במגירת החלומות שלי “שכנו” שנים רבות הרי הרוקי הקנדיים, הרי הסלעים, 

ה- Rocky Mountains. ראיתי תמונות של נופים בעלי עוצמה ויופי המעוררים יראה ודרמטיות, אגמים ומפלים שופעי מים, קרחונים והרבה בעלי חיים אימתניים המתהלכים חופשיים. התבגרנו, בעלי ואני, לא תמיד נוכל לנסוע כל כך רחוק לכן החלטנו להגיע לכאן בקיץ הזה.

טיסה של 11 שעות מתל-אביב לטורונטו, המתנה קצרה והמשך טיסה של 4 שעות הביאו אותנו לעיר קלגרי Calgary העיר החשובה והגדולה בפרובינציית אלברטה Alberta (קנדה מדינה עצומה נחלקת ל-10 פרובינציות ו-3 טריטוריות).

קלגרי

עיר בעלת כמיליון תושבים שהחלה להתפתח בתחילת המאה ה-20 בעקבות מציאת עתודות נפט וגז. שבט הילידים Blackfoot גורש ע”י המתיישבים החדשים לכן הוקמה במקום מצודה להגנהFort Calgry

שני נהרות חוצים את העיר ונפגשים ליד המצודה נהר Bow ונהר Elbow

קו הרקיע של קלגרי יפה במיוחד

משפחת האדם Family of Man ניצבת באחד ממרכזי העיר. דמויות אנושיות עשויות מתכת בגובה כ-6.5 מ'

לא רחוק משם בניין העיריה היפה והאריה השואג בכניסה

תצפית מהקומה העליונה שלמגדל קלגרי Calgary Towerהמתנשא לגובה 190 מ', שיקפה נוף נפלא של 360 מעלות.

העצמה נשית נושא חשוב בעיר המונצח בפינות שונות

מדרחוב סטפן Stephenהיפה הוביל אותנו לקניון Core לקומה ה-4

בו נמצאים גנים בוטניים נפלאים גני דבוניאן Devonian Garden. בגנים למעלה מ-20,000 מיני צמחים וביניהם מזרקות, מפלים ובריכות מים מלאכותיות. בין הפינות שולחנות לקפה ובפינה אחת אף ראינו פסנתר כנף.

קלגרי אירחה את אולימפידת החורף בשנת 1988 ומאז מרכזת את תחרויות החורף במדינה. בפארק האולימפי נמצאים מתקני מקפצות ומסלולי גלישה רבים.

ארוע הרודיאו הגדול בעולם נערך גם הוא בקלגרי ב-Stampede Park. האירוע נמשך 10 ימים בחודש יולי כל שנה וכולל תהלוכות, מופעי רכיבה ותחרויות רודיאו. הגענו יום לפני הפתיחה והמתח היה בשיאו

לעת ערב, מזג האוויר השתנה, גשם זרזיפי החל לרדת ואנו שמנו פעמינו אל העיירה Canmore ללינת לילה.

הפארקים הלאומיים באנף Banff ויוהו Yoho (פרובינציית אלברטה)

מתקרבים להרי הרוקי.. התרגשות… ציפיה… האם הם אכן כל כך רבי עוצמה, גבוהים ומיוחדים כפי שראינו בתמונות? ומניין השם “הרי הסלעים”?

רכס הרי הרוקי זכה לשמו כשראשוני המתיישבים האירופיים הגיעו אליו בתחילת המאה ה-19 בדרכם מערבה. הם ראו רכס גבוה ועצום, סלעי ופראי ונתנו לו את השם. זהו הרכס הארוך ביותר בצפון אמריקה, תחילתו בגבול מקסיקו וקצהו באלסקה. בחלק הקנדי הרכס הוא הדרמטי והפראי ביותר, שופע מים וקרחונים.

הפארק הלאומי של באנף Banff National Park הוכרז ב-1885 כפארק הלאומי הראשון של קנדה.

https://www.banfflakelouise.com/

כיום כולל השטח המוגן שבהרי הרוקי הקנדים 4 פארקים הקרובים זה לזה (באנף, יוהו, ג'אספר וקוטני) ושטחם הכולל למעלה מ-20,000 קמ”ר (כמעט כשטחה של מדינת ישראל)

ביקורנו התחיל בפארק הלאומי של באנף באגם גו'נסטון Johnson.

