בדיוק כמו המונדיאל של הכדורגל, מדי ארבע שנים נערך טורניר הגביע העולמי ברוגבי. השנה יערך הטורניר בניו זילנד, שהיא כידוע לכל מדינה שחיה ונושמת את הרוגבי. בדיוק כמו שבברזיל הדת היא כדורגל ובהודו זה הקריקט ובאינדונזיה זה כדור-נוצה... כך ניתן להבין את חשיבות הרוגבי בניו זילנד. במדינה שבה יש 4 מיליון בני אדם בלבד, כ-140 אלף מתוכם רשומים כשחקני רוגבי!! ובגביע העולמי הקרוב, לא יהיו הנחות לשחקני ה"אול-בלאקס" המארחים, שכן מצופה מהם לזכות בגביע ולהוכיח סוף כל סוף שהם הטובים בעולם.בדרך לתואר הם יצטרכו לגבור על נבחרות חזקות נוספות כדוגמת השכנה האוסטרלית ודרום אפריקה, אלופת העולם הנוכחית.
המורשת של וויליאם אליס
ההיסטוריה של הרוגבי מעניינת מאוד, נולדה אי שם בתחילת המאה ה-19 במהלך משחק כדורגל רגיל בבי"ס יוקרתי בשם רוגבי באנגליה. כאשר אחד הנערים החליט להשתטות בזמן המשחק ורץ עם הכדור צמוד לגופו ובין זרועותיו. לאותו נער קוראים וויליאם ווב אליס ועל שמו, כהוקרה, נקרא הגביע הנכסף שמוענק פעם בארבע שנים לזוכה בטורניר. מאז הרוגבי קיבל את הכבוד ועדיין מחכה להכרה עולמית רחבה יותר. הענף הספורטיבי הינו פופולארי בקרב שאריות האימפריה הבריטית. ברמה המקצוענית הוא משוחק באי הבריטי, בדרום אפריקה, אוסטרליה, צרפת, ארגנטינה, האיים הפאסיפים וכמובן ניו זילנד, שם הרוגבי הינו הספורט החזק והשולט. אחד האייקונים של נבחרת ניו זילנד והרוגבי בכלל הוא ריקוד ההאקה שהם מבצעים לפני כל משחק בינלאומי.
60 שניות על חוקי רוגבי
רוגבי הוא משחק המשוחק בשתי מחציות בנות 40 דקות כל אחת. אין זמן פציעות וכאשר תם הזמן משחקים עד שהמשחק נעצר ואחת הקבוצות מאבדת את הכדור או בועטת אותו החוצה. קשה שלא להבחין בשערים דמויי האות H, הניצבים בשני צידי המגרש, השחלת הכדור האליפטי בין שני העמודים הגבוהים, אם תוך כדי מהלך המשחק או מבעיטת עונשין, תקנה 3 נקודות. מאחורי השערים נמצאת רחבת ההגנה וכאשר הקבוצה התוקפת מצליחה להניח את הכדור בתוך הרחבה, היא צוברת 5 נקודות. כאשר יש לה הזדמנות נוספת להשלים עוד 2 נקודות בבעיטת המרה כבונוס על הנחת הכדור בתוך הרחבה (הנחת הכדור בתוך הרחבה נקראת טריי בעגה מקצועית). בין לבין אסור לשחקנים למסור את הכדור קדימה, אלא רק אחורה. עדיין ניתן לבעוט אותו קדימה.
שתי פעולות נוספות שרואים לא מעט על המגרש - כדור ביניים (סקראם) מאגד את החברה הגדולים יחדיו לשתי קבוצות הנאבקות זו בזו לשחרר את הכדור שמוכנס לתוך הערימה. הוצאות החוץ (ליין אאוט) אולי נראות כמו משהו שדומה לריקוד שורות, אבל זה לא ריקוד שורות ועדיין אחד הפעולות המלהיבות במשחק הרוגבי. כמו בכדורגל לשחקנים מחולקים כרטיסים צהובים ואדומים, כאשר כרטיס צהוב שולח את השחקן החוצה לעשר דקות, וכרטיס אדום מרחיק אותו מן המגרש. בניגוד לכדורגל, כרטיסים אלו לא מחולקים בסיטונאות על ידי השופט. שוני נוסף ממשחק הכדורגל הוא שברגע ששחקן נפצע ומדמם, הוא יורד מהמגרש לקבל טיפול ושחקן אחר מחליף אותו עד שהוא חוזר לשחק. תודו שבאנגלית זה לא נשמע טוב - "Blood replacement". אבל מצד שני כל הרוגבי קיבל תווית לא נכונה של ספורט אלים, למרות שבדרך כל הרוגבי הוא ספורט פיזי ופחות אלים מפוטבול אמריקאי או הוקי קרח. וכאן הסתיימו להן ה-60 שניות על חוקי הרוגבי.
