מתחילים במסע – הדרך לEdessa והמפלים

רגע אחרי שקיבלנו את המפתחות לרכב השכור עשינו דרכינו לכיוון העיר אדסה (Edessa). רק שלפני כן עצרנו במרכז קניות 'קוסמוס' בכדי לרכוש סים לטלפון. מצאנו סים לשבוע במחיר של 15 אירו של חברת התקשורת היוונית Cosmote. זה היה הכי זול שמצאנו או יותר נכון שהיה להם.

הנסיעה לעיירה אדסה הייתה נסיעה נחמדה למדי בנופים של צפון יוון שחלקם היו זכורים לנו היטב מהטיול הקודם שלנו במונטנגרו, ולרגע הרגשתי שאנחנו ממשיכים את הטיול-ירח דבש-בחלקים שלנו ונדמה כי לא חלפו להם חודשיים מאז הגיחה הקודמת לבלקן.

לקח לי קצת זמן להבין את עניין הרמזורים. שלא כמו בארץ אין רמזור בצד השני של הצומת, כך שרצוי לעצור במרחק של משהו כמו עשרה מטרים לפני הצומת בכדי שיהיה אפשר לראות את הרמזור שנמצא רק בצד שלך. לאורך הכבישים יש לא מעט תמרורים של מצלמות מהירות אך בפועל נראה שחלקם הם תמרורי סרק ואין באמת מצלמות, אלא אם כן הצליחו להחביא אותם די טוב בין הצמחייה בצידי הדרך. על ניידות של משטרת התנועה אין כמעט מה להזכיר מאחר ולא רואים אותם בשום מקום. האמת שגם רכבים אחרים כמעט ולא.

אדסה היא עיר או עיירה על צלע של הר ומה שמייחד אותה או לפחות הופך אותה לאטרקציה תיירותית הם מפליה העצומים והיפהפיים שניתן להגיע אליהם ברגל ממרכז העיירה. בעיקרון כאשר מגיעים לסביבת העיירה אדסה יש לעקוב אחר השלטים החומים שרשום בהם Waterfalls עד שבשלב מסוים מגיעים למסעדה שנמצאת ממש מעל המפלים וניתן לזהותה לפי הנהר בכניסה אליה. ניתן ללכת מסביב למסעדה ולראות את הנהר הסואן וכמויות המים האדירות והבלתי נגמרות היוצרות את המפל העצום. בתחילה חשבתי שזה כל מה שיש לראות וקצת התאכזבתי אך אז מצאנו שיש מסלול עם מדרגות המוביל לנקודות תצפית שונות על המפל ומתגלה שיש יותר ממפל אחד ובנוסף כל מיני שלטים שמציינים שבעבר ניצלו את המפלים האלו לכל מיני מפעלים ותחנות כוח מקומיות. ירדנו עד למטה, כאשר יש צורך לגלות ערנות מאחר שחלק מהמדרגות עשויות להיות חלקות בגלל המפל. בנקודה מסוימת ניתן גם ללכת אל מאחורי המפל ולתצפת על הנוף כאשר המפל לפניך. בהחלט מקום נהדר לקחת סלפי או תמונות. הירידה והעלייה במדרגות היא לא קשה בכלל ולא אורכת זמן רב.

...

המפלים הם אולי האטרקציה הראשית של העיירה, שמחזיקה עוד מספר אטרקציות כמו העיר העתיקה עם מבנים יוונים מסורתיים ועתיקים וכן גשרים רבים מעל הנהרות ונחלים שחוצים את העיר המזכירים קצת את עיירת התיירות הצפונית שלנו, נהריה.