האגם קבל פנינו בגשם ובמטח ברד מה שלא הפריע ללהקת אווזים לצעוד לאורכו

עליה ברכבל להר סולפור Sulphur Mountain לגובה 1,800 מ' נראתה אבודה מראש. אך למדנו פרט מעניין שכאשר זיהום האוויר מתקרב ל-1% מתפתח טפיל בשם זקן השטן על העצים ואותו ראינו בכמויות 

ואף סימני גירוד של דובים על גזעי העצים נראו בבירור

תוך כדי נסיעה לעיירה המקסימה באנף נתקלו באייל מסוג אלק

מתצפית מאכזבת למפלי הקשת Bow River Fallsשאמנם לא נופלים מגבוה אבל כמות המים העוברת בהם יוצרת קשת ומכאן שמם

ליד באנף מלון יוצא דופן בגודלו ובצורתו – מלון מעיינות Banf Spring Hotel

ולידו תופעה מוזרה שנקראת Hoodoos. צריחי סלע גבוהים ודקים המורכבים לרוב מסלע רך יחסית שמעליו אבן קשה יותר שנשחקת פחות ומגינה על העמוד

בשעות אחר הצהרים הגענו לבאנף ויצאנו כמובן לסיור ראשוני בעיירה הקטנה והנחמדה הזו. העיירה מורכבת מרחוב ראשי אחד שבו חנויות, בתי קפה ומסעדות, מלונות מכל הסוגים והמון תיירים. עיירה עם בתים קטנים וציוריים בסגנון אלפיני, עם עציצי פרחים במרפסות ובחלונות

את היום הבא התחלנו בקניון גו'נסטון Johnston Creek הנמצא כ-25 ק”מ מהעיירה באנף. הקניון הנפלא נוצר משחיקת סלעי גיר ע”י הנחל משך אלפי שנים מה שיצר קירות זקופים וביניהם מפלים ובריכות. לאורך הקניון שביל מונגש עם גשרי עץ. לצערנו, שוב החל הגשם לרדת ולמרות שהתעקשנו, קשה ללכת כשהשביל רטוב ומחליק. שבנו לנקודת היציאה בתחושת החמצה אך מה שראינו היה נפלא

למי שלא הפריע הגשם היו הסנאים שכנראה התרגלו להמצאות בני אדם בסביבתם והתרוצצו בינינו

עברנו לתחומי פארק Yoho בתחומי פרובינציית בריטיש קולומביה הגדולה בפרובינציות.

מעבר ההרים “הסוס הבועט” Kickin Horse התגלה רק בסוף המאה ה-19 ע”י משלחת אירופאית שחיפשה דרך מעבר מפרובינציית אלברטה לבריטיש קולומביה. המעבר נמצא בתחומי פארק Yoho. השם המוזר ניתן למקום לאחר שסוס בעט באחד מחברי המשלחת והעיף אותו.

הנהר יצר גשר טבעי

הגשר גולף עם השנים על ידי המים שחתרו דרך הסלעים המוצקים

המים הלבנים, הקרים שואגים ושועטים, הזרם חזק וצורות האבן שנוצרו מדהימות ביופיין. הצליל העוצמתי של המים משתק...כל זה בתוספת מזג אוויר שהשתפר ושמש מאירה שהפציעה שיוו למקום תחושה עילאית. הלכתי לאיטי בשביל קטן, ירדתי ועליתי ולו כדי להמשיך לשמוע את עוצמת המים שכל כך חסרה אצלנו.

בשביל מתפתל ובעליה תלולה של 13 ק”מ

התקרבנו לגבוה שבמפלי הרוקיס מפלי טאקקאו Takakkaw Falls הניזונים מקרחון דאלי ונופלים מגובה 250 מ' באופן חופשי. ככל שמתקרבים “סופגים” רססי מים. מומלץ להגיע למרות שהדך קשה ומאתגרת


איזה אושר להיות במקום כזה. הלב מתרחב

האגם הראשון בסדרת האגמים שהגענו אליו אמרלד Emerald Lake

מוקף פסגות מושלגות ויערות המשתקפים במים. מי האגם ניזונים מהפשרת שלגים ועל כן המים קרים למדי לרחצה. שייט בסירות קאנו מקובל ואף רצוי. זמננו דחק ולא איפשר לנו להינות משייט. נעשה זאת במקומות אחרים אל דאגה…

