המדריך המלא להתניידות בניו זילנד ואוסטרליה

הקדמה

אחד היתרונות העצומים בטיול באוסטרליה ובניו זילנד הוא האופציה לטיול עם רכב, המדריך הנ"ל ינסה לתת את כל השיקולים לטובה ולרעה על כל האופציות סביב הנושא. יתכן ודעתי לא תואמות את דעת כולם, אבל בכל מקרה אשתדל להציג את כל המשמעויות מכל ברירה אפשרית, אבל מסמך זה בסופו של דבר הינו בגדר המלצה ולפי דעתי האישית.

לתחילת הכתבה

טרמפים / ליפטים 

לדעתי זוהי אחת האופציות הפחות טובות שיש, שכן חופש האפשרויות, אי היכולת להגיע לכל מקום, ותלות בהמון גורמים מסביב, גורמות לה להיות הכי פחות טובה ויעילה בטיול שכזה. לרוב מטיילים אלו הם בעלי תקציב נמוך או זמן קצוב או שניהם.

טרמפים - אין יותר מדי בעיה (בגבולות ההגיון) לטייל בטרמפים, כמובן צריך לקחת בחשבון בזבוז זמן בהמתנה ויתכן אף בגשם שוטף. שיטה יעילה יותר של הנ"ל היא הליפטים: "טרמפ מוסדר" בו הטרמפיסט משתתף בהוצאות הדלק, האוכל וכו`. ליפטים יכולים להיות על בסיס יום אחד, מספר ימים ועד טיול שלם אם הכימיה טובה. היתרון הוא שלא מתעסקים עם לוגיסטיקת הרכב, ועדין אפשר להעביר טיול שלם אם מסתדרים טוב עם בעל הרכב. החיסרון כמובן הוא שאתה תלוי בבעל הרכב, והוא תמיד יכול לזרוק אותך אם הוא לא אוהב אותך...

לתחילת הכתבה

טיולים מאורגנים / אוטובוסים 

טיולים מאורגנים של עד כמה ימים ואוטובוסים של מטיילים שחורשים חצי מדינה הם דבר נפוץ בארצות הנ"ל. למטייל הבודד זה משתלם יותר מאחזקת רכב ודלק ופותר בעיות כמו ארגון מסלול, אוכל ותחבורה. בטיולים מאורגנים לאזור ספציפי לרוב ידאגו לכם מ-א ועד ת`, אך המחירים בהתאם.

קישורים ממומנים

מסלול על בסיס אוטובוס תרמילאים הוא לא הכי נפוץ בקרב המטיילים הישראלים. העיקרון הוא קניית כרטיס למסלול מסוים או פס לפי ק"מ שבו ניתן לרדת ולעלות בכל מקום שרוצים, או להישאר על הרכב לכל מסלולו. לרוב עוצרים באכסניות של הרשתות הידועות. יתרון השיטה הוא חיסכון זמן (נסיעות לילה), גמישות בירידה ועליה בערים, עלות יחסית סבירה יחסית למול החזקת רכב ודלק לאדם בודד. חסרונות - לא פעם שמעתי את הביטוי טיול שנתי, בשל כמות של מטיילים אירופאים בגילאים 18-20 (שיתגייסו לצבא, נראה אותם!), והרבה שתיה לשכרה (זה לא בהכרח חיסרון, תלוי מה מחפשים). מסלול האוטובוס קבוע, ולא ניתן לקבוע את המסלול, להגיע פארקים מרוחקים ובכלל אין חופש בחירה. לעיתים מפספסים הרבה מקומות מדהימים בשל כך (לדוגמא הקטלינז בנניו זילנד)

בארצות הנ"ל יש רשתות תחבורה ציבוריות מפותחות מכל המינים - טיסות פנימיות, רכבות ואוטובוסים. ניתן לנצל אותם בצורה יעילה, ולשלוט יותר באופי הטיול.

לתחילת הכתבה

רכב שכור / קנוי

ללא ספק הדרך הטובה ביותר לטיול, ואוסטרליה וניו זילנד הם אחד מיעדי התרמילאים הידועים היחידים שניתן לטייל בצורה הזאת. את עלות ההגעה מנקודה א` ל-ב` יהיה צריך לשלם בצורה כזאת או אחרת, ולכן בצורת הרכב זה הכי כדאי מבחינת נוחות וחופש. עולם הרכב מתחלק להרבה תתי נושאים שונים: סוג הרכב, שימושו קניה/השכרה, לכל אחד סיבותיו וצרכיו. בכל מקרה, יש לזכור שהרכב הינו אמצעי ולא מטרה, ובעזרתו ניתן לעשות את הטיול טוב יותר. עלות דלק והוצאות רכב לשני שותפים ומעלה יותר משתלמת מתחבורה ציבורית, בנוסף ניתן לקחת ליפטרים ולחסוך בהוצאות דלק.

