גיחה ספונטית לצפון יוון
בחג ראשון של סוכות 2017 יצאנו אישתי ואני לטיול בזק בצפון יוון. הזמנו מהיום למחר טיסה לסלוניקי, כאשר היה ידוע לנו שהסיכוי שנשהה בעיר הוא נמוך ביותר. אנחנו לא זוג של בטן גב ואנחנו מעדיפים לשכור רכב ולצאת ל”רודטריפ”.
נחתנו בסלוניקי בשעת צהריים מוקדמת ומיד נאספנו על ידי נציג של חברת השכרת הרכב שבחרנו בה. בנמל התעופה של סלוניקי, בניגוד לכרתים או למונטנגרו (הטיולים האחרונים שלנו), לא נראה שחברות רבות מחזיקות מגרשים להשכרת רכב, ובמקום זאת הם פשוט אוספים שוכרי רכב לסוכנות שלהם שנמצאת מספר דקות נסיעה משם. בכדי שהוא ימצא אתכם יש לצאת החוצה לאחר איסוף הכבודה ולחפש אדם שנושא שלט עם השם שלכם או לחפש נהג וואן עם לוגו של החברה שממנה השכרתם.
בחרנו בחברת “Auto Union” שהיו מאוד נחמדים ושרותיים. השכרנו רכב “ניסאן מיקרה” עם הילוכים אוטומטיים. בכלל, בבלקן וביוון עדיף לטעמי להשכיר רכב בעל גיר אוטומטי, במיוחד אם רגילים לכך בארץ. אין זה סוד שארצות אלו משופעות בהרים, עליות, ירידות ועיקולים אינסופיים בכבישים עם נתיב אחד בכל כיוון. רכב עם הילוכים אוטומטים עשוי להיות יקר יותר, אך חוסך כאבי ראש. הניסאן מיקרה שהשכרנו עשתה עבודה מצוינת ולא היו לנו בעיות כלשהם. שילמנו במזומן והפקדנו פיקדון של 900 אירו! בכרטיס האשראי. זו הפעם הראשונה שביקשו ממני פיקדון ועוד בסכום כל כך גבוה. בסופו של דבר הרכב הוחזר לסוכנות בשלום ולא עשו לנו שום בעיות או הצגות לאחר ההחזרה.
אודות המסלול שלנו
הטיול שלנו ארך 4 לילות ו5 ימים. בין 3-7.10.2017. לפני שארחיב על המקומות שביקרנו בהם, אציג את המסלול באופן כללי. מכיוון שהזמנו את הכרטיסים מהיום למחר, תרתי משמע, בדקנו באתר למטייל מספר מסלולים של מספר ימים בצפון יוון ומצאנו מסלול אחד שאליו הכי התחברנו והטיול בזק שלנו התבסס בעיקר עליו. מדובר במסלול מעגלי של משתמש בשם benbayer וניתן לקרוא אודות המסלול, כאן.
לאחר שנחתנו בסלוניקי המשכנו לEdessa, עיירת המפלים, לאחר מכן המשכנו לKastoria, עיירת חורף מקסימה למרגלות אגם יפהפה עם שם דומה. ביום השני המשכנו מעיירה זו לכיוון מנזרי מטאורה המדהימים וסיימנו בפורטאריה שבחצי האי פיליון. ביום השלישי נסענו לצידו השני של החדק של חצי האי פיליון לכיוון זגורה וחוף מילופוטאמוס, ביום הרביעי המשכנו לשוטט באזור חצי האי ועשינו דרכינו חזרה לכיוון סלוניקי עם עצירה בעיירת החוף פלאטומאנוס שבאזור הר האולימפוס. ביומינו האחרון שוטטנו קצת בהר האולימפוס ובעיירה ליטוחורו וסיימנו בסלוניקי, בנמל התעופה הבינ”ל. מסלול של 5 ימים שהרגיש בנמל התעופה של סלוניקי כמו מסלול של מספר שבועות.
לכאורה נשמע המון או שכלל לא, אך גמענו כ-900 ק”מ ומיכל וחצי של דלק שהם בערך 100 אירו, ואם אתם תוהים לגבי ההבדלים בין התמונה למה שאני כותב.. המסלול בתמונה לא כולל את הפעמים שהלכנו לאיבוד בחצי האי פיליון.. :) חצי האי פיליון התגלה כGPS not friendly . הנסיעות בין המקומות לא ארכו לרוב יותר משעתיים עד שעתיים וחצי והכבישים במרבית הזמן היו טובים למדי ודי שוממים. הותקלנו בעשרות שלטים של מצלמות מהירות בעיקר, פחות מכך במצלמות בשטח וכמעט אפס נוכחות של משטרת התנועה בכבישים (בדיוק כמו בכרתים). פגשנו גם בכבישי אגרה מעצבנים בדרך חזרה לסלוניקי, שם משלמים לפי מקטעים ויש לא מעט כאלו. כל אלו לא הפריעו לנו ליהנות ממזג אוויר יחסית נוח (פרט ליום האחרון שהיה די חורפי), מאוכל מצוין וקבלת אורחים חמה של היוונים בתקופה בה אין כמעט תיירים בצפון יוון, ולכל אלו שאמרו שאין כמעט ישראלים בצפון יוון.. 80% מהתיירים שראינו היו מישראל.
אינני יודע מה המחירים בצפון יוון במהלך ה”עונה”, אך מצאנו ש”לאחר העונה” מקומות הלינה ששהינו בהם היו יחסית זולים בסביבות 40-60 אירו ללילה, ברובם המחיר כלל גם ארוחת בוקר. כל המארחים היו נחמדים מאוד. לנו בבתי מלון בקסטוריה, פורטאריה ובפלאטומאנוס. לא בחרנו במלונות פאר, אך המלונות היו מספקים למדי מבחינת נוחות וארוחות הבוקר היו מספקות גם כן, בתמורה למחיר כמובן. נפרט על המקומות הללו בהמשך.
חלק ב' של הרודריפ ביוון (בקרוב)