חזרנו לפארק הלאומי באנף לאגם לואיז Louise Lake. זה האגם המזוהה ביותר עם הרי הרוקי ומהווה מוקד משיכה לרבבות תיירים. גם כאן המים הם תוצאה של הפשרת שלגים והצבע “המצופה” היה קצת חיוור. זכינו אמנם ליום ללא גשם אך גם השמש לא נטתה לנו חסד. ההרים הגבוהים והיערות הירוקים מסביב סוגרים על האגם סביב סביב. האגם קרוי על שמה של הנסיכה לואיז קרוליין ביתה ה-4 של המלכה ויקטוריה והקרחון שמעל האגם קרוי על שמה של המלכה ויקטוריה

בחורף קר כאן מאד והטמפרטורה יכולה להגיע ל-50-

14 ק”מ מאגם לואיז ואנו באגם שבעיני היה היפה ביותר אגם מוריין Moraine Lake. נמצא בגובה 1,885 מ' וצבעו טורקיז מדהים כאילו צוייר ביד אומן. כדאי לעלות לתצפית מעט מעל הכביש כי המראה שנשקף הוא לא יאומן. אין, אין מראות כאלו..

הסיבה לצבע המים הוא הקרחון שנע מטה לפני אלפי שנים וריסק כל מה שנקרה בדרכו. בתחתית האגם נמצא שחק הסלעים ומסביב המורנות שהם הסלעים שהקרחון שבר.

בצער רב המשכנו לאגם הבא מינוונקה Minnewanka Lake אליו הגענו לעת ערב וכאן פגשנו שועל שחיש קל ברח והסתתר

ועורב שחור זנב

זהו הגדול באגמי הרוקיס ובעיני פחות מרשים

הפארק הלאומי ג'אספר Jasper Park (פרובינציית אלברטה)

סמוך לעיירה באנף אגם שקט ויפה אגם באו Bow Lake כמו האחרים גם הוא נמצא בנוף עוצר נשימה

וממנו אל האגם השני ביופיו (בעיני) ואולי הראשון אגם פייטו Peyto Lake. אגם קרחונים שנקרא על שם ויליאם פייטו מדריך טיולים וצייד שחי באזור.

האגם נמצא בסביבה ירוקה ועשירה בצמחיה צבעונית והוא חבוי בהרים. הליכה של 10 ד' ממגרש החניה ובבת אחת מתגלה תמונה שקשה לתאר במילים

עומדת נפעמת זו מילה נדושה… ההרים המתנשאים סביב – הוד קדומים. אין מילה אחרת

אנחנו ממשיכים לאחת הדרכים היפות בעולם “דרך שדות הקרח” Icefield Parkway של שדה הקרח קולומביה ומגיעים אל מרכז המבקרים ושם נגלות לעינינו תמונות ,תלויות על הקיר של קרחוני עד

המציאות קצת אחרת עקב נסיגת הקרחונים ואנו יוצאים לסיור במרפסת התצפית השקופה

Glacier Skywalk

מרפסת התצפית תלויה באוויר מקצה הצוק שמעל הקרחונים של שדה הקרח קולומביה. חלק מהמרפסת עשויה זכוכית ומאפשרת צפייה כלפי מטה. מראות נפלאים של קרחונים, נהר זורם, וסחף של ההרים שהולך ומצטבר

העצים מסביב, למרות גילם (כ-300 שנה) אינם גדלים לגובה המצופה בגלל הקרח. יש להם כ-6 שבועות בשנה לצמוח.

היציאה למרפסת התצפית בנסיעה מאורגנת על ידי מרכז המבקרים ( 10 דקות). עד למרפסת שביל ולאורכו פינות והסברים על הנוף והתהוותו.

לאחר כשעה חזרנו למרכז ויצאנו שוב, הפעם אל קרחון אטבסקה Athabaska עצמו. שוב אוטובוס לנסיעה קצרה ומהתחנה מעבר אל רכב שטח שנבנה במיוחד ויכול לעמוד בירידה אל הקרחון

הפסקה קצרה על הקרחון. קור איימים… קשה ללכת, מחליקים, מנסים ללגום מהמים הזורמים בקצה הקרחון אבל הם כל כך קרים שאי אפשר לשתות וממהרים לחזור לרכב.

