בארגנטינה ניתן למצוא את אורח החיים הלטיני, משולב עם ההווי האירופאי, שאוכלוסיית המהגרים שהתיישבה בארגנטינה סירבה להזניח מאחור. ההשפעה האירופאית ניכרת בכל תחומי החיים, החל מהאומנות והארכיטקטורה, וכלה בספרות ובסגנון החיים. הדבר בולט במיוחד בבואנוס-איירס, הבירה, שהמגמות האחרונות בתרבות האירופאית משתקפות בסגנונות הארכיטקטוניים, במוסיקה ובאומנות שלה. הסממן הבולט ביותר בתרבות הארגנטינאית הוא הטנגו - ריקוד שכבש את פסגת הרומנטיקה העולמית. עוד מאושיות התרבות הארגנטינאית היא המוסיקה העממית. וכמובן, אין להזכיר את ארגנטינה בלי לציין את אהדת כדורגל. מבחינה טופוגרפית זוהי מדינה מגוונת - בואנוס איירס המטורפת לעומת פטגוניה השקטה והמבודדת. מפלי האיגווסו, הפארקים המוקפים בלגונות, קרחונים וכמה מההרים הגבוהים ביותר ביבשת.
אקלים
ארגנטינה היא המדינה השמינית בגודלה בעולם (המרחק בין לה קיאקה (La Quiaca) - עיר הגבול הצפונית בארגנטינה ובין אושוואיה (Ushuaia), המקום הדרומי ביותר בארגנטינה ובכלל ביבשת, הוא למעלה מ-5200 ק"מ) ובאזוריה השונים קיים אקלים שונה. באופן כללי, נציין כי חודשי העונות נמצאים ביחס הפוך לחלוטין לישראל. כלומר, חודשי הקיץ בארגנטינה ובכלל בדרום היבשת הם דצמבר-פברואר, הסתיו במרץ-מאי, החורף ביוני-אוגוסט והאביב בספטמבר-נובמבר. הבירה, בואנוס-איירס, היא פחות או יותר מקבילה במזג האוויר שלה למזג האוויר בישראל ומתאימה לביקור כל ימות השנה. האקלים לח, בחורף גשמים וטמפ` נמוכות. נדיר שיורד בה שלג (למרות שבחורף 2007 כוסתה חלק מהבירה בלבן). בקיץ חם מאוד, דביק לעתים, אך יחד עם החום הכבד יורד גשם בחלק מימות הקיץ. ככל שעולים צפונה בין ערי ארגנטינה, הטמפ` עולות וכן הלחות. בדרום ארגנטינה, אזור פטגוניה, האקלים הוא יבש, כך שלעולם לא תמצאו את עצמכם מזיעים, גם לא בטמפ` של 30 מעלות בקיץ. בחורף הטמפ` נמוכות מאוד, יורדות אל מתחת ל-0, יורד שלג (לכן מתאפשרת עונת סקי בערים כמו ברילוצ`ה, Villa La Angostura ועוד). מה שמאפיין בעיקר את מזג האוויר הפטגוני הוא האפשרות לרוח חזקה מאוד בכל יום מימות השנה. את קרחון הפריטו מורנו כדאי לבקר בקיץ, מפלי האיגווסו מרשימים מאוד בחורף וסקי באנדיות מומלץ בין יוני לספטמבר.
גבולות
ארגנטינה גובלת עם המדינות ברזיל ופאראגוואי (שכנותיה באיזור מפלי האיגוואסו) וכן אורוגוואי, בוליביה בצפון ולכל אורכה המערבי גובלת ארגנטינה עם צ`ילה. לשתי המדינות מעברי גבול משותפים רבים. מעברי הגבולות השונים בארגנטינה נוחים ומסודרים. לקראת סוף שנת 2006 החלו לגבות בחלק מהגבולות המשותפים לארגנטינה וצ`ילה עמלת יציאה מארגנטינה- כ-5 פזו.
ויזה: אין צורך בויזה בכדי להיכנס למדינה. אשרת השהות הניתנת לתיירים היא למשך 90 יום.
