עפתי לתרמילאים

מקסיקו הנסתרת

מקסיקו סיטי נחשבת כעיר הגדולה בעולם, מוקפת בשכונות עוני צפופות עד כאב. העשירים מסתגרים מאחורי חומות, בבתים מפוארים ושמירה צמודה. את העיר העמוסה השארנו מאחור לטובת נוף בריא ופראי, כדי להכיר אנשים ומקומות בחבל הארץ היפה מיצואק`אן.
alcatel
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: מקסיקו הנסתרת
Thinkstock Imagebank ©

מיצ'ואקן נטולת התיירים

פרפר המונרך המלכותי עפעף בכנפיו הצבעוניות, הוא עמד על ידי נרעד כולו, לרגע נפתחו כנפיו, צבע הכתום שלט בהם, הוא לא פחד הוא הגיע לידי כדי לנוח, מסביב רפרפו אלפי פרפרים שהסתירו את אור השמש, על השמים הכחולים משיכות רכות של עננים, לאט לאט אחד העננים החל להסתיר את אור השמש החזק צל החל לרוץ על היער ובבת אחת פסקה החגיגה באוויר, אלפי הפרפרים מיהרו להיצמד אל העצים הענקיים ונראו מיד כאילו הם עלים ארוכים במיוחד של העץ. גם הפרפר שהיה על ידי פרס את כנפיו בלאות עצומה ועפעף בכבדות וגם הוא נמלא אל העצים הגבוהים. הפרפרים האלה לא אוהבים את העננים.

 כדי להגיע לפרפרים המיוחדים עוברים במקסיקו סיטי. המקום אינו מיועד לחובבי נופים ורגיעה, זו עיר פעלתנית, מזוהמת ופקוקה באופן קבוע. מכוניות ישנות, חלקן הגדול חיפושיות אדומות, דוהרות בכבישים המשובשים. מקסיקו סיטי נחשבת כעיר הגדולה בעולם, מוקפת בשכונות עוני צפופות עד כאב. העשירים מסתגרים מאחורי חומות, בבתים מפוארים ושמירה צמודה. את העיר העמוסה השארנו מאחור לטובת נוף בריא ופראי, כדי להכיר אנשים ומקומות בחבל הארץ היפה מיצ`ואקן. מקסיקו אחרת, יפה וכמעט נטולת תיירים.

מקסיקו נחה באמריקה התיכונה, גשר יבשתי רחב בין אמריקה הצפונית לדרומית. בקצה הדרומי מחברת גווטמאלה ברצועה צרה של יבשה את דרום אמריקה. כך נוצר קו הפרדה ברור בין אמריקה הצפונית, העשירה, והדרומית הענייה. מקסיקו אוהבת להתהדר בגבול המשותף לה ולארצות הברית, ומכנה את שלושים ואחת מדינותיה `כארצות הברית של מקסיקו`. אוצרות טבע רבים טמונים באדמתה כשהנפט הוא אחד המרכיבים החשובים בכלכלתה של מקסיקו. חלוקה לא הוגנת של הכספים משאירה שכבה דקה של עשירים, מעמד ביניים שהולך ונשחק ושכבה עבה וחסרת כל של עניים. מקסיקו נחה על רמה של רכסי הרים, בממוצע כאלפיים מטר מעל פני הים, מי שלא מורגל לגבהים וחמצן דליל יסבול מחוסר נשימה לתקופה קצרה.

בשנת 1519 נחתו כמה מאות ספרדים על חופי מקסיקו, לקח שנתיים בלבד עד שמאות שנות תרבות של `אצטיקים` נעלמו בלהט תאוות הזהב של הכובש הספרדי. האגדה מספרת שבימים קדומים ש`האצטיקים` נהגו להעלות זבח אדם לשמש כדי שתמשיך להאיר ולחמם. לזבח האדם, כך מספרת האגדה נבחרו היפים מבין הצעירים, וכך נחרץ גורלו של העם שהיופי נעלם ממנו. האינדיאני המודרני (שפגשנו) הינו מעט פחוס, חסר צוואר וגדל לרוחב. לא פלא שרוב הפרסומות בטלוויזיה כיום מופנות לתוכניות הרזיה. המציאות כמובן היא מעט שונה כי יש נשים וגברים נאים מבניהם, אם כי לא רבים.

 חבל ארץ מיצוא`קאן, זה יעדנו, נמצא ממערב למקסיקו סיטי, ההרים הגבוהים גולשים מערבה לכפרים הקטנים על חופיו הנפלאים של האוקיינוס הפסיפי. השלווה הרגועה והיופי טמונים בין ההרים הכפרים הציורים והערים היפות, האוכל מצויין והתושבים מכניסי אורחים.

