מוסקבה. זה היעד שבחרנו לנו לטיול עצמאי קצר של 5 ימים בספטמבר. עיר שנראתה לנו מעניינת ומסקרנת שטרם היינו בה ושיש אליה טיסות ישירות מישראל.
הדעות ששמענו היו חלוקות. מצד אחד כאלו ששאלו מה יש לנו לחפש שם, אם זה לא יותר מדי זמן לעיר הזאת, שאלו איך נסתדר בלי לדעת רוסית, למה לא נוסעים במאורגן, אם כבר רוסיה אז למה לא לסנט פטרסבורג…
ומן הצד השני מיעוט שאמר לנו ש-5 ימים זה מעט מדי…
כמו כן התגנבו לליבנו מספר חששות בנושא הבטחון האישי מסיפורים מסויימים שקראנו באינטרנט.
בפוסט זה אסכם את הטיול מנקודת מבטנו וננסה לתת מענה לכל השאלות.
ובכן אנחנו בני 50+, לא יוצאי חבר המדינות, לא יודעים רוסית ומטיילים תמיד רק עצמאית. לטיול הזה נסענו עם 2 ילדינו הצעירים, בת לפני גיוס ובן בגיל 14. הבת הגדולה לא הצטרפה.
כדי שלא תשארו במתח אסכם ואומר אל תהססו.. רוצו. העיר מדהימה, מעניינת, תוססת ומלאה באתרים יפים ומעניינים. להפתעתנו יש בה גם לא מעט פארקים. טיילנו לבד ברגל ביום ובלילה ולרגע לא הרגשנו חוסר ביטחון. וכן... 5 ימים זה ממש לא הרבה לעיר הזאת. לא ראינו הרבה דברים שתכננו לראות ובהחלט אפשר לומר שהשארנו משהו לפעם הבאה…
ועכשיו לפרטים:
בתכנון הטיול נעזרתי בספר מוסקבה של EyeWitness. ספר טוב, אולם לדעתי לוקה בחסר ביחס לספרי מישלין האהובים עלי מכיון שאין בו דירוג כוכבים שאמנם תלוי בטעם הכותב, אך בכל זאת עוזר לך להתמקד בדברים החשובים. כמו כן הספר לוקה בחוסר פירוט לגבי מספר אתרים מעניינים כמו פארק הניצחון.
כמו כן נעזרתי רבות באתר למטייל.
מהספר גם למדתי את הא-ב הקירילי. זה חובה !! לכל מי שמתכנן לנסוע לבד משום שבמטרו כל שמות התחנות כתובות רק בקירילית וזה נחוץ כדי לדעת אם לעלות על הרכבת ברציף הימני או ברציף השמאלי.
טיסות ישירות הוזמנו באל על.
מלון הוזמן דרך Booking – מלון Arbat House. המלון נמצא במיקום מעולה, קרוב לתחנת הרכבת ארבאטסקייה ולמדרחוב ארבאט ובמרחק הליכה מהקרמלין. חדרים טובים אך מינימאליסטיים (למשל לא הייתה כספת בחדר), ארוחת בוקר טובה אך ללא גיוון מיום ליום וצוות לובי דובר אנגלית. יחד עם זאת… בלילה הראשון הופסק החשמל קצת אחרי בואנו בהפסקה יזומה שאף אחד לא טרח להודיע לנו עליה ובלילה השני הופסקו המים. לא בטוח שהייתי מזמין שם שוב, אבל למי שבכל זאת רוצה, מצורף לינק לאתר המלון
מכיוון שנחתנו קרוב לחצות ולא רצינו להסחב בשעות כאלו בתחבורה ציבורית… הזמנו הסעה מהשדה למלון מסרגי קמנסקי, [email protected] מדריך מקומי דובר עברית שאצלו הזמנו גם יום משולב של טיול לסרגייב פוסאד וטיול לילי בעיר. אנחנו ממליצים בפה מלא ובחום על סרגי. מניסיוננו ביום הטיול שבילינו איתו (ראו פירוט ביום מספר 4), סרגי הוא מדריך מקצועי, בעל ידע רב ומה שלא פחות חשוב, בחור נחמד, לבבי ודובר עברית.
אפליקציית Get Taxi עובדת מצויין במוסקבה. נעזרנו בה 3 פעמים. מחירי המוניות במוסקבה סבירים מאוד. ממש אין צורך במונית בתוך מרכז העיר אלא רק בפרברים.
Google Maps בהליכה רגלית עובד מצויין ומאפשר ניווט מהיר ללא צורך לשאול מקומיים או לפתוח מפת נייר.
ניתן להזמין דרך האינטרנט (אנחנו הזמנו) כרטיסים למתחם הכנסיות בקרמלין ולנשקיה. לא ניתן להזמין לקרן היהלומים אולם במקום לעמוד בתור בקופות הכניסה אנחנו פשוט רכשנו כרטיסים בכניסה שנמצאת בתוך הבניין, ממש צמוד ליציאה מהנשקייה.
