עפתי לתרמילאים

מצרים - טיול רחוק לארץ קרובה

מצרים נמצאת אמנם במרחק לא רב מישראל, אך למתכננים טיול בה עדיין יש צורך באיסוף מידע מדויק והכנות לקראת היציאה אליו. הכתבה הבאה כוללת טיפים ועצות חשובות לפני היציאה לדרך, החל מהוצאת ויזה ועד מקום לינה מומלץ ועוד.
גל סיגל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: מצרים - טיול רחוק לארץ קרובה
Dollarphotoclub ©

ויזה לקראת היציאה

לפני הכל צריך להוציא ויזה מצרית בנציגות ברחוב באזל פינת אבן גבירול בת"א. הויזה עולה מאה ש"ח. כשתגיעו לשם תקבלו טופס ותתבקשו לחזור למחרת עם עוד שני עותקים, אבל כדי לא לבזבז זמן אפשר לצלם בחנות "דורון ספרים" שנמצאת ליד ולחזור עם הטפסים ועוד ארבע תמונות פספורט. אחרי שבוע תגיעו לקחת את הדרכון. השגרירות פתוחה בין השעות 9:30-12:00, קבלת הדרכון עם ויזה בימי שני ורביעי. הויזה תקפה לכניסה אחת ולמשך ארבעה חודשים. בעלי דרכון זר: במעבר הגבול תידרשו להראות חותמת כניסה לישראל וכמובן שלרובכם לא תהיה (אסור), אז תיאלצו לשלם או להוציא ויזה מראש גם כן. במקרה של טיסה לקהיר אפשר לקנות ויזה עם הגעתכם לשדה (לפני התור הארוך של ביקורת הדרכונים) בכ- 15 $. הטיסה של אל על אורכת שעה וחצי והמחירים זולים: 700 שקל לאדם בערך.

לתחילת הכתבה

מקומות לינה

קהיר - מלון טוב ומרכזי: "אפריקן האוס". אפשר ליצור קשר ברשת ולתאם איסוף מהשדה. חדר לשניים ללא שירותים עולה 85 לירות או כ-22 דולר. בקבלה ניתן לקבל המון מידע חשוב ועזרה. חשוב להזמין מראש כי הם מלאים במבקרים.

לוקסור - אכסניה מומלצת היא "בומרנג" שנמצאת מצפון לתחנת הרכבת. יש שם מנהלת אוסטרלית חביבה והיא מלאה במידע ובטיפים מעניינים.

לתחילת הכתבה

תחבורה והתניידות בעיר

מוניות: בגדול, כל נסיעה דורשת מקח ארוך עם הנהג. נסיעות בתוך העיר עלו לנו כ-10-20 לירות. נסיעות ארוכות לשכונות רחוקות הגיעו ל-30 עד 40 פאונד. נהגי מוניות שסגרו איתנו על מחיר אחרי מיקוח ארוך, נניח על 40, קיבלו שטר של 50 ולא החזירו עודף (כי אין וכו'...). למי שחשוב כל שקל, כדאי לקחת זאת בחשבון ולהכין סכומים מדויקים בכיס.

 ישנן כאן הרבה מוניות שהן כירכרות סוסים והמחיר אחרי התמקחות הוא כ-20 או 15 למתקדמים לנסיעה לאורך הטיילת שמחברת בין שני המקדשים.