בטחון
באופן כללי, ארגנטינה אינה נחשבת אלימה כלפי המטיילים בה. כמו ברוב המקומות בעולם, הערים הגדולות הן המקומות המסוכנים ביותר ובהם גדלים הסיכויים להקלע למצב של שוד לאור יום. זה יכול לקרות למשל באזור פרבריה של הבירה בואנוס איירס (Gran Buenos Aires). כמו בכל מקום בעולם, כדאי לשים לב ו"לפקוח עיניים". מקרים של גניבה מתיירים ידועים בעיקר במעבר בין מקומות במדינה ובהגעה/עזיבה של טרמינל אוטובוסים, קורים לעתים מקרים של גניבת התיק האישי, לכן חשוב מאוד לזכור לא להניחו על הרצפה, גם אם סמוך אליכם, גם אם זה לשניה אחת ממש.
כדאי להזהר מנהגי מוניות (בעיקר בבואנוס איירס), ולא להשתמש במוניות רגילות (אלו שכתוב עליהן רק TAXI), אלא במוניות מסוג Radio Taxi או Remise, שאפשר להזמין בטלפון, והנהגים שלהן מדווחים במכשיר קשר על כל נסיעה.
בטחון בטרמפים- חלק ידוע מהטיול באיזור פטגוניה של המדינה, נקרא איזור הקרטרס אואסטרל. הדרך חופפת בין המדינות ארגנטינה-צ`ילה. רבים מהמטיילים בוחרים לעבור דרך זו (כ-8 ימים) בטרמפים. לרוב, האנשים שעוצרים לטרמפים הם נחמדים ובעלי כוונות טובות, ולא ידוע על מקרים רבים של שוד או אלימות. חשוב תמיד לקחת בחשבון את האפשרות כי קיים הסיכון, ובכלל כאשר לוקחים טרמפ, חשוב לכבד את בעל הרכב, וכמובן להודות לו.
שפה
השפה המדוברת במדינה היא ספרדית. הארגנטינאים קוראים לניב הספרדית בו הם מדברים קסטז`אנו (Castellano) ומבין הארצות דוברות הספרדית ביבשה, ניתן להבחין בשוני גדול יותר בספרדית הארגנטינאית. רוב הארגנטינאים אינם דוברים אנגלית, כך שידיעת השפה הספרדית תקל על מי שמגיע למדינה.
עלויות
בשל מגוון האפשרויות והשוני בין האזורים בארגנטינה, ממוצע ההוצאות בין המטיילים השונים בארגנטינה שונה מאוד. מטייל אשר אוהב לערוך קניות, לצאת הרבה, לאכול במסעדות, קרוב לוודאי שיוציא יותר כסף, מאשר תרמילאי שלא נח בין טרק לטרק, מבשל לעצמו את האוכל וממעט להשתמש בתחבורה ציבורית, ונוסע בעיקר בטרמפים. באזורים רבים בארגנטינה יש אטרקציות רבות (טיולי סוסים, צניחה חופשית, השכרת רכב, טיולים מאורגנים), דבר שגם משפיע על סך ההוצאות החודשי. ובכל זאת, קחו בחשבון מינימום של 400-500 דולר לחודש.
המטבע הוא הפזו הארגנטינאי (ברבים פזוס)- 1 דולר (ארה"ב), שווה לכ-3.1 פזו ארגנטינאי (נכון ל-2007). את ארגנטינה בעשורים האחרונים פקדו הרבה משברים כלכליים, האחרון התרחש בסוף שנת 2001 וגרם לשינוי ממשי בערכו של הפזו. ארגנטינה, שעד אז נחשבה מקום יקר לטייל בו עבור התרמילאי, כבר לא נחשבת כך כיום (אין היא זולה כמו בוליביה ופרו, אך צ`ילה, ברזיל ואקוודור נחשבות יקרות ממנה. ובהשוואה לישראל, כן, ארגנטינה זולה יותר).
בארגנטינה ניתן להשתמש בהמחאות נוסעים (טרוולרס צ`קס), אין בעיה לפרוט אותם בכל בנק או משרד להחלפת כסף - Casa de Cambio, כשבדרך כלל השער שינתן בבנק נמוך יותר. ההמחאות המוכרות והמקובלות ביותר הן של אמריקן אקספרס. בבואנוס איירס עצמה, אם ניגשים למשרדי אמריקן אקספרס, מקבלים את כל שווי המחאת הנוסעים (לא נגבית עמלה). כמו כן ניתן להשתמש בכרטיס אשראי, הרבה בתי עסק, החל מחנויות ועד סוכנויות נסיעה/ השכרות רכב וכו מכבדים כרטיס אשראי. הוסטלים ובתי אירוח לרוב לא. לרוב, הכסף שניתן למשוך בכספומטים הוא אך ורק במטבע המקורי ולא בדולרים. מבין הכרטיסים, המוכר והמקובל ביותר הוא ויזה, אך כמעט בכל מקום אין בעיה להשתמש גם במאסטר-קארד, ואפילו באמריקן אקספרס (צריך רק לזכור שעל משיכת כסף מחו"ל משלמים עמלה בסך 2.5$ לבנק בארץ). כמו כן, כדאי לדעת שהשער הגבוה ביותר ניתן בהחלפת דולרים (מזומן).