המטרו במוסקבה מהיר ונוח. יש רכבת כל כ- 40 שניות בערך והמחיר זול וללא הגבלת איזורים. למשל כרטיס נטען ל 11 נסיעות עלה 360 רובל.
הערה: כל התמונות צולמו במצלמת פאנסוניק FZ1000
ולפי שנתחיל בסיפור הטיול, מספר תמונות יפות שצילמתי, כדי לקבל תאבון….
קתדרלת קאזאן בכיכר האדומה
הכיכר האדומה וכנסיית ואסילי הקדוש
אחרי ארוחת בוקר מאוחרת יצאנו מהמלון, הלכנו לאורך רחוב Nikitskaya לכיוון הקרמלין. הרחוב העתיק יפה ומשובץ מבנים יפים כמו כנסיית העלייה לשמיים הגדולה שבא נישא פושקין, הקונסבטוריון העירוני של מוסקבה ועוד.
ביקרנו בגן אלכסנדר… קבר החייל האלמוני...ונכנסו לקרמלין.
בקרמלין ביקרנו במתחם הכנסיות (הידעתם שבכנסיות הרוסיות בניגוד לכנסיות של מערב אירופה, אין מקומות ישיבה, אין עוגב ואילו בין אולם התווך למזבח יש תמיד איקונוסטזיס – מחיצה מעוטרת ומוזהבת עם איקונות קדושות?)
ביקרנו גם בנשקייה שבניגוד לשמה כוללת גם אוסף מרכבות, שמלות של הצארינות, כלי קרמיקה זהב ועוד.... מיד ביציאה מהנשקייה רכשנו כרטיסים לקרן היהלומים ונכנסו לראות את התצוגה. הקרמלין מאוד מרשים ומעניין.
בתמונה רואים את קתדרלת המלאך הראשי ואת מגדל הפעמונים הגדול ע”ש איוואן הקדוש:
לאחר הביקור הלכנו לקניון התת קרקעי המרשים אוחוטני ריאד, ושם גם אכלנו.
אחרי האתנחתא הזו הלכנו לכיכר האדומה המרשימה והענקית וביקרנו בגום (קניון מרשים, ענק ויקר) ובקתדרלת קאזאן (קתדרלת וסילי הקדוש כבר הייתה סגורה אז השארנו אותה ליום אחר)
בצילום הלילי רואים את הגום:
קצת גיוון מכנסיות לא יזיק… אז נסענו לארמון ופארק קוסקובה. כדי להגיע לשם נדרשנו לנסוע במטרו עד תחנת Ryazanskiy Prospekt ומשם להמשיך באוטובוס. אחרי המתנה קצרה לאוטובוס שלא הגיע הזמנו ב Get Taxi מונית ואיתה הגענו ליעד. הארמון ובית הגן (“המערה”) יפים מאוד.
בית הגן בקוסקובה:
הארמון בקוסקובה:
על האורנג'רי אפשר לוותר (יש שם תערוכת קרמיקה) הגנים המעוצבים קצת פחות יפים ולעומתם אזור החורשה היה יפה (צבעי סתיו ושלכת). לסיכומו של עניין, ההחלטה לנסוע לשם נבעה מהפרק המפורט שהוקדש למקום בספר. בדיעבד היה יפה אולם אפשר היה לנצל את הזמן כדי לראות מקום אחר.
אחר הצהריים חזרנו לתחנת Ploshchad Revolyutsi (אחת התחנות היפות במטרו) ומשם שוב לכיכר האדומה וביקור בתוך קתדרלת וסילי הקדוש. ולסיום טיול במדרחוב Nikolskaya שיוצא מהכיכר האדומה.
זה היום לשוק הפישפשים של איזמאילופסקי. כדי להגיע לשוק נסענו עד תחנת הרכבת פרטיזנסקיה (ולא כמו שכתוב בספר).
לפני הביקור בשוק טיילנו כשעה בשבילי האזור המיוער של פארק איזמאילופסקי (בתמונה) ומשם לשוק.
השוק מעניין ומוכרים בו הכל מבגדים, כובעי פרווה ובבושקות ועד ציוד צבאי ישן (מסכות אב”כ, אקדחים, תחמושת ועוד...)
שוק איזמאילופסקי:
את הפתיחות היחסית של רוסיה אפשר לראות לדעתי גם כאן….בבושקות של פוטין ובתוכן ברז'נייב, סטאלין ולנין לצד בבושקות של פו הדב וחולצה של לנין עם אצבע משולשת ועם הכיתוב המלא (הכוכביות רק אצלי...) f**king Revolution.
אחרי ביקור בפארק נסענו לתחנת VDNKh לביקור באנדרטת החלל ובמרכז התערוכות הפאן רוסי (מרשים ענק ומומלץ). שימו לב למזרקת הרפובליקות במרכז הפארק.
בערב הולכים לטייל ולאכול במדרחוב ארבאט.