התאכזבנו לראות שהקרחון במקומות רבים איננו לבן אלא מכוסה עפר חום

המשכנו בדרך למפלים נוספים שכבר קשה למנות אותם ולזכור שמותם ובכל זאת

מפל טנגל קריג המדהים

בטרם הספקנו ל”התאושש” מכמות המים הזורמת, רעש מים מחריש אוזניים נשמע באוזננו ואנו בפתחו של מפל נוסף

הנהר, בעל השם הזהה, חצב במהלך השנים ערוץ בסלע הגיר ונוצרו מפלים בגובה 75 מ' עליונים ותחתונים. נהננו הנאה מרובה. עמדנו דקות ארוכות מהופנטים.

ומפל אחרון לפרק זמן זה וגם הוא מפעים ומרגש

המפל נמצא קרוב לעיירה הציורית ג'אספר. זרימת המים מרשימה וההליכה ממגרש החניה קצרה. במקומות אחדים נבנו גשרים מעל הנהר קרוב למפל

בתחומי הפארק הלאומי ג'אספר ישנו ריכוז גבוה של יונקים כמה מהם “הופיעו” בפנינו: דב גריזלי

דב שחור

צפיר הרים ששערה נשר מפאת החום… (12 מעלות) ויצמח שוב בחורף. השיער מגיע לאורך 20 ס”מ ומאפשר לצפיר לשרוד בטמפרטורה של 40-

אלק זכר

שעת ערב מוקדמת ואנו בפאתי העיירה הנהדרת ג'אספר Jasper כשמו של הפארק הלאומי. ג'אספר נמצאת בפרובינציית אלברטה במרכז הרוקיס הקנדיים.

בכניסה לעיירה טוטם ולידו סיפור

לפני שנים רבות, טיילו שני אחים בהרי הרוקי. כעבור זמן ביקש אחד האחים להישאר במקום שמצא חן בעיניו מאד. האח השני חזר הביתה. עברו שנים והאח שחזר הביתה התגעגע לאחיו. יצא שוב למסע אל הנקודה בה נשאר האח. להפתעתו אחיו מת אך השאיר את מורשת תרבותו לבתו אחריו.

העיירה ג'אספר מוקפת הרים מושלגים ומשדרת נינוחות ויוקרה. בתיה קטנים ומטופחים, פרחים פורחים בכל פינה, חנויות בוטיק קטנות בשני רחובות ראשיים 

עיירה קטנה ומטופחת שכיף להתארח בה וממנה לצאת לטיולי יום. אור היום גווע לאיטו, בסביבות אחת עשרה, מה שאיפשר לנו לטייל ולהנות מהעיירה עד שעה מאוחרת

אפילו הכלבים לבושים בבגדים תואמים

בפינת רחוב ספריה, אולי מישהו התעייף וירצה לקרוא

ופינה אחרת ציור קיר המזכיר לנו היכן אנחנו נמצאים

ומאחר והדובים מסתובבים חופשי, כל פחי הזבל סגורים באופן שלא ניתן לפתחם אלא לבני אדם באמצעות מנגנון מיוחד

בצער רב עוזבים את העיירה המקסימה שוודאי יכולנו להישאר בה שבוע ויותר.

סמוך לעיירה (כ-11 ק”מ ממנה) קניון נפלא – קנין מלין Maligne Canyon. זרמי מים חזקים חצבו קניון צר, עמוק ומפותל. קירות האבן מגיעים לגובה של כ-50 מ' והם קרובים זה לזה. לאורך הקניון נבנו 5 גשרים כדי שאפשר יהיה להשקיף על הקניון מכל צד. הסתפקנו ב-3 גשרים וחזרנו בסיבוב מעגלי

במרחק קצר (15 ק”מ) נמצא עוד אגם יפה אגם מדיסין Medicine Lake. אגם ארוך ויפה שהשביל המוליך אליו מלא באבנים ובחלוקי נחל. ייחודו של האגם בשינוי גובה מימיו במשך השנה, עד שהם נעלמים בעונות מסוימות מאחר והנהר המזין אותו בוחר לו לזרום מתחת לפני השטח. כאן פגשנו עדת ברווזים שהתלבטה אם להיכנס למים ומתי…

בדרך נפגוש עוד אגם יפיפה בו התכוונו לערוך שייט אך גשם טורדני שינה לנו תוכניות

אגם מלין Maligne Lake. זהו האגם הארוך ביותר בשמורת ג'אספר – 22 ק”מ ועומקו מגיע ל- 97 מ'. מולו הרים מושלגים והנוף הנשקף ממנו… אני מוצאת את עצמי חוזרת על המילים הללו שוב ושוב.. כל אגם יפה מקודמו

אגם אחרון בטרם עזבנו את פרובינציית אלברטה אגם הפירמידה Pyramid Lake. הגענו אליו בשעת ערב. לכאורה עוד אגם מני רבים לא ראינו את ייחודו אבל...

