עפתי לתרמילאים

האי מאוריציוס - היכרות ראשונה

האי מאוריציוס נמצא באוקיינוס ההודי והוא חלק מארכיפלג (קבוצת איים) יחד עם האי ראוניון, האי רודריגז, וכמה אטולים (איי אלמוגים טבעתיים) הפזורים בסביבתו. מדובר בפנינת נופש של ממש, ובכתבה שלפניכם תמצאו מידע שיעזור לכם לתכנן את הטיול לשם.
צוות למטייל ברשת
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: האי מאוריציוס - היכרות ראשונה
Depositphoto/MyroslavaB

מאוריציוס - מידע כללי

"בראשית ברא אלוהים את מאוריציוס ולאחר מכן ברא את גן העדן..." כך כתב מארק טווין על האי בו ביקר וממנו כה הורשם, וכנראה שמארק טווין ידע על מה הוא מדבר...

גיאוגרפיה: האי מאוריציוס נמצא באוקיינוס ההודי והוא חלק מארכיפלג (קבוצת איים) יחד עם האי ראוניון (אי צרפתי, כ- 200 קילומטר מדרום מערב), האי רודריגז (חלק ממאוריציוס - 600 קילומטר מצפון מזרח), וכמה אטולים (איי אלמוגים טבעתיים) הפזורים בסביבתו, כגון קארגאדו קאראז`ו ואגאלגה. אורך האי מצפון לדרום הוא 58 ק"מ, רוחבו ממזרח למערב 47 ק"מ ושטחו הוא 1,865 קמ"ר. האי מרוחק כ- 1,800 קילומטר מיבשת אפריקה (ממדינת מומבסה), 885 קילומטר ממדקסקר ו- 3,860 ק"מ מהודו.

 מקור האי מאוריציוס הוא בהתפרצות געשית שהתרחשה כנראה במרחק של אלפי קילומטר ממזרח. בניגוד לשאר איי הארכיפלג, במאוריציוס אין הרי געש פעילים, אם כי מצויים בו שרידים לפעילות געשית, כגון המכתש טרו או סר ומיליוני סלעי לבה. את מאוריציוס מקיפה שונית אלמוגים שנמשכת באופן כמעט מושלם לאורך של 330 קילומטר, ובשוליו נמתחים מספר חופים ארוכים ומכוסי חול לבן.

 האקלים במאוריציוס מעורב ותנאי האקלים במרכז האי שונים מתנאי האקלים בחוף. בנוסף, מזג האוויר באזור החוף המזרחי שונה מזה השורר לאורך החוף המערבי: החוף המזרחי יבש הרבה יותר בינואר ובפברואר, אז נושבות רוחות מזרחיות במדרונות ההרים ומביאות גשמים אל מרכז האי ואל מערבו. במאוריציוס אין עונת מונסונים אולם, כל 15 שנים לערך בין נובמבר למאי מתחוללות באי סופות ציקלון. בנוסף, כל שנה כמעט, בין החודשים האלו ניתך גשם כבד שמתיר את כל תושבי האי בבית. במשך כל עונות השנה יורד במאוריציוס גשם קל. בין ינואר לאפריל הטמפרטורות גבוהות ביותר (35 מעלות לערך), ואילו התקופה הקרירה ביותר היא בין החודשים יולי וספטמבר.

היסטוריה: האי מאוריציוס היה ידוע כבר לסוחרים הערבים, אולם המבקרים הראשונים באי היו הפורטוגזים שנחתו באי בשנת 1510. הפורטוגזים לא התיישבו באי, הם התייחסו אליו בתור תחנת ביניים בדרכם לגואה ולמלזיה. המתיישבים הראשונים באי היו ההולנדים, הם הגיעו אל האי בשנת 1598 וקראו לאי בשם מאוריציוס על שם הנסיך ההולנדי. ההולנדים הביאו לאי עבדים מאפריקה, איילי ג`אווה, חזירי בר, טבק ואת קנה הסוכר. ההולנדים הם גם אלו שאחראים להכחדתו של עוף הדודו המפורסם ולהעלמותו של יער עצי ההובנה. בשנת 1715 הגיעו אל האי הצרפתים, ששינו את שם האי לשם- "האי הצרפתי". הצרפתים לא הסתפקו בשם האי ושינו שמות של מקומות רבים באי. בשנת 1810 הבריטים כבשו את האי והחזירו לו את השם מאוריציוס. הבריטים ביטלו את מוסד העבדות. בהמשך זרמו לאי אלפי פועלים הודים וסינים שהועסקו במסגרת חוזי התקשרות. לבסוף היה מספרם גדול כל כך, שהצליחו להשתלב גם בהנהגת המדינה; בכך סייע להם ביקורו באי של מהאטמה גנדי בשנת 1901. מאוריציוס זכתה לעצמאות בשנת 1968 ומאז שימשה כריבונות עצמאית בחבר העמים הבריטי. ב-1986 נתפסו שלושה חברי פרלמנט מאוריציאניים בנמל התעופה של אמסטרדם כשבמזוודותיהם הרואין. בחקירה שהתבצעה בעקבות המקרה התגלתה מעורבותם של פוליטיקאים נוספים בעסקות סמים, וכמה מהם התפטרו ממשרותיהם. ב-1992 קיבלה מאוריציוס מעמד רשמי של רפובליקה.