רכבת ללוקסור: מחירים - קרון שינה אשר יוצא בסביבות 20:00 מתחנת גיזה עלה לשני אנשים 662 לירות. המחיר כולל ארוחת ערב ובוקר (לא ממש מומלץ אבל עדיין -; אוכל) ותא שינה לשניים עם כיור, שקע חשמלי וזהו בערך. כרטיסים קנינו בתחנת רעמסס ליד תח'ריר והאכסניה. היציאה היא מתחנת גיזה וחשוב לזכור זאת. יש שירותים בקרון. ההגעה ללוקסור היא בין 6:00 ל- 6:30 בבוקר. אפשר לקנות כרטיסי ישיבה ב- 110 לירות לאדם. קיימת אפשרות נוספת של קרון ישיבה רגיל והיא זולה בהרבה. ממראה עיניים בלבד (לא ניסינו) זה נראה כמו משהו צפוף, רועש ולא ממש נוח, אבל למי שהכסף משחק תפקיד קריטי, יש אופציה. ישנה גם אפשרות לקחת טיסה בין קהיר ללוקסור במחירים שונים לפי שעות הטיסה, 270 לירות לטיסה זולה ועד 340 לטיסה יקרה יותר. כשהיינו בשדה התעופה בלוקסור ראינו תורים ארוכים ובלאגן ולכן כדאי להגיע לצ'ק אין מוקדם - כשעה וחצי לפחות. יש גם שירות אוטובוסים שמפעילות שתי חברות, בערך 110 לירות לאדם.

כדאי מאוד לארגן מפה גדולה וטובה של קהיר ולהבין את פריסת המטרו בה, שעולה רק לירה לנסיעה. זה יחסוך המון בהתרוצצויות ועם המוניות ויעזור להמנע מחציות הכביש מסמרות השיער (!). חשוב לזכור שיש מין הפרדה בין גברים לנשים בקרונות, לכן, וכפיתרון, נסענו שנינו בקרון הבנים.

לתחילת הכתבה

אטרקציות ועלויות

מחירי כניסה לפירמידות: נכנסנו מהצד אחרי שהסבירו לנו שזהו ה"סידור" לסטודנטים. שילמנו כל אחד 240 לירות ובתמורה קיבלנו סוס וגמל עם שני מלווים. נכנסנו מהצד, רכבנו לפירמידות וצפינו בהן מרחוק ומקרוב, אבל לא נכנסנו פנימה. הלכנו לספינקס ומשם יצאנו שוב משער צדדי. בסך הכל כשעתיים טיול עם הרבה תמונות יפות ובנוחות, אבל התאכזבנו מכך שלא נכנסנו לפחות לאחת מהפירמידות. בסוף גם יש איזה ביקור מיותר בחנות פפירוס ובשמים. אפשר לוותר.

מוזיאון מצרים: שילמנו 60 לירות לכרטיס רגיל ו-30 לכרטיס סטודנט. בפנים צריך להפקיד את כל המצלמות. המוזיאון ענקי וכדאי להתארגן על מדריך, או ספר שמסביר על כל המוצגים. המומיות מוצגות בחדר בקומה השניה ושם צריך לשלם שוב: 100 לרגיל ו- 60 לסטודנט. תשיגו כרטיסי סטודנטים!! החדר עם אוצרותיו של תות אנך אמון נמצא בקומה השניה אבל תות עצמו מחכה בעמק המלכים ולא כאן.

שוק חאן אל חלילי: מקום ענק, ברובו משרת את כלל האזרחים אבל גם אינו מזניח את התיירים. אפשר למצוא את כל המזכרות הקבועות ולהתמקח בלי סוף. ליד השוק נמצא מסגד אל-אזהר וניתן להכנס ולבקר בו כשאין תפילות. אפשר לעלות לצריח תמורת תשלום.

הפנורמה של מלחמת אוקוטובר: הגענו בשעה שלוש אחר הצהריים והיה סגור. השומר הסביר שיש מופעים והבא יתקיים בשעה חמש. מחירים בערך: 20 לירות. עוד פרטים בביקור הבא...