סוגי רכבים  

• קרוון – בית על גלגלים, החל משירותים ועד סלון עם פלאזמה 35 אינץ. (לרוב יקר מאוד ולא לרמת התרמילאי...).
• פרטי – יעוד הרכב לנסיעה בלבד ותנועה מנקודה א` ל- ב`. את הלילה מבלים באכסניות או באוהל.
• וואן – שיטה נפוצה ביותר לטיולים באזור זה של העולם, בעיקר לזוגות. וואן משופץ קלות, מרמה בסיסית ועד רמות מקצועיות שהופך בעצם לבית על גלגלים ומאפשר חיסכון רב בלינה, שכן ניתן לישון איתו בחניונים בחינם או בתשלום סימלי. באכסניות ניתן גם לישון ברכב במחיר זול יותר.
• סטיישן – אופציית ביניים בין הוואן לפרייווט, ניתן לישון בתוכו בפחות נוחות, וצפיפות, אבל בקניה/השכרה הוא זול יותר מאשר וואן (ראה תחת שיקולי קניה).
• גי`פ – רכב 4X4 , מומלץ בחום לבעלי ניסיון בנהיגת שטח, בעיקר באוסטרליה ובעיקר במערב אוסטרליה (בניו זילנד כמעט ואין שימוש).

מחיר
נושא בעייתי ומורכב מאוד ותלוי בגורמים רבים. המחיר מושפע ממצב הרכב, שנת היצור, הלחץ של המוכר, מיקום ועונת הקניה/מכירה ועוד ועוד. אין מחירון או נקודת מוצא, אלא מחיר השוק. מומלץ לעשות סקר קל, להסתובב בשווקי מכוניות, לבדוק מחירים בעיתונים ובאינטרט.

הערכה כללית ביותר (לקחת את זה בערבון מוגבל, מבוסס על סטטיסטיקות בקרב מטיילים, לרכב במצב סביר, תחום גדול בשל כל המשתנים הנ"ל):
רכב פרטי - 750$ - 1500$
סטיישן - 1500$- 2500$
וואן - 1500$ – 4000$ (חוץ מהגורמים הרגילים, תלוי ברמת השיפוץ המקצועי)
ג`יפ - 3500$ - 6000$ (משתנים רבים נוספים, לפ תחום רכבי השטח)
* המחירים במסמך בדולר ניו זילנדי / אוסטרלי

לתחילת הכתבה

השכרה
אופציית ההשכרה היא היקרה יותר מבין השניים, אך מתאימה למי שאין לו זמן להתעסק עם קניה/מכירה (עד כחודשיים, ראה בהמשך) או חושש מקניית רכב בשל חוסר הידיעה. בנוסף, השכרה נותנת מעטפת של החברה (חילוץ, אחריות על המצב המכאני של הרכב, ביטוח) אך יש לשים לב לתנאי החוזה שלכם שכן רבים וטובים נפלו בגלל "האותיות הקטנות". 

ישנם דילים החל מ-19$ ליום לרכב קטן עם 3 דלתות ועד 200$ ליום לקרוון מפנק, ואת כל האופציות ביניהם במחיר המתאים. בתכנון ההשכרה יש לקחת בחשבון גורמים כמו הגבלת ק"מ, מקום השכרה ומקום החזרה (בניו זילנד - מעבר בין האיים על המעבורת), השתתפות עצמית במקרה של תאונה, רכב חליפי ומיקום קבלתו וכו`. כהכללה, החברות הזולות של 19$ ליום יתנו תנאים גרועים ומטיילים רבים בשעת צרה נדפקים בשל כך. לחיסרון של ההשכרה יש פן כלכלי כפול, המחיר כמובן, ודבר נוסף שמטיילים לא לוקחים בחשבון, עד שנתקלים בזה - כל יום עולה כסף וכאשר מגיעים למקום מדהים ורוצים להישאר בו, מבינים שגם אם לא זזים מטר זה עדיין עולה ($19 -200$ ליום) ולכן פוגע בהנאה שבטיול, בגלל לחץ משיקולים כלכליים.