כמו בכל עיירה שלווה ושובת לב, חיפשנו מקום ללגום בו קפה. נמענו מהמסעדה כי למרות שהייתה שוממת בשלב הזה של השנה, חיפשנו משהו אינטימי יותר ושוטטנו ברחובות העיירה עד שאיתרנו בר-ספורט שאולי היה חלק מגסטהאוס. ניתן לאתר את המקום לפי העיצוב היחודי שלו. תפאורת ספורט כמו לוח כדורסל עם כדורסל תלוי על טבעת הסל ויש גם פריטי ספורט נוספים. העובדים שם היו נחמדים ואדיבים, לא ידעו יותר מדי אנגלית, אך ניסו בכל זאת לעזור לנו כמה שיותר ולהסביר לנו מה יש עוד לראות בעיירה ומה יש לעשות בקסטוריה, היעד הבא שלנו. בין לבין שיחקנו במקום “טאקי”. המוכר שטען שזו הפעם הראשונה שהוא נתקל בישראלים סינן שהוא אוהב אותנו ולא רצה לקבל מאיתנו תשלום עבור הקפה והתעקש שזה על חשבון הבית. סירבנו בנימוס ושילמנו :).

ממשיכים לקאסטוריה המהממת

בערך בסביבות חמש וחצי התחלנו לעשות את דרכינו לכיוון קאסטוריה שגם הומלצה על ידי Benbayar במסלול המעגלי שלו. אני לא זוכר אם הוא המליץ על מקום לינה, אך הוא ציין שזו עיירת חורף ובקיץ היא די שוממת. העיירה השלווה הזו בת ה17,000 תושבים הייתה בעברה עיר די היסטורית ומתועדת עוד מהימים שלפני הספירה כעיר בירה של מלכי מוקדון וכן לאורך ההיסטוריה שימשה יעד למאבקי שליטה בין אימפריות וממלכות ומה שבטוח היא ממש לא עיירה יד ראשונה.. מאחר ולאורך ההיסטוריה החליפה לא מעט ידיים ורק ב1912 הפכה להיות חלק מיוון המודרנית. למרבה הצער בקסטוריה הייתה קהילה יהודית שגורשה מהעיר על ידי הנאצים, ארבעה חודשים בלבד לפני שבעלות הברית שחררו אותה מהנאצים.

חיפשנו באתר בוקינג מיטה ללילה מעכשיו לעכשיו וזה לא משימה כל כך קשה בתחילת חודש אוקטובר. מצאנו מקום בבית מלון קטן שנקרא “פילוקסניה” (Filoxenia, בוקינג). לצערנו כל שנשאר זה חדר אחד עם 3 מיטות יחיד. בעל הבית חיבר לנו שתי מיטות יחדיו כדי שיהיה סוג של מיטה זוגית. החדר עצמו השקיף לאגם אורסטיאדה המדהים. לא כל כך יצא לנו לראות את האגם באותה שעה מכיוון שהגענו בשעת ערב מוקדמת וחשוכה. לטעמי פחות מומלץ להגיע בשעה זו מכיוון שצריך לנווט ברחובות קאסטוריה הצרים ועד שהגענו למלון טעינו בדרך פעם אחת ולא לקחנו פנייה שגרמה לנו לעשות סיבוב גדול בתוך העיר בגלל מערכת הכבישים החד כיוונית ולא היינו בטוחים במיקומו של המלון עד שמקומיים הראו לנו אותו, כי מבחוץ נראה כמו בית רגיל לחלוטין. בערב של תחילת אוקטובר כבר היה די קריר עד קר מאוד והגענו פחות מוכנים למזג אוויר כזה. לא יצא לנו לשוטט בעיירה לא רק בגלל הקור אלא גם בגלל שהיינו גמורים מעייפות. רק ערב לפני כן עוד היינו בחתונה של בן הדודה שלי ומשם ישר המשכנו לנתב”ג, שם העברנו לילה לבן עד הטיסה.