חזרנו למחרת והמראה היה שונה: ההרים המקיפים את האגם השתקפו במים בצורת פירמידה.

החזרה הייתה מבורכת.

פרובינציית קולומביה הבריטית או בשם התושבים Beautiful British Columbia

זהו המחוז המערבי ביותר בקנדה שהיה מיושב באינדיאנים עד סוף המאה ה-18 שאז הם נדחקו ע”י המתיישבים האירופיים

מעבר ילוהד Yellow Head בגובה 1,311 מ' מסמן את הגבול בין פרובינציית אלברטה לפרובינציית בריטיש קולומביה. המעבר ממקום על הגבול בין הפארק הלאומי ג'אספר לבין הפארק של הר רובסון. המעבר משמש את חברת הרכבות הקנדית לחציית הרי הרוקי.

הנה עוד אגם חביב אגם מוס

וממש ליד נמצאים מפלי אוברהנדר Overlander היפים ושופעי המים אשר נמצאו ע”י קבוצה אנשים בשנת 1862 שחיפשו דרך להגיע למקום שבו חשבו שימצאו זהב 

הפארק הפרובינציאלי הר רובסון כולל את הר רובסון Mount Robson הנקודה הגבוהה ביותר ברוקיס הקנדים.

הוא מתנשא לגובה 3,954 מ' ורק בשנת 1913 הצליח מטפס הרים אוסטרי להעפיל אל פיסגתו. כיפתו לרוב מכוסה עננים. זכינו ליום נפלא ואפילו חם

בפינה הדרום-מזרחית של הפארק נמצאים מקורות נהר פרייזר Fraser River שזורם לאורך מאות ק”מ עד וונקובר ושם נשפך לאוקינוס השקט.

בשעת צהרים הגענו לנהר הכחול Blue River ממנו יצאנו לשייט של כשעה בסירות קאנו בציפיה לראות בעלי חיים בסביבת מגוריהם הטבעית. השייט לצערי לא ענה על ציפיותינו. גדות האגם הן יער גשם היחיד בעולם שנמצא בתוך יבשה ולא סמוך לחוף האוקינוס.

מאוכזבים המשכנו למפל שהוא תופעת טבע מדהימה Spahats Greek Falls

ממגרש החניה, בין עצים מוריקים וגבוהים, 250 מ' תצפית מדהימה על מפל וקניון צר.

המפל נמצא בסלע וולקני אדיר מימדים. המים כאילו נשפכים מערוץ צר וצוללים למטה מגובה 75 מ'. המפל מרשים, מרעיש ושופע אך הקניון ושכבות הסלע מרשימות לא פחות

לעת ערב מגיעים לעיר קמלופס Kamloops שנמצאת בעמק חם ויבש. מחליטים להישאר במלון לארוחת ערב ולסיים יום עמוס חוויות.

מתקרבים לוונקובר Vancouver אחת הערים היפות בעולם.

ארוכה הדרך שלפנינו 350 ק”מ לכן מדי פעם עצרנו להתרעננות ואף לראות פלאי טבע מוזרים… כמו מפגש שני נהרות ליד העיירה Lytton. נהר תומפסון חובר לנהר פרייזר ויחד זורמים במקביל בשני צבעים (חום – תומפסון וירוק כהה – פרייזר)

הנסיעה נמשכת לאורך נהר פרייזר כאשר במקביל אליו משני צידי הערוץ נוסעות רכבות משא לעיתים בנות למעלה ממאה קרונות בקצב מסחרר

והנה אנו ניצבים בפני שער הגהינום Hell's Gate

ערוץ נהר הפייזר מצטמצם באופן פתאומי וקירות הסלע המתנשאים מתקרבים זה לזה מרחק של 35 מ' בלבד. הירידה מתבצעת באמצעות רכבל. הפתח הצר נגרם כתוצאה מנפילת סלע במהלך בניית הרכבת הקנדית הטרנס-יבשתית. במעבר אמורים לעבור דגי הסלמון בדרכם למקומות ההשרצה מה שהקשה עליהם מאד ורבים לא הגיעו ליעדם. כדי להקל על הדגים הותקנו נתיבי דגים. 