אוכלוסיה: באי מאוריציוס כ- 1.1 מליון תושבים כשצפיפות האוכלוסין בו היא אחת מהגבוהות בעולם - כ-600 איש לקמ"ר. 68 אחוזים מהתושבים הם ממוצא הודי, 27 אחוזים ממוצא קריאולי, 3 אחוזים ממוצא סיני ושני אחוזים ממוצא צרפתי. 51% מתושבי האי הם הינדים, 30% נוצרים, ו-17% מוסלמים. באי מאוריציוס דוברים שפות רבות, בין היתר- אנגלית, ניבים קריאוליים, צרפתית, הינדית, אורדו, האקה, בוג`פורי. תערובת התרבויות, הדתות והמוצאים שבמאוריציוס מצביעות יותר מכל על ההשפעות הרבות שבאי, שממוקם אמנם בצדה המזרחי של יבשת אפריקה, אבל הושפע יותר מכל מקשריו עם בריטניה וצרפת ומכוח העבודה ההודי העצום שהגיע אליו. מאוריציוס הינו יעד לא רע למי שרוצים להתבטל על החוף, אולם יש גם הרבה מה לראות בפנים הארץ.

תרבות: תרומתו העיקרית של מאוריציוס לאמנויות הבמה הוא הסגה, אותו ריקוד קריאולי בעל אופי ארוטי. הריקוד, שופע העינטוזים מתבצע בדרך כלל על החוף לצלילי מוסיקה לטינית, קאריבית ואפריקנית. בדיסקוטקים שבאי רוקדים לעתים קרובות סגה לצלילי מוסיקה קריאולית, ואין ספק שזה בידור הרבה יותר מוצלח מהמופעים המלוטשים המתקיימים במיוחד לאורחי המלונות.

 במקומות רבים באי תמצאו תזכורות לספר המפורסם Paul et Virginie שכתב הסופר הצרפתי ברנאדן דה סן פייר. אחת מגולות הכותרת של הביקור במאוריציוס היא המפגש עם מגוון המטבחים הנהדר באי. הנפוצים ביותר הם המטבח הקריאולי, האירופי, הסיני וההודי, ובתפריט מככבים כמעט תמיד פירות ים. סעודה מאוריציאנית טיפוסית עשויה לכלול ביריאני - תבשיל בנוסח מוסלמי, עוף בקארי בנוסח הודי, בשר חזיר בסגנון סיני, רוסטביף מן המטבח הקריאולי וירקות מבושלים כמו בצרפת, וכמעט הכול מלווה באורז. עם התבשילים הנפוצים נמנים רוגאי- תבשיל ים-תיכוני של עגבניות, בצל, שום, ובשר או דג מכל סוג שהוא, ודוב- צלי תמנונים בקדירה. המשקאות החביבים על המקומיים הם לאסי משקה הודי מתוק ומרענן מיוגורט ומי קרח, ואלודה-תערובת מתוקה מאוד של חלב ותבלינים, בהם אגר, שמוכרים בדוכנים הרבים שברחובות. הבירה והרום שמייצרים באי חזקים, זולים ומצויים בשפע, ואילו היינות שרובם מיובאים הם די יקרים.

