חזרתי מכמעט עשרה ימים בפריז היה מרגש וסוער היה יפה בצורה בלתי רגילה, היה מעייף וסוחף. זו העיר שאחזור אליה שוב, כמעט בוודאות! קשה להחליט עם מי : מישהו שאוהב כמוני אמנות וארכיטקטורה הדגש בטיול היה אומנות! מוזיאונים ואומנים ומבנים, וגם קצת דיסני כבידור להמונים. שלושה דורות של נשים חגגו להן יומולדת אימי ביתי ואני והעיר התאימה לכולנו ככפפה ליד. אוסיף ואומר שנהניתי יותר מהאתרים הפחות תיירותיים מאשר הקלסיקות התיירותיות הנדושות. יש אתרים שהפתיעו אותי, וכמו כן אהבתי באופן כללי יותר את החוץ מאשר את הפנים.גילוי נאות: השתמשתי בספר המצוין המשפחה המטיילת ובו שלל המלצות מפות וטיפים מחולקים לפי אזורים. ההתחלה הייתה קצת צולעת עם אייר פרנס – פשוט לא! כבר עדיף לואו קוסט. למרות הדיוק בזמנים ושרות לקוחות זמין בארץ, הדיילים לא, המטוס לא , האוכל ממש לא ! המרווח בין הכסאות – גרוע. ואף הגדילו לעשות ובטיסת החזור מנעו מהנוסעים לקום וגם האורות היוו דלוקים כך שמנעו גם שינה: אני בוודאות לא אטוס עם החברה הזו יותר!
את הטיול חילקנו לשניים: את הימים 1-3 הקדשנו לדיסני. ישנו בדירה ששכרנו מ booking בעיירה שקטה ונעימה הנקראת בוסי סאן ג'ורג כשתי תחנות רכבת מדיסני. את הכרטיסים רכשנו באתר דיסני והדפסנו בבית והימים הנותרים 3-9 עברנו לפריז וישנו בפרוור מקסים בשם לוולואה פרה (קוראים את זה Levalua ferre )
דיסני ימים 1-3
מידע חשוב! תחבורה אל אזור דיסני : ממסוף היציאה בשארל דה גול הולכים לתחנת הרכבת הנקראת רואייר בי (RER B )שם ניגשים בליווי תמונה קטנה (ניתן להצטלם במכונה רק הצטיידו במטבעות ! וזכרו לבחור אופצייה של תמונות קטנות אחרת הלכו לכם 5 יורו..) למשרד הנמצא בצד ימין של המדרגות הנעות והנפיקו אותו, העלות של תמונה + עלות הכרטיס + מנוי לשבוע (מיום שני בבוקר עד יום א בחצות) הוא 32 יורו ולכן עדיף שתדפיסו תמונה בגודל בול במדפסת ביתית בארץ! ואז המחיר הוא רק 27 יורו. עם הכרטיס עולים על רכבת לכיוון פאריז, ומחליפים לRER A בתחנת CHTELET הנוסעת עד לדיסני ועוצרת גם באזורים שליד. הדירה שבה התארחנו התאימה ל4 אנשים והייתה מרווחת עם מרפסונת , מטבח ומצרכים לארוחת בוקר בסיסית לכמה ימים בסלסלה. הדירה הייתה מצוינת במרחק חמש דקות הליכה לתחנת רכבת לדיסני ובאזור שהיו בו מסעדות סופר ומאפייה. קישור לדירה Home Invest 360 - The Home's Family . בדיסני כדאי להשתמש באפליקציה, שתיידע אתכם כמה זמן יש לחכות בכל מתקן וברגע שיש חצי שעה ופחות כדאי ללכת למתקנים אלו. כמו כן תוכלו להשתמש בחינם בפאסט פאס , המזמין אתכם למתקן בשעה ספציפית בתור מקוצר. לגבי ימים חמים : יש מתקנים למילוי מים לשתייה בכל מיני נקודות, החנויות ממוזגות ויפיפיות רוב המתקנים חשוכים ונעימים גם להמתנה. בצהריים להפסקה מההליכה אכלנו במסעדה המקסיקנית פואנטה דל אורו (16 יורו עם שתייה ) חלקנו מנה של שלוש טורטיות עוף אורז עם שעועית חריפה ואבוקדו – בציון טעים מאוד! אז ככה! המתקנים הכי הכי שווים שכדאי לא לפספס הם..(בפארק דיסני- לא בסטודיו.) : עולם קטן , הפיראטים מהקאריביים, הטירה הרדופה (אין תורות כמעט) , טאנדר מאונטן , ספייס מאונטן ,מלחמת הכוכבים (ההמתנה חוויה בפני עצמה! ) ,באז שנות אור ופיטר פן . בפארק ישנם מסלולי הליכה מקסימים במערות, גשרי עץ ושלל פינות חמד מרהיבות כך שגם ללא האטרקציות עצמן – החוויה מכניסה אותך לאווירה הקסומה של דיסני
ובאחת עשרה בלילה כמיטב המסורת זיקוקים עם מופע אור קולי על הטירה. התרגשתי כמו ילדה אין מה לומר: דיסני זו דיסני! המקום בו חלומות מתגשמים ואין אווירה כזו באף פארק אחר מוצלח ככל שיהיה .. ביום למחרת היה שיא החום ודרש יום קניות מרוכז וממוזג בוואל דה יורופ: שילוב של קניון עצום מימדים עם סניף פרימארק ותחילת הסיילים של הקיץ ! קליעה בול! היום הוקדש לשיטוט קדחני בחנויות והנאת שופינג נשית בעיקר לטינאיג'רית שלי..אבל גם לנו, המבוגרים עד ארבע בערך סרקנו רק חלק מועט מהחנויות – הקניון עצום בגודלו ויש עוד רחוב שלם בחוץ שלא הספקנו לחקור !
ימים 3-9 פריז
בבוקר למחרת אנחנו עוברות לדירה בתוך פריז : הדירה הפריזאית שלנו כמו מסרט ישן עם חלונות וריצפת עץ רומנטיים מאוד אךפחות מחמיאים לגל החום שכן ברוב הדירות בפריז אין מזגן. הדירה נמצאה בקומה 5 בפרוור קטן ואופנתי בלוולואה פרה קצת מחוץ לעיר כמו שרציתי... רגוע מלא בתי קפה חנויות קטנות ודירות בורגניות מלאות אופי . אך אין זמן להשתהות! כרטיסים לביקור באופרה מחכים לנו .השארנו את החפצים ופנינו לכיוון האופרה בבניין במטרו. בתחנת האופרה כשעלינו במדרגות החוצה מתגלה לו הפאר של הבנייה הניאו בארוקית ובתוך המבנה הפרטים עוצרים נשימה אף יותר!
ממשיכות לגאלרי לאפייט הסמוך ומשתעשעות במדידת פריטים הזויים עם מחירים הזויים עוד יותר, נהנות לצפות באנשים המצויים בשגעת קניות כאילו מחלקים חינם... ובמבנה היפיפה . לאחר השפרצות בושם קדחתנית ממשיכות בדרכנו למטרו למופע הנקרא atelier des lumières ליחצו להתרשמות (בית המלאכה של האורות-ניתן להזמין מראש ולהדפיס בבית כרטיסים) מופע אורקולי המשלב יצירות אומנות של ואן גוך בוידיאו ארט. ההקרנה של היצירות בהאנגר עצום על כל הקירות והרצפות בליווי מוזיקה משגעת ועוד לפני שידעתי שזה אחד ה-דברים לעשות בפריז ... (באדיבות אמילי בפאריז) חוויה מרגיעה, מרגשת ומרשימה איזה יופי!!!!
