לאחר שנה וחודשיים בהם לא ביקרתי בקובה עקב ההתפרצות של נגיף הקורונה, התגעגעתי.
התגעגעתי וערגתי לאנשים החביבים, לבתים הישנים, מכוניות העתיקות, לעיירות הכפריות הקטנות ובעצם לכל 'התלכיד' הזה המהווה פועל יוצא לפסיפס המדהים שנקרא ה'חוויה הקובנית'.
ההחלטה לנסוע לקובה לוותה בחששות עד ליום הטיסה, מאחר ומועדי הטיסות שונו ע"י חברת התעופה מס' פעמים ולעיתים קרובות.
טרום הטיסה עלו בי ספקות לדחות את הנסיעה למועד מאוחר יותר, זאת בגין המצב הבעייתי ועליית התחלואה בהוואנה בפרט ובאי הקריבי בכלל.
אולם, למרות כל זאת גמלה בליבי ההחלטה לטוס אל המקום שהינו חלק בלתי נפרד מחיי וחלומותיי ולקבל כל שינוי או עיכוב באהבה. 

ההכנות 
הרבה הרהורים המלווים בשאלות של מה נראה, איפה ללון, מה אוכלים ועוד.
ערב לפני הטיסה, ביצעתי בדיקת pcr מהירה, הנפקת ויזה, טופס אישור יציאה מהארץ והדפסת וואצ'ר (שובר) למלון בהוואנה.
הצטיידתי במזוודה וטרולי עמוסים לעייפה במוצרי מזון ופרודוקטים, תרופות, מתנות ובכל הנדרש לטיול.
המשקל חרג בהרבה מ 23 ק"ג, אולם למרבה המזל, המטוס היה ריק למדי מנוסעים, כך שלא נדרש תשלום נוסף עבור חריגה.
בטרנזיט בפריס נדרשתי שוב להציג בדיקת קורונה, ועברתי בדיקת ביטחון מוקפדת, מרבית חנויות הדיוטי פרי בטרמינל היו סגורות.

בשדה התעופה חוסה מרטי
המעברים בין שדות התעופה מחייבים הצגת בדיקת PCr והצהרות בריאות. 
בהגעה לקובה נדרשת בדיקת קורונה נוספת ובידוד (cuarentena) באחד מהמלונות המוצעים והמאושרים לאירוח תיירים.
טווח ההזמנה המוצע במלונות הוא 5 ימים, אולם מומלץ לבצע הזמנה לשני לילות בלבד,  במידה ותדרשו בלילה נוסף תשלמו ישירות במלון. 
הנסיעה מהשדה למלון, הינה ברישום מסודר (לא באופן עצמאי).עוד בהיותכם במונית תשאלו שנית ע"י שוטר לשמותיכם כולל שם הנהג שלכם.

המלונות המוצעים בהוואנה
הממשל הקובני מקצה מספר מלונות מצומצמים המיועדים והמותאמים לבידוד תיירים עד לקבלת תוצאות בדיקות ה pcr.
כבר במהלך הטיסה תקבלו טופס פרטים אישים ופירוט הכתובת של נקודת הקליטה הראשונה שלכם.
בכל המלונות משובץ צוות בריאות המורכב מרופא כללי מקיף, אפידמיולוגיה ומומחה סיעודי, המבטיח איתור ופעולה מידית נגד מקרים חשודים של קוביד 19.
אזרחים קובנים המגיעים לקובה דרך שדה התעופה בהוואנה יידרשו להסגר במשך 14 יום במקום מאושר ע"י הרשויות.
Hotel Tulipan
Hotel Vedado
Hotel Capri
Hotel Comodoro
Hotel Quinta Avenida
Hotel Melia Habana
Hotel Parque Central

