נוסעים למזרח הרחוק ומתעניינים בחיסונים לטיול באזור? היכנסו: חיסונים למזרח »
חיסון נגד קדחת צהובה
זהו חיסון החובה היחיד בעולם הנדרש בכניסה לארצות מסוימות. החיסון נדרש גם ממטיילים שמגיעים מארצות בהם קיים סיכון המחלה. יש ארצות הדורשות הוכחת חיסון אפילו ממטיילים אשר רק עברו באזורים אנדמים.
על החיסון:
החיסון מכיל נגיף חי מוחלש. ניתן בזריקה תת -עורית אחת ותוקפו 10 שנים. יש להתחסן לפחות 10 ימים לפני הנסיעה. אצל 90% מהמחוסנים ניתן למצוא נוגדנים כעבור 10 ימים מהחיסון ואצל 99% כעבור חודש. מותר לחסן ילדים מעל גיל 9 חודשים.
התוויות נגד קבלת החיסון:
- ילדים עד גיל 9 חודשים, נשים בהריון אלא אם החשיפה למחלה בלתי נמנעת. אצל ילדים מתחת לגיל זה קיים סיכון גבוה של דלקת מוח בעקבות החיסון ועדיף לחכות לגיל שנה.
- אנשים הרגישים לביצים (ניתן לאשר רגישות בעזרת בדיקות מיוחדות).
- אנשים עם דיכוי מערכת חיסונית. למשל, אנשים המקבלים כימותרפיה, סטרואידים וחולי איידס. במקרים הללו יש להצטייד באישור רפואי מתאים.
תופעות הלוואי לרוב קלות: חום, כאב ראש וכאבי שרירים כ- 5-14 ימים לאחר מתן החיסון. לעיתים נדירות יש תופעות לוואי רציניות. בשנים אחרונות פורסם על 7 מקרים של מחלה קשה עקב החיסון, 6 חולים נפטרו. כולם היו אנשים מבוגרים.
על המחלה: מדובר במחלה נגיפית המועברת דרך עקיצת נקבת יתוש מזן Aedes aegypti. היתוש עוקץ בשעות האור, הוא מצוי עד לגובה של 2500 מטר. הנגיף גורם למחלה אצל בני אדם וקופים ומועבר על ידי עקיצה של יתוש אשר אשר עקץ בן אדם או קוף חולים. הקופים החיים ביערות ובג`ונגלים משמשים כמקור של המחלה ומסיבה זו תמיד קיים סיכון לחלות גם אם לא דווח על מקרים של המחלה בקרב האוכלוסיה המקומית. צריך לזכור כי אוכלוסיה מקומית פיתחה חסינות חלקית הודות לחשיפה קודמת לנגיף או לחיסון (חיסון שגרתי בחלק מהארצות) כך שלפעמים הדווחים על התפרצויות המחלה לוקים בחסר. (לדוגמא: בגמביה בין 1978-1979 חלו בערך 33% מהאוכלוסיה, כשאחוז התמותה עמד על 19.4% מהחולים אך באופן רשמי דווחו 30 מיקרים בלבד).
זו אחת מהמחלות הוירליות הקטלניות ביותר עם תמותה של 20%-50% מהחולים.
למחלה שני שלבים: בהתחלה: חום, צמרמורת, כאבי שרירים, בחילות, הקאות ולפעמים האטת קצב הלב. בערך 15% מהחולים מפתחים שלב שני של המחלה הכולל שוב חום, צהבת, הקאות ודימומים. מחציתם מתים כעבור 10-14 יום.
היכן קיימת המחלה? - המחלה נפוצה בחלק מארצות אפריקה ודרום אמריקה. מטיילים נמצאים בסיכון בארצות הללו, בעיקר אלה הנכנסים ליערות וג`ונגלים. במזרח אפריקה הסיכון לחלות מוערך כ-1:1000 לחודש טיול וסיכון המוות כ-1:5000 לחודש טיול ,כאשר הסיכון הכי גבוה הוא בסוף עונת הגשמים ותחילת העונה היבשה, כלומר: מיולי עד אוקטובר. בדרום אמריקה הסיכון קטן פי 10. הסיבה מאגר המחלה (קופים) מרוחק מבני אדם וחלק גדול של האוכלוסיה מחוסנת. המחלה מצויה אמנם בארצות מסוימות בדרום אמריקה ובאפריקה אבל גם בהרבה ארצות אחרות, לרבות ארצות אסיה קיימים יתושים מזן המעביר את המחלה. מסיבה זו (להגנת התושבים) נדרשת הוכחת חיסון ממטיילים המגיעים מארצות נגועות במחלה ולפעמים אפילו ממטיילים שרק עברו דרך הארצות הללו.