ההיסטוריה של הרוגבי מעניינת מאוד, נולדה אי שם בתחילת המאה ה-19 במהלך משחק כדורגל רגיל בבי"ס יוקרתי בשם רוגבי באנגליה. כאשר אחד הנערים החליט להשתטות בזמן המשחק ורץ עם הכדור צמוד לגופו ובין זרועותיו. לאותו נער קוראים וויליאם ווב אליס ועל שמו, כהוקרה, נקרא הגביע הנכסף שמוענק פעם בארבע שנים לזוכה בטורניר. מאז הרוגבי קיבל את הכבוד ועדיין מחכה להכרה עולמית רחבה יותר. הענף הספורטיבי הינו פופולארי בקרב שאריות האימפריה הבריטית. ברמה המקצוענית הוא משוחק באי הבריטי, בדרום אפריקה, אוסטרליה, צרפת, ארגנטינה, האיים הפאסיפים וכמובן ניו זילנד, שם הרוגבי הינו הספורט החזק והשולט. אחד האייקונים של נבחרת ניו זילנד והרוגבי בכלל הוא ריקוד ההאקה שהם מבצעים לפני כל משחק בינלאומי.
60 שניות על חוקי רוגבי
רוגבי הוא משחק המשוחק בשתי מחציות בנות 40 דקות כל אחת. אין זמן פציעות וכאשר תם הזמן משחקים עד שהמשחק נעצר ואחת הקבוצות מאבדת את הכדור או בועטת אותו החוצה. קשה שלא להבחין בשערים דמויי האות H, הניצבים בשני צידי המגרש, השחלת הכדור האליפטי בין שני העמודים הגבוהים, אם תוך כדי מהלך המשחק או מבעיטת עונשין, תקנה 3 נקודות. מאחורי השערים נמצאת רחבת ההגנה וכאשר הקבוצה התוקפת מצליחה להניח את הכדור בתוך הרחבה, היא צוברת 5 נקודות. כאשר יש לה הזדמנות נוספת להשלים עוד 2 נקודות בבעיטת המרה כבונוס על הנחת הכדור בתוך הרחבה (הנחת הכדור בתוך הרחבה נקראת טריי בעגה מקצועית). בין לבין אסור לשחקנים למסור את הכדור קדימה, אלא רק אחורה. עדיין ניתן לבעוט אותו קדימה.
שתי פעולות נוספות שרואים לא מעט על המגרש - כדור ביניים (סקראם) מאגד את החברה הגדולים יחדיו לשתי קבוצות הנאבקות זו בזו לשחרר את הכדור שמוכנס לתוך הערימה. הוצאות החוץ (ליין אאוט) אולי נראות כמו משהו שדומה לריקוד שורות, אבל זה לא ריקוד שורות ועדיין אחד הפעולות המלהיבות במשחק הרוגבי. כמו בכדורגל לשחקנים מחולקים כרטיסים צהובים ואדומים, כאשר כרטיס צהוב שולח את השחקן החוצה לעשר דקות, וכרטיס אדום מרחיק אותו מן המגרש. בניגוד לכדורגל, כרטיסים אלו לא מחולקים בסיטונאות על ידי השופט. שוני נוסף ממשחק הכדורגל הוא שברגע ששחקן נפצע ומדמם, הוא יורד מהמגרש לקבל טיפול ושחקן אחר מחליף אותו עד שהוא חוזר לשחק. תודו שבאנגלית זה לא נשמע טוב - "Blood replacement". אבל מצד שני כל הרוגבי קיבל תווית לא נכונה של ספורט אלים, למרות שבדרך כל הרוגבי הוא ספורט פיזי ופחות אלים מפוטבול אמריקאי או הוקי קרח. וכאן הסתיימו להן ה-60 שניות על חוקי הרוגבי.