ארועים ופסטיבלים: עם אוכלוסיה כל כך מגוונת ועבר תרבותי עשיר כל כך אין פלא שבמאוריציוס יש מגוון כל כך גדול של חגים ופסטיבלים. בין הטקסים תוכלו למצוא טקסים הינדים וטאמילים רבים שביניהם הטימידי שכולל הליכה דרך אש. החג ההינדי תאיפוסאם קאוואדי נחוג במקדשים רבים בכל רחבי האי בינואר או בפבואר, בחג זה תוכלו לראות תהלוכות שמשתתפיהן נושאים קשתות עץ מכוסות פרחים וכלים מלאים חלב, והמאמינים מנקבים את לשונותיהם ואת לחייהם כמחווה של כבוד לבנו השני של האל שיווה. תושבי האי הטאמילים את סוף עונת הקציר בחג פונגאל, שבמהלכו מגישים אורז מתוק לפרות מקושטות. הסינים מקיימים לכבוד ראש השנה הסינית את החגיגות הרגילות, הכוללות שפע של זיקוקים ומאכלים מסורתיים. החג ההינדי הגדול והחשוב ביותר מחוץ להודו הואמאהה שיוואראטרי שנחגג במשך שלושה ימים. רוב התושבים ההינדיים באי עולים לרגל אל האגם הוולקני הקדוש גראן באסין, שם הם מקריבים מזון לאל שיווה וממלאים מכלים במים קדושים. אם תזדמנו לחגיגת ההולי, היכונו להירטב: החוגגים משליכים בחדווה ספלים של מים ואבקה צבעונית על כל מי שנקרים בדרכם. ביום העצמאות שחל ב-12 במרץ, נוהגים ההינדים והטאמילים לקיים טקסי טיפוס על חרבות. המוסלמים באי חוגגים את עיד-אל-פיטר, שנחשב במאוריציוס לחג לאומי.

תחבורה והתניידות: רוב המטיילים מגיעים למאוריציוס בטיסה. טיסות רבות יוצאות מצרפת, ואפשר לטוס לאי גם ממספר ערי בירה באפריקה, באסיה ובאירופה, וכן מארצות הברית ומאוסטרליה. כדי להיכנס אל מאוריציוס, יש להציג כרטיס לטיסה חזרה או לטיסת המשך, והיוצאים מהאי משלמים מס נמל בסך של כעשרה דולרים. נמל התעופה הבינלאומי של מאוריציוס סר סיווסאגור ראמגולאם נמצא ליד מאבור שבדרום שבמזרח האי, ואוטובוסי אקספרס שמקשרים בין הפור לואי לבין מאבור יוצאי מספר פעמים ביום ועוצרים בנמל התעופה. רשת האוטובוסים במאוריציוס טובה, אם גם הנסיעה בהם איטית יחסית, ואפשר להגיע באמצעותם כמעט לכל מקום באי (או לפחות לתחנה הקרובה אליו). עלות הנסיעה נמוכה, ויש לשמור את הכרטיסים במקום נוח לשליפה, כיוון שהם נבדקים לעתים תכופות. במאוריציוס נוהגים בצד שמאל של הכביש. איכות הכבישים משתנה ממקום למקום - חלקם טובים וחלקם מלאי מהמורות ונטולי מדרכות. הנהגים באי לא ממש שומרים על כללי התנועה, מתעלמים לעתים קרובות מגבול המהירות המותרת, פנסי מכוניות הם עניין נדיר, והולכי הרגל מתרוצצים בין המכוניות באופן חופשי. ניתן לשכור רכב באחת העיירות הגדולות או בנמל התעופה. נהגים חייבים להציג רשיון נהיגה בינלאומי, וברוב החברות להשכרת רכב דורשים שהשוכרים יהיו בני 23 לפחות.

התקופה המומלצת לביקור במאוריציוס היא בין יולי לספטמבר אז מזג האוויר בשעות היום חמים ונעים בעונה זו הגשם והלחות מעטים יותר. התקופה הפחות מומלצת, מבחינת מזג האוויר היא מינואר עד אפריל, אז הימים הארוכים חמים ולחים מדי לטעמם של מבקרים רבים, ויש סכנה לסופות ציקלון. מבחינת עומס, לא כדאי להגיע למאוריציוס בין בתקופה שבין חג המולד לבין ראש השנה האזרחית.
 התקופה המתאימה ביותר לצלילה היא בין החודשים דצמבר מרץ. בתקופה זאת המים צלולים ביותר. לגולשים כדאי להגיע אל האי בין יוני עד לסוף אוגוסט. והעונה המומלצת לחובבי הדיג היא בין החודשים אוקטובר לאפריל, אז מחפשים הדגים הגדולים את מזונם קרוב לחוף.