הבידוד במלון
חשוב לדעת כי במהלך הבידוד אין לצאת מהמלון, לא תוכלו להשתתף במפגשים חברתיים, מסיבות או כל מקום אחר שיש בו התקהלות. אין אפשרות להסתובב במלון, לכל דרישה שתצטרכו יגיע נציג לחדרכם על מנת לתת לכם את השירות המבוקש.
הכניסה למלון מותרת רק למוזמנים או למגיעים לבידוד.
אזרחים קובניים אינם יכולים להיכנס למלונות אלו.
ארוחת בוקר כלולה במחיר, ארוחות ערב ניתן להזמין במלון או במסעדה כלשהיא עם שירות למלון.
עם קבלת הצלצול הגואל המודיע אישית שהנני שלילי לקורונה, התבקשתי לסור לחדרו של הרופא החביב בקומה השנייה על מנת לקבל אישור רשום אותו תצטרכו לשאת אתכם במהלך כל השהות בקובה.
טווח קבלת התשובות הינו 24 - 48 שעות (למרות שבאתר משרד הבריאות הקובני נרשם שהבידוד הינו ל 5 לילות).

במידה ותמצאו חיוביים
תדרשו בבידוד באתרים ממשלתיים או באשפוז בבית חולים עד להבטחת החלמה מהירה.
התוצאה תהיה זמינה ב 24 השעות הראשונות כך שהלקוח יאותר מייד באמצעות רשויות התיירות והבריאות.
לקוחות סימפטומטיים יועברו ליחידת טיפול, המובנים כבית חולים, מצוידים בכוח אדם מוסמך ביותר ובציוד הדרוש להבטחת החלמתם המהירה.
העלויות של כל ההוצאות הרפואיות יכוסו על ידי ביטוח הבריאות של הנוסע, בין אם הושג בקובה ובין אם בארץ מוצאם. 

מה נדרש ביציאה מקובה
במידה ונדרשת הצגת בדיקת קורונה בעת חזרתם למדינת היעד שלכם.
תדרשו לבצע בדיקת PCR כ 72 שעות טרום חזרתם.
הגיעו לסניף שירותי רפואה בינלאומי (SMC) הסמוך למגוריכם מוקדם ככל האפשר שכן התורים ארוכים וההליך מתבצע באיטיות.
יש להצטייד ביותר מכרטיס אשראי אחד, שכן במידה והכרטיס תקול לא תוכלו לשלם במזומן.
עלות הבדיקה בסך 30 $ מתבצע באמצעות כרטיס אשראי בלבד. התשובה מתקבלת תוך 24 שעות.
כמו כן תצטרכו לסור שנית למרפאה לקבל את הטופס.
להלן נקודות בהם ניתן לבצע בדיקות קורונה בהוואנה
👁️‍🗨️Siboney International  Clinic
La Playa  53-2711123
👁️‍🗨️Camilo Cienfuegos Clinic
Calle L No. 151  7-8325555
👁️‍🗨️Medicine "Pedro Kourí" IPK
Avenida Novia del

שעות בדיקה: 08:00 - 12:30
שעות קבלת תוצאות: 24 שעות
ימי פתיחה: כל השבוע

האם קובה פתוחה לתיירות
קובה אכן מקבלת תיירים, אולם למטייל הממוצע אין מה לעשות יותר מידי בתקופה זו בקובה.
זאת מאחר שכל שירותי התיירות, בהם, מרבית בתי המלון, הקאסות והאטרקציות השונות סגורים, ותחת מגבלות.
חובת עטיית מסכות בכל מקום. חדרי כושר סגורים, מתחמי בילוי, מועדונים, בתי קולנוע, בתי הספר, תיאטראות ואולמות קונצרטים סגורים.
מסיבות פרטיות ופעילויות ציבוריות אסורות.
סגר לילי מוחלט חל על כל הפרובינציות בקובה, בכל מקום הסגר מתחיל בשעה אחרת. שוטרים רבים פרושים ומפטרלים ברחובות.
מי שאינו מציית לאמצעי זה נקנס ויועמד לדין בפני בתי המשפט.
כך שמעט התיירים שפגשתי באים בעיקר לביקור חברי משפחתי או עסקי.