הטורניר והתחזיות
בטורניר שיערך כשישה שבועות משתתפות 20 מדינות. 12 מתוכן העפילו באופן די אוטומטי, וזאת אולי מפני שאין להן ממש תחרות. הבדלי הפערים לא ממש מאפשרים קיום מוקדמות כמו זה שיש בכדורגל. על שמונת המקומות הנוספים מתחרות קצת יותר מ-80 נבחרות, למיטב הבנתי גם כן בשיטה הזויה משהו, בה הנבחרות המדורגות נמוך יחסית, משחקות יותר משחקים ויותר סיבובי העפלה. השנה יהיה ניתן למצוא מספר קבוצות של הגוש הסובייטי לשעבר, ביחד עם גיאורגיה שהחלה לתפוס מקום של קבע בגביע העולמי, תשתתף גם רוסיה. אוקראינה וליטא לא היו רחוקות מלהעפיל גם הן לטורניר. מעניין יהיה לראות אם רוסיה בהופעת הבכורה שלה בטורניר תצליח להתמודד בשלב הבתים בצורה כלשהי מול נבחרת אוסטרליה המגה-עוצמתית (הימור גס – האוסטרלים ינצחו בהפרש תלת ספרתי).
מבדיקה מדוקדקת של שלב הבתים, קשה שלא לחכך את הידיים בהנאה. מצפים מפגשים מרתקים למדי בנוסף למשחקים חד-צדדיים. בבית A ניו זילנד המארחת תעפיל כנראה מהמקום הראשון, וצרפת כנראה תעפיל מהמקום השני. אולי טונגה תפתיע, אולי בכלל יפן... בבית B אנגליה תיכנס למלחמה עם ארגנטינה, תרתי משמע. יהיה קרב ענקים בן הנבחרות שכנראה ילחמו על המקום הראשון והשני - אבל האנגלים לדעתי יסיימו ראשונים. האוסטרלים שהוגרלו לבית C קיבלו בית יחסית קל כאשר העולה השנייה ממנו צפויה להיות אירלנד. בבית D אלופת העולם תזיע קצת מול ויילס והחבר'ה מהאיים. אם לא יקרו תקלות בדרך, ניו זילנד, אנגליה, דרום אפריקה ואוסטרליה צפויות לעלות מהמקום הראשון וגם להמשיך לחצי הגמר, כאשר לאנגלים צפויים חיים קשים בשלב הרבע גמר מול צרפת, והמנצחת מבינהן תתמודד מול אוסטרליה בחצי גמר. ניו זילנד ודרום אפריקה, המארחת מול אלופת העולם בהתאמה, צפויות לאייש את החצי גמר השני. ובתחושת בטן צורבת משהו, ה"וואלאביס" (אוסטרליה) ו"האול בלאקס" (ניו זילנד) יפגשו ב23.10.11 באוקלנד, באדן פארק, לקרב איתנים בגמר הגביע העולמי. אך כמו לפני 4 שנים ובמיוחד ב-1999, לפעמים מתרחשות בדרך סנסציות.
בטורניר שיערך כשישה שבועות משתתפות 20 מדינות. 12 מתוכן העפילו באופן די אוטומטי, וזאת אולי מפני שאין להן ממש תחרות. הבדלי הפערים לא ממש מאפשרים קיום מוקדמות כמו זה שיש בכדורגל. על שמונת המקומות הנוספים מתחרות קצת יותר מ-80 נבחרות, למיטב הבנתי גם כן בשיטה הזויה משהו, בה הנבחרות המדורגות נמוך יחסית, משחקות יותר משחקים ויותר סיבובי העפלה. השנה יהיה ניתן למצוא מספר קבוצות של הגוש הסובייטי לשעבר, ביחד עם גיאורגיה שהחלה לתפוס מקום של קבע בגביע העולמי, תשתתף גם רוסיה. אוקראינה וליטא לא היו רחוקות מלהעפיל גם הן לטורניר. מעניין יהיה לראות אם רוסיה בהופעת הבכורה שלה בטורניר תצליח להתמודד בשלב הבתים בצורה כלשהי מול נבחרת אוסטרליה המגה-עוצמתית (הימור גס – האוסטרלים ינצחו בהפרש תלת ספרתי).
