רחוק מהעין רחוק מהלב?
אז סיימתם את הצבא, חיכיתם לרגע הזה - הטיול הגדול. באקסטזה העצומה שלפני הטיול, מטיילים צעירים נוטים לשכוח מי הביא אותם עד הלום - ההורים. הם היו שם תמיד לאורך כל הדרך, אמנם נידנדו לא מעט גם כשהייתם בצבא, אבל קיבלתם בהבנה, כי זה היה צבא, בכל זאת. עכשיו כשאתם רגע לפני העליה למטוס, מתחשק לכם לנקות את הראש ולברוח גם קצת מההורים. מסתבר, שמה שנראה לכם כל כך פשוט והגיוני, הוא תהליך לא פשוט בכלל עבור ההורים.
איך שלא תהפכו את זה, הנסיעה שלכם לחו"ל לפרק זמן ארוך, מהווה עבור ההורים סוג של המשך ישיר לשירותכם בצבא. הניתוק שלכם מהקן המשפחתי והיציאה אל מחוזות רחוקים היא דבר שעל ההורים להתמודד איתו. הדבר גם יכול להשתנות לפי היעד אליו אתם נוסעים ולפי מה שההורים שלכם היו מורגלים אליו כשהייתם בצבא. אם שירתתם למשל ביחידה קרבית, ניתן להניח שעבור הוריכם, העובדה שאתם מטיילים בסידני שבאוסטרליה וכבר לא משתתפים בפעולות שהשתיקה יפה להן היא כסף קטן. מצד שני, אם שירתתם בתפקיד עורפי, ועכשיו אתם יוצאים לאיי אנדמן שבהודו, שם אין כמעט תקשורת, ככל הנראה שהוריכם די ישתגעו, כי רק אלוהים יודע מה קורה איתכם עכשיו. לכן, נסיעה שלכם לדרום אמריקה או אסיה עשויה להכניס את ההורים שלכם למעט יותר לחץ מאשר הורים של מטיילים הנוסעים לאוסטרליה וניו זילנד. מאידך, תגובת ההורים יכולה להיות מאוד אינדיבידואלית ומשתנה. תגובת ההורים לטיול שלכם יכולה לנוע על הסקאלה שבין ההורה המאאגניב, המתעניין והמצטרף, ועד ההורה החרדתי.
לתחילת הכתבה
ההורה המגניב
בקצה האחד של הסקאלה תמצאו את ההורים המגניבים. אלה הם הורים שרמת ההתעניינות שלהם בטיול של ילדיהם גבוהה, סקרנים מאוד לגבי אופן הטיול והמסלול, והם מלווים את הילדים בתהליך תכנון הטיול. מצד אחד יכול להיות שאם ההורים שלכם הם כאלה, והיחסים ביניכם טובים ופתוחים, גם אתם גדלתם להיות כאלה מגניבים, ואז אתם תיהנו מכל רגע. אתם תהנו לשתף אותם בכל מה שעובר עליכם בתהליך הכנת הטיול וגם תרצו בעצמכם ליצור קשר משם ולספר להם איפה אתם, מה עשיתם, איך היתה הצלילה או מה מרגישים בדיוק כשקופצים באנג`י. פיתוח מתקדם יותר של `דגם` ההורה המגניב הוא ההורה המצטרף/המטייל. מדובר בז`אנר מיוחד של הורים, עם ראש פתוח במיוחד, לאו דווקא ילדי פרחים בעברם, שרואים אולי כיצד הילד שלהם מגשים את חלומם שלהם לצאת לטיול ארוך, שהם מעולם לא הגשימו ומחליטים שאף פעם לא מאוחר או שמדובר במשפחה אוהבת טיולים במיוחד. אחת כזו היא משפחת צוקרמן (הורים ושלושה ילדים: 11, 20, 24). הבת הבכורה יצאה לטיול במזרח. זוג ההורים רלי ועוזי ושני האחים שנותרו בארץ לא יכלו לשבת בשקט ובשלב מסויים בטיול הבת ענבל, הצטרפו אליה למסע משותף של כל המשפחה בסין, מה שלא מפתיע שכן זוהי משפחה מעופפת של ממש, הנוהגת לצאת יחד לטיולים גדולים, למרות גילם הבוגר יחסית של שני הילדים הבכורים.
ההורים רלי ועוזי הם חובבי טיולים מושבעים, אך הם לא ויתרו על חווית ההורות גם כשטיילו רק שניהם בחו"ל בקרוואן. בעת שטיילו בדרום אמריקה (אקוודור, ארגנטינה וצ`ילה) עם הקמפרוואן, הם שימשו כהורים מזדמנים לתרמילאים ישראלים, עם כל המשתמע מזה. "טיילנו בקמפרוואן ואספנו אלינו מדי פעם כטרמפיסטים חברה צעירים עם תרמילים גדולים (לרוב ישראלים). השיא היה זוג טיילים צעירים, שהצטרפו אלינו לשבוע ימים לאורך כל הקארטרה אאוסטרל בצ`ילה. אנחנו מאד נהנינו מחברתם ועושה רושם שהם נהנו לא פחות". לדבריה של רלי, המנהג לאסוף טרמפיסטים ישראלים צעירים בחו"ל לא נבע ממחסור כלשהו בקשר עם הילדים אלא ממניעים אחרים. "אני משערת שלקיחת טרמפיסטים נובעת מכמה סיבות. האחת היא ציונות גרידא! בחו"ל `כל ישראל חברים, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בצעירים, שיכלו להיות ילדינו. סיבה נוספת היא גיוון, פגישה בלתי אמצעית עם מגוון אנשים, שכל אחד הוא עולם ומלואו". יחד עם זאת, מודה רלי כי הורה תמיד נשאר הורה: "הסיבה הבסיסית ביותר כנראה היתה כנראה חוסר האפשרות להתנתק מהתכונות ההוריות - טיפול, עזרה, אהבה ותמיכה".
לתחילת הכתבה
ההורה המתעניין והמרגיע הלאומי
השלב הבא בסקאלה הוא ההורה המודע, הרגוע והמתעניין. הם מודעים באופן שקול לסיכונים אבל גם לחוויות ולהנאות שיש בטיול תרמילאי של ילדם. הם יודעים שמטייל אחראי יוצא לטיול בשלום וגם חוזר בשלום, וכך הם סומכים על ילדיהם וישנים טוב יותר בלילה בזכות זה. היכולת לסמוך כך על הילדים בזמן השהות שלהם בחו"ל, מאפשרת להורים הללו כמעט ליהנות בעצמם מהטיול הזה, מהבית. הם מלווים את ילדיהם לאורך המסלול, שומעים חוויות ומתרגשים יחד איתם, שלא לומר מקנאים. אמה של עמית פלד מתל אביב היא בדיוק כזו. "טיילתי במשך חצי שנה בתאילנד ונפאל. במשך כל אותו הזמן, שמרתי על קשר רצוף עם אמא שלי, פחות בטלפונים אלא יותר דרך המסנג`ר והמיילים. את אמא שלי הדליק כל רעיון הטיול שלי, אולי בגלל שתאילנד ונפאל היו עד אז מקומות בהם היא מעולם לא ביקרה והיא מאוד מתעניינת ביעדים מסביב לעולם. לכן, כשהיינו מדברות בטלפון או במסנג`ר, היא היתה יושבת בסלון עם האטלס, ועוקבת על גבי המפות במסלול שלי, כפי שהייתי מתארת לה אותו. אני הייתי מספרת לה על חוויותיי והיא היתה חווה אותם דרך המפות והתיאורים". ככל הנראה התיאורים של עמית לאמא שלה ציפי היו מאוד ציוריים ומפתים וזה היה כמו לתת לחתול להשגיח על השמנת - לא עבר זמן רב עד שבאופן די ספונטני ציפי הצטרפה לעמית בתאילנד. במקרה שלהן, לאור הקשר המצוין בין השתיים, הטיול המשותף בתאילנד, שארך למעלה מחודש, היה חוויה כיפית ביותר. מצד שני, אם לא ממש מתחשק לכם שאבא ואמא ירצו לבוא איתכם לרייב, כדאי אולי לשקול מילים...
היותה של ציפי צוק איתן שכזה הפך אותה להיות כתף עבור אחייניתה, שבנה יצא לטיול באותם יעדים של עמית. אותה אם דאגה מאוד לבנה במהלך טיולו והזדקקה לאוזן קשבת שתתמוך ותרגיע, ומצאה זאת בדמותה של ציפי, דודתה. העובדה כי הבן טייל באותם המקומות של עמית, הפכו את משימתה של ציפי לקלה עוד יותר. בכל פעם שהאחיינית היתה מודאגת, היא היתה מרימה טלפון לציפי, פורקת את אשר על ליבה וציפי היתה מרגיעה ותומכת, מספרת על המקומות הנפלאים בהם הוא נמצא, על החוויות המרגשות ומקלה על החששות.
