מקארורה
לאט לאט מתקבצת לה חבורה של ארבעה ישראלים ומחליטה לצאת לטייל. היעד- וילקין ויאנג (wilkin, young), שני נהרות הנשפכים לעמק מקארורה (makarora), ובראשם הגילספי פאס (gilesspie pass) - מעבר הרים בגובה 1600 מ`. מתארגנים, אורזים תיקים, יוצאים מוונאקה (המופלאה) בנסיעה של 45 דקות צפונה ומגיעים למקארורה. התארגנויות אחרונות ואנחנו משאירים את המכונית ומתחילים ללכת צפונה לאורך הכביש, מרחק של 3 ק"מ מהכפר, עד לשלט ירוק המכוון אותנו לעבר נהר המקארורה האדיר. אי-שם עמוק בתוך תוכנו אנחנו יודעים שאת הנהר הזה צריך לחצות, אבל רק אחרי רבע שעה נוספת של הליכה נגלה לפנינו בשיא איתנו הנהר וזורק לנו בפרצוף את העובדה המרה הזו ומתבל אותה בטמפ` מקפיאה של המים. לא נותרה לנו ברירה אלא לחצות. סריקה ממושכת של הנהר, הלוך וחזור לאורך הגדה, וכעבור 30 דקות אנחנו מוצאים לשון רדודה יותר המחברת את הגדה לאי קטן של חלוקי נחל שמונח לו במרכז הזרם. לשון נוספת מחברת את האי אל הגדה השנייה ואנחנו מחליטים לחצות בנקודה זו. 4 בחורים, לא כל-כך חסונים, נועלים סנדלים, מפשילים מכנסיים, משלבים זרועות ובנחישות לא מוסברת פועלים על-פי הפקודה הצבאית הבסיסית ביותר- "קדימה הסתער".
שבריר של שנייה חולף וזעקות שבר מתחילות להישמע. השפעת הקור של המים מכאיבה בעצמות והזרם המהיר תורם גם הוא לתחושה הנוראית ולגעגועים לעולם טוב יותר. בצעדים קטנים וזהירים אנחנו חוצים אט-אט, כשהמים מגיעים לנו עד הרבה מעל לברכיים וכעבור דקות בודדות, הנדמות כנצח, אנחנו בצידו השני של הזרם המרכזי. עוד כמה פלגים קטנים לחצות ושעה וחצי אחרי המפגש הראשון עם הנהר אנחנו נוחתים בחוף מבטחים בצידו השני.
משולש כתום מפתה אותנו להיכנס אל תוך היער ואנחנו מתחילים לעלות במתינות בשביל שנמשך לאורך הנהר. הפסקה קצרה לארוחת צהריים וכעבור 4 שעות אנחנו חוצים נהר נוסף, הפעם על-גבי גשר עץ גבוה, והעליה הופכת חדה ותלולה למדי. הערוץ משמאלנו גועש ונופל במפלים מרשימים ואחרי 3 שעות של טיפוס נוסף אנחנו יוצאים מהיער ומזהים מרחוק עשן מיתמר המרמז לנו על הימצאה של בקתה. עוד חצי שעה עוברת ואנחנו נוחתים בבקתת עץ קטנה המונחת במרכזו של מה שהיה פעם מזמן קרקס קרחונים אדיר ונראה היום כפרסת מצוקים מרשימה המכוסה בכתמים לבנים של שלג. ללא ספק נוף מרשים למדי. השעה כבר כמעט 9 בערב, אנחנו מבשלים ארוחת ערב ופורשים לאיטנו לשינה עמוקה עמוקה וטובה טובה.
דייסה חמה ותה ויוצאים לדרך. היעד- גילספי פאס. האמצעי- טיפוס תלול למדי של 700 מטרים אנכיים. אנחנו הולכים במעלה העמק הקרחוני וכעבור 20 דקות מגיעים לפניה שמאלה. מבט קצר למעלה מספיק לנו כדי לעכל את הטיפוס. הכנה נפשית חפוזה והרגליים מתחילות לעלות, צעדים קטנים, לא מהירים, בקצב כזה שמשאיר מספיק מקום לנשימה ולא מתיש יותר מדי. שעתיים וחצי של עלייה והאוכף כבר נגלה לעינינו בשיא הדרו. מן העבר השני נפרשות פסגות גבוהות מאופק עד אופק, ככל שהעין יכולה להכיל, ושמיכת עננים רובצת גבוה מעל. למזג-אוויר יותר טוב מזה לא צריך לייחל.
אנו מוצאים מסתור קטן מהרוח, מבשלים תה חם, נחים קצת ועוברים אל היעד הבא- ירידה תלולה לא פחות אל עבר העמק הבא- Siberia river. המכשול הראשון מגיע בדמות מעבר של כ-300 מטר שלג במדרון תלול למדי. בהתחלה אנחנו עוד מנסים למדוד את צעדינו אך מהר מאוד אנחנו מתחילים לגלוש במהירות, מי על הרגליים ומי על התחת, במורד המדרון. לא רע בכלל, בהתחשב בעובדה שהשמש מקפידה להגיח מדי פעם לביקורים חפוזים ולייבש את המכנסיים הרטובות.