קניית רכב
אופציה בעלת סיכון קל, אבל לרוב יוצאת הכי משתלמת בעיקר למטיילים לטווח ארוך (חודשיים ומעלה). עיקר הבעיה בקניית רכב הוא אי הוודאות, הסכנה שהרכב יתקלקל והתיקונים הנגררים איתו. אופציה זאת מועדפת עלי באופן אישי וכך טיילתי במשך שמונה חודשים. הקניה לעולם לא בטוחה ב-100% אבל אפשר לשפר את אחוזי ההצלחה שלה. לשיטה זו יש גורמים רבים ותורה שלמה משל עצמה:

חסרונות  

• קניית רכב, בדיקתו וסגירת העסקה לוקחת כמה ימים (בממוצע 3-4).
• אין ערבות מאף אחד שהרכב יהיה תקין, וכך יש מטיילים מעטים שקנו רכב ונטשו אותו לאורך אחד הכבישים לאחר שקרס להם.
• בסוף עונת המטיילים קשה מאוד למכור את הרכב, ועלולים להפסיד כסף.
• מכירת הרכב יכולה לקחת שבוע ויותר (ממוצא שבוע).

יתרונות 

• היתרון העיקרי הוא השיקול הכלכלי - אם אין בעיות במהלך הדרך, לרוב עלות הקניה מחזיר את עצמה (גם הפסד של כמה מאות דולרים עדיין משתלם יותר מהשכרה....).
• בית על גלגלים - האופציה לקניית וואן/סטיישן ולינה בתוכו תוך כדי חיסכון רב בהוצאות שינה, או רכב פרטי ולינה בקמפינג (ממוצע ללילה באכסניה בניו זילנד - 20$ לאדם).
• החופש להגיע לכל מקום בכל זמן, חופשיות בטיול, בזמן ובמסלול.

צמצום הסיכון
כפי שציינתי, החיסרון העיקרי ברכב זה הוא הוודאות לגבי מצבו. להלן המלצות שיצמצמו את גורם ההפתעה, אך אי אפשר לבטלו לחלוטין:

המוכר
בהכללה, קניה מאדם מקומי עדיפה על קניה ממטייל. השוק המקומי זול יותר היות שלמטיילים יש נטייה לנסות ולהחזיר כל אגורה על ההוצאות של הרכב, ואפילו לנסות לדפוק כמה גרושים רווח. בנוסף, רכב של אדם פרטי יהיה מטופל יותר ושמור יותר מאשר רכב מטיילים שמחליף ידיים כל עשרת אלפים ק"מ (לא נראה לי שיותר מידי מטיילים דואגים לטיפול עשרת אלפים ולרוב הגישה היא: "כל עוד זה נוסע לא צריך לתקן, מקסימום עוד קצת שמן..." ).
 
ישנם סוחרי מכוניות כמו פטריות אחרי הגשם. חלקם נותנים אחריות כזאת או אחרת על המצב המכאני של הרכב והתחייבות לקנות ממכם את הרכב בחזרה (אל תדאגו, הוא ימצא הרבה בעיות כדי להוריד את המחיר המקורי שאתם שילמתם לו). לדעתי, סוחרי מכוניות הם מסוג האנשים שימכרו את אימא שלהם תמורת כסף, וסביר להניח שאפשר להשיג את אותו רכב בזול יותר (הרי הוא צריך להרוויח איכשהו). היתרון היחיד בקניה מסוחר הוא שיש להם הרבה ניסיון עם קניה, ולכן לרוב הם יקנו רכבים במצב מכאני טוב, או ידאגו לשיפוץ שלהם לפני המכירה. בכל מקרה, קניה ומכירה מסוחר, לדעתי, צריכה להיות בתחתית סולם העדיפויות.

היתרון מקניה ממטייל הוא שניתן למצוא רכב משופץ עם ציוד קמפינג מוכן לטיול. ישנם מטיילים שנואשו ממכירת הרכב או שתאריך הטיסה קרוב וירדו למחירי רצפה (בשאיפה שזה לא יקרה לכם).

קניה, בדיקה ושאר ירקות
בערים השונות מהם מתחילים את הטיול (אוקלנד, קריסצ`רץ סידני, פרת` וכו`) ישנם שווקי רכב למטיילים ולמקומיים. ניתן ומומלץ ללכת אליהם ולקבל הערכת מחיר, כיוונים והצעות. בנוסף, לקנות עיתונים מקומיים ולקבל כיוון/מחיר על פי המודעות למכירה. ניתן להתקשר לאנשים מהמודעות, ולקבל מידע נוסף ואף לבקש מהם להגיע ולהראות לכם את הרכב. מוקד מציאות נוסף הוא לוחות המודעות באכסניות השונות, ושוב, בשאיפה למצוא את המטיילים שכבר לחוצים על המכירה.

לתחילת הכתבה

שתף כתבה זו:

קישורים ממומנים