לתחילת הכתבה
ההורה המודאג
עד כמה שתקוו אחרת, סביר להניח שהוריכם משתייכים לקטגוריה זו. אם תטיילו בסידני או בטיול תרמילאים באירופה דווקא, ההורים יצליחו לישון לא רע בלילה, אבל אם תגידו להם שאתם מטיילים בדרום אפריקה, ככל הנראה הם לא יוכלו לשמור על ראש שקט. אין מה לעשות, ככה מייצרים היום את רוב ההורים והאמת היא שאם תשכחו רגע מהנדנודים שלהם, זה דווקא די נחמד לזכור שיש מישהו בבית שחושב עליכם ושומר עליכם, גם מרחוק. מה אתם צריכים לעשות בתמורה? האמת שלא הרבה, מדי פעם ליצור קשר. לא יהיה לכם כל כך נעים אם לא תעשו את זה וההורים יחליטו למשל להפעיל את הביטוח על מנת לאתר אתכם, והיו דברים מעולם. "הורים מודאגים מן המניין, פונים אלינו לעיתים לא רחוקות לסייע להם באיתור ילדיהם שלא יצרו קשר פרק זמן ארוך וברוב המקרים זה מסתיים בטוב", מספר גיל אור מחברת הביטוח "הראל". "בהרבה מקרים שהורים פנו אלינו לסיוע באיתור ילדיהם, מצאנו אותם והתברר כי הם פשוט לא שמרו על קשר עם הבית. זוג הורים אחד פנה אלינו שנאתר את בתם, שטיילה באותה העת באוסטרליה ולא יצרה קשר זמן רב, יותר מהרגיל. אני יצרתי קשר עם ריינג`ר מולו אני עובד באופן תדיר שמצא את הבת משתזפת בעירום עם חברותיה על אחד החופים. במקרה אחר סייענו באיתור מטייל, עד כדי כך שפיזרנו פליירים באזורים רבים בתאילנד על מנת למצוא אותו. חבר ישראלי שטייל עם הבחור חשב שהוא אמריקאי וכשראה את הפלייר, זיהה אותו מיד והודיע לנו". אז חבר`ה, לתשומת לבכם - אתם לא רוצים לככב על פליירים ולוחות מודעות, מה גם שלהפעיל את הביטוח עולה הרבה מאוד כסף, שלא לציין את כל הגורמים שיחשפו אחריכם בזמן שאתם משתזפים...
לתחילת הכתבה
ההורה החרדתי
אתם מכירים טוב יותר מכולם את הוריכם, והם יכולים להיות כמו כל אדם באוכלוסיה - אולי לחלקם יש חרדות שאיתם הם מתמודדים ביום יום. חלקם סובלים מחרדה לילדים ולשלומם, ברמה המוגדרת כבר כבעיה נפשית. דמות כזו של הורה הופיעה בעונה השניה של הסדרה "בטיפול". דמותו של אפי ברעם (אותו גילם מוני מושונוב) היתה של מנכ"ל מצליח שבתו יצאה לטיול ארוך בהודו. מעבר לבעיותיו האחרות, אפי סבל מחרדה תמידית לשלומה של ביתו והנסיעה שלה להודו גרמה לחרדה שלו לבוא לידי ביטוי באופן קיצוני יותר, עד שפנה לייעוץ פסיכולוגי. אפי חש שלאחר כל השנים בהן גונן וסוכך על בתו, היא כעת נמצאת אי-שם והוא חסר אונים ולא יכול להשגיח עליה ולשמור עליה מפני הרעות החולות, שהוא חושב שיכולות לקרות לה בהודו. האב הגדול והכל יכול הוא כעת נטול יכולות. לכן, אם אתם יודעים שיש מצב שההורים שלכם יכולים לסבול כך, עשו מאמץ למנוע זאת והרגיעו אותם.
לתחילת הכתבה
אם הורים יכלו לבקש דבר אחד
גם אם תשאלו תרמילאי בעצמו מה לדעתו הדבר היחיד שהורה יבקש מילדו המטייל, התשובה בטוח תהיה "לשמור על קשר עד כמה שניתן", זה הדבר האלמנטרי ביותר. היום קל מאוד לשמור על קשר. אם בעבר מטיילים הסתפקו בשיחות טלפון יקרות ובמכתבים רגילים, היום ניתן בקלות לשמור על קשר רציף, בלי הרבה מאמץ או טרחה וגם לא ביוקר - הודעות טקסט, מסנג`ר, סקייפ, דואר אלקטרוני - כל אלו ישמרו על קור רוח ההורים, כך שגם אם אבא ואמא שלכם משתייכים ל"זרם" ההורים המגניבים, אם תיעלמו להם, הם יכולים בקלות לערוק לז`אנר החרדתי, וחבל. שמרו על עצמכם ועל שפיות ההורים...
לתחילת הכתבה