אך בזה לא תמה הירידה. שביל תלול וחלק מוריד אותנו עוד ועוד וכעבור עוד 30 דקות אנחנו נכנסים לתוך היער וממשיכים לרדת בתלילות. עוד שעה של ירידה ואנחנו מגיחים אל מחוץ לעצים אל תוך עמק רחב וירוק המוקף פסגות גבוהות ומושלגות ובמרכזו זורם Siberia river. מנוחה קצרה לשרירים ולברכיים, 45 דקות של הליכה כמעט מישורית ואנחנו מגיעים לבקתת עץ קצת יותר גדולה מהקודמת. יום ארוך וקשה מאחורינו- השיא של הטרק בהחלט היה שווה את המאמץ. אנחנו נחים בבקתה, מרגיעים את השרירים, אוכלים ארוחת ערב דשנה והולכים לישון מאוחר. מחר יום רגוע יחסית של טיול קצר בסביבה וחזרה לבקתה.
יקיצה טבעית, ארוחת בוקר קצרה ובשעה 10:00 אנחנו לוקחים תיקים קטנים ויוצאים, תחת טפטוף קל שמתחזק ונחלש חליפות, לכיוון crucible lake- אגם קפוא היושב גבוה במעלה אחד הערוצים הנשפכים אל העמק. הליכה של 45 דקות בחזרה במעלה העמק, לנקודה בה ירדנו אליו (לעמק) אתמול, חציות מהירות של הנהר פה ושם (אחרי הכל, אנחנו כבר מתורגלים היטב) ואנחנו נכנסים אל תוך היער לעליה תלולה מאוד, הפעם בצידו המערבי של העמק. שעתיים של טיפוס, חצייה נוספת של נחל קפוא במיוחד וכעבור 3 שעות מהבקתה אנחנו מגיעים שוב לפרסת מצוקים שהיתה בעברה גם היא קרקס קרחונים, ובחיקה אגם בינוני המכוסה כולו במעטה עבה של שלג וקרח. מפולת קטנה, קיאה (kea- תוכי גדול וחטטן החי בגבהים הניו-זילנדים ולא פוחד מכלום) חצופה שקופצת לביקור, עוגיות וקצת פירות יבשים, תה שמתבשל ונהרס בטעות עם מלח במקום סוכר, ואנחנו סוגרים שעה של רביצה ליד האגם ומתחילים לרדת בחזרה בתלילות אל הבקתה.
מאונט אספירינג
הירידה לא עוברת הרבה יותר מהר מהעלייה וכעבור 3 שעות אנחנו בחזרה בבקתה, נחים, מנמנמים ואוכלים ארוחת ערב מוקדמת. לילה שקט ונעים עובר על כוחותינו ב-Mt. Aspiring national park ובוקר בהיר מפציע מעל לרכס. התארגנות שלווה ואיטית, ארוחת בוקר קצרצרה ואנחנו יוצאים אל הדרך, אל היום הרביעי והאחרון של הטרק. ירידה מתונה במורד העמק, אנחנו נכנסים אל תוך היער לעליה קצרה ולאחריה ירידה תלולה למדי, כשמדי פעם מפתיע מטוס צהוב וחולף מעלינו או אפילו בגובה העיניים ומקשט את רחש המים הגועשים מרחוק בטרטור מנועים.
שעתיים אחרי היציאה מהבקתה אנחנו נוחתים מחוץ ליער אל עמק נהר ה-young, שמוביל אותנו מזרחה ונשפך בסופו של דבר אל ה- makarora river המוכר מהיום הראשון של הטרק. המחשבה על החצייה הבלתי נמנעת בחזרה אל גדתו האחרת של ה-makarora מנקרת במוחנו ללא הרף, אך בינתיים מחכים לנו עוד אי-אלו קילומטרים במורד העמק, לפעמים בתוך היער ולפעמים על גדת הנהר. כעבור שעתיים נוספות העמק מתחיל להיפתח ואנחנו מתחילים להרגיש את סופו של הטרק אך הנהר עדיין לא נראה באופק.
עוד שעה וחצי של הליכה בעשב גבוה בין עדרי פרות וכבשים ומרחוק נשמע רעש שליו של מים זורמים. עוד 500 מטר ואנחנו עומדים חסרי-אונים מול נהר עמוק ומהיר שזורם לפנינו ולא מניח לנו הנחות או מאפשר לנו לחצות. הליכה קצרה במעלה העמק תוך חיפוש אחרי מקום נוח לחצייה כשלפתע נשמע מרחוק זמזום של מנוע. דקה קצרה חולפת ושתי סירות jetboat נעצרות לידנו ומציעות לנו טרמפ אל הגדה השניה. בקלילות מפתיעה אנחנו מתגברים על המכשול המפחיד הזה ומגיעים אל הגדה המזרחית, הכמעט בטוחה, של הנהר. עוד כמה חציות קלות יותר וק"מ נוסף של הליכה בשטח מרעה ואנחנו מגיעים לכביש ומסכמים טרק מרהיב ביופיו ומאתגר במיוחד. הגילספי פאס מוכתר כאחד הטרקים היפים והטובים בניו-זילנד, פה אחד!
כתב וצלם: אהד מס