חזרה לתקופה הקשה משנות ה 90
נדמה, כאילו הזמנים הם ימי שנות ה 90 המזכירים את קריסתה של ברה"מ, שהעניקה לאי יציבות וביטחון כלכלי והבטיחה את קיומו במשך 30 שנה (זמן המלחמה הקרה).
התקופה המיוחדת השחורה (Período Especial) שעברה על קובה בשנים 91-96.
קובה נקלעה למשבר חמור בשנות התשעים כשנפילת ברית המועצות הותירה אותה לבדה על הבמה הבינלאומית והיא איבדה את כל התמיכה החיונית והסיוע שקיבלה ממדינות הגוש המזרחי. 
קובה ייבאה עד 98% מהנפט מברית המועצות, והיצוא הקובני, כמו סוכר או ניקל נקנה על ידי ברית המועצות במחירים גבוהים מאוד, או הוחלף בנפט. 
אובדן התמיכה הסובייטית היה "אכזרי".  אוכל, תחבורה, ביגוד או חשמל הפכו למותרות.
תקופה זו שינתה את החברה הקובנית ואת כלכלתה לאין ערוך, והביאה את קובה לערוך רפורמות דחופות בחקלאות (עבודות ללא מיכון), הפחתה בשימוש במכוניות, סגירת מפעלים ופגיעה בתעשייה בבריאות ובקיצוב.
התקופה המיוחדת היא שם נרדף לרעב, סבל וצנע.
המזון הוקצב, אך בהדרגה התפתח מחסור שגרם לקובנים רבים לאכול ממש כל מה שיש, עד כדי כך שכתוצאה מהמחסור גם חתולי רחוב הפכו לחלק מהתפריט.
בשלב מאוחר יותר הוואנה מצאה בעל ברית חדש בקראקס.
הגעתו של הוגו צ'אבז לנשיאות ונצואלה בשנת 1998 העניקה לקובה גישה לנפט הדרוש באמצעות חילופי רופאים ומורים, ובסיוע של סוכני חרש קובנים השומרים על ביטחון הנשיאות בקרקאס.
כיום, קובה מקבלת מוונצאולה בראשות הנשיא הנוכחי ניקולאס מאדורו כ -50% מהנפט הנדרש לשימוש באי.

התחושות והשינוי שעובר על האי הקריבי
ידעתי, שאחזור למציאות שונה, אחרת.
רק לא הבנתי, עד כמה תפיסת המציאות הקובנית שהכרתי ב 15 השנים האחרונות ובעשרות הביקורים שלי לאורכו ולרוחבו של האי הקריבי, השתנתה.
השינוי מתבטא בעיקר ברחובות הריקים  יחסית, בדלילות המכוניות, בשקט, בתורים המשתרכים לחנויות, בשיטת התשלום ובמטבע, בנוכחות המשטרתית המוגברת, באדישות שמפגינים הקובנים, בלילות הדוממים מתנועה, מרעש השכנים והמוסיקה.
מצבה הבריאותי של המדינה התדרדר באופן אקספוננציאלי (קצב המכפיל עצמו בזמן מוגדר) מאז הוחלט לפתוח את שדה התעופה בבירה ב -15 בנובמבר, מה שהוביל מטיילים רבים מחו"ל, במיוחד קובנים שהיו במדינות אחרות עם מדדי זיהום גבוהים, להיכנס למדינה, להפיץ את המחלה ולהגדיל את התחלואה.
הקפיצה הגדולה ביותר חלה בינואר 2021.  וכחודש לאחר מכן ב 06 לפברואר 2021 חודשו ההגבלות, צומצמו מס' הטיסות הנכנסות לאי ועודכן פרוטוקול תקנות הקורונה.
מאז הלך והדרדר יותר ויותר גם המצב הכלכלי באי.
קובה אינה מפרסמת נתונים סטטיסטיים כלכליים מדויקים ומעודכנים, עם זאת, המידע הקיים בחו"ל מלמד כי מצבה הפיננסי רעוע מאוד.
אין ספק כי ההפסדים הכספיים לאי עקב הגבלת התיירות יהיו גדולים מאוד ויהיו להם השלכות בעלות השפעה רבה הן למצב הכלכלי והתעסוקתי באי במהלך התקופה הקרובה.
להשפעות אלו יש קשר ישיר למצבה הכלכלי הבעייתי של קובה וכתוצאה מכך לקיצוב המוצרים הבסיסיים. לאור כל זאת ישנה מצוקה ומחסור במצרכים יסוד בסיסים, והשפעתם ניכרת בתורים הבלתי נגמרים והמתישים לחנויות, חלקם בפיקוח המשטרה הארצית.
אלו שאין ברשותם דולרים נאלצים לקנות בחנויות הרגילות בהם מרבית המדפים ריקים.
בחודשים האחרונים השווקים בכל רחבי קובה היו ריקים, חלקם עם מוצר אחד בלבד למכירה.
לעיתים ישנה המתנה בתור לשוק ריק בתקווה שיגיעו מוצרים כלשהם.