אולם בבוקר כבר נגלו לעיניי נוף מדהים של אגם אורסטיאדה. בבוקר של שמיים כחולים ניגלו שורות של בתים לבנים לגדות שפת האגם, כלי שייט שטו בסמוך לחוף והתקדמו ללב האגם וכן היה יום יפה של תחילת חודש אוקטובר. בצינת הבוקר יצאתי לשוטט מסביב לבית המלון בכדי לגלות שבית המלון עצמו הוא פנינה לא קטנה ומטופחת למדי הממוקם על צלע ההר עם נוף לאגם ובצידיו גינות עם ספסלים המשקיפים לאגם. מקום מושלם להירגע בו. בעל המקום רטן בפני בצדק שישראלים מגיעים רק ללילה אחד ומפספסים את המקום. אני מצדיק אותו ואספר לכם שאפשר לעשות באזור שלל פעילויות מהנות בסגנון של רכיבה על אופניי שטח או מסלולי הליכה, אטרקציות שונות באגם עצמו וגם אולי קצת שופינג. נראה שהעיירה שופעת בחנויות ומסעדות ויש בה טיילת לאורך האגם. נאמר לנו שזוהי עיירת חורף מקסימה אך לדעתי ניתן לבקר בה בכל עונות השנה, ואם כבר מגיעים עד לקאסטוריה, אז כבר להגיע לכמה לילות ולחקור ולגלות את האזור כמה שיותר. נראה כמו מקום שממנו אפשר לעשות גם טיול כוכב.

מצרף סרטון של Kastoria Travel Information, ניתן למצוא בפייסבוק לפי אותו שם.

המנזרים התלויים במטאורה

אחר ארוחת הבוקר בבית המלון הינה בצורה של הגשה ולא בופה ועם נוף יפהפה מחדר האוכל הקטנטן של המלון. יצאנו מקסטוריה לכיוון המנזרים התלויים במטאורה. נסיעה של כשעתיים, במרבית הזמן ללא הרבה תנועה אם בכלל. לאור העובדה שתשתיות הדרכים היו ממש ברמה גבוהה וניכר שהשקיעו לא מעט כסף בהם הכבישים השוממים די הפתיעו. בדרך למנזרים עצרנו אחרי גשר, לפי המלצה של benbayar, אך אנחנו לא בטוחים שזהו הגשר שאליו הוא התכוון. בכל מקרה הגשר היה יפה וגם הנהר שמפלס מימיו היה נמוך בשלב הזה של השנה נראה עומד דום למראה היום הנפלא. כמה צילומים ומשם המשכנו בדרכינו למטאורה כאשר מרבית הנסיעה היא באזורים כפרים מודרניים ולא הקלאסים של כפרים יוונים בצלעות ההרים.

.

מילה או שניים על המנזרים התלויים של מטאורה בחבל תסליה. פירוש המילה מטאורה הוא “אמצע השמיים”. המקום עצמו מכיל מספר מנזרים אורתודוקסים שנבנו על עמודי סלע ענקיים עוד בתקופה הביזנטית וחלקם פעילים גם היום. המנזרים הינם חשובים ליוון ורק המנזרים בהר אטוס חשובים מהם. ההיסטוריה של המנזרים התלויים החלה עוד במאה ה-11 על ידי נזירים שרצו יותר שקט, במיוחד מהשכנים העותמאנים, ובמאה ה-14 כבר החלו לבנות את המנזרים על קצות עמודי הסלע בכדי למנוע לחלוטין הטרדות מצד הפולשים העותמאנים, שלא כמו היום, הגישה למנזרים הייתה קשה עד בלתי אפשרית. מנזר מגלו מטארו הוא הראשון שנבנה ובנייתו ארכה 16 שנים. במאה ה-15 כבר היו 24 מנזרים ובסך הכול נבנו כ-60 מנזרים. רק במאה ה-20 נבנו דרכי גישה למנזרים שמן הסתם הפכו את המקום ליעד תיירותי פופולרי מאוד. חלק מהנזירים שהגיעו בשביל השקט עזבו להר אטוס, שם יוכלו לחיות בשקט מאחר והכניסה לזרים די אסורה.

..

כאשר הגענו לבסוף לאזור מטאורה, עשינו דרכינו למקום שנקרא Trikala שהוא כמו הבסיס ליציאה לכיוון המנזרים התלויים. חשוב לשים לב ליום בשבוע בו אתם מגיעים לכאן מכיוון שחלק מן המנזרים סגורים בחלק מימות השבוע ורצוי להסתנכרן על כך מראש, אם כי סביר שמנזרים אחרים יהיו פתוחים. המנזרים התלויים זכורים לי עוד מאחד מסרטיו של ג'יימס בונד האגדי וגם מספר שבועות לפני שהגענו ליוון ראינו תכנית טלוויזיה על מנזרים אלו ונראה לי שבשלב הזה ידענו מה יהיה היעד הבא שלנו.

