סיפור אהבה עם קרייסטצ'רץ', או איך הגעתי לשם חמש פעמים בחצי שנה (פוסט בעקבות רעידת האדמה)

העיר קריסטצ'רץ' זכורה לי לטובה עוד מהימים שבהם שהיתי בניו זילנד. בדרכים כאלו ואחרות הגעתי לעיר לא פחות מחמש פעמים במהלך ששת חודשי השהות שלי בארץ המדהימה הזו.
 

בימים אלו, בהם משרדי הנסיעות היו סגורים שותפי להשכרת הרכב נשאר צמוד למכונית השכורה במהלך שעות היום ומיעט להתרחק ממנה. בעוד אני משוטט במרחבי העיר ה"אנגלית" הזו נתקלתי ביום הראשון שלי בארוע ספורט שלא נתקלים בו באופן רגיל, לא האמנתי למראה עיניי כאשר ראיתי שורה של גברים לבושים בבגדי כבאים מתמודדים זה מול זה במה שהיה "אולימפיאדת מכבי אש". בעגת רחוב החבר'ה האלו היו ";סוסים" ולא יאמן כמה חזקים הם היו, לסחוב בובות השוקלות כמעט 90 ק"ג מנקודה א' עד לנקודה ב', או להרים מטען כבד מהאדמה עם גלגלת מהקומה העליונה של המתקן פיגומים, לראשה הם טיפסו בדרך לא דרך.

כמובן שביקרתי גם באזור כיכר הקתדרלה, ולא יכולתי להתעלם מעוברי אורח המשחקים שחמט על המדרכה המשובצת עם כלי משחק ופיונים ענקיים. הכיכר עצמה היא מקום נעים לשהות בו, ובמרחק הליכה מהכיכר ישנם מספר מוזיאונים, פארקים, בתי קפה, אינטרנט קפה, כנסיות ושבילים לאורך גדות נהר האבון החוצה את העיר. בכיכר הקתדרלה חלק מהחבר'ה הישראלים מנסים למכור את רכבם בחלק מימות השבוע. ומדי פעם מופיע ה"מכשף" המטיף על תחלואי העולם. בתקופה שבה הייתי הוא בילה יותר זמן בחופשה באוסטרליה מאשר זמן בהרצאות בפני קהל מסוקרן.

 כעבור מספר ימים המשכתי לכיוון עיירת הצפייה בלוויתנים קאיקורה, בדרך לטיול מעגלי שכלל את קאיקורה, סיבוב טעימות יין בבלנהיים, מוטואקה, נלסון, טרק אבל טזמן, וופינג באזור המקסים של גולדן ביי, היפי טרק, קרמיאה, ווסטפורט, אגמי נלסון וחזרה לקרייסטצ'רץ' במטרה ברורה לקנות רכב ולהאריך את הוויזה שלי בעוד שלושה חודשים ועל הדרך גם להוציא אישור עבודה לאוסטרליה.

פעם שנייה, מחפש רכב משומש לטיול עצמאי

השהות השניה שלי בעיר גם ארכה מספר לא מועט של ימים בהם תרתי ברחובות ובאכסניות אחר רכב משומש למדי, ולאחר שמצאתי רכב אצל סוחר מכוניות אירי, התחלתי להשלים ציוד לקמפינג וכדומה בעיקר מחנויות יד שניה כמו "Cash converters". על הדרך המשכתי לסייר ברחובות העיר, ביקרתי בשדרות בתי הקפה בסמוך לגדת נהר אבון, ובלילות ביליתי עם תרמילאים ישראלים שפגשתי בהוסטל במועדוני סנוקר ופאבים. באותה נשימה גם הארכתי את השהות שלי בניו זילנד בעוד חודשיים וחצי, מה שדרש ממני להתעורר מוקדם מאוד בבוקר בשביל לעמוד במקום טוב בתור של משרד הפנים. בנוסף, הגשתי בקשה לויזת עבודה לאוסטרליה דרך שגרירות אוסטרליה באוקלנד.

לאחר שלושה ימים בלבד מרכישת הרכב הלך לי המנוע, אחרי שהספקתי לטייל באקארואה בחצי האי באנקס ולחצות בקושי רב את מעבר ההרים ארתור (ארתור'ס פאס, Arthur's pass) ולהגיע לעיר גריימאות'. המנוע שבק חיים בדיוק בערב חג המולד ובדרכי לראות את הסלעים בפונאקיקי . וכל זאת רק שעות בודדות לפני ארוחת חג המולד המסורתית. למזלי הרב אזרחים טובים עצרו בשביל לסייע לי ולקחו אותי להוסטל באותו יעד.

 יום לאחר מכן, בחג המולד עצמו, התקשרתי לגרר והחזרתי את הרכב למוסך בגריימאות'. שהיתי מספר ימים בהוסטל Global Village הנהדר עד לאחר ראש השנה האזרחי. ללא ספק אחד ההוסטלים הטובים שהייתי בהם בכל טיוליי בעולם. שוחחתי בטלפון גם עם סוחר המכוניות האירי ששוחח גם עם מנהל המוסך. סוכם שאשוב לקרייסטצ'רץ' ונראה מה הוא יוכל לעשות למעני. בנתיים העברתי את הזמן במחיצת תרמילאית גרמניה שפגשתי מספר שבועות לפני כן בעיר ווסטפורט .

