אבריטניה Evrytania חבל ארץ הררי במרכז יוון , יש הקוראים לו “שוויץ של יוון”, נמצא כ-300 ק”מ מאתונה. נקרא על שמו של הקשת אבריטוס שנהרג בקרב עם אפולו על פי המיתולוגיה היוונית. תיירים מעטים מעפילים אל רכסי ההרים שבמרכז המדינה. מעט חומר עזר מצאנו ובכל זאת כנראה איננו הראשונים... מספר בתי קפה ומסעדות קידמו את פנינו בשלטים בעברית…

הבחירות החוזרות בארץ ב-17.9.19 אילצו אותנו להקדים את חזרתנו כדי לממש את חובתנו האזרחית ולכן במקום להתרכז באזור פלופונס בו התכוונו לשהות 8 ימים, בחרנו באזור זה ל-6 ימי טיול.

אזור אבריטניה ובירתו העיירה קרפניסי Karpenissi הם חלק מרכס הרי הפינדוס שרובם בנויים מסלעי אבן גיר שנשחקו ע”י המים ויצרו מערות, קניונים וכוכים בהם נקווים המים. נופים פראיים נפלאים.

האזור עשיר במקורות מים, כפרים קטנים בינות להרים מיוערים שטרם הוצפו בגלי תיירים, רכסי הרים גבוהים ומשוננים, קניונים עם צורות סלע מיוחדות במינן, כבישים צרים ולעיתים משובשים. אנשים טובים באמצע הדרך. לא ממהרים, חיים בשקט ושלווה, רגועים. לרוב מבוגרים כי הפרנסה קשה.

רבים מתושבי כפרי מרכז יוון עזבו אותם מזמן ולא למקום אחר במדינה אלא לארצות רחוקות יותר, שם בנו חיים אחרים והתעשרו. חלקם שבו לארץ אבותיהם ולכפרים שנותרו שלווים ודוממים.

עברנו בכפרים נטושים או בכאלו שמספר התושבים בהם הולך ומצטמצם כפי שסיפר לנו כריס בכפר היפה פידקיה. הוא עצמו עבר לפני 30 שנה לארה”ב, עשה שם את הונו, חזר הביתה ופתח מסעדה שספק אם מצדיקה את קיומה. בניו נותרו רחוק והוא חי בכפר עם אשתו. יום לפני שהגענו נפטר אחד התושבים וכעת עומד מספרם על 14 איש בלבד (אל הכפר נגיע בהמשך)

הגענו לשדה התעופה באתונה בשעת אחה”צ. שכרנו רכב ואן המתאים ל-8 אנשים וכעבור 14 ק”מ עצרנו במלון Holiday Inn המצוין (www.hiathens.com). מלכתחילה החלטנו לא להיכנס לעיר כדי שנוכל לצאת השכם בבקר.

לאחר ארוחת הבקר יצאנו לדרך. עצרנו לקניית מצרכים לפיקניק שתכננו מראש ושמנו פעמינו אל הכפר Pavliani (שנמצא כ-200 ק”מ מאתונה) נסענו בכבישי אגרה. עצרנו מידי פעם לתשלום. פעם אחרי 10 ק”מ ופעם אחרי יותר.

בפאתי הכפר פארק נפלא Recreational. השילוט ביוונית בלבד אבל בעזרת התושבים ושפת הסימנים הגענו

ירדנו לאט אל הנחל הזורם וחצינו אותו על גשר מנגן

במקום שוחזרו טחנת קמח ומנסרה, סומנו שבילים ונתלו ערסלים. שוטטנו לאט בשקט ושלווה. היינו לבד ונהננו מאד

ואפילו ציור קיר חמוד מצאנו

ביציאה נתקלנו בעגלת זבל שגם היא הייתה מעוטרת וצבועה

לעת ערב הגענו לכפר בו נתעתד לשהות 4 לילות מיקרו חוריו Micro Horio.