תחבורה
לארגנטינה אפשר להיכנס או לצאת דרך האוויר ודרך היבשה. לרוב, הדרך הזולה יותר היא הדרך היבשתית. (הגבול המשותף של ארגנטינה עם אורוגוואי, הוא ימי, לכן המעבר הוא ברחפת).
טיסות: שדה התעופה הבינלאומי של ארגנטינה נקרא אסייסה (Ezeiza). הוא מרוחק כשעה נסיעה ממרכז בואנוס איירס, ולכן הגעה ממנו אל העיר מחייבת לקיחת מונית (60 פזו לכיוון). חברת מוניות תוכלו בקלות למצוא בשדה התעופה. כמו כן, קיימת אפשרות שימוש בשירות הסעות מיוחד למרכז בואנוס איירס, הנקרא Manuel Tienda Leon (המחיר- 32 פזו לאדם). שירות מאוד אמין המוציא הסעות לשתי הכיוונים כל חצי שעה, 24 שעות ביממה.
לגבי טיסות פנים בארגנטינה- שדה התעופה לטיסות פנים בארגנטינה נקרא Aeroparque ונמצא במרכז בואנוס איירס. רוב טיסות הפנים במדינה יוצא/מגיע לבואנוס איירס. ישנן מספר חברות תעופה המפעילות קוים של טיסות פנים בארגנטינה. הגדולה שבהן, עם מספר היעדים הגדול ביותר היא Aerolíneas Argentinas שהיא איחוד של חברת התעופה הלאומית עם החברה הגדולה ביותר לטיסות פנים. חברה נוספת, היא חברה צ`ילאנית -; Lan ולשתיהן מחירים דומים. הטיסות הן יקרות למדי בתור הוצאה של המטייל התרמילאי- כ-200 דולר לטיסת פנים.
כמו כן, ישנה חברת התעופה Lade, חברת תעופה אזרחית השייכת לחייל האוויר הארגנטינאי. טיסות הפנים שלה אינן מגוונות ותדירותן אינה מרובה, אך עבור יעדים מסוימים טיסותיה זולות יותר, בעיקר כאשר מזמינים מראש (עד לפני כשנה קו הטיסה אושואוויה - בואנוס איירס היה ידוע כמאוד נוח [בשל המרחק הרב] ומשתלם [100 דולר]. כיום לא ברור אם החברה עדיין מוציאה טיסה זו במחיר זה).
תחבורה בתוך בואנוס איירס: בתוך בואנוס איירס הבירה קיימות 2 אפשרויות לנוע בתחבורה ציבורית: אוטובוסים עירוניים- המשתמש בהם חייב להגיע עם מטבעות (80 סנטבוס= 0.8 פזו לכיוון), זאת משום שהנהג אינו גובה כסף והתשלום מתבצע דרך מכונות. אפשרות נוספת היא הרכבת התחתית הקרויה Subte (קיצור ל-Subterráneo). נסיעה לכיוון אחד תעלה 70 סנטבוס (0.7 פזו). ה-subte אינו מגיע לשדה התעופה הבינ"ל. ברוב הערים התיירותיות האחרות בארגנטינה התחבורה הציבורית מתנהלת אף היא באוטובוסים עירוניים, ערים מסוימות כמו מנדוסה נוקטות גם כן בשיטה של תשלום במטבעות בלבד.