לתחילת הכתבה

אתרים מרכזיים באי

פורט לואי (הוגים: פור לואיס) Port Louis, היא בירתו המשגשגת של האי. שטחה של העיר גדול יחסית לאי, אולם אוכלוסייתה מהווה רק אחוז קטן יחסית ממספר התושבים במאוריציוס. בשעות היום העיר שוקקת פעילות מסחרית, עם תנועה סואנת, נהגים צופרים וכל השאר. כאשר יורד הערב, הכל הרבה יותר שקט.

 אזור הרציפים לה קודאן, הוא מתחם חדש ונוצץ, עם קזינו, בתי קולנוע, חנויות, ברים ומסעדות. בעיר יש רובע מוסלמי שמשתרע סביב כיכר מועמר אל קדאפי, ורובע סיני. ניתן בקלות לטייל ברגל מקצה לקצה של מרכז העיר.

 הביקור בגן הבוטאני סר סיווסאגור ראמגולאם מהווה את אחד משיאי הטיול במאוריציוס. בגן יש בו רק פרחים מעטים, אולם הם כוללים שושני מים ענקיות מזן ויקטוריה מלכותית, שמקורן באמזונס - כל פרח יושב במרכזו של עלה ענק, וצבעו לבן כשהוא נפתח ואדום כשהוא נסגר. בנוסף יש באי סוגי במבוק שונים, אלת המסטיק, פיקוס קדוש בן מאתיים שנה, ועץ שלעליו צורת צלב. בגן יש גם צמחי תבלין ובושם מרשימים כמו: זנגביל, קינמון, מוסקט, קמפור, וסנדל. בגן תוכלו לראות את חיות הבר של מאוריציוס, שכמעט באף מקום אחר באי לא תצליחו לראותן, בין החיות הנדירות איילי ג`אווה וצבים ענקיים. הגן הבוטאני סר סיווסאגור ראמגולאם נמצא בכפר פאמפלמוס, כ-11 ק"מ מצפון-מזרח לפור לואי, ואוטובוסים נוסעים אליו מהבירה באופן סדיר.

 רק 12 ק"מ מפרידים בין העיירה מוקה Moka לבירה פור לואי, אולם מבחינת האווירה עוברים מרחק גדול בהרבה. העיירה מוקה משמשת כמרכז האקדמי של מאוריציוס ורוב הסטודנטים באי לומדים באוניברסיטת מאוריציוס או במכון מהאטמה גנדי שנוסד במטרה לשמר ולקדם את התרבות ההודית באי. למכון מהאטמה גנדי שייך גם המוזיאון העממי להגירת ההודים ובו כאלפיים כרכים של רשומות בנושא ההודים מן השנים 1842-1910 וכן אוסף קטן של פריטים כגון תכשיטים שענדו ראשוני המהגרים מהודו, כלי נגינה מסורתיים, ספרים וכלי בית למיניהם. העיירה מוקה נמצאת בערך באמצע הדרך בין פור לואי לבין קורפיפ, סמוך לכביש M2 וממזרח לו. אוטובוסים נוסעים בין העיירות כל יום, ואפשר גם לנסוע במונית.

 המקום המוצלח ביותר במאוריציוס לקניות ולבזבוזים היא העיירה קורפיפ. העיירה שמזכירה במשהו את עיירות השוק באנגליה היא מרכזן של תעשיות התה ודגמי האוניות במאוריציוס. רוב הצרפתים-המאוריציאנים מתגוררים בכפרים שסביב העיירה ובאים אליה בעיקר לקניות. הרחוב העיקרי בקורפיפ הוא אליזבת אבניו. ברחוב זה נמצא בית העירייה שנבנה בסגנון קולוניאלי ב-1902 ושופץ לאחרונה, ובגן שסביבו תראו את פסלם של הנאהבים וירג`יני ופול, יצירי דמיונו של ברנאדן דה סן פייר. כמו בפאמפלמוס, גם בקורפיפ יש גן בוטני, שהוא פחות מרהיב מזה של פאמפלמוס, אולם הוא מטופח ומסודר בסגנון חופשי, עם שבילים לטיול בטבע המסתעפים מהמסלולים הראשיים. אתר הטבע החשוב ביותר בעיירה הוא ללא ספק טרו או סר שהוא בעצם לוע הר געש. הר הגעש רדום כבר שנים רבות, ואת קרקעית מכתשו מכסה יער עבות. ניתן לעלות בכביש אספלט אל שולי המכתש ולנסוע סביבו אל נקודות תצפית, שנשקפים מהן נופים יפהפיים.