לתחילת הכתבה

הפנינים הלא מתויירות של מקסיקו

בחווה עתיקה, מוקפת בחומה גבוהה בעיירה הקטנה קונטפק (Contepec) - מרחק של שלוש שעות נסיעה ממקסיקו סיטי - מתחיל המסלול במיצו`אקן. לא רחוק מהאגם הקטן בית מלון כפרי `אסיינדה קנטלגה`, מוקף מדשאות ופרחים, מבואות וחצרות פנימיים. הבתים עשויים אבן מקומית אדומה עם חדרי האירוח ענקיים עם ריהוט כפרי פשוט, מאחורי המבנים מגרש הפולו גדול, רמז לתיירים שרוצים משהו מוכר. אם מקשיבים היטב אפשר לשמוע את ניסור הברווזים באגם הסמוך. החווה היפה משמשת כבסיס ליציאה להרים. שם בגובה של יותר מ-3000 מטר מעופפים מיליוני פרפרי המונרך המלכותיים. צבעם כתום, חום ושחור ומקום מושבם נתגלה כאן רק בשנת 1975. הם מגיעים ליערות שממערב למקסיקו סיטי מצפון אמריקה וקנדה, שם הם מתרבים כמה פעמים בעונה ועם בוא הסתיו הדור האחרון מתחיל בנדידה של 2500-3000 קילומטרים, כדי להגיע ליערות מעל הכפר הקטן בהרים אל רסיריו, סמוך לישוב אנגנוגו.

עצי ה`אומיל` החסונים נותנים לפרפרים מקלט מפני הגשם. עם בוא האביב, הפרפרים ששרדו מטילים את ביציהם בשדות וצאצאיהם ממשיכים את המסע חזרה צפונה. עם יציאת השמש מתמלא האוויר במיליוני פרפרים מעופפים. כשקרני השמש מסתתרות מיד נצמדים הפרפרים לעצים הגבוהים ונראים כחלק מהעץ נזהרים מטיפות הגשם שירטיבו את כנפיהם ומוות יגזר עליהם. בשנה שעברה מתו למעלה מ-20 מיליון פרפרים, בגלל שלג כבד שכיסה את האיזור. מדענים הביעו את החשש שפרפרי המונרך היחודיים עלולים להיכחד בתוך חמישים שנה. לאחר שנתגלה המקום במקרה, הוא הפך להיות מוקד עליה לרגל, מדי יום מטפסים להר מטיילים לראות את הפרפרים. הטיפוס ברגל קשה, מסלול של שלושה קילומטרים שבאוויר הדליל בחמצן בגובה של 3000 מטר קשה שבעתיים.

 מלון בוטיק יפהפה נסתר בין הרחובות המקסימים בעיר פאצ`יקארו (Patzcuaro) שנמצאת מערבה מיערות הפרפרים. עיר זו הוכרזה כעיר לשימור על יד אונסקו, נראית כציור ארוך. חלקם התחתון של הבתים צבוע בצבע אדום יין, השלטים במקום כתובים באות אחידה, שחורה והאות הראשונה צבועה באדום. בעיר חיים תוססים, שווקים, כנסיות מרשימות, חנויות ומחיר מגוחך ל`טקילה` הטובה של מקסיקו. הכיכר המרכזית מוקפת בתים קולוניילים עתיקים ואחידים במראה. מלון הבוטיק נקרא ארמון סאנוס נמצא בתוך מבנה ארמון מהמאה השבעה עשרה. החצר הפנימית מוקפת ציורי קיר מדהימים וכל חדר שונה מהאחר בריהוט ובצורה. בעלת המלון, אשה מבוגרת, ג`ינגית לוהטת שנטשה את ארצות הברית לטובת מלון בעיר קטנה במקסיקו וכולה אושר על השינוי בחייה. ארבע שנים לקח לשפץ את המבנה ולאסוף את הריהוט.

 מעט מערבה משם נחה בשלווה עיר נוספת אורפאן (Urupan), צמוד לה הפארק הלאומי- מקורות הנהר קפטיצ`יו. שורה של מפלים זורמים לגן עדן של שבילים וצמחייה צפופה. אפשר לנוע בין המפלים בשביל שיורד לקיר ממנו נובעים מפלים רבים. הגן פתוח בין השעות 9 בבוקר לשעה 5 אחר הצהריים. לצידו בית מלון בשם הנהר, קפטיצ`יו- עוד פיסת גן עדן לחובבי הפרחים והיופי. מקסיקו, עשירה בציורי קיר, בכל כנסייה וכמעט בכל שכונה לפחות קיר אחד מוקדש לציור ענק, במרכז העיר בת 28,000 התושבים, נמצאת הספריה המרכזית עם ציור קיר גדול המספר על תולדות מקסיקו שצוייר בשנת 1948. תושבי הערים, בפרט האינדיאנים, הינם דתיים והכנסיות מטופחות, עטופות בפרחים, דמותו של ישו ואמו מריה מונצחת לעיתים בפסלים העשויים מקלחי ועלי תירס.

