שבוע חמישי ואחרון: צפון האי הדרומי, סינגפור וחוזרים הביתה
המשפחה יוצאת לטרק משפחתי, מבלה במעיינות חמים ונפרדת מן הקרוואן. עוד ביקור קצר בסינגפור, ו.. הביתה.
המשפחה יוצאת לטרק משפחתי, מבלה במעיינות חמים ונפרדת מן הקרוואן. עוד ביקור קצר בסינגפור, ו.. הביתה.
איך (לא) ישנים בקרוואן? מהו נוהל יציאה ל- Track? מדוע טיסה מעל לויתנים הסתיימה מוקדם מהצפוי? למה לא כדאי להתעקש על מקום בסירה היוצאת לשיט צפיה בדולפינים? כיצד תוכלו לזהות מאורע היסטורי למרגלות Mount Cook? ומדוע, למען השם, סלעים קטנים מתנפלים על הקרוואן?
משפחת ונסובר מתחילה את השבוע השלישי לטיול בקווינסטאון, עם כל ההרפתקאות המשוגעות שיש לעיר להציע, ומספרת על חוויות משיט בסירת מרוץ, על ה``חלילן מקווינסטאון``, קפיצת בנג`י (אמיצה), פיורדים, תולעים זוהרות, כלבי ים, כבשים, שניצלים, דולפינים חמקמקים ועוד..
העיר הפרואנית הוארז (Huaraz) שוכנת למרגלות המושלגים של הרי האנדים הפרואנים, הוכתרה כבר מזמן לבירת טיפוס הרים בדרום אמריקה והיא ללא ספק חלומו של כל מטפס הרים. סיפורו של טיפוס אל הפסגות הלבנות של הרכס הלבן - התכנון, ההתמודדות, ההצלחות וההפתעות...
כשקראתי על המסע הגדול לניו זילנד אמרתי לעצמי שאת המסע הזה אני אעשה!! בסוף אותה שנה קיבלתי באופן בלתי צפוי מתנה כספית חד פעמית, ההחלטה נופלת להתחיל להתארגן להגשמת החלום- על אופניים בניו זילנד.
החוף המזרחי של אוסטרליה בניגוד לעמיתו המערבי, מאוכלס ורווי עיירות נופש ואטרקציות תירותיות. הפלגים מדלגים מעיירה מומלצת אחת לשניה, מאטרקציה לאטרקציה, הפעם בכדי להינות צריך לשלם.
החוף המזרחי כשמו כן הוא, חוף. הפלגים עוברים מעיירה אחת לשניה, ממציל אחד לשני, בכולם אותה חוויה בלתי מספקת. הים והגלים האוסטרלים. ברקע עננה, רותי חוזרת הביתה, השאר ממשיכים.
אז... הלכנו למנהל הפארק ועמית הציג אותנו כזואולוג וכצלמת מישראל... באנו להכין כתבה על הפארק לעיתון טבע ישראלי. רעיון אדיר, לא?! (והאמת היא שהחלטנו להכין כתבה על הפארק ועל אסאם, כך שלא נשקר...).
``וזה יהיה מאוד קשה``. הסתכלתי על עמית ואמרתי: ``מאוד קשה זה לא אומר לא אפשרי!!!``. המונית נעצרה ואני ממאנת לצאת ממנה- מולי אני רואה ילדים בני 8-14 פנים סיניות, שחומים, כיפה לראשם, ציצית-טלית על בגדיהם. אני בשוק, לא מעכלת. מעליהם שלט גדול: ``בית עמישב`` ודגל ישראל מתנוסס.
טוב, בעצם, כשמסתכלים על הרצפה מבינים שהכול ``טבעי`` בהודו: קליפות בוטנים, שקיות ניילון, אריזות של עוגיות, שאריות מים ומזון, אורז, עדשים, כוסות חד פעמיות ששימשו בעבר לשתיית צ`אי, גפרורים, ניירות, ובין כל אלו אפשר להבחין בתיקים, מזוודות, נעליים, כפכפים ושאר מיני עניינים.
עשינו עסק- הם מביכים אותי עם הגבולות שלהם ולי יש רשות לכתוב על זה לחברים שלי באי-מייל... ...אז אני שמתי על עצמי מעטה של אדישות ובזה פתרתי את בעיית גועל הנפש מהעכברושים. אמא ואבא התמודדו עם זה אחרת: הם הביאו מהארץ כובעי אמבטיה מניילון ולבשו אותם על הרגליים... טוב טוב, כשתיראו את התמונות תבינו עד כמה זה מביך ללכת עם אנשים שלובשים כובעי אמבטיה על הרגליים!!!
בכל אופן, קמים רוחצים פנים מתיישבים במרפסת, מזמינים כוס ג`ינג`ר ונחים. ממה נחים. עזבו, קשה להסביר, אתם לא תבינו, כן כן גם כשלא עושים כלום מתעייפים, גם כשקמים מהשינה עייפים... אחרי כוס התה, שמים לונג והולכים לשחות בים, לפעמים מגוונים והולכים לשחות באגם.
אוטובוסים עם דרגשי שינה. חבל על הזמן איזו המצאה זו. חייבים להביא את זה לארץ. אתה פשוט נכנס לאוטובוס, מקבל דרגש עם וילון ומחיצה מהעולם החיצון שנמצא בשאר האוטובוס, נשכב ונרדם. המצאה גאונית. חשבתי לייבא אותה לארץ (בין שאר כל מחשבות היבוא שלי) אבל הנסיעה הכי ארוכה בארץ היא כ-8 שעות... אז לא נראה לי שזה ילך...
תודה. תודה על השנה האחרונה. שנה מדהימה שלא הייתי משנה בה כלום. ומעבר לתודה יש גם תקווה.