מבט מלמעלה

על כל הסיפור המעניין הזה אפשר לקרוא כאן

https://en.wikipedia.org/wiki/Hells_Gate_(British_Columbia)

העיירה הופ Hope עם פסלי העץ היפים שבה היא תחנתנו האחרונה לפי וונקובר (עוד 154 ק”מ לפנינו)

הערב יורד ואנו בשערי העיר וונקובר, הגדולה והיפה בערי פרובינציית קולומביה הבריטית, השוכנת לחוף האוקינוס השקט. גו'רג' וונקובר, אדמירל בריטי, שהגיע למקום בשנת 1792 ראה מפרץ יפה שהקיף לשון יבשה מיוערת. הוא לא שיער שבמקום תקום עיר שתיקרא על שמו, ותחשב לאחת הערים עם איכות החיים הגבוהה ביותר בעולם.

לשכת התיירות של העיר מספקת מידע רב

https://www.tourismvancouver.com/

זמננו בעיר היה קצר אבל השתדלנו להספיק לראות את המיטב. מיד כשהגענו יצאנו אל הגאסטאון Gastown הרובע הראשון של העיר. בשנת 1867 הגיע לחוף מחפש זהב בשם Gassy Jack עם חבית ויסקי והבטיח לעובדים שאם יפתחו בעיר בר הוא יביא את המשקאות. על פעילויות באזור אפשר לקרוא באתר

https://gastown.org/

במהלך השנים הוזנח המקום אך בשנות ה-60 של המאה הקודמת שוחזר ושופץ וב-1971 הוכרז כאתר היסטורי. בין חנויות המזכרות, בתי הקפה והמסעדות נמצא שעון קיטור היסטורי שנבנה ע”י ריימונד סונדרס בשנת 1977. השעון מציג את הזמן בכל ארבעת צדדיו ומנגן בכל רבע שעה עם שריקת קיטור. זכינו לפגוש את ריימונד ולקבל ממנו הסברים. הוא אף עלה, פתח את השעון והראה לנו כיצד מתפקדת הבוכנה

יום שלם לפנינו לתור את העיר הנפלאה הזו גם אם מזג האוויר לא היה בדיוק לטובתנו…

התחלנו בפארק סטנלי Stanley שהוקם כבר ב-1886. אחד הפארקים הגדולים של העיר ובו מסלולי הליכה ורכיבת אופניים, מדשאות ומתקני שעשועים לילדים. בין עצי הפארק מצאנו את עצי האדר (המייפל – העץ הלאומי הקנדי), הארז האדום ואורן דאגלאס.

בין היתר יש בו תצוגה נפלאה של עמודי טוטם בגובה של כ-5 מ' כל אחד מגולפים ביד אומן. האינדיאנים האמינו כי יש בכוחם של הטוטמים להבריח רוחות רעות.

ואפילו בת ים קטנה יושבת ליד החוף

ממהרים לפארק האזורי של נהר קאפלינו Cpilano Park

בפארק תצוגה מדהימה של יער גשם: עצי מחט שונים, ביניהם אשוחים וארזים. בפינות הגן פזורים מבנים ודמויות מעץ תזכורת לתושביו המקוריים של האזור, האינדיאנים.

האתר העיקרי של הפארק ושל העיר בכלל הוא הגשר התלוי מעל הנהר. אורכו 137 מ' רוחבו מטר וחצי והוא תלוי הגובה 70 מ' מעל נהר קאפלינו בנוף מיוער ויפה. ההליכה עליו חוויתית ומפחידה מעט בגלל חוסר היציבות ואיבוד שיווי המשקל. הגשר רוטט ומתנדנד אבל הוא עדיין בגדר חוויה שאסור לפספס גם אם יורד גשם ורצפת השביל העשויה מעץ, חלקה. נוף היערות הנשקף ממנו מרהיב.

