מגיעה לארמבול
לכל מי שתוהה וטועה איפה אני. אז ככה- אני בארמבול, זה חוף שקט לאללה בגואה. ועכשיו תתחילו להעריך אותי שככה עזבתי לי את הרביצה האינסופית על החוף, עם הספר ביד, או עם הג`מבה ביד ובאתי לאינטרנט, שנמצא 5 דקות הליכה מהחוף!!!!!!! זהו. הגעתי למסקנה שנמאס לי מהקור של הצפון ונמאס לי לטייל ולעבור ממקום למקום ועכשיו מה שבא לי זה רק לשכב על החוף בחוסר עשיה מירבי!!!
אז חתכתי את הודו לאורכה ולרוחבה (נסיעה של 40 שעות שהתארכה לכדי 57 שעות), עזבתי את ורנסי ונסעתי לגואה. אח אח אח... החיים היפים. אמרתי קודם חוסר עשייה? אז כן, איכשהו הימים טסים פה בקצב מטורף, וזה לא שכל היום עושים ועושים ועושים... אבל איכשהו זה קורה.
אז מה קורה סביבי??? אז ככה, אני חיה בבקתה צמוד לחוף, זה בעצם מעין כפר נופש. כמה בקתות קטנות שמסודרות בריבוע, ובאמצע יש מסעדה. לכל בקתה יש מרפסת פרטית עם כסאות ושולחן קטן. בתוך הבקתה יש רק מיטה ושני מדפים. והים, אוי הים... הים במרחק של דקה שלמה מהבקתה!!! בגדים זה מחוץ לאופנה פה. האופנה זה בגד-ים ולונג, שזה בעצם סתם חתיכת בד גדולה שעוטפים בעזרתה את הגוף/משתמשים בה כמגבת/שוכבים עליה בחוף/מקנחים בה את האף, קושרים את השיער לקוקו וכו` וכו` וכו`... כל רעיון נוסף יתקבל בברכה... זהו, אז החיים פה יפים ופשוטים. צריך מינימום של חומריות לחיות פה.
סדר היום
עכשיו, קצת על סדר היום העמוס פה- קמה בבוקר, כמובן ללא שעון מעורר, לפעמים היקיצה היא ב-8:00 ולפעמים, כמו היום למשל ב-11:00. בכל אופן, קמים רוחצים פנים מתיישבים במרפסת, מזמינים כוס ג`ינג`ר ונחים. ממה נחים. עזבו, קשה להסביר, אתם לא תבינו, כן כן גם כשלא עושים כלום מתעייפים, גם כשקמים מהשינה עייפים... אחרי כוס התה, שמים לונג והולכים לשחות בים, לפעמים מגוונים והולכים לשחות באגם. כן, יש פה אגם יפיפה, על החוף, פשוט נחל שזורם מההרים ויוצר אגם. אז מגוונים, לפעמים מים מלוחים של ים ולפעמים מתוקים...
מה עוד? שוכבים שעות על החוף, אוכלים אננס, שותים מילקשייקים וכאלו. קוראים ספר, והשוס... מנגנים. אני מנגנת פה כל יום מלא מלא. יש פה מלא מלא אירופאים מוכשרים שיודעים לעשות מוזיקה. אז יושבים בערבים על החוף, רואים שקיעה או צופים בירח המלא ומנגנים. יש כאלו ששרים, יש שרוקדים, יש סתם שמסתכלים אבל ... כולם כולם נהנים. זה בטוח!
דבר נוסף שעושה לי טוב בנשמה זו העובדה שיש פה מקום שנקרא בית יהודי. זה בית שמתפעלים אותו חברה "כיפות סרוגות", מה שנקרא, הם לא קבועים פה אלא באים לתקופה של 3 חודשים. אז כרגע יש פה זוג מטריף, גילי וזוהר, זוג עם שני ילדים בכלל מטריפים, "שיר חדש" ו"פאר חיים". כן כן אלו השמות שלהם. והם מקסימים. בשישי-שבת אני שרצתי שם, לקחתי את הילדים לים, השתוללנו בחוף, עשינו שמח ונראה לי שכרגיל אני נהניתי יותר מהילדים... הקיצר, גילי וזוהר הם זוג של אנשים מקסימים, שופעים באנרגיות טובות, מספיק להסתכל להם בעיניים ולקבל אהבה ושמחה...
עוד מעט אני הולכת לשם לעשות פלאפל!!! כן אז שיהיה לי בתיאבון...
אוהבת.
וואלה מותר כבר להודות: א נ י מ ת ג ע ג ע ת ל א ר ץ !!!!
אוטוטו...
בבה העז המתעופפת...