המציאות העגומה
תורים ארוכים של נחילי אדם משתרכים במשך שעות ע"מ לקנות מצרכי מזון בסיסים שמוגבלים ומוקצבים פר נפש.
בכל משפחה שביקרתי מהצוות שלי השיחה עסקה בעיקר בקושי למצא מוצרי מזון ובעיקר בכפלת ובשילוש העלויות של מוצרי המזון המסובסדים.
שוחחתי עם אנשים שנמצאים שם משעה חמש בבוקר ועד שעות אחה"צ על מנת לקנות רק קפה ומים, מחפשים פינות מוצלות להסתתר מהשמש הקופחת.
קובנית צעירה ונאה העובדת בבנק המרכזי סיפרה לי, שזו הפעם השלישית שהיא עומדת בתור במטרה לרכוש שמפו וסבון לגוף.
מאחר והקניה מתבצעת באמצעות כרטיס ניתן לרכוש את המוצרים בהגבלה וללא יכולת לרכוש באזור אחר של העיר.
לעיתים יש הפסקות חשמל ומים יזומות, סגרים מקומיים בחלקים מהעיר או בשכונות. בהוואנה כל ערב בשעה 21:00 מתחיל הסגר הלילי שנמשך עד השעה 05:00 בבוקר.
בחלק מהפרובינציות הסגר מתחיל בשעה 14:00 או ב 17:00 בצהריים.
תיירים יכולים לעבור מפרובינציה לפרובינציה ללא בעיה עם רכב שכור או מונית צהובה.
קובנים שרוצים לבקר בפרובינציה אחרת, נדרשים בבדיקת pcr ובהמתנה במרכז בידוד רפואי (centro de aislamiento) עד לקבלת האישור.
לאחמ"כ ידרשו לקבל אישור מיוחד המאפשר להם לנוע בהסעות יחודיות ולצאת לבקר בעיר אחרת, גם אם המרחק זניח.

החשש מפני הבאות
כידוע, את שמחת החיים והאופטימיות לא ניתן לעקור מהקובנים לעולם.
אולם, הפעם אני חש שתכונה מולדת זו מהולה בעצב ובחשש, באי וודאות לגבי צפונות העתיד.
התקווה המשתקפת בפנים של האנשים הרבים שפגשתי, החלה להיסדק, והאור בקצה המנהרה עדיין רחוק מלהאיר את האופק.
היכולת של האנשים להישאר מאופקים יחסית לירידה הדראסטית במצב הכלכלי, לקבל את המצב כפי שהוא, ולהתאים עצמם למציאות הקשה והנואשת, ראויה להערצה ומהווה חידה בעיני.
עם זאת, מתחילים התארגנויות של קבוצות קטנות בעיקר בשכונות בהוואנה אולם גם בפרובניציות לבצע מחאות שקטות בשלב זה נגד המשטר.

