טיול קרוואנים של משפחת טבת יום ב (חלק 2)

התחנה הבאה, אוסטריה זלצבורג קניון Almbach Gorge - מאה וארבע ק"מ, שעה ועשר דקות.

20.98 יורו.

המצאנו פטנט ללא רישום: אנו פונים לאיש/אישה אקראיים ומבקשים שיזין בעבורנו את הכתובת המתבקשת!
ואני מקווה שהציניות בדברי הובנה? אשתי יוצאת עם ה-GPS אל חניית הפארק ותשוב עם הכתובת הנכספת. בעת שובה הבינותי כי הנהג אינו מכיר את האתר, אולם את האזור הכיר מקליד כתובת כלשהיא. מיאנתי להטיל וטו
על נקודת הציון משוערת ולא התעקשתי על מיקום -מדויק שכן ללכת עד לחנייה, מרחק של כמאה וחמישים מטרים
ולארוב לאנשים זאת מטלה שאינה בשבילי. הואיל וכך בלא צל של ספק התנעתי .יוצאים מהעיירה ורוכשים באחת מתחנות הדלק שנקראו בדרכנו, מדבקת אגרה, Vignette. ברם אין אנו נוסעים על הכביש הראשי,A8, הדרך שהנווט הכוויננו הינה היקפית מרתקת ומתארכת לאינספור. הנסיעה מבוקרת ורווית ריגושים בין פיתולי הכביש, חולפים לצד נהרות, אגמים ועל פני גשרים, שדות, בין גבעות, יערות, טירות. הנופים מתחלפים, רגע ורכבנו מטפס על צלע הר ורגע צולל מטה אל עמק .בת-זוגתי ממאנת לגשת לארון ולהביא מצלמה והעדיפה לפקח עלי בעודי מנווט, מסיקה שאיני מסוגל לבצע פעילות סימולטנית במספר מישורים. הנופים כמצוירים אשר נלקחו הישר מעולם האגדות, אכן מראות מרהיבים ביופיים ועוצרי נשימה.

 מגיעים לאוסטריה -שילוט מאויר בהשראת ההיסטוריה הקדומה "תקופת הבסבורגית" - הסגיר זאת אל תתפסו לזוטות. על פני הדרך פזורים תמרורים המזהירים מסיבובים מסוכנים, אנו מתפתלים על כביש אשר מספרו שלוש מאות וחמישים. העלייה היא אתגר נהיגה לא קטן, ניסתי לעלות להילוך שני וחשתי כי הרכב אינו סוחב. "אני מאוד מקווה שלא ירד גשם, אספלט שחוק, אוחז פחות ועלול להיות מסוכן!". הנווט מתווה דרך עקלקלה, פתלתלה, ולא מובנות, על פני תהום פעורה. בתום כל סיבוב, אני מפזר חיוכי ניצחון וארשת של שמחה מהולה בפחד מרוחה על פרצופי.

אופנוענים חותכים אותנו בסיבובים במהירויות שאינן מתאימות לכביש מסוכן שכזה. הסיבובים החדים אינם מוצאים -חן בעיני אשתי. אף אני מביט בתדהמה בתהום שנפערת מצד ימין.

הנווט מציג את נ.צ המיוחל כ-נס משובץ (דגל המציין סוף מרוץ בספורט המוטורי) המרחק הינו כמאה מטרים ספורים. מצד ימין נגלה הר רם ועליו שרידי צריחים . אנו חולפים על פני גשר רחב/ כיכר-תנועה -שילוב של שניהם, איני סגור על זה .Schwabenwirtbruche Austria

 'הגעת ליעדך ' קולו של בחור מהגיי' פי אס ". מביט לצדדים, פה אין שמורת טבע!אנו באזור מסחרי, פעיל בהתרחשויות. לעניות דעתי טרם הגענו אלAlmbach Gorge .

שילוט מכווננו אל הר-;ינר. ממשיכם בנסיעה ומטפסים צפונית מזרחית במעלה הכביש,תרים אחר נקודת עצירה/אטרקציה או אזור טיילים,
בכדי שנוכל להיוועץ בהם. מגיעים אל מתחם חנייה ענק, שומה עלי לשוב על עקבותיי פן התרחק והתברבר והגיע אל ווינה .
 מבצע יו- טרן ושב אל גשר/הכיכר, חונה בחנייה הצמודה לו . אישתי נכנסת לטוריסט אינפורמיישן ושבה עם מפה,עליה סומן ה-נ.צ.
"הם לא הצליחו למצוא את כתובת המפל ב-GPS". מנווט עם המפה ומתבלבל ונוסע לכיוון זלצבורג.שוב מתרחק כמעה ונאלץ לפרסס.

הזמן ביעף חלף עבר לו, אין אנו מוצאים את המפל, החלטנו לוותר ולנסוע אל נ.צ הבא. מקלידים את הכתובת של הר- יינר,
 לכשהגענו, לנו התחוור ובבת אחת כי נסענו עד הנה כשהתברברנו. למורת רוחי השעה חמש וחצי אחר הצהרים והאתר נסגר ויפתח רק למחרת היום.