מבדיקה מדוקדקת של שלב הבתים, קשה שלא לחכך את הידיים בהנאה. מצפים מפגשים מרתקים למדי בנוסף למשחקים חד-צדדיים. בבית A ניו זילנד המארחת תעפיל כנראה מהמקום הראשון, וצרפת כנראה תעפיל מהמקום השני. אולי טונגה תפתיע, אולי בכלל יפן... בבית B אנגליה תיכנס למלחמה עם ארגנטינה, תרתי משמע. יהיה קרב ענקים בן הנבחרות שכנראה ילחמו על המקום הראשון והשני - אבל האנגלים לדעתי יסיימו ראשונים. האוסטרלים שהוגרלו לבית C קיבלו בית יחסית קל כאשר העולה השנייה ממנו צפויה להיות אירלנד. בבית D אלופת העולם תזיע קצת מול ויילס והחבר'ה מהאיים. אם לא יקרו תקלות בדרך, ניו זילנד, אנגליה, דרום אפריקה ואוסטרליה צפויות לעלות מהמקום הראשון וגם להמשיך לחצי הגמר, כאשר לאנגלים צפויים חיים קשים בשלב הרבע גמר מול צרפת, והמנצחת מבינהן תתמודד מול אוסטרליה בחצי גמר. ניו זילנד ודרום אפריקה, המארחת מול אלופת העולם בהתאמה, צפויות לאייש את החצי גמר השני. ובתחושת בטן צורבת משהו, ה"וואלאביס" (אוסטרליה) ו"האול בלאקס" (ניו זילנד) יפגשו ב23.10.11 באוקלנד, באדן פארק, לקרב איתנים בגמר הגביע העולמי. אך כמו לפני 4 שנים ובמיוחד ב-1999, לפעמים מתרחשות בדרך סנסציות.
רוגבי בארץ הקודש
ליין אאוט או שניים על הרוגבי בישראל. בארץ הקודש הרוגבי חי קיים ובועט. בשנים האחרונות הנבחרת הלאומית שלנו נחלה לא מעט הצלחות בזירה הבינלאומית, הצליחה להעפיל לדרג גבוה יותר וכיום בעמדה טובה מאוד בשביל להעפיל עוד דרג בסיום העונה הזו של 2011-2012. הלוחמים בכחול לבן ספגו לא מכבר הפסד ראשון אחרי סדרה ארוכה של 12 ניצחונות רצופים. אילולא ההפסד, ישראל הייתה משווה את שיא הניצחונות הרצופים באירופה, כאשר גם השיא העולמי של 17 ניצחונות רצופים היה בהישג יד. המאזן הנפלא של 13 ניצחונות והפסד, הקנה לישראל עליה של יותר מ-25 שלבים בדירוג העולמי. הישג מצוין לנבחרת, שרק לפני כן דשדשה במשך שנים מסביב למקום האחרון. כאשר בודקים את הנתונים, קשה שלא להתרשם מעצם גודל ההישג שכן בישראל רשומים בסביבות ה-600 שחקנים בלבד! בליגת הגברים המקומית יש כיום רק חמש קבוצות ומספר הליגיונרים מצומצם. בליגת הנשים יש רק שלוש קבוצות, ועל כן ההישגים של נבחרת הנשים באליפויות אירופה מרשימים עוד יותר.
