כתבות ומדריכים על מסלולי טיול בניו זילנד - אתר למטייל הרשמי

סיפורי הרפתקאות

23/01/2006 | 22:48

אחרי חודש וחצי בניו זילנד, גילינו שיש לנו יצר הרפתקני, ממערות חשוכות ועד לנהרות סוערים, מפסגות מושלגות למפלים גועשים. מסתבר שלאי הצפוני יש הרבה יותר מה להציע ממה שחושבים.

חשיפה לצפון

17/01/2006 | 16:17

אז עברנו אי. ואיכשהו יצא שאנחנו יותר אוהבים את האי הצפוני. אנחנו יודעים שזה נדיר. זה קורה רק למעטים. אבל משהו פה באוויר עושה לנו יותר טוב. אולי זה ריח הגופרית??

סע בן צור- סע!

12/01/2006 | 15:22

אורי ואני מצליחים למצוא מכונית וחבל. מבצעים את טרק ``עברת המוסכים``. עומדים בניסיון קשה בפאנגריאה ומגיעים חסרי נשימה לשבת בפאייה.

רגשות נחיתה

04/01/2006 | 15:20

שבוע השרדות באוקלנד שבו מנסים אורי ואני לעמוד על הרגליים ולהתחיל להתאושש מהטיסה, פוגשים אשת פעלולים אמיתית, מטפסים קצת- נחים הרבה. כל ההתחלות קשות, כבר אמרנו?

שינויי מזג אוויר

01/01/2006 | 14:06

מזג האוויר בניו זילנד מתעתע בנו. במקום שבו השמש זורחת, לנו ירד גשם ובמקום הכי גשום קיבלנו מנת שמש נכבדת. אבל למרות מזג האוויר המשוגע הספקנו לעשות לא מעט דברים. וגם לומר שלום לאי הדרומי.

במהלך הדיכדוך הגלובלי האחרון שלי קיבלתי החלטה חשובה: ``אני לא הולך להיכנע!`` מהיום- ועד שתבוא הודעה חדשה אני זרוק. אני אקפא בקור מחוסר בפליז וארעב מחוסר מוטיבציה להוציא כסף, אני אתחנן ואושפל מול עמדות יערנים בכניסה לטרקים בגלל שלא הזמנתי מראש.

מי אנחנו ומה אנחנו עושים פה?

15/12/2005 | 17:34

``אל הדרך שוב יצאנו, דרך ארוכה בלי קץ, דרך בה רק ילוו אותנו האבק האבן והעץ... את הבית לא שכחנו, ואת כל האוהבים. אם נרחק גם אלף קילומטר, אל ביתנו אנו עוד קרובים``

סוף הטרק ובירת הנצח וולינגטון (פרק י`)

14/12/2005 | 17:22

לכבוד סופהשנה האזרחית מייב מסיימת את הטרק בקווין שרלוט בשלום, וממשיכה אל בירת הנצח של ניו זילנד - וולינגטון. בין לבין וגם בהמשך היא מספיקה לבקר ב-מוזיאון הגדול של וולינגטון, לסעוד את לבה בפיקניקים וארוחות בוקר ולקפוץ למפלים ול-קרייטרס אוף דה מון - אזור פעילות געשית.

אוטובוסים - מסטיקים בשיער ותחילת קווין שרלוט (פרק ט`)

14/12/2005 | 17:21

לפני ישבו שני ילדים, וכיוון ש-boys will be boys, הם די רבו והרעישו, אבל אני, אני בעד התלהבות הנעורים. שירעישו, למה לא? לפני שכובד החיים ימחץ אותם. דבקתי בדעה זאת עד שאחד מהם זרק משהו על השני, פיספס, והמשהו נחת עלי.

אני חוזרת הביתה (פרק י``ג)

12/12/2005 | 13:29

מתישהו כבר לא יכולתי יותר, ממש הרגשתי שהברכיים שלי עומדות להתפרק. לא עזרה להן גם העובדה שלגב המושב היה מחובר מין T ממתכת, שאם מקפלים אותו למטה, ברמת העיקרון אפשר לשים עליו את הרגליים כמו על הדום. במישור של התכל`ס, הוא היה תקוע לי בנשמה והגביל את המקום שהיה לי לשים בו את הרגליים. כשהוא היה מקופל, דרך אגב, הוא לחץ לי על השוקיים. נורא מקסים...