 העיר מפורסמת בבוני הגיטרות ועבודות אמנות הנחושת. לא רחוק מהעיר שרשרת הרים וולקניים, חלקם פעילים, ההתפרצות האחרונה היתה בשנת 1952 אז כוסה כפר שלם בלבה רותחת, נותרה רק כנסייה בלב ים הלבה השחורה שזרמי הלבה נעצרו בפתחה. התושבים מייחסים את המאורע לנס ומקשטים את הכנסייה בפרחים. כדי להגיע למקום נדרשת רכיבה על סוסים, מחצית השעה ומדריך מקומי, לפתע מתגלה צריח הכנסייה שמזדקר מתוך הרי הלבה השחורים. מראה מדהים וחבל לפספס. מחיר הריכבה כ-100 פזות (כ-10 דולר).

מורליה, העיר המרכזית באיזור הינה פנינה ארכיטקטונית עם למעלה ממיליון תושבים. הכיכרות, השווקים, בתי הכנסיות המדהימים- עיר שניכר בה העושר. בית המלון `וילה מונטנה` (Villa Montana) ניצב על גבעות סנטה מריה, והוא יצירה משותפת של גננים ומעצבים מופלאים. מכל חלון נשקף מראה העיר השרועה בתוך עמק גדול מוקף הרים, שני צריחי הכנסייה המרכזית מזדקרים במרכז העיר, הרחובות ישרים, כמו מצויירים. עוד במורליה מסעדות משובחות, שוק משגע וזול במיוחד ותושבים חביבים. העיר שווה סיור של לפחות יומיים שלושה, לנוע בין כל ציורי הקיר והחצרות, הכנסיות והמסעדות. חובבי הקניות ימצאו כאן מוקד לעבודות עץ, מסכות ושאר עבודות אמנות מקומית. לרעבים שבינינו- הבשר כאן מצויין.

לתחילת הכתבה

מידע שימושי

  • עיר: מקסיקו סיטי העיר הינה העיר הגדולה והצפופה בעולם.
  • איך מגיעים: טיסה סדירה של חברת `קונטינטטל` יוצאת מלוד 12 פעמים בשבוע לשדה התעופה ניוארק ליברטי סמוך לניו יורק, משם ניתן לקצר את זמן ההמתנה לטיסת ההמשך עד שעה ולטוס ישירות למקסיקו סיטי כחמש שעות טיסה. חזרה כדאי לטוס ישירות ל`ממורליה` (ברית חבל מיצו`אקן) ולערוך חניית ביניים בשדה התעופה החדש ביוסטון (לא להחמיץ את הסטייקים של טקסס) ואחר כך להמשיך לניוארק ליברטי ומשם לישראל, המחיר במחלקת תיירים כ-1,040 דולר הכרטיס מתאים לשהיה של עד שלושה חודשים. חברת `קונטיננטל איירליינס` מפעילה 2 טיסות יומית מיו יורק למקסיקו סיטי ושש טיסות נוספות עם חניית ביניים ביוסטון טקסס. אגב קונטיננטל איירליינס חברה אמריקאית אך בטיסות לישראל יש לפחות ארבע דיילים דוברי עברית.
  • גובה: רוב שטחה של מקסיקו רמה בגובה של למעלה מ-1000 מטר. באיזור מיצוק`אן כ-2000- 3000 מטר ויותר. בגלל הגובה החמצן דליל, כדאי לקחת בחשבון בעת טיפוס התעייפות וחוסר נשימה.
  • תושבים: כמעט 100 מליון תושבים במקסיקו, 17 מליון מתוכם במקסיקו סיטי.
  • המשטר: דמוקרטיה עם נשיאות פדרלית.
  • המטבע: פסו, ניתן לשלם גם בדולרים אבל רצוי להחליף, החישוב הקל והמהיר 1 דולר שווה עשר פזות במציאות זה קצת יותר.
  • טיסה: טיסת ההמשך למקסיקו סיטי כחמש שעות, אפשר לעשות חניית ביניים בשדה התעופה החדש ביוסטון, טקסס.
  • בתי מלון: מלונות הבוטיק בחבל מיצ`וקאן מדהימים, מחירים סבירים גם המפוארים שבינהם-
  • ספקי שירותים:

יעדי הכתבה