אוטובוסים בארגנטינה: כפי שצויין, ארגנטינה מדינה גדולה מאוד, 5200 ק"מ מצפונה לדרומה, ורבים המטיילים בה שמגיעים לשני גבולות אילו ומה שביניהם (סלטה שבצפון, בואנוס איירס במרכז, אל קלפטה שבדרום). לכן, האפשרות המשתלמת ביותר היא נסיעה באוטובוסים. מאותה סיבה בדיוק (כן, המרחק) גם התושבים הארגנטינאים נוהגים להשתמש בשירות האוטובוסים, ולכן בארגנטינה קיימת רשת אוטובוסים ענפה ואיכותית, מהטובות ביבשת. זה בודאי נשמע מפחיד- נסיעה של 12, 18, 26 שעות, אבל כדאי להתכונן מראש, קרוב לוודאי שזה מה שתעשו כשתהיו בארגנטינה. חשוב לדעת, כי הכבישים לנסיעות ארוכות הסלולים היטב ומתוחזקים כל הזמן. כאמור, המטיילים, אך גם הארגנטינאים עוברים נסיעות ארוכות באוטובוסים כאלו (12-32 שעות), רובן נסיעות לילה, ולכן קיימת הקפדה על שקט, התחשבות וניקיון. מיותר לציין, כי לא מעשנים באוטובוסים.
האוטובוסים עצמם מתוחזקים היטב ונקיים, רובם בעלי חלונות אטומים, כולם ממוזגים וקיימים שירותים בפנים. קיימות מחלקות נסיעה באוטובוסים ולפי סוג המחלקה ייקבע גם מחיר הנסיעה. המחלקות משתנות בהתאם לסוג המושב של הנוסע (Comun, Semicama, Cama, Cama Ejecutivo). רוב המטיילים מסתפקים בשירות Semicama, שהוא בהחלט נוח ונסבל. המושב רחב למדי, יש מקום לרגליים והמשענת מגיעה לזוית של כ-145 מעלות נטייה לאחור.
דבר נוסף הקובע את סוג האוטובוס הוא השירות שיש בו. בחלק מהנסיעות (בדרך כלל בקשר ישיר לסוג המושב), קיים שירות של דיילים, שמגישים ארוחות ופינוקים. הדבר תלוי בנסיעה ובחברה. אם אין דיילים, הנהגים עצמם מגישים ארוחה מוכנה מראש במגשי פלסטיק. לשומרי הכשרות, מומלץ לברר עם חברת הנסיעה, יש כאלו המספקות ארוחה צמחונית ואף כשרה. כדאי לשים לב גם לזמני היציאה וההגעה של כל אוטובוס. לחברה מסוימת, למשל, יכול להיות קו שיוצא כמה פעמים ביום, בחלק מהפעמים זמן הנסיעה שלו ארוך יותר, וזאת כי הוא מאסף. לעתים, דווקא המאסף יהיה היקר יותר. בין חברות האוטובוסים הנחשבות בארגנטינה ניתן למנות את: Via Bariloche, Crucero Del Norte, Chevallier ועוד.
השכרת רכב: אחת מהאפשרויות לראות חלק מהנופים ולהגיע לאתרים מסוימים היא שכירת רכב. מומלץ להצטייד ברישיון נהיגה בינלאומי לשם כך, בעיקר כאשר מדובר בחציית גבול. לרוב, עסקאות ההשכרה נעשות דרך כרטיס אשראי וחובה להציג רישיון נהיגה.
מצב הכבישים משתנה בין מקומות שונים במדינה. באזור בואנוס איירס הכבישים מצויינים, וכך גם בצפון ארגנטינה ולאורך כביש החוף דרומה, אך בלב פטגוניה מצב הכבישים לא טוב, בעיקר אחרי החורף, בו נפערים בורות גדולים באספלט. כדי להגיע מאיזור הקרטרס לאל קלפטה ברכב שכור, חברות ההשכרה יעמידו לרשותכם אך ורק רכב פיקאפ, בשל תוואי הדרך הקשה (כביש 40). הדרך המומלצת היא נסיעה לקומודורו ריבדביה שעל החוף, ומשם ירידה לריו גאז`גוס, ורק אז לחזור מערבה לקלאפטה. לעיתים מומלץ לנסוע דוקא בדרכי עפר, שאותן מיישרים לעיתים די תכופות, ולא בכבישי אספלט.