כשיצאנו מהפארק עצרנו ב-Prospect Point נקודת תצפית נפלאה על גשר Lions Gate וההרים סביב

עוד ברחבי הפארק מדגרת דגי סלמון Cpilano River Facility נמצא ב- Road Capilano 4500

עזרה מלאכותית לסוגי הסלמון השונים שנפגעו מבניית הסכר בקליבלנד ורבים לא הגיעו למחוז חפצם. המדגרה נועדה לחזק את מלאי הסלמונים. סולמות מיוחדים עוזרים לדגים לטפס במעלה הזרם שהרי הסלמון שוחה נגדו. דרך המדגרה הכרתי סוגי סלמון שונים. המאפיין ביותר את הסלמון היא העובדה שהדג תמיד יחזור למקום בו הוא בקע גם אם המסע קשה וארוך. הדג בוקע במים מתוקים, נודד לאוקינוס להתרבות ושב למים המתוקים כנראה בעקבות הריח. ביקור במקום מאד מומלץ ומלמד.

למרות מזג האוויר האפרורי התעקשנו לעלות בכרבל ל-Grouse Mountain. זאת היתה טעות כי הערפל כיסה הכל ולא ראינו 10 מ' קדימה. חבל, כנראה אחת התצפיות היפות ביותר

מאוכזבים נסענו לגראנוויל איילנד Granville Island. אי קטן שהיה עד לא מכבר אזור תעשייה מוזנח וכיום הוא אחד החלקים היותר אופנתיים של העיר. המקום הפך לאחר שיפוצים לאתר בילויים וקניות. בלב האי פועל שוק יפה ומקורה המכיל מבחר פירות וירקות, מוצרי גבינה, לחמים, בשרים, פרחים, שוקולדים ובעצם מה לא?

מסביב לשוק גלריות של אומנים, בתי קפה ומסעדות ואף בית ספר לאומנות ותאטרון

ביום בהיר אפשר לקנות אוכל בשוק ולצאת למעגן לאכול

נסענו לרובע הסיני בעיר Chinatown. זהו מרכז מסחרי ומגורים של הקהילה הגדולה המתקיימת בעיר (חלק ניכר מתושביה עברו לגור במקומות אחרים בעיר או בפרברים. דוגמא לעיר סינית שלמה שהתפתחה סמוך מאד לוונקובר היא ריצ'מונד – כולה על טהרת האזרחים הסינים והיא הקרובה ביותר לשדה התעופה לכן בילינו בה בלילה האחרון)ברובע גן סיני יפה

https://vancouverchinesegarden.com/

לעת ערב יצאנו לכיכר קנדה הענקית, שנבנתה כדי להכיל את תערוכת אקספו בשנת 1986. במרכז הכיכר בניין מרשים, “קנדה פלייס” Canada Place, הבנוי בצורת 5 מפרשים לבנים גדולים, ומהמרפסת תצפיות יפות על העיר והנמל. מכאן נצא כעבור יומיים לשייט באלסקה

https://www.canadaplace.ca/

הערב ירד יחסית מאוחר והעיר הוארה בשלל אורות. כל כך נעים לשוטט בין הרחובות והסימטאות שלא התחשק לנו לחזור למלון לשנת לילה

ועוד השתקפות אחת שלא יכולתי לדלג עליה...

למחרת בבקר, לפני העליה על המעבורת אל האי וונקובר ובירתו ויקטוריה Victoria ביקרנו בפארק המלכה אליזבת Queen Elizabeth. הפארק נמצא בדרום העיר והוקם בשנות ה-30 של המאה הקודמת. נקרא על שמה של המלכה האם של בריטניה. מהפארק תצפית נפלאה על קו הרקיע של העיר

בגן עשרות שבילים הטובלים בירוק, כולם מסודרים בסדר מופתי. נראה שעבודה רבה מושקעת בגן

במרכז הגן חממת זכוכית גדולה ובה צמחים מרחבי תבל ולמעלה ממאה ציפורים טרופיות

בפינת הגן מוצבת חופה עשויה מתכת ועשרות מנעולים שזורים בה

מיהרנו למעבורת שיוצאת מספר פעמים ביום אל Vancouver Island. ההפלגה במעבורת ענק המכילה מאות מכוניות, אוטובוסים ומשאיות שכולם עומדים בסדר מופתי מחכים לתורם להיכנס.