בדרך לגביע העולמי, הנבחרת נעצרה על ידי ליטא שכמעט והצליחה בעצמה להעפיל לטורניר הנחשק, רק שלקראת סיבובי העפלה האחרונים הפסידה את מקומה לנבחרת אחרת. זהו לא פוסט על הרוגבי הישראלי, שסיכוייו להגיע לאולימפיאדת ריו 2016 במתכונת המשחק של ה"שביעיות" גבוהים בעשרות מונים מסיכוייה של נבחרת הכדורגל להעפיל לאיזשהו טורניר בינ"ל באיזשהו שלב של המאה הנוכחית. בניגוד לכדורגל, שחקני הרוגבי משחקים משחק הקרבה מהלב ומהנשמה ולא רואים שום הכנסה כלכלית מהמשחק. בעוד ששחקני הכדורגל נזהרים על הלק בציפורניים, שחקני הרוגבי מקריבים את כל מה שיש להם בשביל לעצור את היריב. באופן תמוה מוסדות כמו ה"טוטו" עדיין מעדיפים להמשיך ולהזרים כספים לכדורגל וענפי ספורט כושלים אחרים, וזאת על אף רצף הכשלונות החוזרים ונשנים של ענפי הספורט "הבכירים". למרות כל זאת ענף הרוגבי בארץ צובר תאוצה ופרסום, והרי סרטון חביב שנועד לקדם את הרוגבי בארץ.
בנוסף לתיאורי חוקי המשחק שכתבתי מוקדם יותר יש גם מספר מתכונות של המשחק. גרסה של 15 שחקנים, עשיריות ושביעיות. "רוגבי יוניון" ו"רוגבי ליג". בארץ משחקים בעיקר את ה"רוגבי יוניון" ובעוד הגברים משחקים כיום את כל המתכונות, הנשים משחקות את גרסת השביעיות. לסיום אני רק יכול לקשר לבלוג הנפלא והאיכותי ביותר שיש לנו בשפה העיברית על רוגבי ונקרא "בלוגבי". בלוג פעיל למדי המתעדכן מספר פעמים בשבוע ומספק חדשות,מידע וידע רב על עולם הרוגבי בארץ ובעולם.
ליין אאוט או שניים על הרוגבי בישראל. בארץ הקודש הרוגבי חי קיים ובועט. בשנים האחרונות הנבחרת הלאומית שלנו נחלה לא מעט הצלחות בזירה הבינלאומית, הצליחה להעפיל לדרג גבוה יותר וכיום בעמדה טובה מאוד בשביל להעפיל עוד דרג בסיום העונה הזו של 2011-2012. הלוחמים בכחול לבן ספגו לא מכבר הפסד ראשון אחרי סדרה ארוכה של 12 ניצחונות רצופים. אילולא ההפסד, ישראל הייתה משווה את שיא הניצחונות הרצופים באירופה, כאשר גם השיא העולמי של 17 ניצחונות רצופים היה בהישג יד. המאזן הנפלא של 13 ניצחונות והפסד, הקנה לישראל עליה של יותר מ-25 שלבים בדירוג העולמי. הישג מצוין לנבחרת, שרק לפני כן דשדשה במשך שנים מסביב למקום האחרון. כאשר בודקים את הנתונים, קשה שלא להתרשם מעצם גודל ההישג שכן בישראל רשומים בסביבות ה-600 שחקנים בלבד! בליגת הגברים המקומית יש כיום רק חמש קבוצות ומספר הליגיונרים מצומצם. בליגת הנשים יש רק שלוש קבוצות, ועל כן ההישגים של נבחרת הנשים באליפויות אירופה מרשימים עוד יותר.
בדרך לגביע העולמי, הנבחרת נעצרה על ידי ליטא שכמעט והצליחה בעצמה להעפיל לטורניר הנחשק, רק שלקראת סיבובי העפלה האחרונים הפסידה את מקומה לנבחרת אחרת. זהו לא פוסט על הרוגבי הישראלי, שסיכוייו להגיע לאולימפיאדת ריו 2016 במתכונת המשחק של ה"שביעיות" גבוהים בעשרות מונים מסיכוייה של נבחרת הכדורגל להעפיל לאיזשהו טורניר בינ"ל באיזשהו שלב של המאה הנוכחית. בניגוד לכדורגל, שחקני הרוגבי משחקים משחק הקרבה מהלב ומהנשמה ולא רואים שום הכנסה כלכלית מהמשחק. בעוד ששחקני הכדורגל נזהרים על הלק בציפורניים, שחקני הרוגבי מקריבים את כל מה שיש להם בשביל לעצור את היריב. באופן תמוה מוסדות כמו ה"טוטו" עדיין מעדיפים להמשיך ולהזרים כספים לכדורגל וענפי ספורט כושלים אחרים, וזאת על אף רצף הכשלונות החוזרים ונשנים של ענפי הספורט "הבכירים". למרות כל זאת ענף הרוגבי בארץ צובר תאוצה ופרסום, והרי סרטון חביב שנועד לקדם את הרוגבי בארץ.
