אל מקורות הנילוס הלבן

יום 2- יום שבת, 2.3.02

בוקר טוב אוגנדה, התעוררנו בשעה 7:00 בבוקר, לקראת היציאה לג`ינג`ה (Jinja). אוגנדה ביום, אפילו בעיר הבירה קמפלה מרעיפה עליך נופים קסומים: המון ירוק, המון ציפורים והמון אנשים המסתובבים בעיר, וזה רק תחילת היום. החבר`ה יושבים בארוחת הבוקר עם העיניים לשמיים: עופות דורסים, כל אחד באורך של 2-3 מטרים מרחפים מעלינו, וחשוב לזכור כי אנו בעיר הצפופה ביותר באוגנדה. אכלנו ארוחת בוקר ועלינו על הרכבים, בדרכנו למקורות הנילוס הלבן - ג`ינג`ה.

ביציאה מהעיר אנו נתקלים כרגיל בפקקים הראשונים של היום, המבט של השוטר בכיכר המרכזית של העיר נראה מיואש מתמיד, והוא נראה חסר תקווה בכל הקשור להשלטת הסדר בצומת. השווקים ביציאה עמוסים בסחורה ואנשים: אנשים המובילים בננות ובננות ירוקות (מתוקי) נראים בכל פינה. המתוקי הוא המאכל המקומי הנפוץ ביותר באוגנדה, ומשמש כתפוח אדמה לכל דבר, הן בטעם והן בצורות הבישול. אנו יוצאים לאט מהמולת העיר, עוזבים את האנשים בדרכם לעבודה ועוברים לכביש פנוי הרבה יותר. מסביבנו עכשיו עצים, שיחים, דשאים וירוק ירוק ירוק.

 דניאל הביע את תדהמתו מכמות הירוק האינסופית: "הכל ירוק, אין כמעט חום", ואכן זה כך, רואים הרבה יותר ירוק מאשר חום של אדמה, אוגנדה היא מדינה טרופית ברוכה במשקעים וצמחיה. בצידי הכביש מטעי הבננות מתחלפים עם קני סוכר עם התקרבנו לנילוס הלבן. אנו עוברים באזור Lugazi הידוע כאחד משלושת מרכזי ייצור הסוכר הגדולים באוגנדה, ומפעל הסוכר לידו אנו עוברים ממחיש את גודל התעשייה הזו במדינה.

 לאחר נסיעה מפותלת בכביש העובר ביער "מבירה"(Mbira), אנו יכולים כבר לראות את אגם ויקטוריה מימיננו, ואנו נוסעים במקביל לאגם, מצפים כבר לראות את תחילת הנילוס הלבן ואת מקורותיו ביציאה מאגם ויקטוריה. אגם ויקטוריה הוא לא אגם כפי שאנו מכירים, אגם זה הוא השלישי בגודלו בעולם, לא ניתן לראות את קצהו הרחוק, כפי שאנו מעלים בדעתנו בכל הקשור באגמים, זהו ים קטן (ימה) עם מים מתוקים - עוצמת הטבע.

אנו ממשיכים עם האגם עד הגענו לגשר שמעל לנילוס הלבן. כיום הגשר נקרא: Owen Dam Falls, אך מפלים אלו נקראו במקור מפלי רופין, את שמם הם קיבלו מידי החוקר הבריטי הנודע ספיק שהיה הראשון אשר הגיע לכאן לפני 150 שנה, ראה וזיהה את מקורות הנילוס והכיר בעובדה כי מכאן מתחיל הנילוס הלבן. המשכנו עוד כמה דקות של נסיעה עד הגעתנו למקורות הנילוס הלבן עצמם, המקום ממנו יוצא הנילוס הלבן מאגם ויקטוריה למסעו הארוך, 6600 קילומטרים, דרך סודן ואתיופיה, עד שנשפך לים התיכון במצרים. המקורות צמודים לעיר ג`ינג`ה ובמקום זה פוזר בשנת 1948 אפרו של גנדי, על פי בקשתו לפני מותו. פסל של גנדי נמצא במקום לציון המאורע.

 מצבת שיש ועליה הכיתוב: "בנקודה זו מתחיל הנילוס הלבן את מסעו הארוך לים התיכון" מציינת את תחילתו של הנילוס הלבן. ניתן להרגיש במקום את העוצמה ההיסטורית. עשרות הרפתקנים ניסו להגיע לנקודה זו והשטח ניצח אותם, כמה קל היום להגיע לכאן, מה ש-150 שנים יכולים לעשות.

לתחילת הכתבה

ראפטינג 

הרפטינג על הנילוס הלבן ידוע כאחד המועדפים בעולם, בשל יופיו המדהים, טמפרטורת המים הנעימה, העובדה כי אין סלעים במים וכמות המים האדירה. כל אלה מפחיתים משמעותית את הסיכון שכרוך ברפטינג. בשעה 10:00 אנו ממוקמים בנקודת ההתחלה של הרפטינג, החבר`ה מתוחים אך מנסים לא להראות זאת. בנקודה זו המים יוצאים מהסכר שנמצא במקום, אך עדיין לא מייצגים ולו במעט את אשר מצפה לנו במורד הזרם.

המדריכים- בן ורוב, זוג מדריכים דרום אפריקאיים, מקצועיים להפליא ונחמדים עוד יותר, כבר מחכים לנו עם שתי סירות רפטינג מגומי ושלושה קיאקים מלווים. הקיאקים מושטים על יד אוגנדים מקומיים המפליאים ביצועים וכישורים במים, ברמות הגבוהות ביותר. לאחר תרגולים "יבשים" על היבשה, אנו עולים על הסירות וקדימה - יוצאים.