·במחשבה לאחור: הר יינר ומפלי Almbach Gorge המרחק ביניהם רבע שעה הליכה. ידעתי זאת שתכננתי את מסלול הטיול- משום מה פרט זה נשמט מזיכרוני.
 --------------------------------------------------

חונים בחנית ענק, הממוקמת על צומת, בירכתי האתר ובודקים את האופציה האם נישאר בה ללון. לאחר היוועצות "נאמר לנו שאסורה לינה בחניה" ולכן החלטנו לדבוק בתוכנית המקורית.

התחנה הבאה : Camping-Park Aigen עשרים ושבע ק"מ וכשלושים ושלוש דקות נסיעה, 6.54 יורו.

לתדהמתנו ה-GPS שבק חיים, שפך לאגר-נמחק הלך קפוט. הפעלתי את ה-IGO בטלפון הסלולארי ונשלחה לי הודעת
SMS "אתה מבצע גלישה סלולארית ועלות הגלישה המזדמנת גבוהה מאוד". בלית ברירה ניווטתי באמצעותו כברת דרך
 ולתדהמתי מראות מסלול נסיעתנו אינן זרות לעיננו - הגענו עד הנה כשהתברברנו.

ה-GPS החל מגמגם: במהרה, נקלעים לכיכרות שאינן מוצגות על המצג מתבקשים לפנות בפניות שאינם ברי קיימא.
 גורם נוסף לפקפוק ונקודת השיא הינו שינוי מסלול אוטומטי שנעשה מספר פעמיים והחל גורם לאי- נעימות.

בלית ברירה סוגר את ה-IGO ומבצע פרסה. חונה במאוזן על שביל עפר Pשהינה חניית מנוחה לאורך האוטוסטראדה( hauptstrabe 350 ),

יורד לתור את הסביבה בלווית בני. מספר רכבים חונים דומם לצד הגדה, מביטים מטה. אנו ניצבים על תלולית עפר, כשלוש מטרים מעל גובה פני המים.
מטה מימיו גועשים, שוצפים וקוצפים בזרמם המהיר והמאיים.
מלמדו כיצד להטיל אבנים המימה. בראשי מרצד סינריו מחריד איך ברגע אחד, רגע של אי תשומת לב ובני קרב ונופל מטה.
 נרתעתי מעצם המחשבה ולכן שבנו מיד אל הקרוואן, אוסר עליו לצאת החוצה בכל שלב .

בתוככי הקרוואן שוררים אי- נעימות וחוסר במוטיבציה. בני זנח, את חברתנו מטפס על המיטה האחורית. התינוקת נרדמה במושבה,
אני, עייף מהנסיעה ומחוסר שינה סדירה כמו כן מוטרד מהסיטואציה ההזוייה איך "כל דבר שעלול להשתבש אכן ישתבש" - חוק מרפי
 בת זוגתי נסערת ואינה מעוניינת לשהות פה הליל. מבחינתה הטיול הגיעו לשפל חדש.

"טוב, תראי -;תכיני קפה, אני מבטיח לך שאציל את הטיול" יורד ופותח את הגז,

פניה נפולות ומבטה קודר, משנה את מצב המקרר ומכינה לי כוס קפה. זוג בחורות צצות מבעד קו- העצים שעל שפת
הגדה. מראה תעתועים,פאטה מורגנה,להזכירם: אנו על חנית עפר בינות נהר גועש לכביש סואן והר.
עתה עומדות לצד רכבן, במרחק כמה עשרות מטרים ספורים מאיתנו.
"לכי, לכי מהר ותעזרי בהן לפני שהן יעזבו" . אשתי מצודדת בדעתי . בינתיים לוגם קפה.
שתיקה רועמת סוררת ברכבנו במשך כמה שניות. בוהה במופע אילם בעד השמשה הקידמית , השחקנית הראשית הינה אשתי זאת אשר מתייפחת, שתי
 הניצבות, הנערות, מדברות עימה אולם קולן אינו נשמע. חשתי די חדל עונים . "יהיה מה שיהיה" נאנח.

בדיעבד יש התפתחות בעלילה. אחת מבין השתיים פשוט מיאנה לעזור ואילו השנייה מתעקשת כן אע"פ שכיוון נסיעתה מנוגד ליעדנו
ומרחק הנסיעה כחצי שעה.המה אף מתווכחות "באמת כל הכבוד לה", ממלמל ומבצע יו טרן ונוסע צפונה לזלצבורג בעקבות רכבה.
 קצב נסיעתה מהיר וכן אף קצב נסיעתי, כטיל בליסטי מתבייט על אובייקט ונע בעקבותיו.

אפיזודת המחנה

 יורדים מהכביש הראשי ונכנסים אל רובע/שכונת בתים-פרטיים. נסיעה קצרה בין פיתולי הרחובות, עד לקצהו הצפוני. פונים פניה חדה ימינה ויורדים מהכביש אל אזור חקלאי שצמחיותו עבותה.

עולים על גשר עץ קטנטן ונוסעים כמאה מטרים בכביש גישה צר ומבודד שמתעקל בינות לאפיק נחל קטנטן ועצים מצדו הימני לבין גדר חייה עשוייה משרשרת עצים.
 מתפללים שרכב לא יגיח מהכיוון הנגדי. מעלינו כסכך עשוי סבך צמרות עצים נוגעים לא נוגעים בגג.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------