תמיד כדאי להתייעץ לגבי אפשרויות הנסיעה ותוואי הדרך. הדבר תלוי בעונות ובאיזורים השונים במדינה. למשל, בחורף, בעיר ברילוצ`ה הרבה מהכבישים נסגרים או מסוכנים לנסיעה עקב כבישים חלקים, בוץ וקרח. גם אם הדרך מותרת לנסיעה, תנאי השטח לרוב אינם מוכרים לנהג הישראלי ויכולים להיות מסוכנים מאוד! ישראלים רבים לא מורגלים בנסיעות כל כך ארוכות ברצף, ולא מבינים את משמעות המרחקים בין שתי נקודות על המפה. זה גורם לתאונות דרכים רבות מאוד של תרמילאים ישראלים בארגנטינה. יש להשתדל להמנע מנסיעות ארוכות ברצף, ולהמנע מנסיעות בלילה. השילוט בכבישים טוב וברור
נסיעה בטרמפים: לרוב, נסיעה בטרמפים תהיה באיזור הקרטרס אאוסטרל, כפי שצויין לעיל. לנשים, קל יותר לעצור טרמפים. שילוב של מטייל ומטיילת בדרך כלל יכול להועיל (לשני הצדדים). בחבורות קשה מאוד ואף בלתי אפשרי להשיג טרמפ (תחשבו על הנהג שלא מבין עברית ורואה חבורה של אנשים שאינו מבין את שפתם...).
תקשורת ודואר
רשת הטלפונים הארגנטינאית מאפשרת תקשורת רצופה עם הארץ. בכל קיוסק פינתי ואף בחלק מההוסטלים ניתן לרכוש כרטיס חיוג ודרכו להתקשר לארץ. המחירים נוחים בהחלט. אין כל בעיה למצוא שירות אינטרנט בכל רחבי ארגנטינה. עסק המספק שירותי אינטרנט בארגנטינה נקרא סיבר (Cyber) והמחיר עבור שעה הוא בסביבות ה-2 פזו. כיום, רוב ההוסטלים התיירותיים מחזיקים לפחות מחשב אחד המועמד לרשות המטיילים ולרוב השימוש בו הוא חינם.
מקום לקבלת דואר בבואנוס איירס:
Centro postal internacional
Comodoro Py y Antártida Argentina
כניסה מרחוב E.U.Brasil
זמני קבלה: ימים ב`- ו` 10:00-17:00
נציגויות יהודיות
הקהילה היהודית בארגנטינה גדולה, ויש בה מוסדות וארגונים רבים, שישמחו לתת שירותים למטיילים שזקוקים להם.
שגרירות ישראל בארגנטינה:
Av. De mayo 701 piso 10-11
Tel: 00-54-11-43421465
Fax: 00-54-11-43425307
Email: [email protected]
בית חב"ד
Serrano 69, buenos aires
Tel: 54-1-857-2812
Fax: 54-1-963-1221
בתי חב"ד קיימים גם בערים אחרות בארגנטינה, למשל בסלטה, בטוקומן ובקורדובה. לפני כשנה (סוף 2006) נפתח בית חב"ד בברילוצ`ה, הוא פתוח בעיקר בעונות התיירותיות בעיר.
מזון ומאכלים מיוחדים
ארגנטינה ידועה בבשר האיכותי שלה והיא יצואנית הבשר מספר 1 בעולם. מהסטייק ה"פשוט" ועד לצלי (אסאדו) של נתחי בשר ב"מנגל" הארגנטינאי (Parilla), ניתן לבוא ולטעום בשר טרי, איכותי ונקי מתוספות (בסה"כ קצת מלח...), כמיטב מסורת הגאוצ`וס (הבוקרים הארגנטינאים). הארגנטינאים מאוד אוהבים לאכול שניצל. השניצל שלהם נקרא מילנסה/Milaneza ולרוב הוא עשוי מבשר בקר ולא מעוף. השניצל מגיע לרוב ב-2 צורות- בסנדוויץ` ענקי או בצלחת במידה ובחרתם לאכול במסעדה. אם תרצו שניצל עוף יש לציין זאת - Milaneza/Suprema de Pollo. מלבד בשר, ניתן למצוא, בעיקר בבואנוס איירס, מסעדות איטלקיות ופיצריות מעולות, זכר להגירה הגדולה מאיטליה.
הארגנטינאי שותה את המטה. כל היום. לבדו ועם החבר`ה או המשפחה. המטה הוא בעצם שם של משקה. יש לו כוס מיוחדת, שלרוב עשויה מפרי הקלבסה. המשקה עצמו הוא תערובת צמחים (חוקיים ולא ממכרים), שלתוכם מוזגים כל פעם מים חמים ושותים עם קשית מיוחדת הנקראת בומבישה (Bombilla). סביב המטה מסורת עתיקת יומין של כבוד בין המוזג/מגיש המטה לבין אורחיו. פעם היו "הולכים על זה מכות"...