רפטינג מתמשך על פני 20 קילומטרים במורד הנילוס הלבן, שלושת הקילומטרים הראשונים רגועים עם אשד אחד ברמה 1 ולכן מנוצלים לתרגולים במים (קפיצות למים, נפילות, הפיכת סירה, איסוף אנשים מהמים וכו`). לאחר התרגולים אנו עוצרים על אי קטן במרכז הנילוס, לפני מפלי בוג`אגלי (Bujagali ), (אשדים ברמה 4 - הכנה לקראת האחים הגדולים בהמשך הזרם). אנו נחים על האי, לידנו נשים הכובסות על גדות הנהר, הן לא ממש נראות מתעניינות בנו יתר על המידה.

OK, המשכנו, מגיעים לאשד הראשון, רמה 3, הסירות עוברות ללא בעיה והנה מפלי בוג`אגלי, רמה 4, מחכים לנו לפנינו. הסירה הראשונה עוברת חלק, הסירה השנייה שבה עדיין לא התרגלו לחלוטין לחתירה, (כל אחד חותר לכיוון אחר), התהפכה עם הגיעה לאשד, עוד לפני שהבנו מה קורה. מהצד, המראה נראה משעשע למדי, מיד כמובן נאספו האנשים על ידי הקיאקים המחכים במורד האשד.

אנו ממשיכים בדרכנו, עוברים שני אשדים ברמה 3, שלושה ברמה 4 וארבעה ברמה 5. האשד הלפני אחרון, אשד ברמה 5, מכונה ה - G spot ואכן הוא גורם לריגוש רב: ה - G spot הוא מפל שמורכב מחמישה זרמים המגיעים מכיוונים שונים ויוצרים גל בגובה 3 מטרים. במידה והסירה פוגעת בנקודת המפגש של הגלים ההתהפכות היא בלתי נמנעת. בן, המדריך בסירה הראשונה מנווט במיומנות את הסירה כך שהסירה גולשת על הגל ונזרקת עם הזרם להמשך, הסירה השנייה פחות הצליחה בניווט וההתהפכות הייתה בלתי נמנעת, הטבע חזק.

כולם נאספים במהירות ומתכוננים לאשד האחרון המכונה "הגלישה" - surf. בנקודה זו של הנהר מפגש הזרמים יוצר וואקום, במידה והסירה מגיעה למרכזו, היא נעמדת במקום ונזרקת חזרה לאחור, יש לחתור בכל הכוח ולתת לנהר לעשות את השאר. חלק מהאנשים פחדו וירדו מהסירות לפני האשד, כך שנותרה רק סירה אחת שחוצה את האשד. קרן - הבחורה הקטנה והעדינה שבחבורה, נתגלתה כאמיצה מכולם ועשתה את האשד שלוש פעמים, מכיוון שאם הסירה לא נכנסת במהירות, האשד זורק אותה חזרה אחורה ולא מאפשר המשך למורד הנהר. לאחר התעקשות, רוב, המדריך והסירה היחידה שבה קרן ועוד אנשים שהסכימו לעלות הצליחו לעבור בהצלחה, תוך גלישה מהירה על הגל, פגיעה בנקודה והמשך זריז בהמשך הזרם.

הגענו לנקודת הסיום עייפים אך מרוצים, שם חיכתה לנו ארוחת אחר צהריים שכללה סטייקים, פסטה, פירות והמון מקומיים, בעיקר ילדים, שנהנו מאד מעודף האוכל. גשם קל החל לרדת. עלינו על הרכבים (Toyota 4X4), בגלל הגשם הדרך נהייתה בוצית, ואחרי כמה החלקות בוץ כיאה לנסיעת שטח בריאה, הגענו למקום הלינה. במקום יש מקלחת חמה הממוקמת על הצוק, צידו החיצוני של מבנה המקלחת פתוח לגמרי, למעט מעקה ברזל, ומתחת (תוך כדי מקלחת) רואים את הנילוס הלבן זורם במלוא הדרו ועוצמתו - זאת המקלחת הטובה ביותר שחוויתי בימי חיי!

אכלנו ארוחת ערב והתיישבנו לראות את סרט הוידיאו של הרפטינג שערכו לנו במקום. כאשר אתה רואה את המבטים הנדהמים של האנשים שמבינים פתאום מה הם עשו, אתה מתמלא שמחה, זה הכיף שבמקצוע הזה - הפרצופים המחייכים. הדלקנו מדורה והתיישבנו מסביב, היה יותר מדי אדרנלין בשביל ללכת מיד לישון, האורות המרצדים של המדורה עם הנוף של היערות עם הנילוס הלבן העובר דרכם משרה אווירת הרפתקה קסומה. לאט לאט התחילו האנשים לסגור עפעפיים ולדבר שטויות - כבר נהיינו עייפים מאד והגיע הזמן ללכת לישון.

 מחר מחכה לנו יום ארוך ומהנה - מפלי סיפי והר אלגון (Sipi Falls and Mount Elgon) מחכים לנו וכך גם הדרך העוברת בין כפרים ושבטים שונים - לילה טוב, המיטה קוראת לי, נדבר מחר...

אוהד, מוביל משלחת "הרפתקאות" באוגנדה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה