עפתי לתרמילאים

סיור בקמפלה והחזרה ארצה

יום אחרון של ביקור משלחת ההרפתקאות באוגנדה מתמקד באיזור קמפלה הבירה: השווקים המקומים, בתי השלטון מהעבר וההווה, וגם הזדמנות לארוחה נהדרת לחוף אגם ויקטוריה. וכן, גם כאב הלב של העזיבה.
anna.skoblo
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: סיור בקמפלה  והחזרה ארצה
dvrcan/Depositphoto ©

בוקר טוב קמפלה, התעוררנו ביקיצה טבעית, אך הפעם יצאנו מהחדרים רק ב- 9:30 והתכנסנו בחדר האוכל לארוחת בוקר. החבר'ה נראו מאוששים ורעננים. מי שישמע, הם היו לפחות איזה 9 ימים בשטח. אכלנו ארוחת בוקר דשנה ועלינו על הרכבים, קודם כל - קניות!
יצאנו לסיור ב-African Village, שוק למזכרות ועבודות עץ הנמצא בקמפלה. במקום ניתן למצוא סוגים רבים של עבודות יד מגוונות ומסוגננות, הרבה עבודות עץ, רובן חוזרות על עצמן, אך עדיין ניתן למצוא דברים יפים בסגנון אפריקאי ובמחירים נוחים.

 הסתובבנו כשעתיים וחצי בשוק, וחזרנו למלון עמוסים במתנות ומזכרות - עכשיו גם בבית ירגישו מעט מהטעם של אוגנדה ואפריקה. חזרנו למלון לארוחת בראנץ` (בוקר/צהריים או Brunch באנגלית), נשנשנו מעט פירות, עוגות ושתייה קלה ועלינו בחזרה על הרכבים ליציאה לסיור בממלכת בוגנדה הקסומה: בוגנדה הייתה הממלכה הגדולה ביותר באזור, זהו השבט הגדול ביותר באוגנדה ומאז ומעולם ישב השבט בסביבות העיר קמפלה, שכיום היא בירת המדינה. הנשיא הראשון של אוגנדה, שהתמנה על ידי האו"ם היה בן לשבט זה, דבר שגרר מריבות והתמרדויות רבות על ידי בני שבטים אחרים, אשר די במהרה דוכאו באלימות. כיום עניין המלוכה של השבטים עדיין קיים, אך כיום למלך תפקיד סימלי -שימור המסורת.

 ביקרנו בארמון מוטסה הראשון, אשר נבנה ב - 1880, על ידי אותו מלך אשר קיבל בחביבות ובחום את ספיק וגרנט, משתתפי משלחת גילוי מקורות הנילוס הלבן, כאשר הגיעו לאוגנדה. הארמון הוא בעצם בקתת קש גדולה מאד עם שזירות מעניינות מאד של בד מקומי עשוי מעץ הבננה. המדהים הוא שבקתת קש זו עומדת על תלה כבר מעל 120 שנה. בבקתה קבורים ארבעה ממלכי בוגנדה, מוטסה הראשון ושלושת המלכים אחריו. מדריך מקומי, בן שבט הבוגנדה, מספר לנו סיפורים על השבט העוברים מפה לאוזן, מאב לבן, מעין תורה שבעל פה, אודות נפלאות השבט והשתלשלותו.

המשכנו בדרכנו, עברנו ליד בית הפרלמנט האוגנדי (מבנה מודרני מרשים למדי), והמשכנו לראות את ארמונו החדש של מלך בוגנדה הנוכחי. הארמון דומה מאד להרבה וילות בהרצליה פיתוח או כפר שמריהו, אך אין בו שום ייחוד מעניין, אבל סגרנו מעגל של מלכים, מ- 1850 ועד היום, כולם זכו על ידינו לביקור מסוג כלשהו. עברנו ליד השוק המרכזי של קמפלה אשר היה ריק למדי מכיוון שיום ראשון היום, אך ניתן עדיין היה לקבל מושג לגבי גודלו וגודל המסחר במקום. מאחר ונהיינו רעבים, פנינו לכיוון ימת ויקטוריה, למקום בשם "מניוניו" (Manunio), הנמצא על שפת האגם. המקום שייך למיליונר הודי החי באוגנדה (כמו עוד הרבה הודים) ונחשב לאיש העסקים העשיר ביותר באוגנדה. במקום ניתן לאכול בשר על האש, דגים על האש, פיתות ועוד. אנחנו בחרנו (בהמלצתי) את דג הטילפיה המוכן על האש, הדג בא בשלושה גדלים: קטן (500 גרם), בינוני (750-800 גרם) או גדול (900-1200 גרם). המלצתי היא לקחת את הבינוני במידה ואתם רעבים מאד או את הקטן, הגדול פשוט עצום. ישבנו במקום, על שפת האגם, שתינו בירות וצחקנו. לקראת חשיכה הגיע גנות, חבר שלנו מאוגנדה. גנות הוא אוסטרי, אופנוען שטח בדמו, חלק מנבחרת KTM באופנועי שטח מקצועיים אשר השתתף כבר בעשרות מרוצים כגון ראלי הפרעונים, פריז דקר ועוד. גנות, כהרגלו בקודש, התיישב והחל לספר לחבר`ה סיפורי אופנועים ממדינות נשכחות, ככל שזרמו הבירות כך התמשכו הסיפורים (כיאה לאוסטרי אמיתי). הישיבה התמשכה עד ללילה והגענו למלון כבר עייפים מאד, ויש לזכור כי מחר הטיסה חזרה לארץ יוצאת כבר ב - 7:00 בבוקר. הגענו למלון למטרת שינה אך חלק מהחבר`ה התעקשו לראות את סרט הרפטינג פעם נוספת, אני כבר פרשתי לישון.

 התעוררנו ב - 4:45, הורדנו את המזוודות למטה והרכבים כבר חיכו לנו, מוכנים ליציאה. העמסנו הכל ויצאנו לשדה תעופה. בדרך נראו האנשים מנסים לשאוף עוד קצת מהחמצן האפריקאי הלילי, היו פרצופים שאפילו נראו עצובים למראה הצמחייה ממנה הם נפרדים. לאוגנדה ולאפריקה בכלל, יש משהו אשר אי אפשר להסביר, איזה דבק שקשה להסביר, אבל כאשר אתה עוזב את אפריקה, כל פעם מחדש, כאילו המצפון אומר לך "תחזור אחי, לא סיימת" (או אחותי, כמובן). הגענו לנמל התעופה הבינלאומי "אנטבה", בלב עצוב נפרדנו מאוגנדה ומצוות העובדים המקומי שנהנו ממחיאות כפיים ומטיפ ונכנסנו לטרמינל.

זהו, אנשים, היה המסע של חברת "הרפתקאות" לאוגנדה, מסע נוסף יוצא במאי, בואו איתנו להבין את אפריקה האמיתית, האותנטית. אנחנו מחכים לכם...

 אוהד, מוביל משלחת "הרפתקאות" באוגנדה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על קמפאלה