השינוי המוניטרי באי

עוד בתהליך ההתארגנות לטיול בקובה, כדאי שתדעו שלקובה ניתן להגיע עם מטבע אירו  Euro   או דולר אמריקני.
ביולי 2020 הממשל הקובני ביטל את העמלה הגבוהה על המרת דולרים אמריקאיים (כ10% עמלת המרה ועד 13% הפרש שער) לכן כיום ניתן להגיע לקובה עם אירו או דולר לנוחיותכם.
איחוד מוניטרי
קובה נמצאת בתהליך של רפורמה פיננסית מקיפה של איחוד מוניטרי.
במגמה לבטל את (CUC) הקובני ולבסס את הפזו הקובני (CUP) המקומי כמטבע המרה ראשי. קרי, כדאי ומומלץ לבצע המרה של מטבע זר ל CUP בלבד.
על מנת להזרים מטבע חוץ לקופת המדינה, החליטה הממשלה לפתוח חנויות בדולרים  MLC (Moneda Libremente Convertible) בהם ניתן לרכוש את המוצרים הנחוצים ביותר לאוכלוסייה. (ע"ח חנויות הביטחון הסוציאלי BODEGA בהם נמכרו מוצרים אלו בסובסידיה ממשלתית).
בחנויות אלו תוכלו לשלם באמצעות כרטיס ויזה או מאסטרכראד בינלאומיים

התשלום עבור שירותי התיירות
כיום בקובה, מרבית השירותים לתיירים מתבצעים בערך דולרי.
במלונות תדרשו לשלם במטבע זר בלבד. גם בעלי הקאסות המעטות שפתוחות, מבקשים תשלום בדולר. גם על בדיקות קורונה תדרשו לשלם באירו או בדולר אמריקאי באמצעות כרטיס אשראי בלבד.
בסוכנויות הרכב (במידה ותמצאו רכב תקין וזמין) תשלמו באשראי בערך דולרי.
את הדלק ניתן לשלם במטבע מקומי. (כדאי לקחת בחשבון שבמקרה של הזמנת רכב שכור, מומלץ לבצע הזמנה שלושה ימים מראש.
עקב החוסרים כמעט בכל תחום המחיר עולה בהתאם, כך שקובה יקרה יותר היום לתייר.
הערה חשובה: במקרה ושכרתם רכב, בידקו אותו היטב. רכבים רבים במרכזי השכרת הרכב הינם תקולים, כמו כן תדלקו בכל מקום תמיד את הרכב, שכן בכל  תחנות הדלק בכביש המהיר בחזרה להוואנה לא היה דלק בנמצא, ובהוואנה התור לתדלוק ארוך ומייגע.

כיכר העיר העתיקה ריקה
סיור במרכז העיר העתיקה השוקקת חיים בעונת תיירות רגילה הופך לחוויה עצובה של רחובות שוממים ודוממים. 
במדרחוב של רחוב אוביספו המפורסם מרבית החנויות והמסעדות סגורות למעט כמה דוכנים של מזכרות וגלידות.
הכיכרות בעיר העתיקה ריקות מאדם, כולל הרחובות הצרים והיפים המובילים אליהם.  פארק סנטרל (התחנה המרכזית של סיורי המכוניות העתיקות) נמצאת בו מכונית אחת בלבד, אולי אחד מהתיירים הבודדים שמגיעים לקובה יקח אותם לסיבוב. 
והשקט, כמו צועק לשמיים ותופס את מקומה של המוסיקה הקובנית שנשמעה מכל עבר בימים עברו טרום מגפת הקורונה.
את ההפוגה הארוכה הזו מנצל משרד התיירות הקובני לבצע שיפוצים נרחבים בכיכרות העיר העתיקה. 