הכפר קטן ואפשרויות הבחירה היו מצומצמות. בחרנו במלון Country Club Hotel & Suites

מלון קטן בסגנון עתיק. חדרים נחמדים אך פשוטים. ארוחת בקר סבירה בייחוד בימים שהתארחו אנשים נוספים. מניחה שבעונה המלון הומה יותר. צוות המלון אדיב ומסביר פנים.

בימים הבאים שוטטנו באזור במזג אוויר נפלא.

מסתבר שישנם 2 כפרים בשם מיקרו חוריו: הישן והחדש. הישן נהרס בעקבות מפולת סלעים קשה בשנת 1963 וננטש. התושבים הקימו ישוב חדש בשם זהה במרחק ק”מ. הליכה רגלית בשעת בקר הביאה אותה אל האנדרטה שהוקמה לזכר הנספים במפולת

צפייה בנוף המשכר באוויר הצלול הייתה פתיחה נהדרת ליום מקסים

סיור קצר בכפר היפה הבנוי כמו כפרים רבים אחרים בסגנון מסורתי עם בתי אבן וגגות רעפים ומוקף יערות אורנים ואשוחים.

ובית הדואר…

מכאן נסענו 16 ק”מ לכפר סמוך שנחשב לאחד היפים באזור Korischades. רחובות מרוצפים באבן ובתי אבן ישנים שהשתמרו היטב. במרכז הכפר בית קפה קטן מוקף צמחיה מעניינת

ומוזיאון ההתנגדות הלאומית שעובר כרגע שיפוצים מבחוץ. כל ההסברים ביוונית אולם בקשה קטנה מבעל בית הקפה הסמוך ומיד הגיע לעזור לנו להבין. המוזיאון נמצא בבניין בית-ספר ישן והוכרז כאנדרטה מוגנת. הוא מתאר את המאבקים בין היוונים לתורכים מאז המאה ה-19 ומיקומה של יוון במהלך מלחמות העולם

המשכנו לשוטט בכפר שעה ארוכה נהנים ממזג אוויר מושלם, תצפיות נוף יפות ובתים קטנים ומטופחים

המשכנו לכפר גברוס Gavros שבמרכזו כנסיה קטנה וסגורה ולידה חנות שכל מוצריה תוצרת עצמית

הפתיעו הפירות הקטנים המוכנסים לבקבוקים ונועדו ליופי בלבד ולא לאכילה

מגמת פנינו מנזר פרוסוס אבל לפני שהגענו אליו עצרנו בכמה תחנות…יש רק כביש אחד המוביל אליו מכיוון קרפניסי הכביש עובר בין מצוקים גבוהים, חלקם מיוערים

תוך כדי נסיעה עוברים מתחת לסלע קלידי Klidi סלע/צוק ענקי מפורסם מאד באזור שנמצא על הכביש שחוצה את העמק ונחשב לתופעת טבע ואטרקציה תיירותית.

בהמשך הכביש Panagia. בצד הכביש בית קטן ולידו מפוזרים חפצים אישיים קטנים. המאמינים האורתודוכסים טוענים שבנקודה זו ניתן לראות על קירות ההר את עקבות רגלי מריה לכן הם נעצרים, מדליקים נרות, מתפללים וממשיכים

קילומטרים ספורים אחר כך בנקודה הנקראת Dipotoma נפגשים 2 נהרות הממשיכים יחד לאגם קרמסטון אותו נפגוש מאוחר יותר. מעל הנהר עובר גשר בטון צהוב. את הגשר ראינו אך זרימת המים בנחלים הייתה חלשה ביותר מאחר וזו העונה היבשה. לקראת חודש מרץ מתמלאים הנחלים וחובבי רפטינג מגיעים בהמוניהם. קשה לדמיין אבל כנראה שזה כך

הגענו למנזר פרוסוס Prousos.הבנוי על צוק ומכונה ע”י המאמינים “הבית של מריה”. המנזר מהווה אתר עליה לרגל למאמינים האורתודוכסים וכיום חיים בו 4 נזירים בלבד.

