דרום מערב טנזניה, וזהות בדויה במלאווי
מלאווי שונה לגמרי מטנזניה. אם טנזניה מלאה בצמחיה טרופית, הרים, גבעות ועזים, הרי שמלאווי נראית קצת כמו סרט על מלחמת ויאטנם עם שדות אורז שמתפרסים רחוק-רחוק, והמון פרות בשדות המרעה הירוקים.
מלאווי שונה לגמרי מטנזניה. אם טנזניה מלאה בצמחיה טרופית, הרים, גבעות ועזים, הרי שמלאווי נראית קצת כמו סרט על מלחמת ויאטנם עם שדות אורז שמתפרסים רחוק-רחוק, והמון פרות בשדות המרעה הירוקים.
תיאור מפורט של 4 ימי טיול בעין חוד`רה וג`בל בראקה דרומי - נופים מדהימים, קל לארגון.. וגם זול! כל ההכנות, הציוד והנחיות המסלול - בכתבה שלפניכם.
מצרים - כל כך קרובה, כל כך מרתקת... כל כך שווה ביקור! יאיר מתאר את חוויותיו מביקור בן שבוע במדינה, ומבטיח שלשם הוא עוד ישוב. על כל הסביות למה - בכתבה שלפניכם
דרום מערב טנזניה הוא איזור לא מוכר למטיילים רבים, אבל יעל מדווחת לנו על איזור פשוט נפלא. ככה זה כשמתנדבים - מגלים פן קצת אחר של הדברים. בואו לקרוא על מפלים נעלמים ונופים נהדרים.
הקץ להיפופוטמים ולקופים! הקץ ל``במבים`` למיניהם! הקץ לקרנפים, פלמנגו, ג`ירפות ולחמורים המפוספסים! בכל המקומות בהם טיילנו עד כה, התענוג הכי גדול זה להסתובב עם המצלמה בסמטאות הצרות, בין בתי האנשים, להציץ פנימה, ולספוג מעט מהאווירה המקומית. לחצו על האלבום!
קניה חושפת את המטיילים והגרים בה למציאויות חדשות. עידית מספרת על חיי היום-יום של לבנים בקניה, ומפרטת מספר אתרים בניירובי שלא כדאי להחמיץ.
החיים בקניה חושפים מבנה חברתי מורכב ומסובך, במיוחד כשמעורבים בו אנשים לבנים. עידית, שעוברת משכונת נאיוושאה`` ל``נאיוואשה 90210``, מרגישה יותר ויותר muzungu (אדם לבן). כתבה קצת פחות משעשעת, בלי ג`ירפות זברות והיפופוטמים, שמסתכלת במבט מפוכח על אפריקה של היום.
התנדבות מייצרת שגרה עבור התמתנדבים, וכשזו משתנה, שו לפעמים חוויה לא פשוטה. גיל מחליף ארגון התנדבות, ועובר לצד השני של ארושה. שם נראה שכמה דברים שונים מאד, אבל החוויות האפריקניות לא מפסיקות להופיע.
התנדבות היא לא חוויה קלה. היא מספקת, היא מעניינת, אבל היא לא קלה. יעל מתארת את הקשיים והבדידות, אבל גם את ההצלחות הרבות, רגע לפני שהיא עוברת לפרוייקט חדש. ובין לבין, היא גם מספרת על חלקת אלוהים קרובה מאד לארושה.
אפריקה דורשת הכנות מדוקדקות, ויעל מתמודדת עם כמה מהקשיים שהיא מציבה: בית עם שותף שיש להתרגל אליו, מחלות שונות ועוד. על חוויותיה - בכתבה שלפניכם.
אגם נאיוואשה הוא יעד מומלץ לטיולים. עידית מספרת על טיול משפחתי ב-Crescent Island, שם הם צפו (די מקרוב) בעדרי הגנו, בזברות, בציפורי מים, בג`ירפות, בבמבי למיניהם ובהיפופוטמים ועל הגשם ששוב הגיע והבריח. וגם על, חווית אופרה מסוג אחר, קצת הזויה
הרבה פעמים טיול מוכתב על-ידי ההתחלה שלו. יעל מגיעה לטנזניה וההתחלה לא קלה בכלל - טיסות שמתעכבות, בחילות מתקדמות ועוד ועוד. למזלה, יש לה מספיק זמן בטנזניה בשביל לדאוג שהכל יסתדר.
יש מקומות ששווים את כל המאמצים בעולם כדי להגיע אליהם. גיל מספר על הפינה הדרום מערבית של אוגנדה, שלא קל להגיע אליה, אבל מאד מאד שווה. ויש גם השתפנות ברגע האחרון מראפטינג בג'ינג'ה.
אוגנדה היא יעד נהדר לביקור במזרח אפריקה. גיל מגיע אליה אחרי נסיעה ארוכה מטנזניה וישר מתאהב. בכתבה זו: על קמפאלה הבירה, מפלי מוריצ'יסון שבצפון, ואיי ססה שבאגם ויקטוריה.
