חשבתם שביקור בהוואנה הוא חזרה אחורה בזמן?! עוד לא ביקרתם במרכז "הרשי" בקובה!
העיירה סנטה קרוז דל נורטה, שפעם הייתה מרכז "הרשי" בקובה, נמצאת רק 40 ק"מ מהוואנה אך היא מציעה למבקרים בה ביקור בלתי נשכח שלא יישכח לעוד המון שנים!
כן כן, "הרשי" ע"ש מילטון הרשי שייסד את מותג השוקולד המפורסם בארה"ב אותו כולנו אוהבים. אך מי שמצפה למצוא כאן מפעלי שוקולד או מוזיאון המוקדש לפועלו של הרשי יתאכזב: לא תאמינו איך ביקור קצרצר מהוואנה יביא אתכם לעולם אחר, נטוש ומיוחד!
על מנת להבטיח אספקה קבועה של סוכר לשוקולד שלו, מילטון הרשי החל לרכוש אדמות בקובה בשנת 1916 זמן קצר לאחר מותה של קתרין הרשי במארס 1915.
פרוץ המלחמה באירופה שיבש את זרימת הסוכר הבינלאומית, במיוחד סלק. סוכר שגדל בעיקר באירופה, מה שהפך את קובה למוקד סוכר עיקרי וחשוב.
המקום הזה נוסד בשנת 1917 ע"י הרשי בכבודו ובעצמו, שביקר בקובה כדי לחפש חומר גלם לתעשיית השוקולד המשגשגת שלו. הוא קנה את האזור הזה והחל לבנות בו תחנת כוח ומפעל סוכר בשביל להבטיח אספקה קבועה של סוכר למפעלי השוקולד שלו בצפון אמריקה.
בעוד שהאדמה הקובנית הייתה השקעה טובה עבור המרכיבים הדרושים להכנת השוקולד שלו, קובה הפכה גם למקום מפלט עבור מר הרשי. הוא בילה כמויות גדולות יותר ויותר בקובה בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים ורכש כמה טחנות. הוא גם הקים טחנה ועיירה חדשה, שאותה כינה מרכז הרשי.
כדי להסיע את הסוכר, הרשי הורה על בניית הרכבת החשמלית המפורסמת שהייתה הראשונה והיחידה בקובה. הרכבת עשתה את דרכה מדי יום מהמפעל עד להוואנה.
מרכז הרשי הפך בסופו של דבר לספינת הדגל של אחזקותיו הקובניות. בשנת 1922 אף הקים מר הרשי מסילת הברזל והרכבת החשמלית המפורסמת שהייתה הראשונה והיחידה בקובה.
הרכבת עשתה את דרכה מדי יום מהמפעל בין הנמלים הגדולים של הוואנה ומטאנאס כדי להעביר את הסוכר שחלקים ממנו ממשיכים לפעול גם היום.
בשיאו, האחזקות הקוביות בהרשי כללו 60,000 דונם, חמש טחנות סוכר גולמיות, מפעל שמן בוטנים, מפעל הריק (מיני צמחי אגבה), ארבעה מפעלים חשמליים ומסילת רכבת רגילה עם מסילה של 251 מייל.
הרשי אמריקני מסוג אחר בשונה מהמאפיונרים שבאו אחריו, לא הגיע לקובה כדי לחלץ רווחים בדרך הזולה ביותר, הרשי האמין בכוחם של אנשים גדולים ועבודות ציבוריות גדולות.
כשביקר לראשונה קובה הכפרית עדיין התגברה מהחורבן של שתי מלחמות עצמאות עקובות מדם נגד ספרד, שהסתיימה בהתערבות הצבאית האמריקאית בשנת 1898 שהפכה את האי לפרוטקטורט אמריקני.
האדמות היו זולות, וקובה נזקקה לעזרה.
זו הייתה תקופה של אמון אמריקני עליון בכוחה של התעשייה הפרטית כמנוע ההתקדמות החברתית: כוח שיכול לבנות גורד שחקים בניו יורק 800 מטר לאוויר, להרכיב מכוניות תוך מספר שעות ולעשות מעדן לעשירים. - שוקולד - לפינוק משתלם להמונים.
כך עשה את הונו מילטון הרשי. הוא שם את שמו בעיר לדוגמא בפנסילבניה שנבנתה סביב חזונו של תכנון מדעי וחסד תאגידי. כשמחירי הסוכר הגיעו לשיאם במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא בחר לבנות עיירה כל אמריקאית נוספת, הפעם בין שדות קני הסוכר האוקיאניים המשקיפים על החוף הצפוני של קובה.
בניגוד לאמריקאים אחרים שהגיעו למדינה כדי לנצל את הקובנים בשביל להכפיל את הונם האישי, (בדומה לתעשיין עמית בפנסילבניה אנדרו קרנגי), הרשי דאג לעובדיו לתנאים הטובים ביותר: הוא הקים עבורם מרפאות בריאות מודרניות ומרכז רפואי מאובזר, הקים מפעל לשמן בוטנים, מפעל לסירופ אגבה, בנה 160 בתים בסבסוד שכירות לעובדים, בי"ס ציבורי חינם לילדים של העובדים, מועדוני ספורט, קולנוע, אצטדיון בייסבול ומגרש גולף, תחנת כוח משלהם, פארק שעשועים לילדים ועוד.
