד מצלם לעצמו (לדוגמא, תמונות עם החברים או משהו ייחודי שרק הוא רואה, כמו יגואר בג'ונגל). בסוף הטרק מחליפים את התמונות שרוצים. קל היום לשתף תמונות - אימייל, פייסבוק, פיקסה וכו' וראו עוד בהמשך. כדאי להחליף את הפרטים הנחוצים כשמסכמים את השיתוף ולא בסוף הטרק, לכו תדעו מה יקרה במשך הטרק. עדיף לעשות Pool עם אנשים שימשיכו לטייל בכיוון שלכם ואתם יודעים שתמשיכו לראות אותם ולא תיפרדו מיד אחרי הטרק. אם עשיתם Pool עם מישהו שאתם לא מטיילים איתו קבוע, אל תבנו על זה שתחליפו תמונות אחר כך. מה שלא נעשה מיד לא יעשה אף פעם.

צילום: איתמר ברקצילום: איתמר ברק

גיבוי תמונות

גיבוי של תמונה חשוב כמעט כמו לצלם את התמונה. גיבוי משמעו שמירה של שני עותקים של התמונה. מכיוון שכרטיסי זיכרון נוטים להתמלא בתמונות, צריך לרוקן אותם מפעם לפעם ולשמור את התמונות באמצעי אחר. שפע של תקלות יכולות להתרחש וחשוב לגבות בצורה טובה את התמונות. כדאי שיהיה לכם קורא כרטיסים מתאים לכרטיס הזיכרון שלכם, כך לא תצטרכו להסתובב עם מצלמה וכבל חיבור למחשב בכל פעם שתרצו לגבות.

יש שלוש שיטות עיקריות לגיבוי: צריבה, זיכרון נייד והעלאה לרשת:

צריבה של תמונות על דיסק היא דרך זולה ופשוטה לגיבוי. בכל קפה-אינטרנט יש צורב ודיסקים ריקים ניתן לקנות בכל מקום. בקפה-אינטרנט מן הסתם הם יהיו יקרים יותר מאשר בחנויות רגילות. בכל פעם כדאי לצרוב שני עותקים (ולסמן אותם - עותק א' ועותק ב'), אחד יהיה הגיבוי של השני. כדאי להפריד את העותקים. לדוגמא, עותק א' במוצ'ילה ועותק ב' בתיק הקטן. כך גם אם תיק אחד נגנב עדיין יש עותק שמור של התמונות. בהזדמנויות שונות כמו שליחת חבילה לארץ, כדאי לשלוח את אחד העותקים בחבילה. החסרון העיקרי בדיסקים הוא שהם נהרסים בקלות יחסית - נשרטים, נשברים וכו'. דיסקים גם לא מחזיקים מעמד לאורך שנים ועלולים להיהרס גם אם הם שוכבים בארון בבית. לכן כשחוזרים הביתה כדאי להעתיק את כל הדיסקים למחשב.

גיבוי בזיכרון נייד זו כנראה הדרך הפשוטה ביותר - מעתיקים מהכרטיס ישירות לזיכרון הנייד. החיסרון הוא שזוהי דרך יקרה יחסית לשמור תמונות וכדי לשמור שני עותקים צריך שני זיכרונות. במהלך הטיול מצלמים אלפי תמונות, וצריך הרבה זיכרון בשביל כולן, במיוחד אם מדובר במצלמה עתירת פיקסלים ולכן גם תמונות גדולות. דיסק-און-קי הוא פשוט וזול יחסית, אבל הנפח שלו מוגבל. דיסק קשיח נייד הוא פתרון מוצלח, אבל הוא גם יקר וגם מושא גניבה בפני עצמו. יתרון גדול יכול להיות דיסק קשיח שיכול לגבות תמונות בחיבור ישיר למצלמה (זה תלוי גם ביכולת המצלמה להתחבר לדיסק הקשיח), כך ניתן הסתובב עם נפח זיכרון כמעט בלתי מוגבל.

שמירה ברשת האינטרנט היא הפתרון הזול והבטוח ביותר, אבל האפשרויות מוגבלות מאוד. העלאת תמונות לרשת (פיקסה או פייסבוק) מכווצת את התמונות ומורידה מאיכותן. כמות התמונות שניתן להעלות היא מוגבלת וזה אורך זמן רב. מצד שני זה מאפשר לשתף חברים ומשפחה בתמונות מיד אחרי שהן צולמו. תמונות חשובות ומוצלחות במיוחד, בהן האיכות חשובה, אפשר להעלות ברזולוציה מלאה לשירותי רשת שונים או אפילו לשלוח באימייל לחשבון מיוחד שאפשר לפתוח לצורך זה.

 התשובה לגיבוי היא כנראה שילוב של כל השיטות. שמירה על זיכרון נייד ועותק נוסף על דיסקים. העלאה לרשת ושיתוף ברזולוציה נמוכה של התמונות המעניינות ושמירה של החשובות שבהן ברזולוציה מלאה.

לתחילת הכתבה

רוצים לקרוא עוד על תכנון טיול? הכתבות הבאות עשויות לעניין אתכם:

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על מרכז אמריקה

כתבות על חופשת סקי 2022

עקבו אחרינו לכל העדכונים החמים בארץ ובעולם