בנוסף לתיאורי חוקי המשחק שכתבתי מוקדם יותר יש גם מספר מתכונות של המשחק. גרסה של 15 שחקנים, עשיריות ושביעיות. "רוגבי יוניון" ו"רוגבי ליג". בארץ משחקים בעיקר את ה"רוגבי יוניון" ובעוד הגברים משחקים כיום את כל המתכונות, הנשים משחקות את גרסת השביעיות. לסיום אני רק יכול לקשר לבלוג הנפלא והאיכותי ביותר שיש לנו בשפה העיברית על רוגבי ונקרא "בלוגבי". בלוג פעיל למדי המתעדכן מספר פעמים בשבוע ומספק חדשות,מידע וידע רב על עולם הרוגבי בארץ ובעולם.
אגדה ושמה ג'ונה לומו
אגדות ברוגבי לא חסרות ואולי המוכר מבין כולן הוא ג'ונה לומו. אותו בן האיים שהיגר לניו זילנד ובעל נתוני פיסיים מצוינים. בשיא הקריירה שלו בשנת 1995 גובהו גירד את שני המטרים, משקל גופו הגיע למסת שרירים של 120 ק"ג, ויכולת האצה שלו הסתכמה בגמיעת 100 מטרים בפחות מ-12 שניות.. הבחור החביב הזה פשוט היה דורס כל מה שעמד בינו לבין קו הטריי של הקבוצה היריבה, כאשר שחקני היריב מנסים לדלוק אחריו או לתפוס אותו במטרה להפילו לכר הדשא. לצערנו הוא ייזכר כמי שפרש בטרם עת מן המשחק בגלל בעיות רפואיות שונות וכמי שלא הצליח להביא לניו זילנד את הגביע העולמי. מאז פרישתו, לא קם שחקן בעל נתונים זהים, האם בטורניר הקרוב נראה סוף כל סוף יורש?
אגדות ברוגבי לא חסרות ואולי המוכר מבין כולן הוא ג'ונה לומו. אותו בן האיים שהיגר לניו זילנד ובעל נתוני פיסיים מצוינים. בשיא הקריירה שלו בשנת 1995 גובהו גירד את שני המטרים, משקל גופו הגיע למסת שרירים של 120 ק"ג, ויכולת האצה שלו הסתכמה בגמיעת 100 מטרים בפחות מ-12 שניות.. הבחור החביב הזה פשוט היה דורס כל מה שעמד בינו לבין קו הטריי של הקבוצה היריבה, כאשר שחקני היריב מנסים לדלוק אחריו או לתפוס אותו במטרה להפילו לכר הדשא. לצערנו הוא ייזכר כמי שפרש בטרם עת מן המשחק בגלל בעיות רפואיות שונות וכמי שלא הצליח להביא לניו זילנד את הגביע העולמי. מאז פרישתו, לא קם שחקן בעל נתונים זהים, האם בטורניר הקרוב נראה סוף כל סוף יורש?
רשמו לעצמכם ופנו את הלו"ז לחודש וחצי הקרוב, כי טירוף הרוגבי יחל ביום שישי ה9.9.11 בשעה 10:30 ויסתיים בשלהי חודש אוקטובר. לראשונה יהיו שידורים בערוץ ספורט 1 או ספורט 2. מי תניף בעוד שישה שבועות את הגביע? האם תהיה זו ניו זילנד הפייבוריטית? או השכנים האוסטרלים הנמרצים שנמצאים ביכולת טובה למדי? אולי דווקא אלופת העולם, דרום אפריקה, תצליח להגן על תוארה? ואולי.. אולי אנגליה תעשה זאת שוב..
צפייה מהנה וחג רוגבי שמח!