מפלי תמרינד מהווים נקודת חן נוספת במאוריציוס. אל המפלים שנמצאים במרחק של מספר קילומטרים מדרום-מערב לעיירה, אין תחבורה ציבורית וצריך רכב פרטי על מנת להגיע לשם. האזור המוריק שסביב למפלים הוא מקום מושלם לטיולים ברגל (כדאי להצטייד בנעלי הלכה נוחות) ובבריכה העמוקה שלרגלי המפל התחתון מבין השבעה ניתן גם לשחות.

קורפיפ שוכנת באזור הרמה הדרום-מרכזי של מאוריציוס, ואוטובוסים רבים נוסעים בינה לבין פור לואי, הנמצאת כ-20 ק"מ מצפון לה, וכן אל עיירות ואל כפרים אחרים.

 שמורת הטבע של ערוצי הנהר השחור היא ללא ספק המקום היחודי ביותר באי. זוהי שמורת הטבע הגדולה ביותר במאוריציוס והיא שוכנת בקצה הדרום-מערבי של האי. בעשור האחרון החלו פעילים למען איכות הסביבה במרוץ נואש להגנה על היער הטבעי שנותר במאוריציוס. עקב גודלן הזעיר של השמורות והדאגה לחיות המעטות שעדיין חיות בהן יש כוונה להגביל את מספר המבקרים בשמורות. מאגר המים הגדול השוכן בפארק מוקף עצי קזוארינה ומחטנים. בפארק נמצא גם אגם גראן באסן שהוא אתר קדוש להינדים. והפלן שאמפאן שהוא שטח הבר הנרחב ביותר במאוריציוס והמקום הגשום ביותר באי. מנקודת התצפית ריבייר נואר נשקפים נופים מרהיבי עין של מפלים ושל הנקודה הגבוהה ביותר במאוריציוס, פיטון דה לה פטיט ריבייר נואר (830 מטר). בפארק תוכלו למצוא את עץ הדודו הנדיר, את עצי ההבנה השחורים ואת הציפורים האקזוטיות המקננות בהם. העונה המומלצת לביקור בשמורת הטבע של ערוצי הנהר השחור היא עונת הפריחה, בין ספטמבר לינואר. הפארק נמצא כ-30 ק"מ מדרום לפור לואי, והדרך הטובה ביותר להגיע אליו היא באוטובוס (דרך קורפיפ) או ברכב צמוד.

האי רודריגס שאורכו 18 ק"מ ורוחבו שמונה ק"מ, הוא במובנים רבים מעין גרסה ממוזערת של מאוריציוס. האי הוולקני מוקף שוניות אלמוגים ויתרונו הגדול הוא במיעוט התיירים. קצב החיים באי רודריגז נינוח, והתושבים נוטים לעצור ברחוב ולשוחח. יש לקחת בחשבון כי מדי פעם מתרחשות באי סופות ציקלון. בשנת 1991 התרחשה באי סופת ציקלון ובמהלכה נשבו באי רוחות שמהירותן עלתה על 200 ק"מ לשעה. הפעילות התיירותי באי נעה בין רביצה וצלילה בחופים וטיולים נינוחים ברגל. האי רודריגס שוכן כ-560 ק"מ מצפון-מזרח למאוריציוס, טיסות יומיות מקשרות בין השניים, ומעבורות מפליגות ביניהם מספר פעמים בחודש. תקופת המינימום לשהייה באי היא חמישה ימים, והתקופה המרבית היא 30 יום.

 החוף בל מאר הוא חוף ארוך ויפהפה שלאורכו עצי קזוארינה. החוף נמצא בצד המזרחי של מאוריציוס. על החוף ניתן להשקיף מראשו של תנור סיד משוחזר שהוסב למגדל תצפית, הניצב במרחק קטן מהחוף לכיוון פנים האי. במקום הזה לא תעשו הרבה מלבד שחיה ובטלה (אין כאן משהו אחר לעשות). בל מאר נמצא ממזרח לפור לואי, וממנה תוכלו להגיע אליו בנסיעת אוטובוס ארוכה ומרובת פיתולים.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על מאוריציוס