לפני שאנו מגיעים אל העיר ויקטוריה עצרנו בגני בוצ'רט Butchart Gardens

https://www.butchartgardens.com/

הגנים, שאין מילה לתאר את יופיים, נשתלו באופן פרטי ע”י משפחה שהייתה בעלת מחצבה במקום שניטשה והוזנחה. במקום הבור העצום שנוצר נשתלו עשרות ומאות זני צמחים ביד אומן. חוויה ש”קשה” לעמוד בה. הביקור יכול להימשך שעות ארוכות…ביקרנו ביום אך אני משערת שבלילה הגנים לא פחות יפים ואולי אף יותר. בכניסה יש מדריך לגן בעשרות שפות כולל בעברית

עדיין לפני העיר פסלו של טרי פוקס שרצה לרוץ לאורכה של קנדה ולאסוף 24 מליון דולר לחקר מחלת הסרטן ממנה סבל ובעקבותיה נאלצו הרופאים לכרות את רגלו. בחור צעיר שזכה באות העיטור הגבוה ביותר המוענק בקנדה אך לא זכה להגשים את מטרתו

עוד על חייו וגבורתו בכתבתו של תומר שנאן

https://www.jsport.co.il/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%97%D7%9C%D7%9D-%D7%91%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%97/

ויקטוריה היא עיר הבירה של פרובינציית קולומביה הבריטית. זו העיר העתיקה ביותר במערב קנדה. עיר עם אווירה של עיירה קטנה וידועה בכינוייה “עיר הגנים” בזכות 48 הפארקים השזורים בה.

המרכז התיירותי העיקרי של העיר נמצא בנמל הפנימי המוקף מבנים היסטוריים חשובים

בניין הפרלמנט שתוכנן ע”י האדריכל פרנסיס רטנברי ובנייתו הסתיימה בשנת 1898. בניין מפואר מרוצף שיש ומצופה פסיפסים, ועבודות עץ וזכוכית. ביקור במקום מאד מומלץ

מבט ממדרגות הפרלמנט

ואם ביום הוא יפה על אחת כמה וכמה בלילה שאז נדלקות למעלה מ-3,000 נורות

עוד בניין שתכנן אותו אדריכל ונמצא בסמוך הוא מלון אמפרס Empress שנחשב לאחד הגדולים והמרשימים בעולם. בנייתו הסתיימה בשנת 1906 ובשנות ה-60 של המאה שעברה עבר שיפוץ רציני. לצערי לא נכנסנו פנימה למרות שממש מומלץ להיכנס אחה”צ לתה מנחה

 מבנה מעניין מאד הוא המוזיאון המלכותי של קולומביה הבריטית שיש בו היסטוריה, טבע, תרבות ואנתרופולוגיה. גלריה מיוחדת מוקדשת לילידים האמריקאים לפני ואחרי בוא האירופאים. המוזיאון עשיר באומנות לסוגיה. שהינו בו כשעתיים והקדשנו את הזמן בעיקר לתערוכה מאד מעניינת של תרבות המאיה שתהיה פתוחה עד 31.12.19 

אהבנו את העיר ונהננו לשוטט ברחובותיה. עיר נינוחה למרות אלפי התיירים הגודשים כל פינה. בתים מסוגננים, חנויות מעוצבות, בתי קפה ומסעדות. אפשר לטייל בכרכרה רתומה לסוסים

אבל הכיף הגדול לטייל ברגל. ההתמצאות בעיר קלה.

זוהי ויקטוריה אליה אשאף לחזור...

לסיכום:

תמונות תמיד מתקשות לספר והפעם מתקשות הרבה יותר – יופי מושלם. תחושה של חופש, טבע מפעים, אדיר, עוצמתי ופראי, שפע מים, שלגים בראשי ההרים, קרחונים, מרחבים אין-סופיים, ערים ועיירות עם איכות חיים נפלאה.

המציאות עולה על התמונות. יופי שקשה לעכל באותו רגע. לוקח זמן להפנים. יתכן וטעיתי בשם אגם או מפל כזה או אחר. לא התכוונתי לכתוב מדריך למטייל אלא להעלות את חוויותי הנפלאות מאחד האזורים היפים ביותר בהם טיילתי.

בשירותים של בית-קפה בג'אספר מצאתי על הקיר:

וואו כמה נכון...