יום מס 1 בא לסיומו אנחנו חוזרות לדירה שלנו מותשות אך מרוצות לארוחת ערב ומנוחה. איזה כיף לתת מנוחה לרגליים ! בלילה הראשון עם מאוורר אחד ... ביתי המציאה יתוש דמיוני וחנקה אותי על ידי סגירת חלונות הרמטית בלילה החם ביותר בפריז לשנת 2019...איזה כיף! הבוקר מגיע ואני מחליטה להפעיל את הנשק הסודי שלי לימים חמים: כרטיס מוזאונים לארבעה ימים (שרכשתי בשדה התעופה). הכרטיס תקף לכחמישים מוזאונים ברחבי פריז וכלל כניסה לארמון וורסאי (כמו כן רק חלק מהגנים של וורסאי) שימו לב ! כל המוזאונים עד גיל 18 הם בחינם. את הכרטיס לא ניתן הדפיס בבית ולכן כדאי לרכוש במוזאונים השונים או ב tourist information בעת הגעתכם ומחירו לפי מספר הימים שבחרתם, הוא מופעל מהיום הראשון שבו תבקרו במוזיאון כלשהו. היום השני הוא חם גם כן וגם זהו סוף השבוע. אני מחליטה לשנות כיוון להמנע מהמונים וחום. הבחירה היא מוזיאון מקצועות המדע (לחצו לקישור). זהו מוזיאון לא ידוע במיוחד, המציג מגוון מכונות ואת התפתחותן במשך הזמן. מתעופה דרך דפוס ועד תפירה וטוויה וכמובן עבורי המורה למדעים -המעבדה של לבואזייה אבי הכימיה ומגלה היסודות . החוויה מרתקת ומהממת כאחד המוזיאון שוכן בכנסייה ישנה והאוספים בו מרתקים. המקום קריר ולא הומה אדם ובקיצור הפתעת הטיול (לטובה)
לאחר הביקור אני מתעקשת לחפש את שוק הילדים האדומים שהוא שוק אוכל פתוח המצוי, מסתבר במרחק הליכה. חשבתי לי שהוא כמו שרונה מקורה וממוזג אבל מסתבר שהוא מזכיר דווקא את מחנה יהודה. בחום העצום שם – האנרגיה במציאתו הייתה מיותרת! לא התחשק לאכול בחוץ בחום, לכן חזרנו למנוחה לדירתינו הפריזאית לקראת מופע ברודויי : שיקאגו בפאריז .בערב אנחנו נוסעות לתיאטרון מוגדור שהוא קרוב יחסית לגאלרי לאפייט. שוב מבנה יפיפה קלאסי מזכיר קצת סגנון ויקטוריאני. ההופעה עוצרת נשימה למרות שכל כולה בצרפתית , השפה משתלבת עם הסיפור והשירים והכל פשוט וואו וואו וואו ,הצצה לקטעים נבחרים אם זה עדיין משחק מומלץ בחום ! למרות ההפחדות לגבי פשיעה אנחנו חוזרות במטרו באחת עשרה בלילה, קצת ריק אבל סך הכל אנשים נורמטיבים חוזרים איתנו אז היה בסדר גמור ...והשכונה שלנו נהדרת בלילה ,מלאה במבלים וצעירים ,בטוח לגמרי! ביום השלישי אנחנו מתעוררות סוף סוף לבוקר קריר , החום נשבר וכאילו מפנה דרך לצאת החוצה אל פריז היפה. יש קסם נפלא בתחנות הרכבת התחתית: הן אינן מסגירות מה שיש מעליהן, וכך גני טווילרי מקבלים את פנינו בכל ההדר ומשקפים את הקסם הפריזאי במיטבו - הדבר הראשון שאנו פוגשות הוא גלגל ענק לבן ויפיפה שאנו עולות עליו בלי התלבטות בליווי צחקוקים וקולות התלהבות הנובעים מתוך התרגשות והרגשה של הגשמה של חלום שנרקם לו במשך כשנה. הנוף המתגלה אל מול עינינו לא פחות ממופלא כל פריז: מצד ימין הסאקרה קר , מקדימה מגדל אייפל מצד שמאל מוזיאון ד'אורסיי עם השעון המדהים המעטר אותו ומאחורינו מוזיאון הלובר – פריז כמו המאהבת שפשטה את שמלתה, והיא עומדת יפיפה מולנו ולא נותר אלא להשתאות מעוצמת הרכות שהיא מגלמת.