הטחנה עצמה הייתה היצרנית ביותר באמריקה הלטינית, וייצרה סוכר ומולסה לשוקולד הרשי וגם לקוקה קולה.
במרכז רוסריו ייסד הרשי בית ספר ליתומים המכונה בית הספר החקלאי הרשי. כמו בית הספר התעשייתי של הרשי (HIS) בפנסילבניה, הידוע כיום בשם בית הספר מילטון הרשי, הכין בית הספר הקובני נערים צעירים לקריירה בחקלאות או בתעשייה.
קובה מצידה כיבדה את מילטון הרשי בפרסים רבים, כולל הכבוד הגבוה ביותר שהמדינה יכולה להעניק: הצלב הגדול של המסדר הלאומי של קרלוס מנואל דה סספדס.
למרבה הצער, הרשי מכר את מפעל הסוכר המצליח שלו ממש לפני תחילת המהפכה של קסטרו.
מורשתו נעלמה והמפעל הולאם. לאחר שמחירי הסוכר ירדו, קובה סגרה עשרות מפעלי סוכר במדינה והמפעל של הרשי ביניהם.
הרשי עצמו נפטר בשנת 1945, ולאחריו נמכר המפעל שלו והבניינים שמסביב לחברת הסוכר האטלנטית הקובנית, אך לאחר שפידל קסטרו הוביל את המהפכנים הקומוניסטים לשלטון בקובה בשנת 1959 השתלטה הממשלה והחלה תקופת ירידה איטית אך יציבה בעיירה הרשי.
כיום, ביקור בעיירה שהקים טייקון השוקולד האמריקני מילטון הרשי הינה חוויה עוצמתית קורעת לב ומרגשת: טחנת הסוכר שהייתה פעם מהמתקדמות בעולם והיצרנית ביותר באמריקה הלטינית, שייצרה סוכר לשוקולד גם למפעלי השוקולוד של הרשי הרשי וגם לחברת המשקאות קוקה קולה, היא משכן של רוחות רפאים, מכונות החלודה שלה נשפכות מהריסות כאילו פוצצו על ידי פצצה או נבעטו על ידי ענק. ממש חורבן.
המועדון החברתי ומסלול הגולף נעלמו ואינם.
במעלה ובמורד הרשת של רחובות מגורים שהונחו בקפידה, נותרו רבים מהבתים המקוריים שנבנו על ידי החברה, עם חיפויי לוח עץ והמרפסות הקדמיות. כמו כן מלון החברה הוותיק וכמה מהבתים הגדולים והמפוארים יותר באבני אבן, שם התגוררו המפקחים האמריקנים.
הרכבת הישנה והרעועה עדיין פועלת והפכה לאטרקציה תיירותית.
היא משמשת היום לתחבורה ציבורית ודרך נהדרת להגיע למקום באופן אותנטי: נסיעה לכאן ברכבת זו חוויה והנופים בדרך עוצרי נשימה !
העיירה עצמה לא השתנתה: עדיין חיים כאן 1,200 בני אדם אך המקום, כצפוי לעיירה בקובה, נמצא במצב של חורבן קורע לב, והליכה כאן וצפייה במפעל הנטוש ובטחנת הסוכר הישנה, שהייתה פעם מהמתקדמות בעולם והיום היא משכן של רוחות רפאים, ממחישים כמה המקום היה משגשג ואימפריה של סוכר.
הרחובות בעירייה מסודרים באופן מעורר התפעלות, הגנים יפהפיים והעירייה כולה ציורית, אותנטית ומיוחדת וכל פינה כאן מלאה בהיסטוריה. אל תפספסו ביקור כאן במהלך טיול לקובה !
המודיעין
עלות הנסיעה ברכבת מקאזבלנקה לכיוון הרשי:
◦Guanabo – $0.75 $, 25km
◦Hershey – $1.40 $, 46km
◦Jibacoa – $1.65 $ C
◦Canasi – $1.95 $, 65km
◦Matanzas – $2.80 $, 90km
***
נהניתם מהמידע, צפו בבלוג שלי באתר למטייל וקבלו מידע מפורט שיסייע לכם לתכנן היטב את הטיול שלכם בקובה. אל תפספסו את ההמלצות החשובות, המסלולים החדשים והדיווחים המעודכנים שלנו מקובה!!!
עקבו אחרינו ותגלו את המיטב של קובה כפי שרק אנחנו מכירים.
ניתן להתרשם מ 120 ההמלצות על השירות שלנו 'באתר למטייל'
http://bit.ly/CubaMyTrip-Review
שלכם.
שחר גל
שירותי תיירות וחבילות טיול למטייל העצמאי
אתר Cubamytrip.com