מגדל השעון שנמצא מול המנזר הוא סימן הדרך להגעה

האגדה מספרת שלפני שנים רבות חסך כפר שלם סכום כסף גדול כדי לשלוח שני צעירים לאומן בתורכיה שיכין עבור הכפר פסל של מריה הקדושה. בדרכם הביתה עצרו השניים במקום אך סרבו לבקשת המקומיים להשאיר את הפסל במקום בו יבנו מנזר לכבודה. כאשר הקיצו משנתם בבקר המחרת גילו כי הפסל נגנב. על הסלע לידם הבחינו בעקבות מריה. הוכחה שהייתה זו מריה בעצמה שגנבה את הפסל… העקבות הובילו למערה בה נמצא לאחר שנים הפסל ובמקום הוקם מנזר פרוסוס בן ניתן לראות את מריה השחורה לה מיוחסות סגולות מרפא.

נכנסנו פנימה, היינו כמעט לבד. המנזר בוהק בניקיונו, מטופח ושמור. מדרגות הובילו אותנו ל”מים הקדושים” שהיא נביעת מים טבעית מההרים שעל פי המאמינים מרפאים מכל מחלה…

שוטטנו ברחבי המנזר. נהננו מהנוף, מהשקט והשלווה

בערוב היום נסענו לבירת החבל קרפניסי המוקפת עמק פורה וירוק והרים משוננים. נמצאת בגובה 960 מ' ובנויה על מדרון.

הוכחה למזג האוויר הנעים הרקפות בשיאה פריחתן

אחת מתופעות הטבע היפות והמיוחדות באזור הם מפלי הגשם הנצחיים Panta Vrechi. מאחר והגעה אליהם מסובכת החלטנו להעזר בחברה שמוציאה לשם טיולי גי'פים 

Trekking Hellas https://trekking.gr/en. בשעת בקר מוקדמת הגיעו 2 גי'פים עם 2 מדריכים חביבים ויצאנו לדרך. עברנו בדרכים משובשות, לעיתים בלתי עבירות באופן שצריך היה למצוא דרך סמוכה. במהלך הנסיעה עצרנו לתצפיות נוף יפות על הר קליאקודה Kaliakouda המתנשא לגובה 2,101 מ'.

עברנו בכפרים נטושים או כאלו בהם חיים 2-3 אנשים בלבד. המרחק לעיר הקרובה והדרך המשובשת, קשיי הפרנסה ועזיבת הבנים גרמה לכפרים להעזב

כעבור כשעה וחצי הגענו לקניון פנטברכי. התלבשנו בהתאם. ידענו שנצטרך לחצות מדי פעם מצד לצד במים הקרים. ההליכה בנחל עד למפלים ארכה כשעה. אמנם היא איננה ארוכה אך עצרנו מדי פעם לצילומים והתרשמנו מאד מצורות הסלע המדהימות. אולי היפות ביותר שראיתי. ההליכה אינה קלה. סלעים גדולים וקטנים מציפים את השטח וכל כמה דקות מסיטים את המבט למעלה ולצדדים. פשוט נפלא. נדמה לי כי אם משהו היה מפסל לא היה מצליח ליצור כאלו שכבות

הגענו למפלי הגשם הנצחיים. אנו בסוף העונה הזרימה אינה חזקה אבל יפה ומיוחדת

הדרך חזרה הייתה מהירה יותר למרות שבשלב מסויים נפלתי למים...אבל גם זו חוויה

לאחר הפסקה ליד הגי'פים כשהמדריכים הוציאו ארוחה קלה שהביאו איתם והייתה הפתעה לכולנו המשכנו למערה השחורה Black Cave. גרסאות שונות לגבי המצאות המערה מעשה ידי אדם. יש האומרים כי היא הייתה מערת מסתור של הפרטיזנים במלחמת העולם ה-2 המדריך שלנו טען שהייתה מערת מסתור לכפריים בזמן התורכים עד יעבור זעם והם גרו במקום חודשים עם משפחתם ובעלי החיים שלהם. כך או כך המקום מעניין והדרך אליו גם היא אינה קלה. כדי להגיע למערה הולכים בתוך החורש, חלק מהדרך בעליה ומעל סלעים קטנים. כדי להגיע יש לעבור 2 גשרים קטנים. לאחר הגשר השני מספר מדרגות אל המערה