טיסה עם תינוק היא עיניין מורכב. כשמדובר בטיסה לאפריקה - זה מורכב עד יותר. כל ההכנות, כל הסידורים, כל הקניות והאריזות, כל הטיטולים, כל הטיסות וההגעה הנכספת של פונפונון (או בשמו העברי אורי) ליבשת השחורה (הלא היא אפריקה). עידית חוזרת וכותבת אחרי חופשת הלידה. ויש גם טיפים לטסים עם תינוקות!
טנזניה היא מדינה של טבע נהדר ונופים נפלאים. גיל מתנדב שם במשך מספר חודשים, ומסכם את החוויה, וגם מספר על מסלול טיול מומלץ בהרי פארה, בצפון מזרח המדינה.
סמבבה שוכנת בקצה המזרחי של מדגסקר, אבל ההגעה אליה מצפון האי יכולה לביות חוויה לא פשוטה. בכתבה שלפניכם תגלו איך דרך של 350 ק"מ יכולה לקחת גם 36 שעות...
נוסי בה הוא אי לחופה של מדגסקר שמשלב בין אתרים תיירותיים למדי, לחופים פראיים ונטולי תיירים. בכתבה שלפניכם על שבוע בחוף מבודד שכזה, שאמנם כלל שודדים, אבל היה ממש כמו ביקור בגן עדן.
טננריבו (או טנה בקיצור), עיר הבירה של מדגסקר היא נקודת המפגש הראשונה של המגיעים למדינה דרך האוויר. היא עיר מיוחדת ללא ספק, עם צדדים חיובים ושליליים. מה שבטוח - מעניין בה.
אחד הדברים החשובים ביותר למתנדבים הוא היכולת ליזום עבודה בעצמו. גיל מספר איך בונים אתר אינטרנט במקום בלי חשמל, וגם על חגיגות חנוכה וחתונה טנזנית אחת. ובסוף יש גם המלצה על סיורי שבטים בצפון טנזניה.
טנזניה הופכת לאחד היעדים הפופלאריים למטיילים ישראלים. אחרי חודש במדינה, גיל מתאר את ההתמודדות עם כמה מדברים המרכיבים את החוויה בה - האוכל, השפה, וחווית "האדם הלבן".
בכתבה זו - על החיים באפריקה לאור נרות (ולא לכבוד החנוכה) וטיול סוף שבוע באגם בוגוריה. מהטיול עולות כמה תובנות בקשר לבנזיניות טבעיות ולכמה מסורות תמוהות של תיירים אסיתיים...
בקניה ישנן כמה סכנות בריאותיות שכדאי לשים אליהן לב, אבל אסור לתת להן להרתיע אותנו מלהנות ממה שיש למדינה להציע. עידית מבקרת בניירובי לסיבוב קניות וביקור בבית היתומים לפילים וקרנפים, שם, כמו שאומרים, היא גמרה הרבה פילים, ב-פ` רפה.
החיים באפריקה לא תמיד נראים למבקר כהגיוניים. איך זה למשל, שיש בית עם מכשיר פלייסטיישן מתקדם, אבל אין בו מים זורמים? גיל מגיע לארושה בצפון טנזניה, ואחרי ההלם הראשוני, מתאר את החיים במקום, בו הוא עתיד להתנדב מעכשיו.
``אבל, בדיוק כמו שמרגע שקיבלתי את ההחלטה לגבי הארגונים החלטתי לא לערער עליה, גם עכשיו זה לא הזמן לערעורים או לשקיעה בפחדים. זה זמן לדחוס את כל מה שניתן לתוך התרמיל הענק ו... להתחיל במסע``
הפארק הלאומי אברדרה הוא אחת השמורות המדהימות בקניה, עם פסגות שמגרדות את העננים בגובה 4000 מ`, קשתות במפלי המים הגדולים, ריינג`רים שרוצים לעזור והרבה הרבה ``סימנים שהיו פה פילים`` - על אלה ועוד בכתבה שלפניכם.
פארק נקורו הוא יעד נהדר לטיול ספארי - והוא אפילו לא צריך להיות ארוך. עידית ומשפחתה מבקרים בו, פוגשים שלל בעלי חיים, ונתקעים עם הרכב, כפי שמתבקש מטיול כזה. על חוויותיהם - בכתבה שלפניכם.
בדרך נתקלנו גם בלהקת זברות (כבר אמרתי שהם כמו חתולי רחוב פה) שעמדו בדרכנו ולא ממש התרגשו מהנוכחות שלנו שם, ולמען האמת גם אנחנו לא התרגשנו מנוכחותם... תגובתנו היתה משהו בסגנון ``עוד פעם הסוסים המפוספסים האלה?...``
קניה ארץ גדולה ומרתקת. ניתן למצוא בה חופים מדהימים לסתלבט ולצלילות, אתרים פרה-היסטורים ייחודיים, שמורות של מגוון בעלי חיים ו - מבחינתנו - הדובדבן שבקצפת: הר קניה. לפינכם מסלול של שבועיים שכולל את הר קניה ואת איזורי הספארי.