מצודת קהיר (סאלח א-דין): באנו מאוחר יחסית, שילמנו 50 לרגיל ו- 25 לסטודנט. יש תצפית יפה על העיר, אבל זיהום האויר או האובך קצת הפריעו. המסגד בסגנון טורקי מאוד מרשים ומזכיר את אלה שבאיטסנבול למי שביקר. אחר כך יש גם מוזיאונים. נכנסנו למוזיאון המשטרה וזכינו לתצוגה של תאי כלא ועמודי תליה מתקופות שונות בהיסטוריה. לא חייבים. את מוזיאון הצבא היותר מעניין פיספסנו כי כבר נהיה מאוחר. כאן המקום לציין שהכל מתחיל להסגר בסביבות 16:00 או 17:00.

הלכנו ברגל ליד מקדש לוקסור ובחרנו שלא לשלם ולהכנס פנימה. אפשר לצעוד בין המקדש לנילוס ולצפות במלוא הדרו של המקדש מבחוץ. צעידה בלילה מומלצת ביותר. לעומת זאת, במקדש קרנאק שכרנו מדריך מקומי בנוסף לדמי הכניסה (65 רגיל ו- 35 סטודנט) שהסביר הרבה על המבנים השונים והמשפחות המלכותיות. שילמנו לו 40 אחרי מקח קצר.

אפשר להפליג בפלוקה בשקיעה ולבקר באי הבננות ובאי של תנינים. המחירים: בין 100 ל-75 לירות לאדם. לקחנו טיול מאורגן דרך האכסניה: רצוי להתמקח והמחיר ירד פלאים מ-150 לאדם עד 85 לאדם... הסיור כלל את עמק המלכים, שם קבורים הפרעונים השונים ובראשם המפורסם ביותר, תות אנך אמון. הכרטיס כלל שלוש כניסות, עליהן המליצה המדריכה המקומית שלנו. לקבר של תות צריך תשלום נפרד ויקר יותר מהאתר כולו. אחרי עמק המלכים ראינו מקדש ענקי של מלכה פרעונית, ומשם המשכנו לעמק המלכות, שם ביקרנו בשני קברים נוספים. לסיום ראינו את הפסלים המכונים הקולוסוס של ממנון.

אוכל: האוכל מגוון וטעים ברוב המקרים. באזור תח'ריר אכלנו בזול ובשפע. כ- 30 לירות לזוג. בכל מקום תיירותי יש קיוסקים עם ממתקים ומיים. על מיים שילמנו בין 2 ל-5 לירות לפי המיקום והתחרות.

אכלנו במסעדה מקומית קרוב לאכסניה ב-30 לירות לשני סועדים. מקבלים קערת מרק מלאה ירקות וחתיכות בשר, אורז, סלט ופיתות, יש מיץ גויאבות מתוק, קולה ומיים מינרלים.

בקשיש: הכינו בכיס הרבה שטרות של פיאסטרים או מטבעות של לירה ושל חצי לירה: זה יעזור בשירותים, בקיוסקים ובמקומות בהם מצפים לטיפ קטן. לרוב האנשים אין עודף בכיס משטרות של 20-50 לירות.

שימו לב שלכל ישראלי שמגיע מצמידים שומר צמוד ובאחריות המלון לדווח על כך. אנחנו הצלחנו להמנע מכך אבל רק בגלל שיצאנו לפני שהשוטר הגיע.

סיכום: ביקור של שישה ימים השאיר טעם של עוד. לוקסור מומלצת ביותר ועוד לא הספקנו את אסואן, הורגדה ואלכסנדריה. הרבה פעמים וויתרנו על סיפורי הכיסוי והודענו שאנחנו השכנים הישראלים מצפון. לא נרשמו שום תגובות עוינות. למרות זאת, בשוק, במסגדים ולפי שיקול הדעת, שווה למצוא איזו ארץ נייטרלית ולאמץ אותה מדי פעם. מבחינה כלכלית, נסיעות, אוכל, לינה וכניסה לאתרים כפול שני אנשים עלו לנו משהו בסביבות האלפיים שקל. הוסיפו לזה את הטיסות הזולות ועדיין העסק יוצא זול למדי.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על מצרים