את היום האחרון באזור ניצלנו לביקור בכמה כפרים נוספים. התחלנו בכפר מגאלו חוריו

Megalo Chorio הנמצא בגובה 720 מ' על מדרונות הר קלאיאקודה. זהו הכפר הגדול בסביבה. חניה בכניסה לכפר ומשם הדרך רגלית. במרכז מגרש החניה עץ עתיק ובאר מים.

קרוב לכיכר המרכזית מגדל השעון של הכפר מהבודדים ששרדו את מלחמת העולם ה-2

ומצד ימין חנויות שרוקחות ריבות ביתיות מסוגים שונים (ערמונים, תפוחים, תאנים), צרורות ענפים יבשים של לבנדר ואורגנו טבעי טחון

במרכז הכפר בתים עתיקים ויפים, מטופחים למופת. בכולם סככות גפנים מלאות ענבים ירוקים ושחורים

בכפר מוזיאון פולקלור קטן ומעניין הפתוח רק בימים שישי-שבת וראשון לשעות ספורות ומתאר את החיים באזור מתחילת המאה ה-19

נסיעה קצרה הביאה אותנו אל הכפר פידקיה Fidakia בגובה 960 מ' ממש על הר חלידונה. הכפר קטן ומטופח למרות שכיום גרים בו 14 תושבים בלבד. כאן בטברנה פגשנו את כריס ואשתו גו'רג'יה. אנחנו היינו הראשונים שביקרו אותם באותו יום למרות שעת הצהרים.

התיישבנו בצל עץ האדר וצפינו בנוף

סיור קצר בכפר המנומנם ובבתיו הבנויים בניה מסורתית לא השאיר ספק שזהו מקום נפלא לנופש קצר אבל אנחנו המורגלים להמולה ולתנועה לא “נשרוד” בו זמן ממושך

3 ק”מ אחרי הפניה לכפר תצפית נפלאה על אגם קרמסטון Lake Kremaston. זהו אגם מלאכותי הגדול ביותר ביוון והוא מרשים מאד במי הטורקיז שלו. על האגם נבנה סכר ענק שבנייתו הושלמה ב-1965 והוא מספק חשמל לרשת הארצית של המדינה. האגם מרכז אליו מים מארבעה נהרות שונים.

מאכל אופייני לאזור אותו ניתן לאכול רק באזור קרפניסי הוא גלקטובוריקו Galaktoboureko קינוח יווני מסורתי עשוי שכבות של עלי פילו עם חמאה מומסת וממולאים בקרם גבינה מתוק ומעל קרם כרמל ודבש. תענוג לחך לא כל כך למשקל…

את הדרך חזרה לאתונה עשינו דרך הכפר היפה Nafpaktos בו מצודה המשקיפה על העיר וחוף ים נעים

המשכנו דרומה עד לגשר המחבר את יוון היבשתית עם הפלופונז גשר Rio Antirrio גשר מיתרים שנחנך ב-2004

נסענו לכפר קורינתיה לצפות בתעלת קורינתוס והאמת שדי התאכזנו. תעלה צרה שרוחבה אינו עולה על 21 מ' ואורכה 6.3 ק”מ. התעלה נכרתה בסוף המאה ה-19 ונכון להיום רק ספינות תיירים ויאכטות עוברות בה בגלל רוחבה הצר

הסתיים עוד טיול מקסים באזור אליו הגענו עקב הנסיבות (קיצור ימי הטיול עקב הבחירות) וממש ממש לא הצטערנו. אזור טבע פראי, בלתי מוכר, מיושב בדלילות אך שובה לב אזור שתושביו נהנים מאורח חיים שלו ושקט שהזמן כאילו עצר בו מלכת.