הביקור בפרובינציות
יצאתי מהוואנה ברכב שכור לכיוון מזרח, התנועה שקטה והרכבים לצידי מעטים מאוד, בעיקר משאיות משא.
במעברים בין הפרובינציות יש נקודות משטרה הממוקמות בד"כ בכניסות והיציאות של הערים השונות. יש להאט באופן משמעותי את הרכב בסמוך לנקודה במקרה והשוטר ידרוש לבדוק מסמכים של הנהג.
לאחר שאלות ותחקור קצר, נתבקשתי לרדת מהרכב על מנת לבדוק חום, אך בקובה כמו בקובה נגמרה הסוללה של המכשיר ולכן שוחחרנו בלי בדיקת חום.
מרבית אתרי התיירות סגורים, הפארקים הלאומיים, בשמורות הטבע והמפלים השוצפים שאון המים נבלע בדממה חרישית.
בטרינידד העיר הציורית הקטנה והמתוירת ביותר בקובה, נדמה שכול התושבים בחוץ.
העיירה הומה באנשים, במסחר בעגלות רוכלים וסוסים. אולם, ככל שמתקרבים למרכז ההיסטורי התיירותי תנועת האנשים מועטה, ורק צילם של ארמונות הבארוק, מגדל הכנסיה ומדרגות בית המוסיקה מזכירים שפעם.... לפני שנה,  טרינידד הייתה המקום השמח ביותר בקובה.
טיפסתי בכביש 152 הנמתח בפיתוליו לאורך של כ 90 ק"מ, המחבר בין טרינידד לסנטה קלרה. בדרכי חציתי את שמורת הטבע הביוספרית טופאס דה קןואינטס השופעת בתצפיות, מעיינות מרפא, עיירות קטנות וקסומות, אתרי טבע מרהיבים ומפלים שוצפים.
במקום שורר מיקרו אקלים נוח ובו כ 300 מיני צמחים ועצי מהגוני וכ 100 סוגי ציפורים.
עצרתי במיראדור הצופה לאגם הוואניה, שם נמצא בית קפה קטן, אולם לא היה קפה גם לא מים.
הנהיגה בכביש המפותל והמיוער שנסלל ב 1937 הופכת להיות סיוט מאחר והוא מחורר לאורכו בבורות עמוקים, המקשים על הנסיעה.
אבל הנוף, נוף בראשית יפיפייה, הטבע בשפעתו.

לאחר כשעתיים הגעתי לעיר סנטה קלרה השוממת ומשעממת גם כן.
עיר 'המהפכה' בה התרחשו שני אירועים משמעותיים בהיסטוריה של המהפכה הקובנית. האחד, בדצמבר 1958 השתלטות כוחותיו של צ'ה גווארה על רכבת משא עמוסת בתחמושת שנועדה לחמש את צבאו של הרודן בטיסטה, מבצע אשר היווה את נקודת המפנה בניצחון כוחות המהפכה ומשם ההשתלטות על הוואנה.
האירוע השני, הקרוי משבר הטילים בין 16-28 באוקטובר 1962, לא רחוק מסנטה קלרה הוצבו הטילים הבליסטים הסובייטים שאיימו על ארה"ב וכמעט גרמו למלחמת עולם שלישית.
רחבת המזוליאום של צ'ה גווארה שם ניצבו מידי יום עשרות רבות של אוטובוסים בעבר, לא היה איש ובטח לא אוטובוס, החנויות הבודדות שפתוחות בעיר נסגרות כבר בשעה 13:00 והרגשתי כמהלך בעיר רפאים.

משם המשכתי באוטופיסטה (הכביש המהיר) לואראדרו עיר הקייט והנופש המפורסמת ביותר בקובה. גם היא, נכנסה לתרדמת קורונה
הכביש הראשי המחבר בין בתי המלון חף מאוטובוסים של תיירים שפעם… מזמן… (לפני יותר משנה) גדשו את החופים, בתי המלון אתרי הצלילה והספורט האתגרי הימי.
חופי הרחצה סגורים, חל איסור לנסוע לחוף ולהשתכשך למעט באזורים השוכנים על קו החוף ובקאסות הבודדות המארחות תיירים והשוכנות על החוף הקריבי לדוגמא Playa Larga סמוכה לסיאנפואגוס או במלונות השוכנים לצידו האטלנטי של החוף.