לאחר שנסקנו אל על, אנחנו מטיילות בגנים הנפלאים, מתיישבות על הכיסאות הפזורים ונוגסות בקרואסון חמאה ומאכילות את הציפורים המדלגות בפירורים , ילד בלונדיני קטן כבן שנתיים רץ מולנו בהתלהבות ומבריח אותן לכל עבר ואנחנו מרגישות כמו בפרסומת לקינדר בואנו או משהו כזה קיטשי יתר על המידה... אנחנו עוברות את שדרת העצים ונכנסות אל מוזיאון האורניז'רי להתפעל מחבצלות המים של מונה. שילוב הצבעים נותן את תחושת ההשתקפות של העצים במים בשעת שקיעה בלי שימוש בציור בגבולות ברורים – וזה מופלא לא פחות מהמונה ליזה – איך יוצרים דבר שכזה? אנחנו ממשיכות לעבר הגשר החוצה את הכביש , ומוביל אותנו למוזיאון ד'אורסיי שהיה בזמנו תחנת רכבת ישנה. בדיעבד אם ברצונכם להעריך אומנות ובאמת להנות ממנה זה המקום , בניגוד ללובר הסידור שלו והפריסה מאפשרת למתבונן להנות מהיצירות הוא פחות עמוס והרבה יותר מוצלח לטעמי. היצירות בו נראו לי מעניינות יותר . גם המבנה הפנימי יפיפה. לאחר ביקור במוזיאון ושיטוט ביריד וינטג' (ספרים עיתונים פוסטרים...ישנים) התעייפנו ואנחנו חוזרות למנוחה בדירה ולקניות בקניון האופנתי והשכונתי שלנו (קצת שופינג לנפש)
היום הבא מוקדש לסמלים האייקוניים של פריז: הלובר ומגדל אייפל, בבוקר אנחנו חוזרות לצעוד דרך גני הטווילרי הנפלאים דרך שער הקרוסל המזכיר את שער הניצחון. התורים מרחוק נראים מתישים אך לנו יש את שיטת הכניסה דרך קניון הקרוסל שעליה קראתי בבלוגים שונים, והופ נכנסות פנימה ללא תור , מחכות אולי חמש דקות לבדיקה ביטחונית ואחר כך נכנסות ישירות עם כרטיס המוזאונים שלנו . לא נראה לי שאימי וביתי הבינו את גודל הארוע של לא לחכות בתורים בפריז ... עבורי זו המתנה הטובה ביותר שיכולתי לבקש . המוזיאון סבוך ומלא מסדרונות אני מצאתי דווקא שהאזורים עם פסלי צרפת מהמאה ה16 היה אזור יפה ומרגיע. המונה ליזה אובר רייטד. יש יצירות מרשימות פי עשרות מונים!
לאחר כשעתיים וחצי אנחנו מתחילות להרגיש רעלת אומנות קלה משולבת ברעלת המונים, בשילוב עם מסדרונות ומדרגות למעלה ולמטה אנחנו מרגישות מסוחררות כמו במציאות מדומה והדרך ליציאה היא מבוך סבוך! אני עדיין תומכת בשיטת ה -"לכו לאיבוד במוזיאון ומה שיוצא אני מרוצה" , כי חיפוש מכוון מתיש במיוחד בלובר , ולכן הפעם למרות הבניין המפואר המטרופוליטן בניו יורק מנצח אותו ! וכעת לאייקון הבא מגדל אייפל . נסיעה המצריכה רכבת מקשרת מובילה אותנו דרך גן נחמד ומרגיע ופרסנו את השאל שלי ונשכבנו לנוח מעט , חוויה נעימה , בחרנו מראש שלא לעלות עליו אלא להתבונן מלמטה יש לא מעט הליכה , מתחנת המטרו והחוויה נחמדה בסך הכל לא מעבר ...אני משערת שבלילה יותר יפה!