אמפנדה- מאפה ממולא בבשר/עוף/Jamon y queso (גבינה ונקניק חזיר) ואף תוספות אחרות. בראשית דרכם היו מכינים את האמפנדס מטוגנים, אבל כיום אופים אותם.
מבחינת דברי המתיקה -; אם בארצנו שולט השוקולד, בארגנטינה זו ריבת החלב (Dulce de Leche). אם במאפים, ממרח בסנדוויץ` לבית ספר, גלידות ועוגות. האלפחורס (Alfajores)- עוגיית "סנדוויץ`" מביסקוויטים איכותיים שביניהם ריבת חלב. האיכותיים ביותר הם של חברת Havanna. הגלידות בארגנטינה הן מהטובות בעולם, והשוקולד העשוי בעבודת יד בברילוצ`ה גם הוא קנה לו מוניטין עולמיים.
אזורים בארגנטינה
ארגנטינה היא בעלת שלטון פדרלי ולכן מחולקת ל-24 פרובינציות/מחוזות. אחת מהן היא הפרובינציה של בואנוס איירס ובה שוכנת גם הבירה, בואנוס איירס. המקומיים קוראים לעיר Capital Federal כדי להדגיש שמדברים על הבירה ולא על הפרובינציה. בתוך פרובינציה זו נמצאות ערים נוספות, בהן לה פלטה (La Plata) ומאר דל פלטה (Mar Del Plata).
מרכז ארגנטינה - בואנוס איירס -; כאמור, עיר הבירה. זוהי עיר גדולה ומדהימה. מכילה כ- 13 מיליון תושבים ומזכירה מאוד באופייה המהיר ערים מערביות מרכזיות בעולם. קיימים בה מבנים המזכירים בנייה אירופית, בחלקה קולוניאלית. ישנו בית הקברות העתיק (בו קבורה גם אוויטה), הרובע העני לה בוקה (בו נמצא אצטדיון קבוצת הכדורגל המפורסמת), חיי הלילה פעילים ושופעים ותושביה מודרניים ומתלבשים במיטב האופנה.
מנדוסה -; ממלכת ייצור היין של ארגנטינה. כמו כן, בשטח הפרובינציה של מנדוסה, נמצא הר האקונקגואה (Aconcagua), ההר הגבוה ביבשת דרום אמריקה. הר זה נחשב לרביעי בעולם מבחינת קושי בטיפוס הרים. ממנדוסה ניתן לחצות דרך מעבר גבול לבירת צ`ילה, סנטיאגו.
קורדובה -; נחשבת לעיר הסטודנטים של ארגנטינה. תיירים רבים מגיעים אליה גם כדי להתנסות בצניחה חופשית, הנחשבת שם זולה, יחסית למקומות אחרים בעולם.
צפון ארגנטינה -; בין הערים: סלטה, חוחוי, טוקומן. מזגם של התושבים חם יותר, אנשים פתוחים יותר. אוהבים ליהנות. מזג אויר החם ביותר במדינה. שטחים עצומים של חקלאות, ומרעות וגידול בקר. וגם כמה פלאי טבע.
פטגוניה וארץ האש -; אזור הדרום של המדינה המאופיין באקלים היבש שלו וברוחות המתפרצות. נוף יפה, אינסופי וייחודי, המשלב הרים מושלגים וירוקים, מעיינות, אגמים, מפלים, קרחונים, והרי געש. בירת פטגוניה, ברילוצ`ה, מספקת מגוון רחב של אפשרויות לטיול ואטרקציות ואף פינוק (גלידות איכותיות, שוקלוטריות ושקט של טבע). ממנה ניתן להגיע לשאר חלקיה המדהימים של פטגוניה: סן מרטין דה לוס אנדס (San Martin de los Ande) ושבעת האגמים, הקרטרס אאוסטרל (Carretera Austral), אל קלפטה (El Calafate) ועוד. התחנה האחרונה והדרומית ביותר בפטגוניה, בארגנטינה וביבשת בכלל היא ארץ האש- אושוויה (Ushuaia). בנוסף על מה שניתן לראות בה, תוכלו להגיע למשרד התיירות הידידותי ולקבל חותמת ה"מעידה" כי הייתם בסוף העולם -; Fin del Mundo