אז התשובה היא שחזרתי. אבל חזרתי על מנת להמשיך את הטיול. לא, לא עוד טיסה, לא עוד מקום חדש אלא... להמשיך את הטיול של החיים בארץ.
לאחר כמעט חודשיים באי הדרומי חוזרים הפלגים לאי הצפוני. אתנחתא עירונית בוולינגטון הבירה, מעבר בעיירות החוף המזרחי ופרק של טבע בתולי בפארק ה-urewera.
את השבועיים האחרונים באי הדרומי מנצלים הפלגים בכדי לחזור למקומות בהם כבר היו. יש משהו בחזרה לרחובות ונופים מוכרים, כמעט תחושה של מקומיים. יומיים בילו בחווה של משפחה מארחת, חברים באירגון ה-hit.
`` כן, בומבי בחורף בומבי בקיץ.... ואני יודעת שהכל זמני... יום אחד זה ככה יום שני זה ככה... פותחת את האינטרנט.. קוראת שם את עצמי..`` (ע``פ טיול ליפו - שלום חנוך)
החוף הדרומי של האי הדרומי מספק אטרקציות אין ספור, נופים, חיות ים, כולן באדיבות הטבע הכמעט ארקטי. הפלגים מפזזים בין טיפות הגשם, הפינגוינים וכלבי הים כמו ילדים בארגז משחקים.
יותר מאשר באי הדרומי, פה באי הצפוני מקבל המשפט הבא משמעות כפולה: ``...אתה לא אוהב את מזג האוויר בניו-זילנד?... חכה 5 דקות...`` כן! בדיוק כך משתנה לו מזג האוויר בקצב מסחרר, מה שמשאיר מעט מאוד מקום לתכנון לוח זמנים ע``פ מזג האוויר.
מתישהו בתחילת חודש נובמבר (בו חל יום הולדתי) לקחתי את ההחלטה הספונטנית להצטרף לחברה שלי שנוסעת לניו-זילנד (NZ). הרבה לא ידעתי על המקום, אבל היתה לי תחושה שזו הזדמנות שלא כדאי לי לפספס...חוץ מזה אחת ולתמיד רציתי להבין מה ההבדל בין 2 האיים (הצפוני והדרומי),
החוף המערבי של האי הדרומי, אגן גשום בזכות לחות תמידית המגיעה ממערב - ים טזמן. הרווח הוא ביערות גשם ואפילו קרחונים, המחיר - גשם...הפלגים מדלגים בין הטיפות, מבטלים תוכניות ונהנים בכל זאת.
לא מוצאת עכשיו את האור/ מחפשת אותו בנרות/ מסתובבת בכל רג`סטאן/ מנקודה לנקודה/ כמו מבצר מרוט וישן/ כמו רג`פוט על פיל לבן/ הולכת באפס מעשה/ הכל מעצמו ייעשה/ ונדמה שזה טוב/ ככה, כי צריך לאהוב/ ונדמה שזה קרוב/ משהו קטן וטוב ... (ע``פ משינה ולאו דצה).
``בלילות של ירח מלא / שומעת טראנס מקומי / יושבת על המיטה בחושך / כי כל החשמלים נופלים ../ אלך לראות לי סרט, או חומוס שניצלים.
בריכה רבועה, בנויה אבן, חוסה בצלו של עץ בניאן ענקי. שורשי העץ כבר מזמן הרימו ושברו את מרצפות האבן מסביב לבריכה, וכל התמונה היתה של עזובה מקסימה, כמו אותן בריכות מים ערביות שניתן היה פעם למצוא בלב הפרדסים (שגם הם כבר אינם).
מדינת אואחקה (Oaxaca) נושמת תרבות של האינדיאנים הילידים. כאן שגשגו כמה מהתרבויות הפרה-היספניות החשובות ביותר. נצלו את שהייתכם כאן כדי להכיר מקרוב את התרבות הזאת בת רבבות השנים. תוכלו לחוש זאת דרך השווקים התוססים, הביגוד הצבעוני, החגיגות והאומנות הנפלאה של העיר.
לאחר שבוע בבנקוק הסוחפת פונים הפלגים צפונה. ``אטרקציות`` תיירותיות מאורגנות כגון רכיבה על פילים, ביקור בכפרים וסיור במפעלים אינו קורץ להם והם ממשיכים כמעט מיד ללאוס השכנה, להם החלטה נכונה. לכם? אולי דווקא לא.
``השביל עבר במין יער גשם מופלא, עם המון עצים ושרכים, וציוצי ציפורים וקבוצות של הטיול המאורגן שהולכות מלפני ומאחורי, מה שהיה מעצבן מאוד``. - תחילת הטרק, למה לא כדאי לישון ליד הקיר, מלחמת שלג עם העצים ו..
אתם יודעים איך אומרים שאסור ללכת לסופר רעבים, כי אז קונים הרבה אוכל? אז באמת לא קניתי הרבה אוכל - פטה, שוקולד ותפוזים. אבל מסתבר שהכלל הזה תקף גם למקרים של צמא, כי קניתי הרבה שתיה- בקבוק גדול של L&P ובקבוק קטן של ספירולינה, שזה מיץ שמזמן רציתי לנסות אותו...
לכבוד סופהשנה האזרחית מייב מסיימת את הטרק בקווין שרלוט בשלום, וממשיכה אל בירת הנצח של ניו זילנד - וולינגטון. בין לבין וגם בהמשך היא מספיקה לבקר ב-מוזיאון הגדול של וולינגטון, לסעוד את לבה בפיקניקים וארוחות בוקר ולקפוץ למפלים ול-קרייטרס אוף דה מון - אזור פעילות געשית.