בדרך חזרה עוצרים בפאטיסרי כי הרווחנו אותו ביושר ! היום הבא מוקדש כולו לארמון הוורסאי - היה זה היום היפה מכולם , מעולם לא הצלחתי לדמיין עד כמה עצומה בגודלה האחוזה ועד כמה מפוארת , וכמובן שאני בעיקר מתייחסת לגנים: לטריאנון הגדול והקטן וגם להאמלט (הכפר ) של מארי אנטואנט המראות השאירו בליבי צביטה מתוקה. מזג אויר מושלם תרם לאוירה. מעט קריר אבל שימשי כמו יום אביב נעים בישראל ... הנסיעה לוורסאי אורכת כשעה ברכבת , נופים של עיירות קטנות ניבטים אלינו מחלון הרכבת , והזמן חולף במהירות , מהרכבת ישנה הליכה של כחמש - 10 דקות לארמון. מרחוק מתגלים השערים המוזהבים העצומים ומייד אני מדמיינת את ההמון המשולהב צועד ועט על שערים אלו ב 5 באוקטובר 1789 לפני 230 שנה כמעט ,וזה מרשים אותי ביותר ! מתחילים במצוד אחר שירותים...גם שם משתרך תור עצום. אני כבר גיליתי לכם שאני לא מחכה בתורים... הולכים עוד עשרה מטרים לכיוון בית קפה , ושם ..(חצוצרות) אין תור בשירותים כי כולם ...בתור - להכנס לארמון , שוב בעצת האינטרנט המגלה לי שכדאי מאוד לסייר קודם בגנים, אנחנו מתיישבות בנחת בחדר האוכל של בית הקפה (בחדר נפרד) פותחות לנו את הצידה שהבאנו מבעוד מועד ואוכלות. מתהלכות לנו בהנאה לכיוון הגנים -קונות כרטיס ללא המתנה ושוב כרטיסים לרכבת התיירים (שכן השטחים הם עצומים בגודלם וכדי להספיק לראות מומלץ מאוד להשתמש בה) . הרכבת עובדת על סיבוב אחד בגן כשתוכלו לרדת בכל תחנה לסייר בה לעלות שוב לבאה בתור . וכך אנחנו מתחילות בטריאנון הגדול שהיה ביתה של המרקיזת מונטספאן פילגשו של לואי ה 14 (הסבא שבנה את כל זה...) . כמה מילים על לואי ה -14 מלך מגלומן בסדר גודל עולמי , שראה את עצמו כאל המושיע של צרפת והנציח זאת בתוך בניית הארמון. ללואי ה-14 היו מספר לא מבוטל של מאהבות בטריאנון יכל להתבודד עם מאהבותיו .שגעון הגדלות שלו הביא למלחמות מוצלחות והוא דווקא ניפח את קופת צרפת אבל גם נגס חלק גדול ממנו עם הפרוייקט ההזוי שלו שדרש את עבודתם של לא פחות מ-30,000 אנשים במהלך חמש שנים ולא מעט מקרי מוות כי בטיחות היא לא שם משחק למלך חסר סבלנות כמוהו.
לאחר הליכה לא מבוטלת ברגל למרות הרכבת ... אנחנו עוצרות בתחנה במקום התחלת התעלה וקונות הר של גלידה וחולקות בהנאה על הספסל, טעמה גן עדן, המיקום גן עדן (המביט אל התעלה )- ברקע מוזיקת בארוק מלכותית וזהו רגע פואטי הנצור בליבי, רגע נדיר שבו נוצרת חגיגה לכלל החושים בו זמנית! אנחנו ממשיכות לביקור בתוך הארמון בשעת צהריים מאוחרת , מנסות לראות מה מצב התורים ובאופן מפתיע עד כדי הזוי נכנסות ישר ללא המתנה - בתוכו קבוצה של אסיאתיים עומדים לפני הבידוק אך בצד ימין ישנו טור נוסף ללא אדם מכיוון שבחרנו לא לקחת אוזניות עם הסברים, פשוט נכנסנו ,השומר סרק את הכרטיס שלנו ואנחנו בפנים ללא מאמץ .
יום אחרון בפריז - אני לא רוצה ללכת.. נשאר לגמרי טעם לעוד , הטיסה רק בערב כך שאנחנו מסיימות בשייט על הסן דרך סירת הופ און הופ אוף הנקראת באטובוס (batobus) ועוברת דרך כל הנקודות החשובות עוצרות לשיטוט קצר בשאנס אליזה ובחנויות הראוותניות שבו!
לסיכום פריז הייתה התגלמות היופי בעיני , רומנטית ציבעונית תוססת עדינה ומחוספסת -בטוחה לחלוטין ! מלאה מלאה בתיירים (שמענו את כל שפות העולם..) מגוונת בכל טוב בקיצור יעד מושלללםםם! ואם תלמדו את הטריקים השונים לקיצור תורים צפוייה לכם חופשה מהסרטים ! בון וויאז'….