האנשים והייאוש
הדלות והעייפות הנפשית ניכרים בפנים הבוהות מחוסר מעש של תושבים רבים שפגשתי.
המצב מחייב פתרונות יצירתיים וצצות עבודות חדשות שונות ומשונות על מנת לכלכל את המשפחות ובעיקר שיהיה אוכל בבית.
שמעתי גם סיפורים קשים על בעלי מוגבלות שנשכחו וחיים בחרפת רעב או שנתמכים על ידי שכנים טובים שחולקים עימם מהמעט שיש להם.
כולם מחפשים דולרים, מבקשים תשלום בדולרים, רבים מהם מקבלים את הכסף באמצעות בני משפחה המתגוררים בחו"ל ומנסים לסייע למשפחתם לצלוח את התקופה.
פגשתי גם מכרים שעסקו בתיירות, הרוויחו היטב, הרבה מעל הממוצע וחיו ברמת חיים טובה, עומדים כעת גם הם בתור שעות ארוכות לקנות פרודוקט אחד בלבד.

התקווה בחיסונים
עם כל מי שנפגשתי ושוחחתי, הופתעתי מכך שמרביתם יודעים שבישראל כמעט כולם מחוסנים וכעת גם לא נדרשים במסכות במקומות פתוחים.
הקובנים מייחלים לרגע שהממשל יודיע על מבצע חיסונים נרחב, כעת בקובה שני חיסונים (מתוך חמישה) נמצאים בשלב הקליני האחרון וניסיון בבני אדם.
ההימור של קובה הוא לפתח פרויקט חיסון משלה ולייצר 100 מיליון מנות לפני סוף השנה, מה שיאפשר לה לענות על צרכיה הפנימיים (לחסן 11.2 מיליון קובנים) עד אוגוסט 2021 ולייצא את השאר למדינות שמגלות התעניינות בהם: איראן, הודו, פקיסטן, ונצואלה, מקסיקו, גמייקה, סורינאם, גאנה, בוליביה וויאטנם.
השבוע, בשיחה עם בכירה בממשל נודע לי, כי צוותי הרפואה כבר חוסנו והחל מיום שני הקרוב יחלו בחיסון של בני 60 ומעלה.
בתקווה שמשהו ישתנה לטובה והחיים יחזרו למסלול כתיקונם בימים נורמלים.

סגירת מעגל של משפחת קסטרו
בשני ביקורים שלי בקובה  מתוך עשרות טיולים ופעמים ששהיתי בקובה, נכחתי
בחילופי המשמרות של משפחת קסטרו.
 בביקור השני שלי ב 2008 מינה פידל קסטרו את אחיו הצעיר ראול קסטרו באופן קבוע לנשיא הרפובליקה והעביר לו את כל סמכויותיו.
בביקור האחרון שלי באי 2021 באי הקריבי ראול קסטרו, יו"ר המפלגה הקומוניסטית בקובה, התפטר מתפקידו ובכך שם קץ לעידן שבו שלטה משפחת קסטרו ברציפות במדינה מאז שנת 1959.

הניצוץ שבלב
לא הכל שחור ועצוב בקובה, ממש לא.
למרות המצב העגום והקשה, למרות הסגרים בלילות והשעמום לכאורה.
עדיין מתקיימות מסיבות פרטיות בהרבה בתים.
בלילות השכנים והחברים שומעים מוסיקה ורוקדים כאילו אין מחר.
בתורים הארוכים והמתישים ישנם שיחות והעברת מידע פעילה בין האנשים.
ותמיד אבל תמיד כל אמירת שלום ברחוב מצידי לאנשים נענתה בחיוך רחב ובשיחה קולחת המשכיחה לרגע קצר את תלאות היום יום, את מזג האויר המהביל והקופח ואת המחסור התמידי למצרכי מזון.

האם מומלץ להגיע לקובה לטייל
מבחינתי,  עדיין לא. כדאי להמתין עוד קצת עד שהעניינים יתבהרו.   

שחר גל,
שירותי תיירות למטייל העצמאי בקובה
Cubamytrip.com