הערה: מומלץ להמתין 3 חודשים לאחר קבלת חיסונים המכילים נגיפים חיים לפני כניסה להריון. יש לציין שלא תוארו מקרים של נזק לעובר שאימו חוסנה בזמן הריון.
חיסון נגד דלקת קרום המוח (ע"י חיידק מנינגוקוק)
על החיסון
מדובר בחיסון המבוסס על רב סוכרים של קופסית החיידקים מזן: A,C,Y ו- W139 . החיסון ניתן בזריקה אחת. (החיסון ניתן בארץ באופן שיגרתי בזמן גיוס). יש לקבל את החיסון לפחות 14 ימים לפני הנסיעה והוא יעיל ל-3 עד 5 שנים.
תופעות לוואי: זניחות. אודם מקומי ולעיתים חום.
התוויות נגד קבלת החיסון:
- מחלת חום חריפה
- נשים בהריון אלא אם הן נמצאות בסיכון גבוה לחלות במחלה.
- החיסון לא יעיל אצל ילדים מתחת לגיל שנתיים, פרט לחיסון נגד הזן A. ניתן לחסן ילדים מגיל 3 חודשים במקרה התפרצות המחלה (זןA) אבל החסינות היא לזמן קצר בלבד.
באנגליה קיים חיסון חדש המעורר את הזיכרון החיסוני אבל רק נגד המנינגוקוק מזן C.
מי צריך להתחסן?
- החיסון חובה לצליינים למכה.
- החיסון מומלץ במקרה של טיול ממושך הכרוך במגע עם אכלוסיה מקומית וטיול באזורים ומסלולים לא שגרתיים.
- החיסון חובה למטיילים הנוסעים לאזור חגורת המנינגיטיס מתחת למדבר סהרה. (במיוחד בעונת היובש בין חודשים יוני לדצמבר, שכן ידוע שכל כמה שנים ישנן התפרצויות קשות של המחלה).
- החיסון הוא חובה לנוסעים לסעודיה.
- אנשים אשר עברו כריתת טחול או בעלי טחול לא מתפקד ואנשים עם מערכת חיסונית לא תקינה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות ועל כן רצוי ביותר שיקבלו את החיסון.
- אנשים החיים בצפיפות: טירונים בצבא, סטודנטים המתגוררים במעונות נמצאים בסיכון יותר גבוה מאוכלוסיה כללית. במרבית ארצות בעולם נהוג לחסן חיילים בזמן גיוס ובארצות הברית מחסנים תלמידי קולג`.
זנים של המחלה: זיהומים מנינגוקוקליים מתרחשים בעולם כולו. קיימים מספר זנים של חיידק המנינגוקוקוס. הזן מסוג A הנו מחולל מגפות עיקרי אם כי גם הזנים B ו-C חוללו מגפות. בארצות מפותחות קיימות מדי פעם התפרצויות של המחלה. לרוב מדובר במספר מקרים כאשר המחוללים הנם מנינגוקוקים מסוג B ו-C. בארצות מתפתחות מגפות נגרמות לרוב ע"י זן A. התפרצויות המחלה האחרונות בברזיל וצ`ילה נגרמו ע"י זן B שהחיסון הקיים אינו יעיל נגדו. דלקת קרום המוח חיידקית היא מחלה קשה ומסוכנת גם כאשר טיפול אנטיביוטי זמין. החיסון הקיים מכסה על מספר זני מנינגוקוק בעיקר אלה הנפוצים באפריקה ואסיה. (אינו יעיל כנגד המנינגוקוק מסוג B).
סימני המחלה: חום, הקאות, כאבי ראש בלתי נסבלים, קשיון עורף, הכרה מעורפלת ולעיתים פריחה הנגרמת עקב שטפי דם תת עורי ים. דרך ההדבקה היא מאדם לחברו ע"י שאיפת חיידקים שנפלטו בזמן שיעול של חולה, ע"י מגע מפה לפה ואפילו כאשר ונגעם באדם נגוע או בחפץ מזוהם ואחר כך נוגעים בפה או באף. יש לתת טיפול אנטיביוטי מונע לאנשים שבאו במגע עם חולים.