פעם שלישית, מקבל רכב משומש חלופי

מקץ שבוע בגריימאות' חזרתי באוטובוס לקרייסטצ'רץ', וכאן הייתי ממליץ לקחת את הרכבת הטראנס-אלפינית אקספרס (מידע) שיש בה קרון פתוח והנופים לאורך מסילת הברזל יכולים להיות גם עוצרי נשימה. לאחר שנפגשתי עם סוחר המכוניות האירי, הוא סיפק לי רכב אחר, וזאת על פי הסכם ג'נטלמני שערכנו בזמן הרכישה. כמובן שלקחתי לעצמי מספר ימים לשהות בעיר והעברתי אותם בין ההוסטל למרכז העיר, בדרך הייתי חולף על פני חנויות הספרים המשומשים ברחוב מנצ'סטר ומחפש ספרים של ג'ון גרישם ושל "שר הטבעות". פיתחתי הרגל להגיע בכל בוקר לבית קפה "ג'אווה" ,שממוקם בהמשך הרחוב מכיכר הקתדרלה לכיוון הפארק, עד שנהייתי שם לבן בית הקונה כוס קפה במחיר מוזל. עזבתי את קרייסטצ'רץ' בפעם השלישית, והפעם נעתי שוב לכיוון הצד המערבי של האי, הפעם דרך עיירת המעיינות החמיםהאנמר ספרינגס. 

פעם רביעית, שוב הרכב המשומש נדרש לתיקונים

 יומיים אחרי שעזבתי את העיר, חזרתי אליה שוב. השמשה הקדמית של הרכב נסדקה למיליוני רסיסים, ואני נשבעתי לא לעשות שוב קמפינג מחוץ לבית הקברות. נסעתי 160 ק"מ בשש שעות עם שמשות חירום מניילון, כאשר כל כמה עשרות ק"מ אני נאלץ להדביק אותן מחדש לפני שאלו יתעופפו עם הרוח. התקנת שמשה קדמית ברכב היא עניין שכנראה היה ניתן לעשות רק בעיר הגדולה באי, וזו הייתה הסיבה לביקורי הרביעי בעיר.

לאחר שהותקנה שמשה אחרת, עזבתי את העיר בפעם הרביעית וחזרתי שוב להאנמר ספרינג וחציתי את האי הדרומי לצידה המערבי בדיוק לפי התוכניות. עברתי בעיירה ריפטון ובעיר ווסטפורט, ושוב לפונאקיקי ולאחר מכן עצרתי לחצי שעה בגריימאות' בשביל לאסוף את הדרכון שלי עם אישור העבודה לאוסטרליה. מספר שבועות לפני ביקשתי משגרירות אוסטרליה לשלוח לי אותו לסניף הדואר בגריימאות'. זה בדיוק מה שהם עשו ועד שהחבר'ה שם בדואר הצליחו למצוא את הדרכון, הלב שלי הלם בחוזקה או שלא הלם כלל. המשכתי לעיירת אבני הג'אד, הוקיטיקה, והמשך דרומה דרך פארקים לאומיים שונים בחוף המערבי, מעבר ההרים האסט, אזור אגם וואנקה, פארק לאומי הר קוק, קווינסטאון, אזור פיורדלנד, הקטלינס וגיחה קצרה לאי סטיוארט איילנד, ובישורת האחרונה, עיר הסטונדטים, דנאדין וביקור אצל ניקי, יקירת התרמילאים הישראלים, באומארו. כל הסיבוב הזה ארך לי קרוב לחודשיים.

פעם חמישית ואחרונה, מחפש רוכש לרכב המשומש ומתכונן לקראת הטיול באוסטרליה

עשרה ימים לפני הטיסה שלי לאוסטרליה, הגעתי בפעם החמישית והאחרונה לקרייסטצ'רץ'. בניסיון נואש למכור את הרכב. שוטטתי בכל ההוסטלים בעיר ותליתי בכולן מודעות למכירת הרכב. רק זוג בריטי אחד פנה אלי וכשהצלחנו להיפגש בסופו של דבר, זה היה בדיוק אחרי ששבתי מבדיקה של הרכב במוסך, תוצאות הבדיקה היו קשות מנשוא ולאחר שהגשתי לבחור הבריטי את הדו"ח מהמוסך ובנוסף סיננתי לעברו כי אני לא יכול למכור לו רכב שלוודאי לא יחזיק מעמד עוד זמן רב, נפרדנו לשלום. כשאני מספר את זה לאנשים, אני מקבל ספקטרום רחב של תגובות, אבל יש לי את האמת הפנימית שלי איתה אני משתדל לצעוד לכל מקום.