אני לא יודע אם כל 60 המנזרים עדיין קיימים או עדיין פעילים ולא לכולם אני מניח שניתן להגיע, וגם אני לא סבור שיש צורך לבקר בכולם. אם זאת, ישנם מספר מנזרים שכדאי לבקר בהם. אנחנו ביקרנו במנזר ורלאם ואני די בטוח שמרבית התיירים שפגשנו שם היו קבוצות מאורגנות מישראל. זהו המנזר השני בגודלו ודי מרשים. מנזרים נוספים שניתן להגיע אליהם או לרובם : מנזר מגאלו מטאורו (הראשון שנבנה), מנזר אגיוס ניקולאוס, מנזר אגיוס סטפנוס, מנזר רוסאנו ומנזר אגיאס טריאדס.

קשה לתאר מה מרגישים מלבד תחושת הפחד כאשר עומדים בקצה החומה של המנזר ומביטים למטה, או על הגשרים שמחברים בין ההר לסלעי הענק עליו נמצאים המנזר, ומרגישים תלויים בין שמיים וארץ. קשה לחשוב שלפני כמה מאות שנים הצליחו לבנות את המנזרים האלו כאשר גם היום זה נראה כמו פרוייקט בנייה מאוד מורכב. המנזרים האלו נבנו לאורך עשרות שנים. כשחושבים על זה, זה לא תמיד נתפס עד כמה זה מדהים. אנחנו ביקרנו רק במנזר אחד, ומנזר אחר היה סגור באותו יום. לא מצאנו בלוח הזמנים הצפוף שלנו זמן לסייר בעוד מנזר אבל כן הגענו לאיזו נקודת תצפית מדהימה שסמוכה לאחד המנזרים ומתצפתת על היתר.

חזרנו לעיירה Kastraki שנמצא ליד Trikala במטרה לחפש מסעדה עם המלצות רבות בtripadvisor. בכדי להגיע לשם ניצלנו את העובדה שהכביש לעיירה הוא מעגלי וכך למעשה יצא לנו לראות נופים נוספים ומרהיבים. התיישבנו בשולחן חוץ של מסעדת Taverna Gardenia ויכולנו לראות את סלע ההר המדהים עליו תלויים המנזרים. ארוחת הצהריים הייתה מצוינת, כיאה ללא מעט מהמסעדות שהיינו בהן ביוון.

למרות שנחתנו בצפון יוון, מטאורה והמנזרים הם כבר לא בדיוק באזור סלוניקי וקרובים יותר למרכז יוון. לדעתי זהו אתר ביקור חובה לכל מי שנוסע לחלקה הצפוני של יוון וניתן לשלב את היעד כחלק ממסלול מעגלי בדיוק כמו שאנחנו עשינו, או כחלק מטיול כוכב כאשר הבסיס הוא בקאסטוריה. לדעתי ללא ספק שווה את המאמץ.

לאחר ארוחת הצהריים המשכנו בנסיעה של כשעתיים ליעד הסופי שלנו ליום זה, בית מלון Erofili בעיירה בשם פורטאריה (Portaria) בחצי האי פיליון. שם שהינו שני לילות וסקרנו חלקים נבחרים מחצי האי פיליון, על כך ארחיב בחלק הבא.

חזרה לסיפתח של הרודטריפ

חלק ב' של הרודטריפ (בקרוב)

מאחר והזכרתי את ג'יימס בונד, אני מצרף את הסצנה המפורסמת שלו במנזרים.. אגב, היום כאמור הגישה למנזרים הרבה יותר מובנית…

אם אהבתם את הפוסט הנ"ל אתם מוזמנים לדרג אותו ולסייע לי להשתפר

https://forms.gle/HcfcZVqu7WAdtfCS9