ביום זה אנחנו מטיילים ביחד עם המדריך סרגי קמנסקי. הוא אוסף אותנו מהמלון ואנחנו נוסעים (לפי התכנון מראש) לסרגייב פוסאד שהיא אחת מ-8 ערי טבעת הזהב (הקרובה שבהן למוסקבה). בדרך סרגי מספר לנו סיפורים ומעשיר אותנו במידע רב.
באחד הכפרים בדרך עוצרים לבקר בבית של איכר מקומי. חוייה נחמדה.
בצילום, בית האיכר שבו ביקרנו:
מגיעים לסרגייב פוסאד, עוצרים לתצפית על מנזר השילוש הקדוש ונכנסים לביקור במנזר המרשים.
המנזר במבט מהתצפית:
בניין כנסיית סרגיוס הקדוש וחדר האוכל שבמנזר:
בתמונה למעלה: מתחם המנזר – קתדרלת העלייה לשמיים וכנסיית רוח הקודש.
בדרך חזרה מבקרים באחוזת אברמצבה שהייתה מושבת אמנים.
בדרך סרגי מראה לנו את אחד ההבדלים בין אזורי הפריפריה למוסקבה. בעיירה Khotkovo אנחנו רואים פסל של פליקס דזרז'ינסקי מייסד הק.ג.ב. במוסקבה הפסל הזה הוסר ממקומו בכיכר לוביאנקה כמו פסלים אחרים שסולקו מהעיר.
בתמונה: פסל של דזרז'ינסקי בעיירה Khotkovo
חוזרים למלון בסביבות 6 וקובעים עם סרגי סיור לילי ב 8 בערב.
בינתיים הולכים לטייל ולאכול במדרחוב ארבאט.
ב-8 נפגשים ומטיילים כמעט 4 שעות בעיר האורות… וזו לא הגזמה… העיר מוארת בצורה יפה ומרשימה… הטיול מתבצע ברכב בשילוב הליכות קצרות בין האתרים הבאים:
- כיכר לוביאנקה וחנות הצעצועים הענקית שבה (מול מטה הק.ג.ב)
- הבורסה הישנה ברחוב ilinka בקיטאי גורוד
- תצפית על הקרמלין מעבר לגדת הנהר והליכה לפסל המעניין “הילדים הם קורבן של חטאי המבוגרים” בכיכר בולטניה שעל האי בין נהר מוסקבה לתעלה (אין מידע על הפסל בספר אז אני מצרף את הערך שלו בויקיפדיה). משם הליכה לגשר המנעולים.
- כנסיית ישו המושיע והליכה לתצפית על הקרמלין מהגשר הסמוך אליה
- הפסל הענק המרשים והשנוי במחלוקת של פטר הגדול במפגש נהר מוסקבה עם התעלה. אין הרבה מידע בספר על הפסל הזה ולכן אני מצרף לינק לערך שלו בויקיפדיה.
- תצפית על העיר מגבעת הדרורים
- מגדל האוניברסיטה
- ביקור רגלי בפארק הניצחון. שימו לב במיוחד לאנדרטת השואה המרגשת ולמזרקות הדם (מדמות את דם החללים במלחמה ה”פטריוטית הגדולה”)
שימו לב לכתובת בעברית בתמונה שלמעלה באבן השמאלית.
למטה מזרקות הדם על רקע עמוד הניצחון.
התחלנו את היום בתחנת Ploshchad Revolyutsi ומשם עשינו טיול רגלי שעבר בתחנות הבאות: כיכר התאטרון והבולשוי, מלון מטרופול, כיכר לוביאנקה ומטה הק.ג.ב ומשם לבית הכנסת קורל.
סוכה ליד בית הכנסת קורל
מבית הכנסת הלכנו שוב לכיכר האדומה לביקור בתוך המאוזלאום של לנין (חוב מהיום הראשון).
חוזרים לתחנת המטרו Ploshchad Revolyutsi דרך מדרחוב Nikolskaya היפה ומשם במטרו לתחנת קייבסקאיה.
את החלק השני של היום עד טיסת הערב בילינו בקניון Evropeiskiy שליד תחנת קייבסקאיה (גם היא אחת היפות שבין התחנות). הקניון ענקי, משופע בחנויות מותגים אך לדעתנו אינו זול ביחס לארץ. מצאנו שם בקומה הרביעית גם חנות לגו וחנות של המליס הלונדונית הידועה.
היה יפה, מרשים ומרתק ואפילו עלה על הציפיות.
נשאר טעם של עוד לפעם הבאה כדי לראות בפעם הזאת דברים שפספסנו כמו גלריה טרטיאקוב, גלריה פושקין ועוד…
פארק הניצחון מרשים ומרגש ובניגוד למה שאפשר היה לצפות מפארק כזה ברוסיה, מכיל אנדרטאות מרגשות ולא רק סמלים כוחניים. לדאבוני הספר שהיה בידנו לא הקדיש לפארק זה את המקום הראוי לו.