שאריות זורבינג ואוקלנד גם (פרק י``ב)

12/12/2005 | 13:28

ואז הגיע לו לאיטו הכדור של הזורב היבש, ומכיוון שיש עוד פעמיים לפני, אני התחלתי. הבחור האחראי תפס את הכדור, שצף לו במין אמבטיה, ואמר לי להיכנס, כמו בקפיצת ראש. זינקתי פנימה, לא הצלחתי להתקדם, יצאתי וזינקתי שוב, הפעם באופן יותר מעודן. התחלתי לחגור את עצמי והבחור נכנס גם הוא לכדור ורתם אותי עוד יותר רצועה אחת בחזה, אחת בבטן, בקרסוליים, והייתי אמורה להחזיק ברצועות מהתקרה. ואז, הוא דחף אותי למטה...

רוטוראה וזורבינג (פרק י``א)

12/12/2005 | 13:27

אתם יודעים איך אומרים שאסור ללכת לסופר רעבים, כי אז קונים הרבה אוכל? אז באמת לא קניתי הרבה אוכל - פטה, שוקולד ותפוזים. אבל מסתבר שהכלל הזה תקף גם למקרים של צמא, כי קניתי הרבה שתיה- בקבוק גדול של L&P ובקבוק קטן של ספירולינה, שזה מיץ שמזמן רציתי לנסות אותו...

רוטברן מושלג (פרק ד`)

30/11/2005 | 16:25

``השביל עבר במין יער גשם מופלא, עם המון עצים ושרכים, וציוצי ציפורים וקבוצות של הטיול המאורגן שהולכות מלפני ומאחורי, מה שהיה מעצבן מאוד``. - תחילת הטרק, למה לא כדאי לישון ליד הקיר, מלחמת שלג עם העצים ו..

והפעם בתכנית - מילפורד טרק (פרק ה`)

30/11/2005 | 14:11

דיווח סוחט דמעות מהבית, מצב רוח טוב ו.. מתחילים את מילפורד טרק! שבמהלכו לומדת מייב לשיר בהולנדית, מה זה ``סטאוט``, קפאון וחלקלקות מהם, ואת טעמה של פסטה ברוטב עגבניות..

מההוליפורד אל דאנידין (פרק ח`)

29/11/2005 | 17:20

ירדתי למטה והתחלתי לארגן ארוחת בוקר. עכשיו, הנה עובדה מעניינת שגיליתי אחרי ארבעה ימים בחוץ, גבינת פטה מתחילה להריח מוזר. ומה שיפה, זה שמתוך שתי החבילות שקניתי, שזה סך הכל 400 גר` פטה, אכלתי אולי 100 גר` או פחות. בקיצור, ארוחת הבוקר שלי הורכבה מקרקרים, תפוח ואגוזי מלך. הייתי רוצחת מישהו בשביל איזה סנדוויץ` שווה...

עובדת קשה בטרק ההוליפורד (פרק ז`)

29/11/2005 | 17:19

בסופו של דבר יצאתי לדרך. לפני שיצאתי הלכתי לחפש את השירותים, ולמרבה הזוועה גיליתי שגם כאן השירותים הם ללא ניאגרה, שאין בהם נייר טואלט ושהתא מלא בזבובי חול. כנראה שהתנאים של המילפורד והרוטברן לא חלים על ההוליפורד, שהוא טרק נידח שאף אחד כמעט לא מכיר אותו...

על חברים ובישולים במילפורד (פרק ו`)

15/11/2005 | 18:48

בתכל`ס, לא עשיתי יותר מדי. בעיקר נחתי, שזה חשוב מאוד. בערב התחלתי לבשל ירקות ברוטב הודי מוכן (וחבל, הוא לא היה משהו), אורז וביצים קשות, בשביל החלבונים. וכשקלוד באה, בישרתי לה שאני מאכילה אותה והיא הכריזה שאני הבחורה הכי נהדרת בעולם ובואו נודה בזה- היא צדקה.

בוקר טוב קרחון פוקס (פרק ג`)

11/11/2005 | 13:59

אנחנו חוצים את האי הדרומי ממזרח למערב דרך מעבר באלפים הדרומיים, בדרך לגריימאות`. ביקור אצל שושי ודורי.. ויאללה - אל קרחון פוקס, עם משקפי שמש מגוחכות - רוצים לראות גם?

להר האבדון ובחזרה

30/10/2005 | 13:23

הגענו לנקודת ההתחלה של הטרק בגובה 1100 מטר וכבר היה לנו קר מאוד ולא ראינו למרחק של יותר מ-20 מטר. התחלנו ללכת בהתחלה במישור ולאט לאט התחלנו לטפס, עברנו נהרות ומפלים ולעיתים, כשהעננים התפזרו מעט, הצלחנו לראות נוף הררי יפהפה. הכל היה פחות או יותר בסדר עד שהתחלנו לטפס את העליות הכמעט ורטיקליות של הטונגרירו...